נושאים

מעשה מחיגר - שיעור שביעי

מעשה מחיגר - שיעור שביעי

ואותו הגזלן, היינו הגדול שבהם, תמה ששולח כל הגזלנים ואין אחד מהם שב אליו, והלך הוא בעצמו עם האחד שנשאר אצלו. ותכף כשבא על אותו הדרך, (שפזר שם הבן הנ"ל הפול של צדיקים לבדו), נעשה צדיק, והתחיל לצעק לחברו על נפשו על שהרג כל כך נפשות וגזל כל כך, והיה תולש קברים והיה שב בתשובה ומתחרט מאד. וכיון שראה, (הבן הנ"ל שהיה יושב על האילן), שהוא מתחרט ושב בתשובה כל כך, ירד מהאילן. כיון שראה הגזלן שמצא אדם, התחיל לצעק: אוי על נפשי, כזאת וכזאת עשיתי, אהה, תן לי תשובה. ענה לו: החזר לי התבה שגזלתם ממני. כי כתוב אצלם על כל גזלה באותו היום שנגזל ואצל מי נגזל. אמר לו: אני מחזיר לך תכף ואני נותן לך אפילו כל האוצרות של גזלה שיש לי, רק תן לי תשובה. אמר לו: תשובתך היא, רק שתלך אל העיר ותצעק ותתודה: אני הוא שהכרזתי אז ועשיתי כמה גזלנים והרגתי וגזלתי כמה נפשות, זה היא תשובתך. ונתן לו כל האוצרות, והלך עמו אל העיר, ועשה כן. ופסקו שם באותו העיר, באשר שהרג כל כך נפשות, על כן יתלו אותו, למען ידעו.

אחר כך ישב עצמו הבן הנ"ל לילך אל השני אלף הרים, (הנ"ל), להסתכל מה נעשה שם. כשבא לשם עמד מרחוק מהשני אלף הרים, וראה שיש שם כמה וכמה אלף אלפים ורבי רבבות משפחות של שדים, כי הם פרים ורבים כבני אדם, והם רבים מאד. וראה המלכות שלהם יושב על כסא ששום ילוד אשה אינו יושב על כסא כזו. וראה אותם שעושים ליצנות: זה מספר שהזיק לזה תינוק, וזה אומר שהזיק לזה יד, וזה מספר שהזיק רגל, וכן שאר ליצנות.

בתוך כך נסתכל וראה אב ואם הולכים ובוכים. ושאלו אותם: למה אתם בוכים? והשיבו שיש להם בן והיה דרכו לילך לדרכו והיה שב באותו הזמן, ועכשו הוא זמן רב ועדין לא בא. והביאו אותם למלך, וצוה המלך לשלח שלוחים לכל העולם למצאו. והיו האב ואם חוזרים ופגעו באחד שהיה הולך ביחד עם בנם הנ"ל, (היינו שאותו האחד שפגעו בו היה החבר של בנם והיה הולך ביחד עם בנם בתחלה, אבל עכשו פגעו בו לבדו), ושאל אותם: על מה אתם בוכים? וספרו לו כנ"ל. השיב להם: אני אודיע לכם. היות שהיה לנו אי אחד בים שהיה שם מקום שלנו, ואחר כך הלך המלך שהיה שיך לו האי הנ"ל ורצה לבנות שם בנינים והניח יסודות, ואמר הבן הנ"ל, (היינו הבן של השדים הנ"ל שנאבד), אלי שנזיק אותו. והלכנו ולקחנו הכח מהמלך.

והיה עוסק בדאקטורים, ולא היו יכולים לעזר לו. והתחיל לעסק במכשפים, והיה שם מכשף אחד שהיה יודע משפחתו, ואת משפחתי לא ידע, על כן לא היה יכל לעשות לי דבר. אבל משפחתו היה יודע ותפס אותו ומענה אותו כל כך. והביאו אותו אל המלך, (היינו זה השד שספר כל זה הביאו אותו אל המלך שלהם), וספר זאת לפני המלך. אמר המלך: ישיבו לו הכח. ענה ואמר, שהיה אצלנו אחד שלא היה לו כח ונתננו לו הכח. אמר המלך: יקחו ממנו הכח ויחזירו להמלך. השיבו להמלך כי נעשה ענן. אמר המלך שיקראו הענן ויביאו אותו לכאן. ושלחו שליח אחריו.

אמר אותו האיש הבן הנ"ל, (היינו זה הבן שלא היה לו כח ברגליו בתחלה שבא לכאן וראה כל זה): אלך ואראה הענין איך נעשה מהאנשים אלו ענן. והלך אחרי השליח. ובא אל העיר שהיה שם הענן, ושאל את אנשי העיר: מפני מה כסה הענן כל כך בתוך העיר? והשיבו לו: בכאן, אדרבא, שמעולם אין כאן ענן, וזה זמן שכסה הענן ובא השליח וקרא את הענן, והלך משם. וישב עצמו האיש הנ"ל לילך אחריהם לשמע מה הם מדברים. ושמע שהשליח שאל אותו: איך אתה בא להיות בכאן ענן. והשיב לו: אספר לך מעשה:

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
[email protected]