נושאים

פרשת וארא - קול ודיבור

פרשת וארא - על קול ועל דיבור

 

זוהר כרך ב (שמות) פרשת וארא דף כה עמוד ב

ת"ח כתיב הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים,

מאי ואני ערל שפתים והא בקדמיתא כתיב

מהו ואני ערל שפתים והרי בתחילה כתוב

לא איש דברים אנכי וגו' כי כבד פה וכבד לשון אנכי,

וקודשא בריך הוא הוה אותיב ליה

והקב"ה היה משיב לו

מי שם פה לאדם וגו', והוא אמר ואנכי אהיה עם פיך,

סלקא דעתך דלא הוה כן והשתא אמר ואני ערל שפתים

תעלה על דעתך שלא היה כן, וכעת אמר ואני ערל שפתים?

אי הכי אן הוא מלה דאבטח ליה קודשא בריך הוא בקדמיתא

אם כן היכן הוא הדבר שהבטיח לו הקב"ה בתחילה?

אלא רזא איהו, משה קלא, ודבור דאיהו מלה דיליה הוה בגלותא והוה איהו אטים לפרשא מלין ובגין דא אמר ואיך ישמעני פרעה

אלא סוד הוא, משה קול, ודבו שהוא מילה שלו היה בגלות והיה הוא אטום לפרש דברים ומשום כך אמר ואיך ישמעני פרעה

בעוד דמלה דילי איהי בגלותא דיליה דהא לית לי מלה, הא אנא קלא מלה גרע דאיהי בגלותא ועל דא שתף קודשא בריך הוא לאהרן בהדיה

בעוד שדיבור שלי הוא בגלות שלו שהרי אין לי מלה, הרי אני קול מלה גרועה שהיא בגלות ועל כן שיתף הקב"ה את אהרן איתו

ת"ח כל זמנא דדבור הוה בגלותא קלא אסתלק מניה ומלה הוה אטים בלא קול כד אתא משה אתא קול

בא וראה כל זמן שהדיבור היה בגלות קול הסתלק ממנו ודיבור היה אטום בלא קול כשבא משה בא קול

ומשה הוה קול בלא מלה בגין דהוה בגלותא וכל זמנא דדבור הוה בגלותא משה אזיל קלא בלא דבור והכי אזיל עד דקריבו לטורא דסיני ואתיהיבת אורייתא ובההוא זמנא אתחבר קלא בדבור וכדין מלה מליל הדא הוא דכתיב

ומשה היה קול בלא דיבור משום שהיה בגלות וכל זמן שהדיבור היה בגלות משה הלך קול בלא דיבור וכך הלך עד שקרבו להר סיני וניתנה תורה ובאותו זמן התחבר קול בדיבור ואז דיבור דיבר הוא שכתוב

(שמות כ) וידבר אלהים את כל הדברים האלה,

וכדין משה אשתכח שלים במלה כדקא יאות קול ודבור כחדא בשלימו ועל דא משה אתרעים דמלה גרע מניה בר ההוא זמנא דמלילת לאתרעמא עלוי בזמנא דכתיב

ואז משה נמצא שלם בדיבור כראוי קול ודיבור כאחד בשלימות ועל כן משה התרעם שהדיבור נגרע ממנו חוץ מאותו פעם שדיבר להתרעם עליו בזמן שכתוב

ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך מיד וידבר אלהים אל משה,

תא חזי דהכי הוא דשרא מלה למללא ופסק לה בגין דעד לא מטה זמנא דכתיב

בא וראה שכך הוא ששרה עליו דיבור לדבר ופסק אותו כיון שעדיין לא בא זמנו שכתוב

וידבר אלהים וגו' ופסק ואשלים קלא הדא הוא דכתיב ויאמר אליו אני ה',

בגין דדבור הוא בגלותא ולא מטא זמנא למללא בגיני כך משה לא הוה שלים מלה בקדמיתא דאיהו קול ואתי בגין דבור לאפקא ליה מן גלותא

כיון שהדיבור הוא בגלות ולא בא זמנו לדבר משום כך משה לא היה שלם בדיבור בתחילה שהוא קול ובא בשביל דיבור להוציא אותו מהגלות

כיון דנפק מן גלותא ואתחברו קול ודבור כחדא בטורא דסיני, אשתלים משה ואתסי ואשתכח כדין קול ודבור כחדא בשלימו

כיון שיצא מן הגלות והתחברו קול ודיבור כאחד בהר סיני השתלם משה ונרפא ונמצא קול ודיבור כאחד בשלימות

תא חזי כל יומין דהוה משה במצרים דבעא לאפקא מלה מן גלותא לא ממליל מלה דאיהו דבור, כיון דנפיק מן גלותא ואתחבר קול בדבור ההוא מלה דאיהו דבור אנהיג ודבר לון לישראל אבל לא מליל עד דקריבו לטורא דסיני ופתח באורייתא דהכי אתחזי

בא וראה כל ימים שהיה משה במצרים שרצה להוציא דיבור מן הגלות לא דיבר מלה שהיא דיבור, כיון שיצא מן הגלות והתחבר קול בדיבור אותו דיבור שהוא דיבור הנהיג את ישראל אבל לא דיבר עד שקרבו להר סיני ופתח בתורה שכך ראוי

ואי תימא (שם יג) כי אמר אלהים פן ינחם העם לא כתיב כי דבר אלא כי אמר דאיהו רעותא דלבא בחשאי והא אוקימנא

ואם תאמר "כי אמר אלהים פן ינחם העם"? לא כתוב כי דבר, אלא כי אמר, שהוא רצון הלב בחשאי וכך העמדנו

 

ספר הזהר פרשת בראשית דף לו ע"א

ותרא האשה כי טוב.

חמאת ולא חמאת כי טוב חמאת כי טוב ולא אתישבת ביה מה כתיב לבתר

ראתה ולא ראתה כי טוב ראתה כי טוב ולא התיישב בו מה כתוב אחר כך

ותקח מפריו ולא כתיב ותקח ממנו.

והיא אתדבקת באתר דמותא וגרימת לכל עלמא מותא ואפרישת חיי מן מותא ובחובא דא גרים פרישותא לאפרשא אתתא מבעלה דהא קו"ל מדבור לא מתפרשן לעלמין

והיא נדבקה במקום של מוות וגרמה לכל העולם מוות והבדילה חיים ממוות ובעוון זה גרמה הפרדה להפריד אשה מבעלה שהרי קול מדיבור לא נפרדים לעולם

ומאן דמפריש קול מדבור אתאלם ולא יכיל למללא וכיון דאשתקל מניה מלולא אתייהיב לעפרא

ומי שמבדיל קול מדבור נעשה אילם ולא יכול לדבר וכיון שניטל ממנו הדבור ניתן לעפר.

אמר רבי שמעון כתיב (תהלים ל"ט) נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר.

נאלמתי דומיה האי קרא כנסת ישראל אמרו בגלותא מ"ט בגין דקול מדבר ליה לדבור כיון דאיהי בגלותא קול אתפרש מינה ומלה לא אשתמע ועל דא נאלמתי דומיה וגו'

נאלמתי דומיה, פסוק זה כנסת ישראל אמרו בגלות מדוע, כיון שהקול מדבר את הדיבור כיון שהיא בגלות קול נפרד ממנה ודיבור לא נשמע ועל כן נאלמתי דומיה

מאי טעמא בגין דהחשיתי מטוב דלא אזיל קול בהדה וישראל אמרי

מהו הטעם, כיון שהחשיתי מטוב, שלא הלך קול עימה וישראל אומרים

לך דומיה תהלה.

מאי דומיה דא תהלה לדוד דאיהי דומיה בגלותא ושתיקא בלא קול

מהי דומיה זו תהלה לדוד שהיא דומיה בגלות ושותקת בלא קול

 

ספר הזהר פרשת שמות דף ג ע"א

ר' יוסי אוקים להאי קרא כד נחתא שכינתא בגלותא דמצרים. ור"ש אמר האי קרא על רזא דיחודא דמהימנותא אתמר

ר' יוסי העמיד את הפסוק הזה כשירדה השכינה בגלות מצרים, ור"ש אמר פסוק זה על סוד היחוד של האמונה נאמר

אתי מלבנון כלה קול אמר לדבור אתי בגין דהא קול אתי לדבור ומדבר לה בהדיה למהוי כחדא בלא פרודא כלל בגין דקול איהו כלל דבור איהו פרט. ועל דא כלל אצטריך לפרט ופרט אצטריך לכלל. דהא לית קול בלא דבור ולית דבור בלא קול

אתי מלבנון כלה קול אמר לדיבור אתי כיון שהרי קול בא לדיבור ומדברו עימו להיות כאחד בלי פרוד כלל כיון שקול הוא כלל ודיבור הוא פרט, ועל כן כלל נצרך לפרט ופרט נצרך לכלל, שהרי אין קול בלא דיבור ואין דיבור בלא קול

וע"ד אתי מלבנון כלה וגו' 

 

רעיא מהימנא ספר במדבר פרשת פנחס דף רכח ע”א

ובההוא זמנא דנחית יהו"ה לגבי אדנ"י בכל אבר אתמר בהו

ובאותו זמן שיורד יהו"ה אצל אדנ"י בכל אבר נאמר בהם

(יחזקאל א) בעמדם תרפינה כנפיהם

והאי רזא דחשמלי חיות אש עתים חשות ועתים ממללות ואמרו מארי מתניתין במתניתא תנא

וזהו סוד חשמלי חיות אש, עיתים חשות (שותקות) עיתים ממללות, ואמרו בעלי המשנה במשנה שנו

כשהדבור יוצא מפי הקדוש ברוך הוא חשות, וכשאין הדבור יוצא מפי הקדוש ברוך הוא ממללות.

בההוא זמנא דמתייחדין קול ודבור כחדא דאינון יאהדונהי חשות

באותו זמן שמתייחדים קול ודיבור כאחד שהם יאהדונהי, חשות

אבל בזמנא דפניהם וכנפיהם פרודות יהו"ה מן אדנ"י בפרודא איהו אשתכח בארבע אנפי חיון כלהו פתיחן לקבליה ממללות למשאל מזונא בגין (דניאל ד) דמזון לכלא ביה

אבל בזמן שפניהם וכנפיהם פרודות יהו"ה מן אדנ"י בפרוד הוא נמצא בארבע פני חיות כולן פתוחות לעומתו ממללות לבקש מזון כיון שמזון לכל בו

אדנ"י אשתכח בכנפי החיות כלהו פתיחן לגבי חיון שאגין בקול דאיהו ידו"ד כלהו בימינא אופנים מצפצפן בדבור דאיהו אדנ"י בשמאלא בשרפים מתחברים קול ודבור באמצעיתא יאהדונהי בהון

אדנ"י נמצא בכנפי החיות כולן פתוחות לעומת החיות שואגות בקול שהוא יהו"ה כולם בימין. אופנים מצפצפים בדיבור שהוא אדנ"י בשמאל. בשרפים מתחברים קול ודיבור באמצע יאהדונהי בהם

 

 

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
any.site.n.site@gmail.com