נושאים

הקדמה לקבלה

הקדמה לתורת הקבלה

 

ספרי רבי נחמן, חיי מוהר"ן עבודת השם תרו

לרשם המעשה של מטי ולא מטי שהיה מרקד וח' מנגן והרגיש אז את רבי שמעון בר יוחאי בשעה שהיה בבחינת מטי לא שמע כלל את ח' מנגן. ואחר-כך כשחזר בבחינת ולא מטי אז שמע קצת:

 

ליקוטי מוהר"ן קמא תורה כד

זה הענין עמוק עמוק מי ימצאנו, כמובן למשכיל וכאשר רמז לי רבנו ז"ל בעצמו גדל עמקות הסוד הנורא הזה שמגיע למעלה למעלה וכו'... כי הכתר הוא המישב והמסדר את המחין, דהינו הכח שיש בהשכל של אדם לישב ולסדר את המח והדעת לבל יהרס לצאת חוץ מן הגבול... כי זה הכח שהוא המישב והמסדר, הוא מעכב את המוחין בעת מרוצתם ורדיפתם לבל יהרסו לעלות אל ה' למעלה ממחצתם, כי המחין רודפין להשיג האור אין-סוף וזה הכח הנ"ל של השכל שהוא המישב והמסדר... דהינו שנעשין בחינת כלים והיכלות ברוחניות עליון, להשיג על ידם בבחינת מטי ולא מטי אור האין-סוף ברוך הוא... כי אור האין- סוף אי אפשר להשיג אך על-ידי שני הבחינות, שהם הרדיפה והמעכב, על-ידי-זה נעשין בחינת מחצות והיכלין הנ"ל שעל ידם משיגים אור האין סוף רק בבחינת 'מטי ולא מטי' ופרוש 'מטי ולא מטי', ידוע למבינים דהינו 'שמגיע ואינו מגיע', שרודף ומגיע להשיג ואף-על-פי-כן אינו מגיע ומשיג, שזה נעשה על-ידי הרדיפה והמעכב כנ"ל

 

ליקוטי הלכות אורח חיים הלכות נשיאת כפים הלכה ד

כי עיקר בחינת היחוד והזווג הוא התחברות עלמא תתאה בעילאה... הייינו כשהנפש מישראל שהיא בחינת עלמא תתאה נגד אור אין סוף ברוך הוא. כשזוכה להיות נכלל באור האין סוף בבחינת מטי ולא מטי, זהו בחינת תכלית היחוד והזווג של עולמות עליונים. וזה אי אפשר כי אם על ידי תיקון המסדר והמיישב את המוחין שהוא בחינת כתר כנ"ל. שעל ידי בחינה זו נמשך בחינת מעכב אל המוחין לבל יהרסו הגבול. ועל ידי שני בחינת אלו דייקא, דהיינו הרדיפה והמעכב. על ידי זה דייקא נעשין ההיכלין הנ"ל שעל ידם משיגין אור האין סוף

 

ליקוטי מוהר"ן, ליקוטי מוהר"ן שיר נעים

לכו חזו מפעלות ה' התגלות נפלא מסוד גדלת התנא האלקי רבי שמעון בן יוחאי ז"ל:

רבי שמעון בן יוחאי הבטיח שלא תשתכח תורה מישראל על ידו כמובא בדברי רבותינו, זכרונם לברכה (שבת קלח:): 'כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה אמרו: עתידה תורה שתשתכח מישראל ואמר רבי שמעון בן יוחאי שלא תשתכח(נשא קכד:): 'בהאי חבורא דאיהו ספר הזהר יפקון בה מן גלותא' ועתה בוא וראה והבן נפלאות נסתרות של תורתנו הקדושה כי על כן סמך רבי שמעון בן יוחאי עצמו על זה הפסוק כי לא תשכח מפי זרעו כי באמת בזה הפסוק בעצמו מרמז ונסתר סוד הזה שעל-ידי זרעו של יוחאי שהוא רבי שמעון בן יוחאי על ידו לא תשתכח התורה מישראל כי סופי תבות של זה הפסוק כי לא תשכח מפי זרעו הם אותיות יוחאי וזה שמרמז ומגלה הפסוק כי לא תשכח מפי זרעו, מפי זרעו דיקא הינו מפי זרעו של זה בעצמו שהוא מרמז ונסתר בזה הפסוק שהוא התנא יוחאי... ודע שסוד רבי שמעון בעצמו הוא מרמז בפסוק אחר כי דע כי התנא הקדוש רבי שמעון הוא בחינת (דניאל ד): ע'יר ו'קדיש מ'ן ש'מיא נ'חית-ראשי-תבות שמעון וכו':

 

ליקוטי הלכות, ליקוטי הלכות אורח חיים הלכות תפלת המנחה הלכה ז אות נו

ועקר התקון היה על ידי רבי שמעון בן יוחאי וחבריו... כי רבי שמעון בן יוחאי עסק בזה ביותר לתקן הצמצומים הנזכרים לעיל, לתקן בחינת כלים להמשיך אור האין סוף לגלות אלקותו בעולם, שזהו בחינת כל ספר זהר הקדוש בפרט האדרא רבא ואדרא זוטא. שעל ידי זה המשיך ותקן וגלה צמצומים נפלאים... ועל כן אמר בזהר דא יפקון מן גלותא. כי על ידי תקון הצמצומים כנזכר לעיל... שעל ידי זה עקר הגאלה... ועל כן הבטיח שהתורה לא תשתכח מישראל על ידו, כמו שכתוב כי לא תשכח מפי זרעו (וכמו שגלה אדוננו מורנו ורבנו זכרונו לברכה על זה, עין בתחלת הספר) ועל כן נסתלק רבי שמעון בן יוחאי בל"ג בעמר, ונוהגין בארץ ישראל לעשות שמחה גדולה בהלולא דיליה, מה שלכאורה היה ראוי לבכות ולהצטער מאד על הסתלקותו. אך בודאי מנהג ישראל תורה, כי כל השמחה היא מה שזכינו שהיה צדיק וקדוש כזה שגלה תורה נוראה כזאת ותקן תקונים כאלה בתורתו הקדושה, עד שעל ידי זה אנו בטוחים שלא תשכח התורה מפי זרענו.

 

ספרי רבי נחמן, סיפורי מעשיות הקדמה

רבים ראו וישמחו וישרים יעלזו והאמת יורה דרכו והנה עוד ראה זה נמצא באמתחותינו ספורי מעשיות נפלאות ונוראות אשר זכינו לשמע פה אל פה מפיו הקדוש אשר אזן וחקר ותקן משלים הרבה והלביש והסתיר השגות גבוהות ועצומות בספורי מעשיות בדרכים נפלאים ונוראים מאד כי זאת לפנים בישראל על הגאלה ועל התמורה כשהיו רוצים לדבר בנסתרות ה' היו מדברים בדרך חידה ומשל והלבישו סתרי תורה גנזיא דמלכא בכמה וכמה לבושים מלבושים שונים כמובא אחר המעשה של בן המלך ובן השפחה שאמר רבנו, זכרונו לברכה, אז שבימים הקדמונים כשהיו החברים מדברים ומשיחים קבלה היו משיחים בלשון כזה כי עד רבי שמעון בר יוחאי לא היו מדברים קבלה באתגליא וכו', ועל פי רב אחר כמה מעשיות היה מגלה קצת מעט פחות מטפה מן הים איזה רמזים להיכן הדברים מגיעים כמבאר לקמן במקומם הדברים והרמזים שספר אחר כל מעשה

 

ספרי רבי נחמן, סיפורי מעשיות מעשה יא

(גם אלה דברי רבנו נ"י אחר שספר זאת המעשה, ענה ואמר דברים אלה) בדורות הראשונים, כשהיו מדברים ומשיחים קבלה, היו משיחים בלשון כזה, כי עד רבי שמעון בר-יוחאי, לא היו מדברים קבלה באתגליא, רק רבי שמעון בר-יוחאי גלה קבלה באתגליא; ומקדם, כשהיו החברים מדברים קבלה, היו מדברים בלשון כזה כשהניחו הארון על הפרות, התחילו לשורר, והבן

כי יש חדתותי דסיהרא [חידוש הלבנה], כשהלבנה מקבלת חדושים מן השמש, וזה בחינת (שמואל-א ו) כשנושאין הארון אל בית-שמש, ואזי כל החיות נושאי הכסא עושין נגון חדש בחינת (תהלים צו): "מזמור שירו לה' שיר חדש", שזהו השיר, ששרו פרות הבשן וזה בחינת מטה ושלחן וכסא ומנורה הם תיקונהא דשכינתא ובחינת הגן

 

ר' דוד הכהן  ("הנזיר"), ספר הזכרונות  מופיע בתוך: הרב נריה, בשדה הראי"ה עמ' 400

עוד הוסיף הרב להעריני על ספרי מוהר"נ מברסלב ור' נתן תלמידו. בלבי שמחתי על הדבר, לקיום  דעתי בשיטת ר"נ, שיהי  הכל בנגלה, ומצד זה היתה התנגדות הסבא משפאלא. וזו כשיטת מרן שליט"א, שהנסתר יהי בנגלה.

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
[email protected]