נושאים

פרשת חוקת - מות מרים

 

דברים לא פס' א

א וַיֵּלֶךְ, מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל.  ב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, בֶּן-מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם--לֹא-אוּכַל עוֹד, לָצֵאת וְלָבוֹא; וַיהוָה אָמַר אֵלַי, לֹא תַעֲבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה.  ג יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ, הוּא-יַשְׁמִיד אֶת-הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלְּפָנֶיךָ וִירִשְׁתָּם; יְהוֹשֻׁעַ, הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר יְהוָה.  

 

זוהר כרך ג (דברים) פרשת וילך דף רפג עמוד א

וילך משה מאי וילך לאן הלך אלא וילך כגופא בלא דרועא כמה דאת אמר

(ומי הוא אהרן, וילך משה מהו וילך לאן הלך אלא וילך כגוף בלא זרוע כמה שאתה אומר)

(איכה א) וילכו בלא כח לפני רודף

דהא מית אהרן דרועא ימינא ובעא לאסתלקא גופא, כל יומוי דמשה שמשא נהיר בעלמא כל יומוי דמשה אכלו ישראל לחם מן השמים כיון דאתא יהושע מה כתיב

(שהרי מת אהרן זרוע ימין ורצה להסתלק הגוף, כל ימיו של משה השמש האירה בעולם כל ימיו של משה אכלו ישראל חם מן השמים כיון שבא יהושע מה כתוב)

(יהושע ה) וישבות המן ממחרת וגו', ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח

מה בין האי להאי אלא דא מלעילא ודא לתתא מכאן אוליפנא כל זמנא דמשה אשתכח גופא דשמשא שליט ונהיר לעלמא כיון דאסתלק משה אתכנש גופא דשמשא ונפיק גופא דסיהרא

(מה בין זה לזה אל זה מלמעלה וזה למטה מכאן למדנו כל זמן שמשה נמצא גוף השמש שלט והאיר לעולם כיון שהסתלק משה נאסף גוף השמש ויצא גוף הלבנה),

 

דברים לג

א וידבר יהוה אל-משה, לך עלה מזה--אתה והעם, אשר העלית מארץ מצריים:  אל-הארץ, אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקוב לאמור, לזרעך, אתננה.  ב ושלחתי לפניך, מלאך; וגירשתי, את-הכנעני האמורי, והחיתי והפריזי, החיווי והיבוסי.  ג אל-ארץ זבת חלב, ודבש:  כי לא אעלה בקרבך, כי עם-קשה-עורף אתה--פן-אכלך, בדרך

טו ויאמר, אליו:  אם-אין פניך הולכים, אל-תעלנו מזה.

 

המשך הזוהר

כתיב (שמות לג) אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה ובמה יודע אפוא וגו'

הכי אוליפנא כיון דאמר קודשא בריך הוא למשה (שם לב) הנה מלאכי ילך לפניך, אמר משה ומה קסטיפא דשמשא דיתכניש וידבר סיהרא גופא דסיהרא לא בעינא, אם אין פניך הולכים, גופא דשמשא בעינא ולאו דסיהרא כדין גופא דשמשא אתנהיר ואתעביד משה כגוונא דגופא דשמשא קמייהו דישראל

(כך למדנו כיון שאמר הקב"ה למשה הנה מלאכי ילך לפניך, אמר משה ומה אור השמש שיאסף ותנהיג הלבנה, גוף הלבנה אינני רוצה, אם אין פניך הולכים, גוף השמש רוצה אני ולא הלבנה ואז גוף השמש האיר ונעשה משה כעין גוף השמש לפני ישראל)

כיון דאתכניש משה אתכניש שמשא ואתנהיר סיהרא והוה יהושע משתמש לנהורא דסיהרא, ווי לההוא כסופא

(כיון שנאסף משה נאסף השמש והאירה הלבנה והיה יהושע משתמש לאור הלבנה, אוי לאותה בושה):

 

במדבר כ

א ויבואו בני-ישראל כל-העדה מדבר-צין, בחודש הראשון, ויישב העם, בקדש; ותמת שם מרים, ותיקבר שם.  ב ולא-היה מים, לעדה; וייקהלו, על-משה ועל-אהרון.

כב ויסעו, מקדש; ויבואו בני-ישראל כל-העדה, הור ההר כג ויאמר יהוה אל-משה ואל-אהרון, בהור ההר, על-גבול ארץ-אדום, לאמור כד ייאסף אהרון, אל-עמיו, כי לא יבוא אל-הארץ, אשר נתתי לבני ישראל... כה קח, את-אהרון, ואת-אלעזר, בנו; והעל אותם, הור ההר כו והפשט את-אהרון את-בגדיו, והלבשתם את-אלעזר בנו; ואהרון ייאסף, ומת שם כז ויעש משה, כאשר ציווה יהוה; ויעלו אל-הור ההר, לעיני כל-העדה כח ויפשט משה את-אהרון את-בגדיו, וילבש אותם את-אלעזר בנו, וימת אהרון שם, בראש ההר; ויירד משה ואלעזר, מן-ההר כט ויראו, כל-העדה, כי גווע, אהרון; ויבכו את-אהרון שלושים יום, כול בית ישראל. 

 

ספר הזוהר, זוהר במדבר דף קפא ע"ב – קפב ע"א

ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צין וגו', ר' יהודה אמר... כיון דאסתלקת מרים אסתלק ההוא באר דהוה אזיל עמהון דישראל במדברא ואסתלק בירא בכלא

(כיון שנסתלקה מרים הסתלקה אותה באר שהיתה הולכת עם ישראל במדבר והסתלקה הבאר בכל)

א"ר אבא כתיב ואתה בן אדם שא קינה על בתולת ישראל

וכי עלה בלחודהא, לא אלא בגין דכלא אתבר בגינה, בגינה אתבר ימינא אבתרה דהוה מקרב לה גבי גופא וגופא דאיהו שמשא אתחשך בגינה ודא הוא רזא דכתיב

(וכי עליה לבד, לא, אלא כיון שהכל נשבר בגללה, בגללה נשברה הימין אחריה, שהיתה מקרבת אותה אל הגוף והגוף שהוא השמש נחשך בגללה, וזה הוא סוד שכתוב)

(תהלים ס) הושיעה ימינך וענני, גופא דכתיב (שם נ) אלביש שמים קדרות

דהא שמשא אתחשך בגינה כגוונא דא

(שהרי השמש חשכה בגללה כעין זה)

ותמת שם מרים וגו':

ולא היה מים לעדה דהא אסתלק בירא דעילא ותתא לבתר אתבר ימינא דכתיב

(ולא היה מים לעדה שהרי הסתלקה הבאר העליונה והתחתונה, ואחר כך נשבר הימין שכתוב)

יאסף אהרן אל עמיו

ולבתר אתחשך שמשא דכתיב

(ואחר כך נחשך השמש שכתוב)

ומות בהר וגו', והאסף אל עמך וגו',

הא דרועא ימינא אתבר וגופא דאיהו שמשא אתחשך, ות"ח לא אשתכח דרא בעלמא כדרא דמשה קיימא בעלמא ואהרן ומרים

(הרי זרוע ימין נשבר והגוף שהוא השמש נחשך, ובא ראה, לא נמצא דור בעולם כדור שמשה קיים בעולם, ואהרון ומרים),

ואי תימא ביומוי דשלמה הכי נמי, לאו דהא ביומוי דשלמה שליט סיהרא ושמשא אתכניש וביומוי דמשה אתכניש סיהרא ושמשא שלטא

(ואם תאמר בימיו של שלמה כך גם, לא, שהרי בימי שלמה שלטה הלבנה והשמש נאספה, ובימיו של משה נאספה הלבנה והשמש שלטה),

תלת אחין הוו משה אהרן ומרים כמה דאת אמר (מיכה ו) ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים, מרים סיהרא, משה שמשא אהרן דרועא ימינא...

(שלשה אחים היו משה אהרן ומרים כמו שאתה אומר ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים, מרים לבנה, משה שמש אהרן זרוע ימין...),

בקדמיתא מיתת מרים, אסתלקת סיהרא, אסתלק באר, לבתר אתבר דרועא ימינא דמקרב תדיר בסיהרא באחוה בחידו ועל דא כתיב

(בתחילה מתה מרים, הסתלקה הלבנה, הסתלקה הבאר, לאחר מכן נשבר זרוע ימין שמקרב תמיד את הלבנה באחוה בשמחה, ועל כן כתוב)

(שמות טו) ותקח מרים הנביאה אחות אהרן, אחות אהרן ודאי,

דאיהו דרועא דמקרב לה באחדותא באחוה עם גופא

(שהוא זרוע שמקרב אותה באחדות ובאחווה עם הגוף),

לבתר אתכניש שמשא ואתחשך כמה דאוקימנא דכתיב

(לאחר מכן נאסף השמש ונחשך כמה שהעמדנו שכתוב)

והאסף אל עמך גם אתה וגו',

זכאה חולקהון דמשה אהרן ומרים דאשתכחו בעלמא, ביומוי דשלמה שלטא סיהרא בתקונהא ואתחזי בעלמא ואתקיים שלמה בחכמתא דנהירו דילה ושליט בעלמא

(טוב חלקם של משה אהרן ומרים שנמצאו בעולם, בימיו של שלמה שלטה הלבנה בשלמותה ונראתה בעולם והתקיים שלמה בחכמת האור שלה, ושלט בעולם),

כיון דסיהרא נחתא בחובוי, אתפגים יומא בתר יומא עד דאשתכח בקרן מערבית ולא יתיר ואתיהיב שבטא חד לבריה

(כיון שהלבנה ירדה בחובה, נפגמה יום אחרי יום עד שנמצאה בקרן מערבית ולא יותר וניתן שבט אחד לבנו),

זכאה חולקא דמשה נביאה מהימנא,

(טוב חלקו של משה הנביא הנאמן,)

 

קהלת א

ה וזרח השמש, ובא השמש; ואל-מקומו--שואף זורח הוא, שם

 

המשך הזוהר

כתיב (קהלת א) וזרח השמש ובא השמש וגו',

האי קרא אוקימנא, אבל וזרח השמש כד נפקו ישראל ממצרים דנהיר שמשא ולא סיהרא ואל מקומו שואף וגו'

(פסוק זה הרי העמדנו, אבל וזרח השמש כשיצאו ישראל ממצרים שזרח השמש ולא הלבנה ואל מקומו שואף)

הא כתיב ובא השמש במדברא עם שאר מתי מדברא כיון דאעל שמשא לאן אתר אתכניש אל מקומו בגין לאנהרא לסיהרא

(הרי כתוב ובא השמש במדבר עם שאר מתי מדבר כיון שבאה השמש לאיזה מקום נאספה אל מקומו כדי להאיר ללבנה)

הדא הוא דכתיב שואף זורח הוא שם דאף על גב דאתכניש זורח הוא שם ודאי דהא לא אנהיר סיהרא אלא מנהורא דשמשא ודא הוא רזא דכתיב

(זהו שכתוב שואף זורח הוא שם שאף על פי שנאסף זורח הוא שם ודאי שהרי לא מאירה הלבנה אלא מתוך האור של השמש וזה הוא סוד שכתוב)

(דברים לא) הנך שוכב עם אבותיך וקם

אף על גב דתתכנש הנך קיים לאנהרא לסיהרא

(אף על פי שתאסף, הנך קיים להאיר ללבנה),

כך הוא משה ועליה כתיב האי קרא

(כך הוא משה ועליו כתוב פסוק זה)

(קהלת א) מה יתרון לאדם בכל עמלו וגו' מה יתרון לאדם בכל עמלו,

דא יהושע דאשתדל לאחסנא ארעא דישראל ולא זכה לאשלמא לסיהרא כדקא יאות דהא איהו אעמל בהו בישראל תחת השמש תחותיה דמשה

(זה יהושע שהשתדל להוריש את ארץ ישראל ולא זכה להשלים את הלבנה כיאות, שהרי הוא טרח בהם בישראל תחת השמש תחת משה)

ת"ח ווי לההוא כסופא ווי לההוא כלימה בגין דפלח ולא נטל אתריה ממש אלא תחות שמשא ולא הוה ליה נהירו מדיליה אלא נהירו דנהיר ליה,

(בא ראה אוי לאותה בושה אוי לאותה כלימה כיון שעבד ולא נטל מקומו ממש אלא תחת השמש ולא היה לו אור משלו אלא אור שהאיר לו,)

ואי הכי מאי תושבחתא הוה ליה הואיל ולא אשלים להכא ולהכא, ובכל אתר דאמר שלמה תחת השמש על דרגא דיליה קאמר,

(ואם כן מה השבח שהיה לו הואיל ולא השלים לכאן ולכאן, ובכל מקם שאמר שלמה תחת השמש על דרגה שלו אמר)

(קהלת ה) (יש רעה חולה) ראיתי תחת השמש, (שם ג טז) ועוד ראיתי תחת השמש, (מקום המשפט שמה הרשע) (שם ט יא) שבתי וראה תחת השמש, (כי לא לקלים המרוץ ולא לגיבורים המלחמה וגם לא לחכמים לחם וגם לא לנבונים עושר, וגם לא ליודעים, חן:  כי-עת ופגע, יקרה את-כולם)

וכן כלהו, ובגין דרגא דיליה קאמר, ודא הוא רזא דמלה ודאי

(וכן כולם ובגלל דרגה שלו אמר, וזה הוא סוד הדבר ודאי):

רבי שמעון אמר, ודאי מאן דנטיל סמא דמותא בלחודוי, עליה כתיב

(רבי שמעון אמר, ודאי מי שנוטל סם המוות לבדו, עליו כתוב)

בכל עמלו שיעמול תחת השמש ודאי,

ומאן הוא תחת השמש, הוי אימא דא סיהרא, ומאן דאחיד סיהרא בלא שמשא, עמלו תחת השמש ודאי,

(ומי הוא שתחת השמש, הוי אומר זה הלבנה, ומי שאוחז בלבנה ללא השמש, עלמו תחת השמש ודאי,)

ודא הוא חובא קדמאה דעלמא, ועל דא מה יתרון לאדם בכל עמלו, לאדם קדמאה, וכן לכלהו דאתיין בתריה, דחבו באתר דא

(וזה הוא חוב קדמון של העולם, ועל כן מה יתרון לאדם בכל עמלו, לאדם הקדמון וכן לכולם שבאים אחריו שחטאו במקום הזה):

 

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
any.site.n.site@gmail.com