נושאים

פרשת בהעלותך - סיפורי התורה

 

 

זוהר לפרשת בהעלותך - סיפורי התורה

 

ספר במדבר פרק ט פס' א-ג

וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה בְמִדְבַּר סִינַי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לֵאמֹר: וְיַעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפָּסַח בְּמוֹעֲדוֹ: בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה בֵּין הָעַרְבַּיִם תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ בְּמֹעֲדוֹ כְּכָל חֻקֹּתָיו וּכְכָל מִשְׁפָּטָיו תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ:

 

זוהר כרך ג (במדבר) פרשת בהעלותך דף קנב עמוד א

ר"ש אמר ווי לההוא ב"נ דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי,

ר"ש אמר אוי לאותו אדם שאומר שהתורה באה להראות סיפורים סתם ודברי הדיוטות

דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו

שאם כן אפילו בזמן הזה אנחנו יכולים לעשות תורה בדברי הדיוטות ובשבח יותר מכל

אי לאחזאה מלה דעלמא אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר, אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא

אם להראות דברי העולם אפילו אותם סיפורי העולם יש ביניהם דברים עליונים יותר, אם כן נלך אחריהם ונעשה מהם תורה בדרך זו

אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין

אלא כל דברי התורה דברים עליונים הם וסודות עליונים,

ת"ח עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו,

בא ראה עולם עליון ועולם תחתון במשקל אחד נשקלו

ישראל לתתא מלאכי עלאי לעילא, מלאכי עלאי כתיב בהו

ישראל למטה מלאכי עליון למעלה, מלאכי עליון כתוב בהם

(תהלים קד) עושה מלאכיו רוחות,

האי באתר עלאה בשעתא דנחתין לתתא מתלבשי בלבושא דהאי עלמא

זה במקום עליון, בשעה שיורדים למטה מתלבשים בלבוש של העולם הזה

ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא,

ואם לא מתלבשים בלבוש כעין העולם הזה, לא יכולים לעמוד בעולם הזה ולא סובל אותם העולם הזה

ואי במלאכי כך אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה על אחת כמה וכמה

ואם במלאכים כך, תורה שבראה אותם ובראה עולמות כולם ומתקיימים בגללה על אחת כמה וכמה

כיון דנחתת להאי עלמא אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא לא יכיל עלמא למסבל

כיון שיורדת לעולם הזה אם לא מתלבשת באותם לבושים של העולם הזה לא יכול העולם לסבול,

ועל דא האי ספור דאורייתא לבושא דאורייתא איהו,

ועל כן אותו סיפור התורה לבוש התורה הוא,

מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי

מי שחושב שאותו לבוש הוא תורה ממש ולא דבר אחר תיפח רוחו ולא יהיה לו חלק בעולם הבא

בגין כך אמר דוד

משום כך אמר דוד

(שם קיט) גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך,

מה דתחות לבושה דאורייתא

מה שתחת לבוש התורה,

ת"ח אית לבושא דאתחזי לכלא ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא לא מסתכלין יתיר,

בא ראה יש לבוש שנראה לכול ואותם טפשים כשרואים לאדם בלבוש שנראה להם יפה לא מסכלים יותר

חשיבו דההוא לבושא גופא, חשיבותא דגופא נשמתא  

חשיבות אותו לבוש הוא הגוף, חשיבות הגוף הוא הנשמה

כהאי גוונא אורייתא אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון גופי תורה

כך גם התורה יש לה גוף והם מצוות התורה שנקראות גופי תורה

האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא,

אותו גוף מתלבש בלבושים שהם סיפורי העולם.

טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא,

טפשי העולם לא מסתכלים אלא באותו לבוש שהוא סיפור התורה ולא יודעים יותר ולא מסתכלים במה שהוא תחת אותו לבוש,

אינון דידעין יתיר לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא,

אותם ישודעים יותר לא מסכלים בלבוש אלא בגוף שהוא תחת אותו לבוש,

חכימין עבדי דמלכא עלאה אינון דקיימו בטורא דסיני לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא אורייתא ממש

חכמים עבדי המלך העליון הם שעמדו בהר סיני לא מתכלים אלא בנשמה שהיא עיקר כל התורה ממש

ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא

ולעתיד לבא עתידים להסתכל בנשמת נשמת התורה

...

ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא ואינון מסתכלי בלבושא דא ולא יתיר

אוי לאותם שאומרים שהתורה אינה אלא ספורים סתם, והם מסתכלים בלבוש זה ולא יותר.

זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות,

זכאים הם הצדיקים המסתכלים בתורה כראוי,

חמרא לא יתיב אלא בקנקן כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא,

היין לא יושב אלא בקנקן, כך התורה לא יושבת אלא בלבוש זה,

ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין לבושין אינון

ועל כן לא צריך להסתכל אלא במה שיש תחת הלבוש ועל כל כל אותם דברים וכל אותם סיפורים לבושים הם.

 

זוהר כרך ג (במדבר) פרשת בהעלותך דף קמט עמוד א

פתח ר' אלעזר ואמר כתיב ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'

כמה חביבין מלי דאורייתא דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי,

כמה חביבים דברי תורה שבכל מלה ומלה יש סודות עליונים והתורה כולה עליונה נקראת,

ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא

ושנינו בשלש עשרה מידות של תורה,

כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כלו יצא

דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה אף על גב דנפק מנה חד ספור בעלמא ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור

שהרי התורה שהיא כלל עליון אף על פי שיצא ממנה סיפור אחד סתם, ודאי לא בא להרואת על אותו סיפור

אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין

אלא להראות דברים עליונים וסודות עליונים

ולא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כלו יצא... כגון האי דכתיב (בראשית ח) ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט,

ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי דהא באתר חד לישרי

ודאי פסוק זה מכלל התורה יצא ובא בסיפור העולם, מה איכפת לנו אם נחה במקום זה או במקום זה, שהרי במקום אחד תנוח לבסוף,

אלא ללמד על הכלל כלו יצא,

...

תא חזי מלך ב"ו לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא כ"ש למכתב ליה

בא ראה מלך בשר ודם אין כבוד שלו להתעסק בדברי הדיוטות כל שכן לכתוב אותם

ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קודשא בריך הוא לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין

ואם תעלה בדעתך שהמלך העליון הקב"ה לא היו דברים קדושים לכתוב ולעשות מהם תור אלא שהוא כינס כל דברי הדיוטות

כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי,

כגון סיפורי עשו, סיפורי הגר, סיפורי לבן ביעקב, סיפורי האתון, סיפורי בלעם, סיפורי בלק, סיפורי זמרי

וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא, אי הכי אמאי אקרי

וכנס אותם וכל שאר סיפורים שכתובים ועשה מהם תורה, אם כן מדוע נקראה

(מלאכי ב) תורת אמת (תהלים יט) תורת יי' תמימה, עדות יי' נאמנה, פקודי יי' ישרים, מצות יי' ברה, יראת יי' טהורה, משפטי יי' אמת, וכתיב הנחמדים מזהב ומפז רב,

אלין אינון מלי דאורייתא,

אלו הם דברי התורה

אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט תורת יי' תמימה, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין (אחרנין) עלאין

אלא ודאי התורה הקדושה העליונה היא תורת אמת תורת ה' תמימה וכל מלה ומלה באה להראות דברים אחרים עליונים

דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא

שאותה מילה, אותו סיפור, לא להראות על עצמו בלבד בא, אלא להראות על הכלל כולו כמו שאמרנו.

 

 

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
[email protected]