נושאים

בעש"ט לפרשת פקודי - ויהי נועם - ומעשה ידינו כוננהו

בעל שם טוב לפרשת פקודי - ויהי נועם... ומעשה ידינו כוננהו

 

זוהר כרך ב (שמות) פרשת יתרו דף צג עמוד ב

ואי אזדמן ליה עובדא ויכוון ביה זכאה איהו ואף על גב דלא מכוין ביה זכאה איהו דעביד פקודא דמריה, אבל לא אתחשיב כמאן דעביד רעותא לשמה ויכוין ביה ברעותא דאסתכלותא ביקרא דמריה כמאן דלא ידע למסבר סברא דהא ברעותא תליא מלה לשמה, ובעובדא דלתתא לשמה אסתלק עובדא לעילא ואתתקן כדקא יאות, כגוונא דא בעובדא דגופא אתתקן עובדא דנפשא בההוא רעותא, דהא קודשא בריך הוא בעי לבא ורעותא דבר נש ואפילו הכי אי לאו תמן רעותא דלבא דאיהו עקרא דכלא על דא צלי דוד ואמר (תהלים צ) ומעשה ידינו כוננה עלינו וגו' דהא לית כל בר נש חכים לשואה רעותא ולבא לתקנא כלא ויעביד עובדא דמצוה, על דא צלי צלותא דא, ומעשה ידינו כוננה עלינו, מאי כוננה עלינו, כוננה ואתקין תקונך לעילא כדקא יאות, עלינו אף על גב דלית אנן ידעי לשואה רעותא אלא עובדא בלחודוי, מעשה ידינו כוננהו למאן לההוא דרגא דאצטריך לאתתקנא, כוננהו בחבורא חדא באבהן למהוי מתתקנא בהון בהאי עובדא כדקא יאות

 

בן פורת יוסף בראשית הקדמה

והנה עשיית המשכן הי' הכוונה שיהיה מחשבתן על מלאכת משכן העליון, וכמו שנאמר (שמות מ, יז) הוקם המשכן, ודרשו כי בהקמת משכן למטה הוקם למעלה, והיינו על ידי המחשבה וכונה שעשו באיברים הנגלים למטה בגשמי ומחשבתן הי' ברוחני לבנות משכן העליון שהוא סוד בריא(ו)ת שמים וארץ וכל העולמות, ולאו כל מוחא סביל דא, לכן בכל פעולה ופעולה של כלי המשכן אמרו בפירוש שאנו עושין על הכוונה שצוה ה' את משה, והוא על דרך שאנו אומרים ויהי נועם וכו', וכמ"ש בזוהר.

 

מקור מים חיים שמות פרשת פקודי

ובספר כתר שם טוב חלק ב' דף ז' ע"א כתב וזה לשונו, כי הנה בנין המשכן נכתב בתורה ונשנה, אף על גב דיש להקשות מה נפקא מינה, ומה דהוי הוי, אלא העיקר הוא ללמוד אותנו כלל גדול לעבודת הבורא יתברך שמו, איך יוכל אדם לעשות את עצמו מרכבה לקדושה עליונה, כי כל מה שגילה לנו בזוה"ק וכתבי האר"י ז"ל מבנין העולמות העליונים והשמות של פרקי המרכבה, ושל ראיה שמיעה ריח דיבור חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות והמוחין עליונים, הוא שאדם בעשותו מצוה או לומד תורה או מתפלל, יעשה עצמו מרכבה לקדושה עליונה (עיין לעיל פרשת לך בהגה נ"ט) גוף לנפש ונפש לרוח ורוח לנשמה ונשמה להקב"ה, כמו שייסדו כי כל פה לך יודה וכו' עד וכל קומה פירוש וכל השיעור קומה לפניך תשתחוה, כדפירש השל"ה ז"ל על פסוק (שמות כ"א, כ"ד) עין תחת עין וגו' יד תחת יד רגל תחת רגל, פירוש כי הנה עין האדם נקרא עין וכן יד ורגל, והרי מצינו אותן הכינוים בהבורא יתברך שמו, כמו שכתוב (תהלים ל"ג, י"ח) הנה עין ה' אל יראיו, וכתיב (שם ל"ד, ט"ז) ואזניו אל שועתם, וכתיב (במדבר י"א, כ"ג) היד ה' תקצר, ועמדו רגליו ביום ההוא (זכריה י"ד, ד'), והרי אין לו יתברך שמו דמות הגוף, ופירש כי כמו המכיר את ראובן וכתב שלו, אם מראין לו חתימת ידו של ראובן אומר זהו ודאי חתימתו של ראובן, כאילו היה ראובן עומד לפניו, אף על פי שראובן הוא אדם ברמ"ח איברים והכתב שלו אינו אלא אותיות, אף על פי כן על ידי הכתב והחותם, נדמה לו כאילו ראובן עומד לפניו, כן הוא באלו המדות, יש למעלה מדה עליונה שהוא משגיח על כל העולם להטיב, ונקרא עין, וחס ושלום אין שם דמות עין שלנו, אך האדם כשמקדש עיניו לראות בתורה ואותיותיה הקדושים, אז הוא עין שלו מרכבה למדה עליונה שנקרא עין, וכן יש מדה עליונה המאזין תפילות ומקשיב תחינות, וכשאדם מקדש אזניו לשמוע דברי תורה, אז נעשים אזניו מרכבה למדת אוזן העליון, וכן יש מדה עליונה הנותנת לכל העולם השפע האלהית הנקרא בדרך משל יד, וכשאדם מקדש ידיו לעשות עמהם מצוות מעשיות וצדקה, אז ידיו הם מרכבה למדה עליונה הנקרא יד, וזהו שעל כן הקפידה תורה בחובל בחבירו ומחסר ממנו אבר, לשלם חמשה דברים שהם נזק צער ריפוי שבת ובושת (בבא קמא פ"ג ב), כי שמא זה האדם הנחבל היה מקדש איבריו, להיותו מרכבה לקדושה עליונה, עין שלו מרכבה תחת עין יד תחת יד וכו':

והנה זה היה ענין בנין המשכן שהיה צריך בצלאל לידע צירוף אותיות שבהם נבראו שמים וארץ (ברכות נ"ה א), כי בנין המשכן היה, שהיו מעתיקים פה במשכן הזה, משכן ובנין כל העולמות, כמעתיק כתב מכתב, שמעתיק אות באות, כן היו מעתיקים מקדש העליון במשכן הזה, על כן נעשה המשכן בחכמה בתבונה ובדעת, כמו בנין העולם, שנאמר בו (משלי ג', י"ט) ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה בדעתו וגו', ויש מלאכה שהיתה נעשית במעשה, ויש על ידי מחשבה, כמו שכתוב (שמות ל"ה, ל"ב) ולחשוב מחשבות, והמנורה שהוא סוד נעלם, לא היה יכול אפילו משה רבינו ע"ה לעשותה, כמו שכתב ספר הקנה פרש לי מעשה המנורה שלימה ומוקשה, וכל זה היה, להראות לעם בני ישראל, כי כמו שיכולין להעתיק מקדש העליון וכל צירופי השמות, במשכן הזה שהוא מדברים דוממים וגשמיים עצים ואבנים זהב וכסף ונחושת, כל שכן האדם שהוא עיקר משכן ה', כי היכל ה' המה, וכמו שכתוב (תהלים ע"ח, ס') ויטוש משכן שילה אוהל שיכן באדם, וכמו שכתוב (מלכים - א ח', ט"ז) לא בחרתי בעיר וגו' ואבחר בדוד, כל שכן שיוכל האדם לעשות עצמו מרכבה לקדושה עליונה, להעתיק בעצמו ובאיבריו כל העולמות וצירופי שמות רוחניות עליונה, וכל זה היה ללמד דעת לבני ישראל, וזהו שכתוב ועשו לי מקדש, פירוש איני אומר יעשו לי בית להיות מקודש, אלא ועשו לי תיכף המקדש העליון יעתיקו הם, כי ושכנתי בתוכם, פירוש יהיה שריית שכינה על עושי המלאכה, שתיכף שיקחו דבר לעשות יכוונו לעשות כתבניתו העליון, כי ראה מופת על זה, אשר אני מראה אותך, פירוש אני מראה אותך ולא את עושי המלאכה אלא שאתה תלמדם, ומה אני מראה אותך לא משכן ממש, כי אם את תבנית המשכן וכו', ותראה נפלאות וכן ממש תעשו בלי שום חסרון, ומזה תראה שתהיה השראת השכינה על עושי המלאכה, וזהו שכתוב אחר כך וירא משה את המלאכה והנה עשו אותה כאשר צוה ה', דייקא בציווי בלבד כן עשו הם בפועל ממש, ויברך אותם משה ואמר להם ויהי נועם וכו', והכי פירושו, ויהי נועם, פירוש השכינה שנקרא נועם ה' אלהינו ודאי שורה עלינו, והראיה לזה הוא שהרי ומעשה ידינו כוננה עלינו, שנעשה בתכלית נכון כהוייתו בעולמות העליונים, על כן יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם, פירוש, בנין זה המשכן מה שהעתקתם פה כל מקדש העליון וכל ציור העולמות, הוא ללמד אתכם דעת לכל ימות עולם, שבכל עת שתרצו לעשות מצוה תעשו עצמכם מרכבה לקדושה עליונה, להעתיק בעצמכם שתשרה שכינה בכם, שאתם מקדש והיכל ה', ותהיו נעשים מרכבה להשכינה בעשותכם המצוות:

וזהו שאמר דוד המלך ע"ה (תהלים י"ט, י"ב) גם עבדך נזהר בהם, פירוש, אינו אומר זה על עצמו, אלא הכי פירושו, כי עד עתה דיבר משבחי התורה הקדושה תורת ה' תמימה וגו' הנחמדים מזהב וגו', ועתה אמר, גם, היינו עוד מעלה נסתרת יש להתורה וזהו, כי עבדך נזהר בהם, נזהר הוא מלשון כזוהר הרקיע (דניאל י"ב, ג' ועיין לעיל פרשת יתרו אות ל"ז שהביא פירוש זה בשם השל"ה בשם מהר"ם פדואה עיין שם), פירוש, כי התורה מזככת הנשמה והגוף, עד שיזהירו כזוהר הרקיע, בשמרם, על ידי שמירת התורה הקדושה, עקב רב, פירוש אפילו העקב שהוא מדריגה תחתונה שבאדם יכול להיות דבר גדול ורב, כמו שמצינו בעקבו של אדם הראשון שהיה מכהה גלגל חמה (ויקרא רבה כ', ב'), עד כאן לשונו:

ועיין בספר דרש טוב דף כ"ו ע"ג שהעתיק מספר באר משה פרשת תבוא בשם הבעש"ט הקדוש זצ"ל, שבלתי אפשר שבגמר מעשה יהיה שוה מעשה למחשבה, שמחשבת אדם לעשות מעשהו בתכלית השלימות וליפות בכל מיני ציור ויופי שבעולם, ועם כל זה בבוא מחשבתו לידי פועל ומעשה, אבל לא היה כמו שהיה ברצונו רק כפי מה שיזדמן לידו וכו' עיין שם:

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
[email protected]