נושאים

בעל שם טוב לפרשת בהעלותך - מעשה המנורה

בעל שם טוב לפרשת בהעלותך - מעשה המנורה

 

בני יששכר מאמרי חודש כסלו - טבת מאמר ד - הלל והודאה

והנה לבאר כל הנ"ל, אקדים לך מה שכתבו תלמידי הבעש"ט על הא דאמרו רז"ל דנתקשה משה במעשה המנורה עד שהראה לו הקדוש ברוך הוא מנורה של אש [במד"ר פט"ו י'], ומהראוי להתבונן למה נתקשה משה במעשה המנורה יותר מן כל מלאכת המשכן, ועוד יקשה דהנה הש"י יודע תעלומות לב, וכיון שידע הקדוש ברוך הוא אשר משה לא יהיה יכול להבין מתוך האמירה והדיבור רק על ידי ראיה, למה אמר לו הש"י מתחילה באמירה, למה לא הראהו תיכף מנורה עשויה, אבל הוא להיות דמלאכת המשכן נגד מעשה בראשית וכמשארז"ל [ברכות נה א] יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ, ממילא מובן אשר למלאכת המשכן היו צריכין לידע צירופי מעשי בראשית,

 

מקור מים חיים שמות פרשת פקודי

ובספר כתר שם טוב חלק ב' דף ז' ע"א כתב וזה לשונו, כי הנה בנין המשכן נכתב בתורה ונשנה, אף על גב דיש להקשות מה נפקא מינה, ומה דהוי הוי, אלא העיקר הוא ללמוד אותנו כלל גדול לעבודת הבורא יתברך שמו, איך יוכל אדם לעשות את עצמו מרכבה לקדושה עליונה... והנה זה היה ענין בנין המשכן שהיה צריך בצלאל לידע צירוף אותיות שבהם נבראו שמים וארץ (ברכות נ"ה א), כי בנין המשכן היה, שהיו מעתיקים פה במשכן הזה, משכן ובנין כל העולמות... ויש מלאכה שהיתה נעשית במעשה, ויש על ידי מחשבה, כמו שכתוב (שמות ל"ה, ל"ב) ולחשוב מחשבות, והמנורה שהוא סוד נעלם, לא היה יכול אפילו משה רבינו ע"ה לעשותה

 

בני יששכר מאמרי חודש כסלו - טבת מאמר ד - הלל והודאה

והנה עשרה מאמרות הן במעשה בראשית כי בראשית נמי מאמר הוא כמשארז"ל [ר"ה לב א], ומהראוי להתבונן למה לא נאמר ויאמר כמו באינך, והוא להיות שהוא מאמר עליון שאינו מתגלה, כי בחינת המאמר אצלו ית"ש הוא בחינת שפעו המתגלה אל הנבראים כדמיון המשל באדם שמאמרו מגלה לאחרים פנימיות לבו, והנה מעשה המנורה נגד המאמר הראשון בראשית דלא נאמר ביה מבואר ויאמר, שאינו בבחינת גילוי לנבראים, על כן נתקשה משה במעשה המנורה באמירה (והיוצר כל הוא אלקינו ברצותו שיבין משה שמעשה המנורה נגד המאמר הראשון דאינו מבואר בו ויאמר כנ"ל כי אינו מושג, הנה אמר לו הש"י באמירה ולא השיג, אז הבין משה שהוא נגד המאמר הראשון בראשית

 

בני יששכר מאמרי חודש תשרי מאמר ב - יום הכסא

אמר אביי, השתא דאמרת סימנא מילתא יהא אדם רגיל לאכול בריש שתא וכו' [הוריות יב א], להבין הדברים למה יהיה כזאת שיהיה הסימן מועיל לאיזה פעולה, ואביי חש לה לריש שתא, הלא הכל בגזירתו ית"ש כל אשר חפץ י"י עשה בשמים ובארץ, והנני אומר לך את אשר עם לבבי עפ"י דברי הרב הקדוש מהרד"ב זצ"ל, על הא דאמרו רבנן בראשית נמי מאמר הוא [ר"ה לב א], הנה הקשו למה לא נאמר ויאמר כמו באינך, והסביר הרב הקדוש הנ"ל, דהנה מאמר לא יצוייר לנו כי אם ע"י אותיות, והנה האותיות ג"כ נבראו כי מהיכן נתהוו הלא האין סוף ב"ה הוא בוראם מלכם ואדונם, והנה האותיות נבראו קודם וכיון שנבראו האותיות היה גילוי התפשטות המאמרות, על כן באינך תשע נאמר ויאמר, משא"כ בבריאה ראשונה נאמר בראשית ברא אלהים א"ת, היינו האותיות מן א' עד ת', ואי אפשר להכתב בדבר הזה אמירה כיון שלא היו עדיין וזה אשר יצאו ראשונה ראשית גילויים, עיין שם בדבריו.

הנה המשכיל על דבר לדעתי יתבונן שהוא סוד הבחינה ראשונה בחינת כתר (שאינו נרמז באות רק בקוצו של יו"ד [זוה"ק ח"ג י' ע"ב]) שהוא השורש להחכמה הקדומה (הנרמזת באות י' [זוה"ק שם]) כי החכמה מאין תמצא [איוב כח יב], ותשכיל ממוצא הדבר, כאשר ידבר איש אל רעהו איזה דבר הנה ע"י אותיות הדיבור משכילו את אשר עם לבבו, משא"כ כאשר אינו מדבר עמו כגון שחבירו אינו מבין את לשונו וכיוצא, הנה מראהו ומשכילו על ידי איזה סימן, הנה הסימן הוא למעלה מן הדיבור, הוא דבר שלא יכול להתלבש בדיבור, הבן הדבר, כי באם מתיילד באדם איזה חכמה משורש חכמתו הנה על ידי שמלבישו באותיות דבורו משכיל את חבירו חכמתו בהתלבשות משא"כ כשמשכיל את חבירו מבלי התלבשות רק על ידי סימן

 

תורת המגיד בראשית פרשת בראשית

הנה אמרו רז"ל (אבות ה, א) בעשרה מאמרות נברא העולם, בראשית נמי מאמר. והנה בבראשית כתיב את השמים ואת הארץ, את לרבות תולדותיהם. והנה אמרו רז"ל כי מעשה בראשית נרמז במאמר ראשון, ואח"כ נאמר כל אחד בפרוטרוט. והענין כי נודע כי קודם שנתהוו העולמות, תחילה עלה ברצון הקדום לברוא כל העולמות, והנה זה לא נקרא אפילו בשם אמירה שהוא בלב, וזהו מדריגה עליונה מאוד, ובו (ר"ל ברצון הקדמון) היו כלולים כל העולמות וכל המדריגות דרך כללות. ואח"כ נמשכו דרך פרטות. והנה בראשית ג"כ לשון אמירה כמו ארש"ת שפתי, אך הוא בלשון תרגום. והענין כי על רצון הקדמון שממנו נמשך הכל, ולכן כתיב בלשון תרגום כי מדריגה עליונה כזו אין בה התגלות, אלא בחינת תרגום שבה (והיא חכמה שהיא בחינת אחוריים ומלכות עולם שלמעלה ממנה, כי כן הוא בכל המדריגות וצ"ע) לכן כתיב בתרגום יונתן [ירושלמי] בחוכמא ודו"ק.(א"ת)

 

בני יששכר מאמרי חודש כסלו - טבת מאמר ד - הלל והודאה

נא) עפ"י הדברים הנ"ל תבין, בהעלותך את הנרות [במדבר ח ב] מתרגמינן באדלקותך, והנה אפקיה להדלקה בלשון בהעלותך, והנה דרשו רז"ל [שבת כ א] דבעינן שתהא שלהבת עולה מאליה, והנה טעם לדבר מובן על פי מ"ש לעיל להיות שורש המנורה נגד המאמר הראשון באין אותיות עדיין, ואז הספיק מחשבתן של ישראל הגם שלא עשו מעשים טובים עדיין, הנה כביכול התנוצץ ניצוצי אורה לבריאת האותיות מאליו כביכול בלי איתערותא דלתתא בפועל, על כן בעינן במצות המנורה שתהא שלהבת עולה מאליה, והבן.

ובזה נבין גם כן מה שדרשו ויעש כן אהרן להגיד שבחו של אהרן שלא שינה [ספרי ריש פ' בהעלותך], והוא לפלא מהו השבח הגדול הזה שהתורה משבחת לאהרן שלא שינה, ומהו המלאכה הגדולה הזאת, ולפי מ"ש יונח, משבחת התורה מעשה אהרן ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרותיה, רצ"ל אל מול ונגד פני המנורה, היינו לנגד הדבר שמרמזת המנורה בשורשה העליון היינו מאמר העליון הקדום, לנגד זה העלה נרותיה שתהא שלהבת עולה מאליה כאשר צוה י"י את משה ונתקשה בציווי באמירת האותיות עד שהראהו וכמו"ש לעיל, וזהו להגיד שבחו של אהרן וכו'.

 

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
any.site.n.site@gmail.com