נושאים

בעל שם טוב לפרשת אחרי - בזאת יבא אהרן אל הקדש

בעל שם טוב לפרשת אחרי - בזאת יבא אהרן אל הקודש

 

תולדות יעקב יוסף ויקרא פרשת בהר

אך שיש עוד דרך היותר פנימי שיאחז צדיק דרכו, ואינה מסורה לכל אדם כמו דרך תשובה הנ"ל, אך שהוא יותר קשה, כי אם להבאים בסוד ה', והוא על כוונה בזאת יבוא אהרן אל הקודש (ויקרא טז, ג), כי בכל מקום שהוא שם בירידתו ישכיל וידע שגם שם הוא כבוד שכינתו יתברך, בסוד ומלכותו בכל משלה (תהלים קג, יט), וע"כ מה שירד שמה הוא לחבר אל עצמו אותן המדריגות של ניצוצי השכינה אשר שם, ויעלה עמהן בסוד תשובתו, אף שהוא תשובה תתאה במלכות הנקרא זאת, מ"מ במדה זאת גם כן יכול לבוא אל הקודש פנימה, וזה שאמר בזאת יבא אהרן אל הקודש עד מעלה מעלה, כשהיא על הכוונה זו, שהוא מעלה מ"נ למלכות הכלולה מכל עשר ספירות, שתעלה עם כל מדריגותיו וניצוצותי' להזדווג במדת עליונות, ותן לחכם ודי בזה.

 

תולדות יעקב יוסף ויקרא פרשת מצורע

ולי נראה כי בא הש"י ללמדינו ג' כללים גדולים בתורתו ועבודתו יתברך, אחד במ"ש לך אל העם, ולא אמר בא אל העם כמ"ש בא אל פרעה (שמות י, א), וגם תואר העם ולא תואר ישראל. והוא כי צורך גבוה הוא להעלות מדריגה תחתונה אל העליונה, בסוד בזאת יבא אהרן אל הקודש (ויקרא טז, ג). וכדי שיוכל להעלות צריך לירד תחלה לאותו מדריגה כדי שיוכל להעלותה, וכמו שזכרנו במשל שר אחד ששינה לבושי בגדי החמודות ולבש בגדי הפחותין, כדי להעלות בן אל אביו המלך וכו'. והנמשל, כי אדם שהוא מלגאו הם שלומי אמוני ישראל, ולבושי האדם הם אנשי ההמונים מלבר, בסוד נקבה תסובב גבר (ירמיה לא, כא). וצריך לפשוט את עצמו מן מדריגת ובחינת אדם מלגאו, לירד לבחינת לבוש מלבר, כדי שיהי' במדריגתו, אז יוכל להעלותו, כמו שזכרנו בפירוש הש"ס (ר"ה פ"ג מ"ח) כל שאינו מחוי"יב בדבר אינו מוציא הרבים י"די חובתן יעו"ש. וכמו שנזכר [ב]ירושלמי (תענית פ"ב ה"ז), שמואל הנביא לבש חלוקן של ישראל ואמר חטאנו וכו', שירד למדריגת לבוש שהם המוני עם ואמר חטאנו, ואתי שפיר.

וז"ש לך אל העם, ר"ל שיחשב להליכה, שירד ממדריגתו אל מדריגת העם שהם פחותי הערך כנודע, וקדשתם וכבסו שמלותם כי הם לבושי אדם, ועל ידי זה יוכלו לכבס ולהתקדש וכאמור.

 

מקור מים חיים ויקרא פרשת אחרי מות הערה ה

ובספר שארית ישראל בליקוטים לשער התקשרות דף ט"ז וזה לשונו, כידוע מאמר הריב"ש נבג"מ כל שאינו מחויב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן, ואמר הוא ז"ל הפירוש, החכם שאינו מחויב בעצמו, שאין לו שום השתתפות עם המון עם, פירוש שאינו נופל ממדריגתו, אינו יכול להוציא את הרבים פירוש הכלל ישראל, מידי חובתן ולתקנם, כמו למשל מי שמונח ברפש, ורוצה חבירו להוציאו, מוכרח הוא ללכלך את עצמו מעט, ולהתקרב אליו, ויכול להוציאו, אבל כשעומד במקומו לא יוציאנו בשום אופן עד כאן לשונו, ועיין לעיל פרשת לך בהגה ו' ממשל זה:

ובספר נועם מגדים פרשת תזריע כתב וזה לשונו, כדברי אור ישראל וקדושו מוהר"י בעל שם טוב ז"ל במשלו הנעים, הרוצה לנקות מקום מטיט חוצות וזבל, מוכרח לעמוד קצת בטיט, עד כאן לשונו. ובספר מאור ושמש פרשת שמיני ד"ה וישא אהרן וזה לשונו, שמעתי מפי אדומו"ר מו"ה אלימלך זצוק"ל שאמר בשם הרב ר' בער מראוונא שאמר בשם הבעש"ט, שהדורש ברבים נמשל למרא וחצינא, שמשליך הזבל מהבית לנקות את הבית, ונתלכלך בעצמה, כן הוא השליח ציבור הן בעת הדרשה, הן בעת עמדו לפני העמוד, שמזכך בני אדם שמתעוררים בתשובה על ידו, והוא נופל קצת ממדריגתו על ידי זה, מחמת שמחשבות של העולם נופלים עליו, עד כאן לשונו:

ובספר בית ישראל פרשת יתרו כתב וזה לשונו, נודע לנו מדברי הבעל שם טוב ז"ל, כי איש העומד בעמק, יצטרך לירד ממדריגתו להעלותו אליו, וזולת זה בלתי אפשרי להעלותו אליו וכו', עד כאן לשונו. ובספר דברי שלום בדרוש להגדה דף מ"ה ע"ד וזה לשונו, קבלנו מקודש הקדשים האלוקי הבעש"ט ז"ל, על הא דאמרו רבותינו ז"ל כל מי שאינו מחויב בדבר אינו יכול להוציא את הרבים ידי חובתן, כי על ידי זה נופל הצדיק ממדריגתו, כדי לעשות טובה להאנשים הנפולים, ולהוציאם מידי חובתם, הסיטרא אחרא רחמנא ליצלן שנקרא חובה עד כאן לשונו

 

קדושת לוי ויקרא שיר השירים

וזהו נראה פירוש הפסוק 'לריח שמניך טובים שמן תורק שמך', שאפילו בעת שהצדיק נופל ממדריגתו, וזהו 'שמן תורק שמך', ששמן היינו תורה ומעשים טובים (ויק"ר ג, ז), ואפילו בעת שהשמן תורק ונופל ממדריגתו, על כל זה 'לריח שמניך טובים', הריח והרשימה שנשאר בו ממעשים הקודמים שהיו טובים, הרשימה הזאת הם טובים אפילו בעת ששמן תורק שמך, שנפל הצדיק ממדריגתו. אך למה ברא שיפול הצדיק ממדריגתו, על זה אמר 'על כן עלמות אהבוך', ופירש רש"י ז"ל שבא יתרו ונתגייר ושמעה רחב ונתגיירה עיין שם. פירוש, שמזה שנופל הצדיק ממדריגתו ומתחזק לשוב אל מקומו, מזה נתעלה נשמת גרים וכו'.

 

תולדות יעקב יוסף במדבר פרשת נשא

כל הארץ כבודו, ואין דבר גדול או קטן נפרד ממנו, כי הוא המצוי בכל המציאות כולן, ולכך יכול האדם השלם לייחד יחודים עליונים אפילו במעשיו הגשמיים, הן מאכלו ומשתה ומשגל ומשא ומתן ודבריו הגשמיים שבינו לבין חבירו, כאשר קבלתי מחכם אחד שאמר סוד כריעות ו' לגבי ה', כשהגדול נכנע לקטן כדי להגביהו וכו', וכבוד ה' הסתר דבר (משלי כה, ב). וז"ש (משלי ג, ו) בכל דרכיך דעהו, כמו (עי' בראשית ד, א) וידע אדם את חוה, שהוא ייחוד וזווג. ואם בדברים הגשמיים כך, מכל שכן בעניני התפלה שהם דברים העומדים ברומו של עולם (ברכות ו ב), שיש כמה וכמה מדריגות, ובכל א' וא' יכול אדם לייחד מדות העליונות, בסוד בזאת יבוא אהרן אל הקודש (ויקרא טז, ג), מן אותה מדריגה שהאדם הוא שם, יכלול עצמו עם כללות העולם שהם במדריגות האלו, שכולם הם איברי כנסת ישראל, ומשם יתפלל והי' אלהיו עמו ויעל (עזרא א, ג).

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
[email protected]