נושאים

ותלבש אסתר מלכות

 
 לבישת המלכות של אסתר ביום השלישי, היא בבחינת תפנית במהלכה הסדיר של המגילה. עד כאן המצב הולך ונעשה גרוע, ומכאן ואילך, יש נטית יוזמה של אסתר וממילא גם התגלות של האלוקות במגילה. המלך כבר איננו מלך סתם, אלא מלך מלכי המלכים והוא זה שמלכותו מתגלה בדמותם של אסתר בשושן הבירה.

 

אסתר פרק ה

(א) ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות ותעמד בחצר בית המלך הפנימית נכח בית המלך והמלך יושב על כסא מלכותו בבית המלכות נכח פתח הבית

 

 

ספר אגרא דכלה - דף שצו ב

בא לפרש כיון שפירשנו אסת"ר היא סוד המלכו"ת, האיך יתפרש בת אביחי"ל. ומפרש הק' אבי חי"ל, אבי חיל הוא חכמה אב"א, שהוא א"ב על כל החי"ל, דהיינו כל שיעור קומת האצילות, וידוע דאבא יסד ברתא הוא מלכות דמשם איתגזרת, כנודע להבאים בסוד ה', על כן קרא לאסת"ר (מלכות) בת אביחי"ל:

 

 

ספר מאור ושמש, רמזי פורים ד"ה בגמרא

כי הנה כבר ביארנו במקום אחר אשר בימי הפורים מתנוצץ מוח החכמה דרך המלכות שמים, כידוע בכתבי האר"י ז"ל אשר מרדכי מרמז להחכמה עילאה שהוא מרי דכי ואסתר מרמזת למלכות שמים כמאמר הכתוב ותלבש אסתר מלכות ודרשו חז"ל שלבשה רוח הקודש... ובכל שנה ושנה בימי הפורים מתנוצץ המוחין עילאין דרך המלכות ומתמתקין הגבורות על ידי קריאת המגילה ועל ידי זה יכולין הצדיקים לבטל כל גזירות רעות מחמת שנפתחין אורות הקדושים והמשכת חסדים כמו שהיה בימי מרדכי ואסתר שנעשה להם נסים. וזה היה בקשתה כתבוני לדורות רצה לומר שגם לדורות יהיו יכולין להמתיק הגבורות ולהמשיך חסדים ואורות הקדושים על הכנסת ישראל על ידי קריאת המגילה בימי הפורים ויהיו נעשים נסים ונפלאות בכל דור ודור על ידי זה:

 

 

ספר אור המאיר, ביאור מגילת אסתר

ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות ותעמוד וכו', והמלך יושב על כסא מלכותו בבית מלכות (אסתר ה, א), והכוונה על דרך שבארנו בפתיחת דברינו כשבת המלך אחשורוש על כסא מלכותו, שאז ברעות הדור, גרמו שמלך הקדוש ברוך הוא ישב את אחשורוש על כסא מלכותו, מה שראוי להתגלות פרסום אלהותו באמצעות מדות מלכותו, נתגלה זאת באמצעות אחשורוש שקרב את לבם לאביהם שבשמים...

והנה אז בזמן שגבר הצר ואויב בימי אחשורוש, לא היה הדור ראוי לנס, ברעות מעשיהם המגונות שהשתחוו לצלם ונהנו מסעודתו של אותו רשע, כאשר חכמים הגידו (מגילה יב, א), ואפילו באמצעות אסתר המלכה אשר מראש עד עקב לבה בטח באל, עם כל זה לא היתה בבחינת קומתה הכנה להשראת מדות המלכות, שתתגלה ותתפרסם באמצעות תכונות גופה, והקדוש ברוך הוא לגודל רחמנותו וטובותיו העודפות על בני אדם, רצה לזכות את הדור, ולכן הרבה בה הארה של מלכות עליונה במדה גדושה, יותר מהכנות כלי גופה וקומתה, והרמז בדברי חז"ל (מגילה יג, א) אסתר ירקרקית היתה אלא שחוט של חסד משוך עליה, ואפשר שכיונו אל האמור שהיתה ירקרקית בבחינת זכות כלי גופה, לערך גודל הארה שהאיר הבורא ברוך הוא במלא קומתה, אלא שהקדוש ברוך הוא עשה זאת למען שמו הגדול, וברוב רחמיו משך עליה חוט של חסד יותר מדאי, והכל לפי שהדור צריך לכך...

ומעתה תחזה בעין שכלך רמז ותלבש אסתר מלכות, מלכות ודאי כנזכר הארת מלכות העליונה, שתתגלה ותתפרסם התגלות אלהותו יתברך באמצעות צדקות הצדיק מרדכי ואסתר הצדקניות, ולא לישב עוד את אחשורוש על כסא מלכותו, לגלות על ידו שיקבלו בני ישראל עול מלכותו יתברך עליהם, ולזה תבין ותשכיל מה שכתוב והמלך יושב על כסא מלכותו, והמלך סתם ולא כתיב והמלך אחשורוש, מוסב על מלך המלכים, כאשר לבשה אסתר מלכות כמדובר אזי ניכר לעין כל שהמלך הקדוש ברוך הוא יושב על כסא מלכותו ולא זולתו. ודוק מאוד ותבין:

 

 

ספר תפארת שלמה על מועדים - רמזי פורים

ותלבש אסתר מלכות ר"ל לבשה בחי' המלכות השכינה שהיא ירודה מאד בגלות בין העכו"ם כמ"ש כן היא ג"כ באתה בגלות ומס"נ אל העכו"ם הזה לבעבור היטיב לבנ"י. וז"ש בגמ' (חולין קלט, ב) אסתר מן התורה מנין ואנכי הסתר אסתיר פני ר"ל כאשר ישראל בגלות בהסתרת פנים חלילה. הנה אסתר רק היא השוקדת אל בנ"י והיא השכינה המתהלכת אתנו לשמרנו בין העכו"ם אבל הש"י ב"ה הנה נאמר (ישעיהו מב, ח) וכבודי לאחר לא אתן כי איך יחל. וזה הרמז שצוה עלי' מרדכי לכנוס אל המלך להתחנן לו ולמה לא הלך הוא בעצמו לפני אחשורוש לבקש על עמו כי בחי' מרדכי הוא בחי' יותר גבוה הוא בחי' אב"א ולא יחלל כבודו לירד למקום הקליפות וטינופת הזה. רק אסתר בחי' השכינה היא בגלות הזה לשכון גם בקרב הגוים ומחשבותם וענינם לטוב לבנ"י לכך בהגאולה ב"ב הנה בהתיקון זה נתעלה יותר על כולם ותתקדש בחי' המלכות דעשי' יותר על כלנה כי היא הית הירודה יותר על כולם כנ"ל. וזה שאמה"כ היתה ירודה רבות בנות עשו חיל בחי' הנוק' שבכל העולמות יתעלו וזאת בחי' הנוק' שהיא אתנו עלית על כלנה. ב"ב אמן:

 

 

ספר מחשבות חרוץ - אות כ

וזכתה אסתר להתלבש היא אז במדת המלכות כי כבר הושם כתר מלכות בראשה כי גם היא מולכת כמוהו. וכמו שאמר לה עד חצי המלכות ותעש. וכאשר אמרו ז"ל (אסתר רבה א', ח') דאסתר מלכה על מאה ועשרים ושבע מדינה שגם היא נקראת מולכת. אף דהוא מושל גם עליה מכל מקום באותה שעה שהיתה נכנסת שלא ברשות נגד דתי פרס ומדי לבשה היא כח ועוז המלכות שבידה להפר הדת ושלא עליה הוא וכדאיתא במדרש (שם ט', א') שאמר לה אחשורוש כן וזהו פשט לבישת המלכות:

 

 

ספר אמרי פנחס, שער א תורה נביאים כתובים, אות רנה

ותלבש אסתר מלכות וכן ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות. וקשה דהל"ל ותלבש אסתר בגדי מלכות...

אך הענין הוא כך דהנה יש לבושי שבת ויו"ט והם בגדי קודש וכמש"כ בבגדי כהונה בגדי קודש לאהרן והלבושים הללו מי שזוכה ללבשן ניצול מכל רע וכל בחינת הרע בורח מן האיש שזוכה ללבושין בגדי שבת והלבושים הללו הם בחינת אורות מקיפים והם שמירה גדולה לאדם...

 

 

(ב) ויהי כראות המלך את אסתר המלכה עמדת בחצר נשאה חן בעיניו ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב אשר בידו ותקרב אסתר ותגע בראש השרביט:

 

 

ספר בעל שם טוב על התורה - פרשת וילך אות ו

שמעתי משל מאדוני אבי זקיני זללה"ה, למלך שעשה מחיצות רבים באחיזת עינים זו לפנים מזו, וגם סיבב בין כותל לכותל נהרות וגם חיילות רבים מבוהלים, וגם דובים ואריות, ושאר חיות מבוהלים, בכדי שייראו מגשת אליו... והמלך הוא נורא ומלכותו בכל משלה... וכבודו מלא את הארץ, רק הכתלים והסובבים הם המסתירים את פני המלך, והוא באחיזת עינים, וכרוזים יוצאים כל מי שיבא אל המלך יתן לו המלך עושר וכבוד ויהיה שר אצלו עומד בהיכלו, ומי הוא שאינו רוצה בזה, רק כשבא לחומה ראשונה ורואה כמה ארכה וגבהה, ושאר דברים המבהלים לבבות בני אדם נסוג לבבו אחור... ולפעמים אחרי רואו שיש לו כל הון יקר וכביר מצאה ידו ואוצרות ממון, נסוג אחור... אבל לבן המלך אשר מעיו המו אל אביו... ובוודאי בן המלך כח האב בבנו בחכמה, וכשבא לחומות ולהנהרות וחיילות ודובים וכל המבהילים ומסתירים את פני המלך, תמה עצמו למאוד, מה זה מלך רחמן כמותך כרחם אב על בנים, תסתיר עצמך בהסתרות כאלו, ואני אני בא, וצועק אלי אלי למה עזבתני, ובכח לבבו הנשבר והבוער לבא אל אביו, מוסר עצמו ודוחק עצמו בכחו, לדלג על החומות ונהרות, ומפזר כל הונו לחיילות הסובבים שמה, ובראות אביו געגועיו ומסירות נפשו, ושוועותיו עלה באזני המלך, והסיר האחיזת עינים הללו, וירא כי אין שם חומה ולא שום מסך מבדיל, רק ארץ מישור וגנות ופרדסים... והמלך יושב על כסא מלכותו... וירא ויפול על פניו ויאמר אהה אדוני המלך ומלכי מה זאת ומה זה אשר הסתרת פניך ממני... וכמעט אשר אבדתי, ויאמר המלך קום בני חביבי, ויושט לו שרביט הזהב אשר בידו ויחזקהו... ואמר לו לא למענך ועליך עשיתי את כל זאת, רק למען נסותך ולדעת את אשר בלבבך, יראתך ואהבתך אלי

 

 

ספר ליקוטי הלכות - הלכות בכור בהמה טהורה הלכה ד

כי המן הפיל פור מיום ליום ומחדש לחדש שנים עשר וכו' שרצה להפילם מיום ליום ומחדש לחדש עד שיפלו לגמרי חס ושלום עד להשמיד להרג ולאבד חס ושלום, כי כך דרכו של יצר הרע היום אומר לו עשה מעט וכו', בחינת עברה גוררת עברה... ובאמת לפי דרכו של יצר הרע עם אנשים כאלה שאינם מתגברים כנגדו בנעוריהם בודאי היה אפס תקוה חס ושלום ולרב העולם... אבל ה' יתברך חומל על עמו ישראל בכל דור ודור וחושב מחשבות לבל ידח ממנו נדח... וזה בחינת מרדכי שהרגיש תכף כונת הסטרא אחרא שהוא בחינת המן, בחינת ומרדכי ידע את כל אשר נעשה שידע כונתם עד הסוף והוא מתחיל תכף לעוררם לתשובה ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדולה ומרה. ועקר צעקתו שהוא מודיע לאסתר שהיא בחינת כלל ישראל שעדין לא תתיאש מן הרחמים ותבא לפני המלך איך שהיא רחוקה ממנו שלא נקראת אליו זה שלשים יום שהם כלל החדש שצריכין ישראל להקביל פני אביהם שבשמים על כל פנים פעם אחת בחדש, אבל לפעמים נתרחקין כל כך עד שאין זוכין לבא לפניו אפלו פעם אחת בחדש בחינת ואני לא נקראתי וכו'. אף - על - פי - כן צריכין להקיש על דלתי רחמים אולי יחוס אולי ירחם וכמו שאחר כך הודה אסתר למרדכי ואמרה, ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת. ודרשו רבותינו זכרונם לברכה שלא כדת של תורה, כי אני יודע בעצמי שעל - פי דת של תורה בודאי איני ראוי לבא לפני המלך להתפלל לפניו כפי מה שאני יודע חטאתי ועונותי... וכאשר אבדתי אבדתי... על - ידי מעשי הרעים, 'אבדתי' ויעשה ה' יתברך עמי מה שירצה אני תמיד איחל ואצעק לה' יתברך אולי ירחם. ואז חמל ה' יתברך על מרדכי ועמו, ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב. זה סוד ההארה וההתקרבות מה' יתברך שמגיע לפעמים להאדם הנמוך מאד שאף - על - פי - כן ה' יתברך שולח לו התקרבות מרחוק בסוד הושטת שרביט הזהב שנמשך בנס אמות הרבה כמו שדרשו רבותינו זכרונם לברכה.

 

 

ספר ליקוטי הלכות - הלכות בכור בהמה טהורה הלכה ד

וזה בחינת סוד הושטת שרביט הזהב, כי שרביט הוא בחינת שבט מלכות... וזה בחינת סוד הושטת שרביט הזהב שהוא התקרבות נפלא שממשיך דעת והארה נפלאה על האדם הרחוק מאד, כי מאיר עליו מדעת עליון מאד שהוא בחינת יראה עלאה דעלאה... עד שיזכה זה הרחוק מאד גם כן ליראה עם דעת, דהינו שעל - ידי היראה יתקרב לה' יתברך ולא יתרחק חס ושלום על - ידי זה יותר:

כי יש בני אדם הרבה כשמעיינים בספרי מוסר שמדברים מעצם מרירת הענשים של גיהנם וכו' הם מתפחדים מאד, אבל הבעל דבר מתגרה בהם ומפילם על - ידי זה לעצבות גדול יותר מבתחילה עד שלפעמים נופלים על - ידי זה יותר חס ושלום ויש שנופלים חס ושלום כל כך עד שבאים לכפירות חס ושלום וכל זה מחמת שאין להם דעת מצדיקי אמת להחיות את עצמן ונדמה להם שכבר נשקעו בדרכיהם כל כך חס ושלום עד שאי אפשר להם לשוב עוד... אבל ה' יתברך חומל על עמו ושולח עלינו הארה... בשכל עליון כל כך עד שתגיע היראה לטובה אפלו להגרוע שבגרועים... וזהו בחינת הושטת שרביט הזהב שהיא בחינת התקרבות על - ידי היראה עלאה מאד שהיא בחינת שרביט הזהב כנ"ל:

 

 

(ג) ויאמר לה המלך מה לך אסתר המלכה ומה בקשתך עד חצי המלכות וינתן לך:

 

ספר פוקד עקרים - אות ה

וכל סעודתה אז לגרום סעודת מלך מלכי המלכים בקרבנות בגמר בנין בית המקדש היפוך סעודתו דאותו רשע ועל כן אמר לה אז עד חצי המלכות ולא דבר החוצץ כי לב יודע ומרגיש מדת נפשו הטמאה שכוונת סעודתה היא על זה ושיתרומם על ידי זה מלכות מלך מלכי המלכים וממילא הוא חוצץ למלכות שלו, ועל כן נתחבר עם המן כי שורש עמלק גם כן נגד בנין בית המקדש...

 

 

ספר מאור ושמש - רמזי פורים ד"ה כתיב, ד"ה אמנם, ד"ה והנה

ויראה לפרש על דרך רמז על פי מאמר חז"ל במגילה על פסוק ויאמר לה המלך מה לך אסתר וגו' עד חצי המלכות וינתן לך ודרשו ז"ל חצי המלכות ולא כל המלכות ולא דבר שחוצץ במלכות ומה ניהו בנין בית המקדש. וראוי להבין מה עלה על דעת אחשורוש שתבקש כל המלכות. גם מפני מה חשב אשר בקשתה יהיה בנין בית המקדש דוקא. גם במה הוא חוצץ במלכות:

אמנם יש לרמוז כי הנה ידוע מאמר הזוהר הקדוש אשר בימי שלמה הוה סיהרא באשלמותא בלי פגימו, ורומז כי עיקר כונת בנין הבית היה שיהיה שכינתו בתחתונים ויתגלה מלכותו יתברך בעולם... ולכן בימי שלמה שנבנה בית המקדש... היה המלכות שמים בהתגלות על העולם והיה מוח החכמה מתנוצץ דרך המלכות... אכן אחר כן אשר בעוונותינו הרבים חרב בית מקדשינו נאמר ואת עיני צדקיהו עור שרומז שנתכסית המלכות שמים ונפגם הירח וגברו המים הזדונים ולא נשאר כי אם בבחינת נקודה קטנה ממלכותו יתברך אשר כל איש ישראל בעת קראו את שמע ומקבל עליו עול מלכות שמים כל אחד לפי בחינתו הוא מתדבק בנקודה זו ובונין מעט מעט קומת השכינה. ומאז שנחרב בית המקדש נסתלקו מוחין דהחכמה מהמלכות עד ישקיף וירא ה' שיקוים בנו ומלאה הארץ דעה את השם ויבנה בית מקדשינו ויחזרו מוחין דהחכמה להתנוצץ דרך המלכות ויתבטלו החיצונים... ומפני זה שמו אחשורוש והמן מגמת פניהם לבטל בנין בית המקדש כי ראו אשר קרוב העת שיחזר להבנות על ידי שתגמר בנין קומת השכינה ויחזרו מוחין דהחכמה להתנוצץ ויבנה בית המקדש:

והנה ידוע בכתבי הקודש שאסתר רומזת למלכות שמים כמאמר הכתוב ותלבש אסתר מלכות ומרדכי רומז להחכמה כידוע בכתבי האר"י ז"ל... וזה שאמר המן ישנו עם אחד ואמרו חז"ל שאמר אלהיהם ישן הוא רומז להסתלקות המוחין מהמלכות ונשארת בבחינת שינה. ולכן כשראה אחשורוש שהצדיקים שבדור בונין קומת השכינה וקרובים לגמור בנינה אז התחיל להתפחד שלא יבנה בית המקדש ולזה אמר לאסתר המלכה עד חצי המלכות וגו' אסתר היא רומזת למלכות שמים כנ"ל וחצי המלכות רומז על שמוח הבינה לבד רק מתנוצץ להמלכות גם בעת החורבן כל יום ויום ולא מוח החכמה ולכן הלבנה אינה במלואה, ורומז שהסכים שיומשך מוח בינה למלכות ויבנה חצי קומת מלכות אבל לא הסכים שיומשך מוח החכמה

 

 

(ד) ותאמר אסתר אם על המלך טוב יבוא המלך והמן היום אל המשתה אשר עשיתי לו

 

 

ספר רסיסי לילה - אות יט

וכל מקום המלך סתם במלך מלכי המלכים הקב"ה הגם דמבואר בפשט הכתוב דבאחשורוש מדבר כמו יבוא המלך והמן אל המשתה וכדומה רק הוא מצד ההתלבשות בגלות השכינה. וכל דיבורי אסתר היה אל המלך מלך מלכי המלכים הקב"ה כמו שאמרו ז"ל (מגילה יד ע"ב טו.) שלבשתה רוח הקודש מדריגה זו הנקרא מלכות דהוא התגלות שכינתו יתברך בקרב לבבה וכי רק הוא לבדו שוכן בכל קצוי ארץ ואין עוד ממש שאין שום דבר ממשי כלל זולתו רק הנהגת מלך מלכי המלכים הקב"ה לבד. וכן כל הסיפורים במגילה בכל מקום שנאמר המלך סתם המשכיל יבין כי דבר זה נתגלה בנס פורים שהמלך סתם הוא מלך מלכי המלכים. ושם זה להשם יתברך נתגלה בפורים דגם מלכי עכו"ם לבם בידו של הקב"ה דבר זה נתגלה לעין כל בפורים

 

 

ספר קדושת לוי - קדושה ראשונה פורים

ועתה נבאר... למה במגילה איננו מוזכר שום שם הויה ושום שם משמות הקדושים בפירוש רק בראשי תיבות ובסופי תיבות כמוזכר בדברי האר"י ז"ל, וכגון יבא המלך והמן היום, ראשי תיבות הויה. וכל זה איננו שוה לי, סופי תיבות הויה, וכן כולם. כי הנס היה בתוך הטבעים הנהגתו מכוסה ולכן אין שום שם במגילה, כי בטבע הנהגותיו מכוסה, רק על ידי הנס דמרדכי ואסתר רואין שיש עילת כל העילות המנהיג עולמו... אבל אין רואין מלכותו כמו למעלה... ולכן כיון שעל ידי הנס ניכר שיש עילת כל העילות המנהג עולמו בחסד וברחמים ובמשפט לכן בראשי תיבות וסופי תיבות יש כמה שמות כמוזכר בדברי האר"י ז"ל. אפס כיון שאין רואין מלכותו לכן אין בו באתגליא. וגם כיון שרואין על ידי נסים נסתרים והנס צריך להיות מכמה דברים ומכמה סיבות. וכל שם היוצא מראשי תיבות וסופי תיבות הוא מכמה תיבות, כלומר שרואין מלכותו מהסיבות שהיה בימי מרדכי ואסתר והסיבה שהיה בימי מרדכי הוא מאיזה ספור מעשה וספור מעשה בא מכמה תיבות לכן בא השם בראשי תיבות וסופי תיבות מכמה תיבות... ולכן אמר בגו עלמין שכב"י בהירותו ואורו מתלבש בעולמות וזהו סוד בגו עלמין:

... אבל בעולם הטבע כשהוא עושה נסים ונפלאות רואין שהוא ראשון ואחרון. אבל כשהוא מתלבש בעולם והוא בגו עלמין בתוך עולם הזה כב"י מלכותו נסתר וראשי תיבות וסופי תיבות של התיבות הוא סוד אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים, שהוא בגו עלמין הוא סוד התיבה עצמה. ולכן במגילה שהוא להורות שנתקן עולם הטבע כאשר כתבנו ושם מלכותו נסתרה לכן אין בו שמות שאינם נמחקים. אבל על ידי נסים ונפלאות ניכר שהוא ראשון ואחרון לכן יש בו שמות בראשי תיבות וסופי תיבות, כי ראשי תיבות וסופי תיבות שהוא אני ראשון ואני אחרון

 

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
any.site.n.site@gmail.com