נושאים

בעש"ט לפרשת משפטים - סוד הגלגולים

בעש"ט לפרשת משפטים - סוד הגלגולים

 

זוהר כרך ב (שמות) פרשת משפטים דף צד עמוד א

פתח ר' שמעון ואמר ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם תרגום ואלין דיניא דתסדר קדמיהון, אלין אינון סדורין דגלגולא דינין דנשמתין דאתדנו כל חד וחד לקבל עונשיה:

 

דגל מחנה אפרים שמות פרשת משפטים

ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם (כא, א). איתא בזוה"ק (ח"ב צ"ד א) אילין סדורין דגלגולא עיין שם. והוא תמוה לכאורה הא בפסוק מפרש ואזיל דיני ממונות, אך שמעתי בענין הדין שאחד דן את חבירו לבית דין ויודע בעצמו שבודאי הוא זכאי בדין והתורה מחייבתו אל יקשה לו הלא תורת אמת היא ודרכיה דרכי נועם כי זהו אמיתות התורה ונועם דרכיה כי בודאי מסתמא היה חייב בגלגול העבר לאיש הדן עמו וכעת חייבתו התורה לשלמו כדי לצאת ידי חובתו וחבירו שלוקח עתה המעות במרמה הוא עתיד ליתן את הדין וכאלה רבים בעניני דינים, וזה יש לומר שרימז הזוה"ק ואלה המשפטים שהם דיני ממונות אף על פי שמן הנראה הם נגד האמת לפעמים אך דהאמת הוא אילין סדורין דגלגולא והיינו הבורא הכל ובורא כל הנשמות הוא היודע איך היה בגלגולים הקודמים בין איש לחבירו ככה יסובב המסבב ומנהיג על פי התורה את עולמו בחסד וברחמים ובצדק ובמשפט אמת לשפוט בין איש ובין רעהו ובין שורו וחמורו וכל אשר לו כפי אשר יורה אלהים ויש בזה פתח רחב:

 

מקור מים חיים שמות פרשת משפטים, ספר דברים ערבים בפרשת משפטים אות י"ח

הרב הקדוש המגיד ממעזריטש זי"ע ביקש מרבו הבעל שם טוב הקדוש ז"ל שיאמר לו פירוש הזוה"ק על ואלה המשפטים דא הוא רזא דגלגולא, פעם אחת אמר לו הבעל שם טוב תחתיו, ויתעכב שמה עד שש ויבוא לביתו, ונסע שמה, וראה איש אחד בא עם סוס מזוין, והוא היה עיף ויגע, ואכל ושתה ונסע לדרכו, ושכח שם ארנקי שלו עם המעות, אחר כך בא שמה עוד איש אחד, והניח עצמו לפוש, והוא מצא את הארנקי עם המעות, ולקחו והלך לדרכו, אחר כך בא שמה עוד איש אחד עני ונכה רוח, והוא עיף ויגע, ואכל שמה פתו אשר היה לו, ושתה מן המעיין, והניח עצמו לפוש ולישן, אז בא בחזרה האיש הראשון, ושאול שאל מאיש העני היכן הוא הארנקי עם המעות אשר שכחתי כאן, והוא באמת לא ידע מאומה, ולא הבין מה שזה מדבר אליו, בקיצור, כי זה הראשון הכה את העני מכות רצח ופצע, בטענה שיחזיר לו מעותיו, וכאשר הגיע שש נסע הרב הקדוש המגיד זי"ע לביתו, וסיפר לרבו הבעל שם טוב את אשר ראה, ואמר לו הבעל שם טוב זי"ע, כי האיש הראשון הזה, היה חייב בגלגול הראשון לאיש השני, כסך המסוים הזה שהיה עכשיו בהארנקי, ולא היה משלם לו, ובאו אז לדין לפני זה האיש השלישי, שהיה אז הרב והדיין בגלגול הראשון, ופסק דינו ופטרו מבלי שום חקירה ודרישה, לכן עתה על פי הגלגול שילם הראשון להשני את חובו, והדיין קיבל ענשו, וזהו שאמר הזוה"ק על ואלה המשפטים דא רזא דגלגולא

 

מקור מים חיים שמות פרשת משפטים, ספר מעשה אורג במשנה דפאה פרק ח' משנה ט'

וכן דיין שדן דין אמת לאמיתו, עליו הכתוב אומר ברוך הגבר אשר יבטח בה' וגו' (ירמיה י"ז, ז') כתב שם וזה לשונו ענין לאמיתו הוא כי כמה פעמים יצא משפט מעוקל מדיני התורה, כמו שאירע לאחד שהפקיד הון רב אצל אחד והלך לדרכו, וכשבא כבר מת הנפקד, ותבע מיורשיו, וטענו לא פקדנו אבא על זה, ופסקו להם שבועה ונפטרו, וכל העולם היו יודעין שזה איש נאמן וחסיד וירא שמים, וזה לא היה אמיד בכך, ושאלו למרן הריב"ש טוב על זה, האיך יצא משפט מעוקל מדיני התורה וכתיב (תהלים פ"ב, א') אלהים נצב בעדת אל, והשיב שזהו בהשגחת המשגיח, שבגלגול העבר היה זה חייב לזה ולא פרע לו, וכעת החזיר לו לתקן נשמתו, והיה בהשגחה, לא החסיר ולא העדיף, וזהו דין אמת לאמיתו, אף שנראה לך שהוא משפט מעוקל, תדון הדין לאמיתו, ולא תחזור אחר הפשרות, וכיוצא בזה בענינים אלו, והמשכיל יבין לאישורו

 

מאור ושמש שמות פרשת יתרו

והנראה בזה, דאיתא בספרי הקודש, משה היה גלגול הבל, ויתרו היה גלגול קין, והחלק הרע של הבל וקין - נתגלגל באנשי סדום, והיו רעים בממונם שגזלו זה את זה; ודייני סדום היו מסייעים לעוברי עבירה שהתירו להם לגזול זה את זה ועיותו את הדין, ועתה נתגלגלו באותן האנשים שבאו לפני משה למשפט. כן כתוב בליקוטי תורה של האר"י ז"ל. ומשה ויתרו רצו לתקן אותן הגלגולים לכן יִתֵר יתרו פרשה אחת בתורה, שהיא מדברת בעסק המשפטים. ומשה רצה לתקן אותן על ידי שבאו לפניו לדין, והוציא להם את הדין לאמיתו. ובפרט כשבא לפניו משפט שהיה דומה ממש להמשפטים שבאו לפני דייני סדום - והם הטו את הדין, ומשה הציל את העשוק מיד עושקו - על ידי זה רצה לתקן אותן הגלגולים. והנה, כל עניני משפטים באים על ידי קִנְאַת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ, שמדומה בעיניו שחבירו נכנס במשא ומתן שלו ונוטל פרנסתו ממנו, יורד עמו עד לחייו וגוזל אותו. ואם הצדיק מתפלל עבור בני ישראל שיתן להם השי"ת דֵּי מַחְסוֹרָם בריוח ומשפיע להם עושר וכבוד וכל טוב - איש אשר כזה, אם יבואו לפניו בני אדם למשפט שנכנס אחד בתחומו של חבירו יוכל ללמדם ולדבר על לבם, הלא השי"ת הוא הזן ומפרנס, ויש דַּי באלהותו להריק שפע ברכות לשניכם עד בלי די. וילמוד אותם שיתעסקו במשא ומתן באמונה, ולא ישיגו גבולם זה את זה, ולא יגזול איש את רעהו. ואם ככה יעשה - לא יקנא איש את רעהו, ויתרבה שלום בעולם, ולא יגישו עוד אל המשפט כי יהיה שלום בינותם. ועל ידי זה יתוקן גם אשר קלקלו בגלגול ראשון בעניני גזילות ועוולות.

 

ר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק שמות פרשת משפטים

ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. במדרש רבה (פרשה זו ל', ג') משל למטרונה שהיתה מהלכת הזין מכאן והזין מכאן והיא באמצע כך התורה דינין מלפניה ודינין מאחריה והיא באמצע וכו' מלפניה שנאמר (שמות ט"ו, כ"ה) שם שם לו חוק ומשפט מלאחריה שנאמר ואלה המשפטים. יש להבין מה שאמרו מלפניה מקרא דשם שם וגו' דכתיב במרה והלא סמוך לדברות כתוב פרשת הדיינים וכמו שפתח במדרש רבה מה כתיב למעלה ושפטו את העם וגו'. אך הענין דנראה דדברי המדרש מכוונים למה שמובא בזוה"ק בפרשה זו (צ"ד א) פתח רבי שמעון ואלה המשפטים וגו' תרגום ואילין דיניא וכו' אלין אינון סדורין דגלגולא דינין דנשמתין וכו' וגם בסבא ענין גלגולי דנשמתין. לזה לא הביא המדרש המשפטים דפרשת יתרו שמדבר במשפטים שבין אדם לחבירו בעניני גשמיות וכוונת המדרש על משפטי נשמות ישראל כדברי הזוה"ק.

וזה שאמרו במדרש וכן הוא אומר (משלי ח', כ') באורח צדקה אהלך התורה אומרת באיזה נתיב אני מהלכת וכו' בתוך נתיבות משפט וכו' שלא יפחדו ישראל שבאם יכשל חס ושלום בדבר נגד דברי תורה אבדה תקותו כי מי יוכל לתקן אשר עיות לזאת הבטיחה התורה אני מהלכת בתוך נתיבות משפט כי ידוע במאמר פתח אליהו (תיקוני זוהר הקדמה י"ז ב) דמשפט איהו רחמי וכן אמרו בגמרא (עבודה זרה ד' ב) דין דלא כתיב ביה אמת הקדוש ברוך הוא עושה לפנים משורת הדין. וה' יתברך מרחם על נפשות ישראל שלא ידח ממנו נדח וכדאיתא בסבא (פרשה זו ק"ג ב) שה' יתברך מסבב לנשמתין שיתוקן הכל. ומנשמות ער ואונן ומחלון וכליון הוא בנין משיח ואיתא (בבא בתרא י"ד ב) רות פורענות דאית ליה אחרית ופירש רש"י סוף הפורענות נהפך לאחרית ותקוה שיצא דוד משם. וזה שאמר הכתוב (ירמיה כ"ט, י"א) כי אנכי ידעתי את המחשבות אשר אנכי חושב עליכם וגו' מחשבות שלום ולא לרעה לתת לכם אחרית ותקוה ואמרו (תענית כ"ט ב) אלו דקלים וכלי פשתן רצה לומר דבגלות בבל שם היה עיקר התיסדות תורה שבעל פה על ידי אנשי כנסת הגדולה וכן בדורות שאחר כך איתא (סוכה מ"ד א) דלכון אמרי דלהון הוא ושם (כ' א) שבתחילה כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה וכו' הלל הבבלי ויסדה וכו' עלו רבי חייא ובניו ויסדוה ואחר כך בימי האמוראים התלמוד בבלי שהוא עיקר תורה שבעל פה שלנו וכן איתא (שיר השירים רבה ד', י"ב) צדיקים העמידה לי בחורבנה יותר מצדיקים שהעמידה לי בבנינה וזהו האחרית טוב. 

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
any.site.n.site@gmail.com