מסורה לפרשת חיי שרה - בני חת

מסורה לפרשת חיי שרה - בני חת

 

בעל הטורים בראשית פרק כג

י' פעמים בני חת בפרשה. לפי שהמברר מקחו של ת"ח כאלו קיים עשרת הדברות שיש בהם יו"ד פעמים ח':

 

ספר בראשית פרק כג פס' א - כ

ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה: ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה: ויקם אברהם מעל פני מתו וידבר אל בני חת לאמר: גר ותושב אנכי עמכם תנו לי אחזת קבר עמכם ואקברה מתי מלפני: ויענו בני חת את אברהם לאמר לו: שמענו אדני נשיא אלהים אתה בתוכנו במבחר קברינו קבר את מתך איש ממנו את קברו לא יכלה ממך מקבר מתך: ויקם אברהם וישתחו לעם הארץ לבני חת: וידבר אתם לאמר אם יש את נפשכם לקבר את מתי מלפני שמעוני ופגעו לי בעפרון בן צחר: ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו בכסף מלא יתננה לי בתוככם לאחזת קבר: ועפרון ישב בתוך בני חת ויען עפרון החתי את אברהם באזני בני חת לכל באי שער עירו לאמר: לא אדני שמעני השדה נתתי לך והמערה אשר בו לך נתתיה לעיני בני עמי נתתיה לך קבר מתך: וישתחו אברהם לפני עם הארץ: וידבר אל עפרון באזני עם הארץ לאמר אך אם אתה לו שמעני נתתי כסף השדה קח ממני ואקברה את מתי שמה: ויען עפרון את אברהם לאמר לו: אדני שמעני ארץ ארבע מאת שקל כסף ביני ובינך מה הוא ואת מתך קבר: וישמע אברהם אל עפרון וישקל אברהם לעפרן את הכסף אשר דבר באזני בני חת ארבע מאות שקל כסף עבר לסחר: ויקם שדה עפרון אשר במכפלה אשר לפני ממרא השדה והמערה אשר בו וכל העץ אשר בשדה אשר בכל גבלו סביב: לאברהם למקנה לעיני בני חת בכל באי שער עירו: ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו אל מערת שדה המכפלה על פני ממרא הוא חברון בארץ כנען: ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם לאחזת קבר מאת בני חת:

ספר בראשית פרק כה פס' י

השדה אשר קנה אברהם מאת בני חת שמה קבר אברהם ושרה אשתו:

ספר בראשית פרק מט פס' כט - לב

ויצו אותם ויאמר אלהם אני נאסף אל עמי קברו אתי אל אבתי אל המערה אשר בשדה עפרון החתי: במערה אשר בשדה המכפלה אשר על פני ממרא בארץ כנען אשר קנה אברהם את השדה מאת עפרן החתי לאחזת קבר: שמה קברו את אברהם ואת שרה אשתו שמה קברו את יצחק ואת רבקה אשתו ושמה קברתי את לאה: מקנה השדה והמערה אשר בו מאת בני חת:

 

רשב"ם בראשית פרק כג

לאברהם למקנה. קם לאחר נתינת הכסף כדכתיב ונתן הכסף וקם לו אבל לאחוזת קבר מאת בני חת לא קם והוחזק לאברהם עד שקבר שרה אשתו אז ויקם לאחוזת קבר מאת בני חת:

 

דעת זקנים בראשית פרק מט פס' לב

במערה. פשט קברו אותי במערה וא"ת הרבה שדות והרבה מערות היו ולא תדע באי זו לכך נאמר אשר בשדה המכפלה. וא"ת שמא ימחו בידכם ת"ל אשר קנה אברהם. וא"ת שמא לא קנאה מאדם שיהיה כח בידו למכרה ת"ל מאת עפרן החתי שהיה נשיא הארץ וא"ת ושמא לזרוע שם מכרה ולא יניחו לעשות שם בית הקברות ת"ל לאחוזת קבר וא"ת שמא אותה קנייה לא היה בה חזקה כי לא החזיקו בה ת"ל שמה קברו את אברהם. וא"ת שמא לפי שמכרה עפרון שהיה נשיא הארץ לא יכלו העם למחות בידו אמנם שלא ברצונם מכרה ושמא עתה ימחו בידינו ת"ל מאת בני חת:

 

אור החיים בראשית פרק כג

וידבר אל בני חת לאמר. ירצה כי לצד שהוא שאל תנו לי אחוזת וגו' שנראה מדבריו שמתרצה הוא בכל מקום שיתנו לו, לזה אמר הכתוב לאמר פי' לא זה הוא תכלית הדיבור אלא הכנה לאמר מבוקשו כי הוא זה שדה עפרון:

עוד ירצה לתת טעם למה הוצרך אברהם לדבר אל בני חת, גם להאריך כל האמור בענין, וכי מי שהיה צריך לקנות אחוזת קבר או שדה אחד לחורשו או לנוטעו יהיה צריך להרעים תבל ויושביה, לזה גמר אומר לאמר פי' לא לצורך ד' אמות קרקע לקבור שרה הוצרך לדבר ליושבי ארץ אלא לאמר האמור בענין שקנה מערת המכפלה אשר אין ערוך אליה, ולזה הוצרך לדבר לכולן ולכל ההמצאות כדי שיועיל קנייתה כפי הדין:

והנה בתשובת בני חת אמרו נשיא אלהים וגו' איש ממנו את קברו לא יכלה וגו', יש בדבריהם ב' דרכים, הא' הוא כי הוא גדול עד מאוד ותקיף יעשה חפצו ורצונו כי אין מוחה בידו לצד היכולת, וכפי זה אין לו דין חזקה בקבר ולכשתשיג ידם יפנו המת מקברו, וזה יגיד כי אינם חפצים שיקבור מתו מלפניו זולת אם יעשה בזרוע והרי הוא מותרה ועומד. ודרך הב' הוא על זה הדרך נשיא אלהים וגו' פי' אין לך לחוש לחששת דין דבי ריש גלותא שאין חזקתם חזקה כי הנידון אינו דומה כי טעם דבי ריש גלותא הוא לצד שנחשדים הם על הגזל והחמס אבל אתה נשיא אלהים פי' גדולתך היא לצד מעלת צדקתך ונקיות כפיך ואין לחוש לזה וחזקתך חזקה שאין כנגדה טענה. ואולי כי לזה נתכוונו באומרם שמענו פירוש הבן דברינו להיכן נוטים, לזה אמר אם יש את נפשכם וגומר פי' אם כוונתכם היא במשמעות דבריכם שאתם חפצים לקבור וגו' שמעוני והיו אתם סרסורים ביני ובין עפרון וגו' אבל זולת זה יכרע הדבר שפירוש דבריהם הוא כפירוש הראשון ואין רצונם לקבור וכו':

וטעם שחזר פעם ב' לומר לעיני וגו' לומר שלא נשאר שום מיחוש מטענת דין בר מצרא שחש אליו אברהם בתחלת דבריו שאמר ופגעו לי וגו':

 

מדרש רבה בראשית פרשה נח

לעיני בני חת אר"א כמה דיות משתפכות כמה קולמוסין משתברין כדי לכתוב בני חת עשרה פעמי' כתיב בני חת בני חת עשרה כנגד עשרת הדברות ללמדך שכל מי שהוא מברר מקחו של צדיק כאילו מקיים עשרת הדברות א"ר יודן חמשה פעמים כתוב בני ברזילי כנגד חמשה ספרי תורה ללמדך שכל מי שהוא מאכיל פרוסה לצדיק כאילו הוא מקיים חמשה ספרי תורה:

 

מדרש רבה שמות פרשה לא

ד"א נבהל להון זה עפרון בשעה שמתה שרה והיה אברהם מבקש מקום לקברה אמר להם שמעוני ופגעו לי בעפרון בן צוחר מיד הלכו ומנוהו אותו היום אסטרטיגוס עליהם אמרו לו מכור את המערה לאברהם אמר להם איני מוכרה לו אמרו לו אם אין אתה עושה אנו מעבירין אותך מן אסטרטיגוס שלך מיד עמד אברהם ושקל לו אמר ר' חמא כל שקל האמור בתורה סלעים ובנביאים ליטרין ובכתובים קנטרין א"ר יהודה בן פזי חוץ משקלי עפרון שהיו קנטרין מה היה אמר עפרון לאברהם אם אתה נותן לי ד' מאות שקל כסף מן סחורת ביתך אתה נותנה לי וע"י שהכניס עין רעה בממונו של אברהם חסרו הכתוב וי"ו הוי ולא ידע כי חסר יבואנו האיש שעינו רעה חסרו הכתוב וי"ו ולא עוד אלא שלא נקראת המערה לשמו אלא לשמן של בני חת שנא' (בראשית מט) אשר קנה אברהם מאת בני חת מעפרון אינו אומר אלא מאת בני חת.

 

ספר ישמח משה - פרשת תולדות דף סז ע"ב

דהנה יעקב נתברך לכאורה בטעות, וכל מידי דטעות לאו כלום הוא (יבמות צ"ב ע"א). אך באמת אינו טעות, דאף דדעתו היה לברך את עשו, היינו משום שהיה סבור שהוא צדיק, ואם כן הטעות היה בטעות ולאו כלום הוא, והבן דאם היה יודע האמת שהוא אינו צדיק כלל, בודאי היה דעתו ורצונו מסכים שלא לברכו רק את יעקב וכמ"ש למעלה. והנה באמת עשו היה רשע גמור, רק זכות אחד גדול היה לו, דהלא מבואר במדרש פרשת חיי שרה (ב"ר פנ"ח ח') עשרה פעמים בני חת כתיב בפרשה, ללמדך שכל המקיים מקחו של צדיק, כאלו קיים כל התורה כולה שניתנה בעשרת הדברות. והנה כשיעקב רצה לקנות ממנו הבכורה, והוא עשה רצונו ומכרה לו אף שביזה עבודתו של מקום, מכל מקום קיים מקחו של צדיק, ונמצא הוי כאלו קיים כל התורה, ומחמת זה היה קצת ערעור על קבלת הברכות.

 

שפת אמת ספר בראשית - פרשת חיי שרה - שנת תרל"ד

במדרש בני חת עשר פעמים על ידי שביררו מקחו של צדיק נגד עשרת הדברות. הוא רמז לבני ישראל שזוכין לברר מקחו של צדיק חי עולמים. שבנ"י מעידין בכל יום כי להשי"ת העולם ומלואו. והוא קונה הכל. וצריכין ללמוד מזה שהפסוק מאריך השדה וכל העץ אשר בשדה שצריך האדם להעיד על כל דבר פרטי שיש בעולם להתקשר הכל בהשי"ת:

 

אמרי אמת, (בנו של השפ"א), פרשת חיי שרה,  שנת תרפ"ו

איתא  בשפת אמת שכל אחד נשתלח  לעולם הזה לברר מקחו של צדיק חי העולמים  שהוא קונה הכל איתא צדיקים מקיימים את העולם שנברא בעשרה מאמרות, העולם נברא לעשות מהכל תורה כדאיתא מביט בתורה ובורא את העולם צריכים לעשות מעשרה מאמרות עשרת הדברות כדכתיב כח מעשיו הגיד לעמו... וזה היה הקנין הראשון של אברהם אבינו בארץ ישראל וזהו כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים... המפרשים מקשים איך עבר אברהם אבינו ע"ה על לא תחמוד דאיתא ברמב"ם שאם מכביר עליו ברעים והפציר בו עד שלקחו ממנו עובר בלאו זה, אולם איתא בזוה"ק דחמודא דאורייתא מותר, וכאן היה חמודא דאורייתא שנתברר  עשרת הדברות והרי זו היא העבודה של אברהם אבינו ע"ה.

 

שם, שנת  תר"ץ

אברהם אבינו ע"ה חיבר  הכל בהשורש, איתא קונה שמים וארץ קאי על אברהם אבינו, אברהם אבינו חזר והקנה  הכל להשי"ת ועל ידי זה זכה לעשרת הדברות, שממנו התחילו האלפיים תורה, וזה הוא מברר מקחו של צדיק חי העולמים, איתא צדיקים מקיימים את העולם שנברא בעשרה מאמרות, מקיימים הוא מלשון קיום השטר וכדאיתא אם יש עליו עוררין יתקיים בחותמיו, צריך לייגע  עצמו ולברר כדי לבא להאמת וזהו בירור מקחו של צדיק... איתא שכל הנשמות  צריכות לעבור  דרך מערת המכפלה  וכן איתא על התפלות היינו שצריכות בירור...  האבות עסקו בבירורים

 

ספר ליקוטי הלכות - הלכות ספר תורה הלכה ד

כ) וזה בחינת מה שכתוב במדרש פרשת חיי שרה שנזכר עשר פעמים בני חת בפרשה זאת בענין קנית המערת המכפלה. ללמדך, שכל המברר מקחו של צדיק כאלו קים כל העשרת הדברות, כי מערת המכפלה היא הנחלה הראשונה שקנה אברהם אבינו בארץ - ישראל, כי כל יגיעת אברהם אבינו היה כדי לזכות לאחזת ארץ - ישראל, כי הוא הראשון שגלה קדשת ארץ - ישראל, כמו שאיתא בזהר, תקל בתקלא עד דאתגליא לה, כמובא בדבריו זכרונו לברכה. אבל מחמת חטא אדם הראשון אף - על - פי שהבטיחו ה' יתברך לתן לזרעו את הארץ עדין לא זכה בה בעצמו והצרך לקנות מערת המכפלה לקבורת שרה וכו' וזה היה גם כן בנס נפלא מה' יתברך שהוציא מקום קדוש כזה מהסטרא אחרא, מעפרון כמובא, כי עקר תקון הקבורה הוא בארץ - ישראל, כי עקר גזרת המיתה הוא בשביל תקון המדמה שנאחז בו זהמת הנחש שהוא בלבול המדמה שאי אפשר להזדכך מזה בשלמות כי אם על - ידי המיתה שנגזרה אז כשנאחז זהמת הנחש על - ידי חטא עץ הדעת טוב ורע. כי על - ידי המיתה והקבורה תתבלה הזהמא ויקום בגוף חדש בתחיה שאז יהיה חדוש העולם שלעתיד ואז תתרבה ותתגדל האמונה בתכלית השלמות בבחינת חדשים לבקרים רבה אמונתך, שנאמר העקר על עת התחיה שאז יהיה חדוש העולם. ועל - כן עקר תקון הקבורה הוא בארץ - ישראל, כי כל חדוש העולם אחר התחיה יהיה בבחינת ארץ - ישראל, כמו שמבאר שם, על - כן המתים שבארץ - ישראל חיים תחלה, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, כי עקר ברור ותקון המדמה שנעשה על - ידי המיתה והקבורה הכל הוא על - ידי בחינת ארץ - ישראל שכל קדשתה בחינת תקון המדמה שהוא שלמות האמונה וכנ"ל. ועל - כן השתדל וטרח אברהם מאד לקנות את מערת המכפלה בשביל מקום קבורה לשרה ולכל האבות הכל בשביל ברור המדמה שהוא תקון האמונה שזוכין על - ידי קדשת ארץ - ישראל בחייו ובמותו על - ידי הקבורה וכנ"ל ועקר קדשת ארץ - ישראל הוא על - ידי כח מעשיו על - ידי שיודעין שה' יתברך ברא את העולם בעשרה מאמרות ועל - כן בני חת שזכו לסיע לאברהם שיקנה מקחו אחזת קרקע בארץ - ישראל, על - כן נזכרו עשרה פעמים כנגד עשרת הדברות שהם בחינת עשרה מאמרות, כי כל קדשת ארץ - ישראל הוא על - ידי העשרה מאמרות על - ידי שמאמינים שה' יתברך ברא את העולם יש מאין בעשרה מאמרות וכנ"ל שזה זוכין רק על - ידי עשרת הדברות שהם בחינת עשר מדרגות של נבואה וכו' וכנ"ל:

ועל - כן למדו רבותינו זכרונם לברכה מזה לכל המקים מקחו של צדיק שהוא כאלו קים עשרת הדברות, שהם בחינת רוח נבואה כנ"ל שעל - ידי זה נתגלה שה' יתברך ברא את העולם בעשרה מאמרות על - ידי שנתברר המדמה וזוכין לאמונה וכנ"ל, כי הצדיק כשלוקח מקח הוא מברר המדמה שבשביל זה כל המשא ומתן שבעולם בשביל ברור האמונה שהוא על - ידי ברור המדמה, כמו שאמרו, נשאת ונתת באמונה. כי כל שנוי הגונין שבכל החפצים שבעולם כלם הם בכח המדמה ששם כל הדמיונות ושם כל המשא ומתן שהוא מחמת שזה חפץ בחפץ פלוני וזה חפץ בזה ומחליפין זה עם זה או מוכרין זה לזה והכל הוא בבחינת כח המדמה ששם התשוקה והחמדה לכל החפצים כי השכל רחוק מכל זה. ועל - כן צריכין לשא ולתן באמונה כדי לברר ולזכך החפצים מזהמת הנחש שהוא בלבול המדמה שנאחז בכל הדברים והצדיק שקונה מקח בודאי קונה אותו בקדשה ובטהרה ומברר המדמה על - ידי זה על - כן המסיע אותו נחשב כאלו קים העשרת הדברות שהם בחינת רוח נבואה שעל - ידי זה עקר ברור המדמה, כי המקח של הצדיק הוא בבחינת ברור המדמה שנמשך מעשרת הדברות כנ"ל שכל זה התחיל מהמקח של אברהם אבינו עליו השלום, שקנה אחזה ראשונה בארץ - ישראל ששם עקר ברור המדמה שעל - ידי זה עקר תקון האמונה וכנ"ל, כי אברהם ראש למאמינים והוא העקר שהתחיל לזכך העולם מזהמת הנחש ולברר המדמה ולהמשיך האמונה בעולם:

 

ליקוטי אמרים, ר' צדוק הכהן מלובלין, אות י ד"ה ואדם

וכמה קולמסים משתברים כו' כי בירור מקח הצדיק היינו דקניינו הוא כפי קנין הנפשיי שלו, וקנין הנפשי דאברהם אע"ה... הרי זה יסוד הארץ ויסוד כל אומה הישראלית בקנין זה יש להם מאבות לבלתי להיות ניתוק בשום אופן מרצון השם יתברך אפילו כל האומות גוזרות כו', ובירור כח עקשות זה היה בקנין המערה לאחוזת עולם דלכן נתן ד' מאות שקל... וממון שנתן בשביל המערה הוא נתינת הרכוש וכחות נפשו והשתדלותו לברר הקדושה שיש במקום טרשין זה והם ד' מאות בירורין בכחותיו כנ"ל, ואמרו ז"ל (בראשית רבה פנ"ח), י' פעמים בני חת נגד י' הדברות כידוע דז' עממין הם נגד ז' מדות וחתי הם שנתנו חתיתם בארץ חיים נגד מדת היראה והגבורה דיצחק אע"ה שבקדושה, וזה היה כל שורש חיותם שאי אפשר להם להשתנות ממדה זו, וברע הדבר מהופך קנאה קודם תאוה כמ"ש במקום אחר כי זה לעומת זה הימין דזה הוא שמאל אצל זה, והתחלת הרע מקנאה ובודאי בהתחלה הכח עצום יותר ולכך נקרא גבורה דברע שהוא העדר הטוב זה ההתחלה והוא בכח וגבורה למנוע טוב, משא"כ מצד הטוב הרי התוקף אדרבא להשפיע כל מיני טובה לכך ההתחלה מחסד, וז' עממין הם הכוללים ע' אומות בודאי בהם שכוללים המדות הם בתוקף יותר, ועפרון אותו היום מינוהו נשיא עליהם (בראשית רבה פנ"ח) בודאי בנשיא הארץ הכח ביותר ולכך שלו היה אותו מקום טרשין, ורק אותו היום שהיה מוכן לצאת לקדושה היינו בירור אותו כח עקשות שבארץ הקדושה... אז נתמנה נשיא, היינו נתגבר כח הגוים שהוא תוקף כח עקשות כטעם לפני שבר גאון שהוא כעניין קדרותא דצפרא, שתכלית תוקף החושך מתחיל ברגע של צמיחות אור הגמור שהוא בירור מקחו דאברהם אע"ה