נושאים

פרשת חוקת - לעבור באדום

בקשת עם ישראל לעבור בגבול אדום, מחזירה אותנו אל המפגש ההיסטורי בין יעקב לעשו. המפגש הזה משקף את הניסיון המתמיד של יעקב לחיות את חיי החומר מתוך הרמוניה עם העולם החומרי. לצערו של יעקב, עולם החומר מסרב להכנע תחת הקדושה, ולכן בדלית ברירה הוא נאלץ לוותר ולנטות מעליו. משמעות הנטיה הזו, היא הבניה של עולם הרוח מתוך התמודדות עם עולם החומר ולא מתוך השלמה והרמוניה. 

 

ספר במדבר פרק כ

(יד) וַיִּשְׁלַח משֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם כֹּה אָמַר אָחִיךָ יִשְׂרָאֵל אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ:

 

שפת אמת ספר במדבר - פרשת חקת - שנת תרל"ט

בפסוק וישלח משה מלאכים כו' אל מלך אדום כו'. כי כאשר תיקנו בנ"י את שלהם כמ"ש כל העדה עדה מוכנת רצו בנ"י לתקן גם את האומות כמו שהי' מוכן בשעת קבלת התורה לולי רשעתו של עמלק ימ"ש ועל ידי אותו הרשע באו אל החטא עד שנפלו ממדריגתם ועתה שחזרו ותיקנו הכל רצו להמשיך את כל הברואים אליו ית'.

 

ספר תולדות יעקב יוסף פרשת חקת - אות יב

וז"ש וישלת משה מלאכים מקדש, כי משכן הנשמה הוא במוח הנק' קדש, ושלחה הנשמה שלוחים אל החומר שהוא הגוף הרודף אחר תאוות המותרות, כמ"ש הלעיטני נא (בראשית כה, ל), לזה נקרא אדום, והוא מלך אדום המולך על כל אברי הגוף מבלי היותו נכנע אל הצורה. עד שרצה לעורר לבו במחשבות קדושות, שהם הרהורי תשובה הבא מקדש. כה אמר אחיך ישראל, שיתן לב על תכלית בריאתו בחומר וצורה בעה"ז, כדי שיכניע חומרו אל הצורה שיהיה להם אחווה ושלום, ולא נגדיים באופן שיהיה אחיך ישראל כי שרית וגו'. ומדוע דבר ה' בזית, למעול בשליחותך בעה"ז להתאוות תאוות עולם הזה ולהיות הפך הצורה.

 

ספר פרי צדיק פרשת דברים - אות ד

וזה ענין שנזכר כאן בפרשה אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו וגו', וכן אחר כך ונעבור מאת אחינו בני עשו וגו', ולמה נזכר כאן האחוה... אך הענין הוא על פי מה שכתב האר"י הקדוש בענין מה שאמרו נוטל חלקו וחלק חבירו בגן עדן ונוטל חלקו וחלק חבירו בגיהנם שכל אחד מישראל יש לו נפש אחד כנגדו באומות העולם ומזה בא השאור שבעיסה בלב ישראל שיש בו גם כן מהרע. וכן יש לעומתו בהרשע שהוא מאומות העולם קצת מה מהטוב גם כן וכמ"ש ואתה מחיה את כולם וצריך זאת להוציא ממנו. ועשו ויעקב הם היו הראשונים זה לעומת זה וזה פירוש הפסוק הלא אח עשו ליעקב ועל זה ביקש יעקב אבינו הצילני נא מיד אחי מיד עשו, היינו מה שיש לו אלי אחוה בצד מה.

והענין על פי מה שכתב בזוהר הקדוש (ח"ב קס"ו ב') בענין ש"י עולמות ר"ז אינון בסטרא דימינא ק"ג אינון בסטרא דשמאלא וכו'. ושם בזוהר הקדוש (קס"ז א') ויהי אור דמימינא נפק שמאלא וכו' ויהי אור דא שמאלא וכו' ומיניה נפיק ההוא חושך וכו' ויהי דכתיב ויהי עשו איש יודע ציד וכו' לפתאה בני עלמא דלא יהכון באורח מישור וכו'. והיינו דמסטרא דימינא ר"ז בגימטריה אור... ומשמאלא ק"ג ואיתא מהאר"י הקדוש שהוא בגימטריה מנח"ה לעש"ו. והיינו דשמאלא מורה תמיד למשמאילים בה לרעה כמו שנאמר לב כסיל לשמאלו,

 

(טו) וַיֵּרְדוּ אֲבֹתֵינוּ מִצְרַיְמָה וַנֵּשֶׁב בְּמִצְרַיִם יָמִים רַבִּים וַיָּרֵעוּ לָנוּ מִצְרַיִם וְלַאֲבֹתֵינוּ:

 

ספר תולדות יעקב יוסף פרשת חקת - אות יב

הלא ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו בענין חומר וצורה של כללות העולם, שהם אבותינו יעקב ועשו, שכל זמן שהיו ב' הפכים גדלה התלאות והצער אשר מצאתנו אל שנינו החומר והצורה, בהיות לכל א' מצר וגבול לעצמו.

וז"ש וירדו אבותינו מצרימה וירעו לנו מצרים ולאבותינו, ר"ל לנו אל החומר, ולאבותינו שהוא הצורה וכנ"ל.

 

(טז) וַנִּצְעַק אֶל יְהֹוָה וַיִּשְׁמַע קֹלֵנוּ וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ וַיֹּצִאֵנוּ מִמִּצְרָיִם וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ בְקָדֵשׁ עִיר קְצֵה גְבוּלֶךָ:

 

ספר תולדות יעקב יוסף פרשת חקת - אות יב

ונצעק אל ה' וישמע את קולינו, ונכנע החומר אל הצורה שהוא יעקב הנק' קול יעקב שהוא פנימי ורוחני. וישלח מלאך ויוציאנו, ורומז הוא ב' שמות ימין ושמאל גי' מלאך, כי אחר שהכניעו שמאל בימין נעשה אחדות הוי' אד' גי' מלאך, ויוציאנו ממצרים. ועתה שחזר החומר לאיתנו להיות הפכי ונגדיי אל הצורה, והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך, שנתקרב הצורה אל החומר שהיא קצה גבולך, כדי לקרבו אליו, בסוד ו' כורע לגבי ה' להעלותה והבן.

 

ספר ישמח משה - פרשת בראשית דף יח/א

ופירש הגאון בעל שבות יעקב בספרו עיון יעקב לדברי הגמרא הנ"ל, דודאי לא קשה על משה האיך התקיים ארבעים יום ולילה בלא אכילה ושתיה, דשאני משה דמלאך ה' הוא וגופו כולו רוחני, ואין צריך לאכילה והשתיה אלא דאם כן קשה למה אכל ושתה בשאר ימים כיון שאין צורך לו, דמדאמר ארבעים יום וכו' מכלל דבשאר הימים אכל ושתה, על זה משני שפיר אלא עלית לקרתא וכו', פירוש דלכך אכל ושתה בעת שהיה על פני האדמה, וכן אתה מוצא במלאכים, עד כאן דבריו ודפח"ח וש"י. ועיין מ"ש בביאור המ"ר בפסוק (בראשית א יא) ויאמר אלקים תדשא וגו', דעיקר אכילת המלאכים היה שהוציאו הרוחניות והעלו אל הקדושה, ומשם תלמד לגבי משה דכזה היה אכילתו בהיותו על פני האדמה להעלות הרוחניות אל הקדושה. והיינו דכתיב בפרשת חקת (במדבר כ טז) וישלח מלאך ויוציאינו ממצרים, ופירש רש"י (ד"ה) וישלח מלאך, זה משה

 

ספר שם משמואל פרשת וישלח - שנת תרע"ט

שצורת מרע"ה ומהותו הוא להיות בטל תמיד לרצון השי"ת וכמו מלאך... וע"כ נקרא מלאך כמ"ש (במדבר כ') וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים, ובמדרש והלא משה הי' וכו'... כן הי' פועל נמי בטבע הארץ, שכמו מהותו של הצדיק כן מכניס נמי בטבע הארץ שהוא שמה, וע"כ כשהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה. וי"ל שזהו ענין מ"ש (יהושע א') כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם נתתיו, ואמרו ז"ל אף שאינו מא"י כל שכבשוהו ישראל יש בו קדושת א"י... וע"כ אין רחוק לומר שבאם הי' מרע"ה בא לארץ אדום היתה נכנעת ובטלה להקדושה ושבה להיות מנחלת ישראל כנ"ל, ושוב לא הי' שמה מקום לס"ם ומשרייתי' ולא לבני עשו בפועל... ואז בהכרח הי' נשפל תוקפם וגסות רוחם... ואחר סילוק גסות הרוח שוב יהי' מקום לתקנו בהופיע עליו הארה אלקית. זו היתה כוונת מרע"ה לעבור דרך ארץ אדום.

 

 (יז) נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גְּבֻלֶךָ:

 

 

ספר אגרא דכלה - דף רעד/ב

נעברה נא בארצך לא נעבר בשדה ובכרם וכו' (במדבר כ יז). ביונתן תרגם לא נשרגגא בתולין ולא נאנס אריסין ולא נבעול נשי גוברין, באורח מלכא דבשמיא ניזיל. להבין כל זה. ומה שהקדימו שירדו מצרימה (במדבר כ טו) הוא. דהנה ידוע (תנחומא תרומה סי' ט') דיעקב ועשו חלקו עולם הזה ועולם הבא, עולם הבא נשאר לחלק יעקב, ולעשו עולם הזה. ואם כן כל תענוגי עולם הזה אכילה ושתיה ומשגל הם חלק עשו, רק עסק יעקב בהן הוא רק לצורך עולם הבא, דהיינו שמתנהג בהם על פי חוק המלך ודת התורה, ועל ידי זה מעלה הניצוצות הקדושות המשוקעות בהן, שהם לחלק יעקב בקדושה השקועות בתוך קליפת עשו הוא אדום. והנה ראשית ירידת ישראל היה לקליפת מצרים להעלות משם הניצוצין שהיו שם שקועות, כי מצרים היתה קליפה גדולה... וממילא יהיה בנקל בכל האומות להוציא הניצוצין. וז"ש ישראל לאדום הנה ירדנו למצרים, והכוונה היה להעלות הניצוצין שזה תכלית מגמתינו השייך לחלקינו בקדושה, והרמז (במדבר כ טז) והנה אנחנו בקד"ש, אנחנו בקדושה עיר קצה גבולך, היינו סיום גבולך שאין לך חלק בקדושה, כי לחלקך הוא עולם הזה, על כן נעברה נא בארצ"ך, היינו בארציותך אכילה ושתיה ומשגל הגם שהוא לחלקך בעולם הזה, עם כל זה הוא דבר הצריך לנו לעולם הבא, כי לא נעבור בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר כתרגום יונתן, היינו לא נעסוק בכל אלה בדרך העבירה ולתאוה ח"ו, רק בדרך המלך מלכו של עולם נלך בעסק כל אלו הגשמיים על פי חוקי התורה, לא נטה ימין ושמאל לעסוק במותרות עד אשר נעבור גבולך, שיגיע הזמן שיתבטל הגשמיות, ונעבוד את הש"י רק ברוחניות עולם הבא סחרה ואתננה קדש לי"י, והבן כי זה השליחות הוא נצחיות ששולח יעקב לעשו בכל דור ודור שלא יקטרג עלינו והבן:

 

ספר שם משמואל פרשת וישלח - שנת תרע"ט

ונראה דהנה בענין שליחותו של מרע"ה למלך אדום (במדבר כ"א) נעברה נא בארצך, הגיד כ"ק אבי אדומו"ר זללה"ה בשם ספה"ק שכוונת מרע"ה לעבור בארץ אדום היתה כי בעברו שמה הי' מכניע כחו של מלך אדום, ומלך אדום הרגיש בזה שיחליש כל כחו ע"כ לא נתן רשות לעבור בארצו, עכת"ד. ויש לבאר הענין. דהנה ידוע דהר שעיר שם עיקר משכנו... והגיד כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה דזוהי קליפת גסות הרוח, שכאשר תופיע באיש ההוא הארה אלקית לעוררהו להחזירו למוטב, מזה עצמו יגיס רוחו עוד יותר, עכ"ד. ונראה שזהו עיקר הרע של עשו... ע"כ אין לו תקנה... וע"כ גם יצחק לא הי' יכול להחזירו למוטב ע"י שישפיע בו הארה אלקית, כי גם מזה הי' משיג גסות הרוח עוד יותר ויותר:

ונראה שכל תוקף כחו של עשו וגסות הרוח שבו הכל נסתעף מחמת מקומו הטמא הר שעיר. ויובן הדבר עפ"י מה שהגיד כ"ק זקני האדמו"ר הגדול זצללה"ה מקאצק כי מקומו של אדם למטה הוא שרשו למעלה, עכ"ד. וכל ענין התוקף וגסות הרוח שבאדם נמשך מצד שרשו למעלה כמ"ש בספר הישר לר"ת שבאשר נפש האדם הוא מן העליונים ע"כ היא מושכת לגיאות, עכת"ד. ומובן כי מי ששרשו בקדושה נמשכת משרשו הגבהת הלב בדרכי ה', שהיא ענין התנשאות וגאות בקדושה, ומי ששרשו בטומאה נמשך משרשו גסות הרוח לאמור אני ואפסי עוד ולדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ וכעס ורציחה, כמהותו של עשו הרשע, והי' מקומו מותאם אליו. וע"כ במדרש הוא אדום וארצו אדומה, ואילו יצוייר בלתי מקור מקומו טמא זה הר שעיר כנ"ל, לא הי' לו כ"כ תוקף וגסות הרוח:

ולפי האמור יובן מה שמרע"ה חשב לעבור בארץ אדום להכניע כחו של אדום. כי באם הופיעו מרע"ה וכל ישראל ועמהם ארון הברית ודגלי מדבר שמה, בהכרח הי' נדחה משם ס"ם ומשרייתי' ועכ"פ הי' נעשה נכנע.

 

(יח) וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם לֹא תַעֲבֹר בִּי פֶּן בַּחֶרֶב אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ:

 

ספר שם משמואל פרשת חקת - שנת תרע"ה

ויאמר אליו אדום לא תעבור בי פן בחרב אצא לקראתך ויט ישראל מעליו. ובמדרש (סי' ט"ו) זה שאמר הכתוב אני שלום וכי אדבר המה למלחמה ומנין שכך אמר לו הקב"ה שאין מניחין אתכם לעבור ולא הכל מהם שאני הוא שרוצה וכו'. ויש להתבונן למה היתה כזאת שהש"י רצה שיסרב אדום ויהיו ישראל מוכרחין לסבול את כל הטורח הגדול לסבוב את ארץ אדום. ונראה דהנה ידוע שארץ אדום היא מקום מושב הסט"א... וע"כ הי' ברצון משה רבע"ה לעבור דרך ארץ אדום למען החליש את כחות הסט"א שמה, ויהי' זה הכנה לדורות שיהי' ביד איש ישראלי לעבור בכל המקומות המסוכנים ולא יהי' בכח הסט"א להזיקו ולבלבלו, כי בהשפלת השורש נשפלים ממילא הענפין, אך הש"י לא נתרצה בזה האופן להחליש אז את כח שורש הסט"א. ויובן עפי"ד המדרש (בראש הפרשה) מי יתן טהור מטמא לא אחד כגון אברהם מתרח וכו' העוה"ב מעוה"ז, והגיד כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה בשם רבו אדומו"ר הרי"ם זצללה"ה מגור שהפירוש בשביל שהאדם מתרחק מעוה"ז זוכה לעוה"ב, עכ"ד, והיינו שלפי רוממות העוה"ב, עין לא ראתה אלקים זולתך, אין בו תפיסת יד אדם כלל לזכות בו בכח מעשיו, אלא מחמת שיש במציאות עוה"ז עם כל כסופיו והוא מושכו לאחור והאדם מתאמץ בכח לשבור חומות ברזל המונעים אותו משלימותו, זה עצמו מביאו להתרומם ולעוף על כנפי מרומי עולם עד העוה"ב, וע"כ אילו יצויר העדר העוה"ז וחלקי הרע שבו לא הי' דרך להגיע לעוה"ב... ובדוגמא זו אמרו ז"ל (שבת קנ"א ע"ב) בפסוק והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ אלו ימי המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה, היינו בעבור שאז רוח הטומאה תעבור מן הארץ ולא תהי' חובה בעולם שוב לא יהי' במה לזכות, כי הזכות היא רק כפי מסת הטורח לדחות חלקי הרע. ומטעם זה לא הסכים ה' שיעברו ישראל דרך ארץ אדום להחליש ולהשפיל את כחות החיצונים אז, שלעומתו היתה נחלשת זכות הדחי', אלא ויט ישראל מעליו, והוא פועל דמיוני לדורות שיהי' ביד ישראל לנטות מחלקי הרע אפי' שיהיו חזקים מאד ובגובה ממשלתם, ובשביל זה יזכו למעלות רמות ונשגבות. וזו תשובה למתאוננים על קושי יומם. וד"ל:

 

ספר פרי צדיק פרשת במדבר - אות יח

ואומות העולם מקליפת עשו מונין לחמה שהוא באמת האור, היינו התורה שבעל פה שהיא חכמה. ועל פי מה שאמרו במדרש (איכה ב' ט') יש חכמה באדום תאמין הדא הוא דכתיב והאבדתי חכמים מאדום וגו', יש תורה אל תאמין דכתיב בגוים אין תורה, והיינו שאינו מלמדתו ללבו כלל. והם לוקחים החכמה לכבוש כל העולם תחת ידם ואומרים כוחי ועוצם ידי וגו' פן בחרב אצא וגו'. ובשעת מתן תורה ניתן האור שלו לישראל וכמו שאמרו (זח"ג קצ"ב ב') ועל זה נאמר וזרח משעיר למו שהוא האור. והוא האור של תורה שבעל פה כמו שאמר האריז"ל על מה שנאמר כי ציד בפיו

 

שפת אמת ספר שמות - פרשת זכור - שנת תרמ"ח

ואיתא ב' ירושות הנחיל יצחק לבניו הקול כו' זה מתגאה בירושתו ונצעק כו' וזה מתגאה פן בחרב אצא כו' ע"ש במד' בשלח. וב' אלו זה היפוך מזה. כי עמלק מסר נפשו למלחמה ובטח כי בלי ספק לא ישוב חרבו ריקם כאשר חכמים הגידו אין לך מלחמה שנוצחת אם אין בה מזרע עשו. וכשיש לו זה התחזקות הוא נוצח. וכ"כ ולאום מלאום יאמץ. ומזה צריכין ליקח קו"ח אם בני ישראל היו מתחזקים להיות בטוח כי תפלתם לא תשוב ריקם. כאשר היה בעת השירה שלכן כתיב אז נבהלו אלופי אדום. וברפידים שהי' החטא היש ה' בקרבנו כו'. ועיקר כחן של בנ"י לבטל כל הכח שלהם ולסמוך על השי"ת. היפוך מירושתו של אותו רשע על חרבו.

 

(יט) וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמְסִלָּה נַעֲלֶה וְאִם מֵימֶיךָ נִשְׁתֶּה אֲנִי וּמִקְנַי וְנָתַתִּי מִכְרָם רַק אֵין דָּבָר בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה:

(כ) וַיֹּאמֶר לֹא תַעֲבֹר וַיֵּצֵא אֱדוֹם לִקְרָאתוֹ בְּעַם כָּבֵד וּבְיָד חֲזָקָה:

(כא) וַיְמָאֵן אֱדוֹם נְתֹן אֶת יִשְׂרָאֵל עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ וַיֵּט יִשְׂרָאֵל מֵעָלָיו:

 

ספר שם משמואל פרשת וישלח - שנת תרע"ט

אך מלך אדום הרגיש בזה ולא נתנם לעבור בגבולו, והתחזק עוד יותר בגיאותו, כברש"י שם אתם מתגאים וכו' ואני מתגאה במה שהורישני אבא, וכתיב ויצא אדום לקראתו וגו', ולשון לקראתו משמע שהי' מחזיק עצמו בשוה לו למרע"ה להבדיל, וע"כ ויט ישראל מעליו, בראותם שכעת עודנו עומד בגאותו ורום לבבו, ושוב אי אפשר להיתקן כנ"ל עד לעת"ל ב"ב:

קיצור הדברים שמרע"ה חשב להכניע מקודם את ארץ אדום ולהשיב אותה לקדושה שתהי' מנחלת ישראל, עד שלא תהי' עוד מקומו של עשו, וישאר בלי מקום, ככלבא בלא מאתי', ואז בהכרח יכנע לבבו הערל ותסולק גסות רוחו, ואז יהא אפשר להשפיע עליו הארה אלקית לתקנו, ומלך אדום הרגיש בזה ולכן לא נתן את ישראל עבור בגבולו, ע"כ בלתי אפשר לתקנו עד עת קץ:

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
[email protected]