נושאים

פרשת חיי שרה - איפה להשקיע ואיפה לא...

 

פרשת חיי שרה - איפה להשקיע ואיפה לא...

 

זוהר כרך א (בראשית) פרשת חיי שרה דף קכב עמוד א - עמוד ב

פתח ואמר (קהלת ה') ויתרון ארץ בכל היא מלך לשדה נעבד...

מלך לשדה נעבד מאן מלך דא קודשא בריך הוא, לשדה נעבד כד איהו אתתקן כדקא יאות ומלך דא מלך עלאה דאתחבר לשדה כד איהו נעבד, מאן שדה דא

מיהו מלך זה הקב"ה לשדה נעבד כשהוא נתקן כראוי ומלך זה הוא המלך העליון שמתחבר אל השדה כשהוא מתוקן ומה הוא השדה זה

שדה אשר ברכו יי' דכתיב (בראשית כ"ז) כריח שדה אשר ברכו יי'

דכד איהו נעבד ואתתקן בכל מה דאצטריך ליה כדקא יאות, כדין מלך עלאה אתחבר עמיה שכשהוא נעבד ונתקן בכל מה שצריך לו כראוי אז מלך עליון מתחבר עמו

רבי אלעזר אמר מלך לשדה נעבד

כמה גווני רזין עלאין הכא, מלך, דא שכינתא דלא שריא בביתא לאתתקנא בה אלא בזמנא דאתנסיב בר נש ואזדווג באנתתיה לאולדא ולמעבד איבין ואיהי אפיקת נשמתין לאשראה בה ובגין כך לשדה נעבד ולא לאחרא

כמה גוונים סודות עליונים כאן, מלך זה השכינה שלא שורה בבית להתתקן בו אלא בזמן שהאדם נשוי ומזדווג באשתו להוליד ולעשות פירות והיא מוציאה נשמות לשרות בהן ומשום כך לשדה נעבד ולא לאחר

דבר אחר מלך דא אשה יראת יי' כמה דאת אמר (משלי ל"א) אשה יראת יי' היא תתהלל, לשדה נעבד דא אשה זרה כמה דאת אמר (שם ז') לשמרך מאשה זרה,

בגין דאית שדה ואית שדה, אית שדה דכל ברכאן וקדושין ביה שריין

כיון שיש שדה ויש שדה, יש שדה שכל ברכות וקדושות בו שורות

כמה דאת אמר כריח שדה אשר ברכו יי'

כמו שאתה אומר כריח שדה אשר ברכו ה'

ואית שדה דכל חירוב ומסאבי ושיצאה וקטולין וקרבין ביה שריין והאי מלך זמנין דאיהו נעבד להאי שדה

ויש שדה שכל חורבן וטומאה וכליה והרג ומלחמות שורין בו ואותו מלך פעמים שהוא נעבד לאותו שדה

דכתיב (שם ל') תחת שלש רגזה ארץ וגו', תחת עבד כי ימלוך וגו' ושפחה כי תירש גבירתה,

(משלי, ל פס' כא-כג: תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אֶרֶץ וְתַחַת אַרְבַּע לֹא תוּכַל שְׂאֵת: תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ וְנָבָל כִּי יִשְׂבַּע לָחֶם: תַּחַת שְׂנוּאָה כִּי תִבָּעֵל וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ)

והאי מלך אתכסיא נהוריה ואתחשך עד דאתדכי ואתחבר לעילא,

ואותו מלך מתכסה אורו ונחשך עד שמטהר ומתחבר למעלה

ובגין כך שעיר דר"ח בגין דאתפרש ההוא שדה ממלכא קדישא ולא שריין בהאי שדה ברכאן מהאי מלך וכד איהו נעבד להאי שדה כדין כתיב

ומשום כך שעיר של ראש חודש כיון שנפרש אותו שדה מהמלך הקדוש ולא שורות באותו שדה ברכות מאותו מלך וכשהוא נעבד לאותו שדה אז כתוב

(דברים כ"ב) כי בשדה מצאה וגו' כי בשדה כמה דאתמר,

ת"ח אתת חוה לעלמא אתדבקת בהאי חויא ואטיל בה זוהמא וגרמא מותא לעלמא ולבעלה, אתת שרה ונחתת וסלקת ולא אתדבקת ביה כמה דאת אמר

בא וראה באה חוה לעולם נדבקה באותו נחש והטיל בה זוהמה וגרמה מוות לעולם ולבעלה, באה שרה וירדה ועלתה ולא נדבקה בו כמו שנאמר

(בראשית י"ג) ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו,

אתא נח לעלמא מה כתיב (שם ט') וישת מן היין וישכר ויתגל וגו'

בא נח לעולם מה כתוב וישת מן היין וישכר ויתגל וכו'

ובגין דאברהם ושרה לא אתדבקו ביה בג"כ שרה זכתה לחיין עלאין לה ולבעלה ולבנהא בתראה הדא הוא דכתיב

וכיון שאברהם ושרה לא נדבקו בו לכן שרה זכתה לחיים עליונים לה ולבעלה ולבניה אחריה, הוא שכתוב

(ישעיה נ"א) הביטו אל צור חוצבתם ואל מקבת בור נוקרתם,

ועל דא ויהיו חיי שרה דזכתה בהו בכלהו ולא כתיב בכלהו נשי ויהיו חיי חוה וכן בכלא היא אתדבקת בחיין ועל דא דילה הוו חיין

ומשום כך ויהיו חיי שרה שזכתה בהם בכולם ולא כתוב בכל הנשים ויהיו חיי חוה וכן בכולן היא נדבקה בחיים ועל כן שלה היו חיים

 

 

 

זוהר כרך א (בראשית) פרשת מקץ דף רד עמוד א

כד ברא קודשא בריך הוא עלמא ברא ליה באתוון דאורייתא וכל את ואת עאלת קמיה עד דאתקיימו כלהו אתוון באת בי"ת

כשברא הקב"ה את העולם ברא אותו באותיות התורה וכל אות ואות באה לפניו עד שהתקיימו כל האותיות באות בי"ת

וכל אינון אלפא ביתות דאתגלגלו אתוון כלהו קיימי למברי עלמא כיון דאתגלגלו ואתחברו תרין אתוון אלין ט"ר כחדא סלקא טי"ת ולא אתיישבת עד דגער בה קודשא בריך הוא ואמר לה טי"ת טי"ת על מה את סלקא ולא אתיישבת בדוכתיך

וכל אותן אלפא ביתות שהתגלגלו אותיות, כולן עומדות לבורא עולם. כיון שהתגלגלו והתחברו שתי אותיות אלו ט"ר כאחת עלתה טי"ת ולא התישבה עד שגער בה הקב"ה ואמר לה טי"ת טי"ת על מה את עולה ולא התישבת במקומך

אמרה קמיה וכי עבדת לי למהוי את ברישא דטוב דהא אורייתא פתח בי כי טוב היך אנא מתחברא לאתיישבא באת רע

אמרה לפניו וכי עשית אותי להיות אות בראש הטוב שהרי התורה פתחה בי כי טוב איך אני מתחברת להתיישב באות רע

אמר לה תוב לאתריך דהא את צריך לה דהא ב"נ דאנא בעי למברי בכון תרווייכו אתכליל כחדא ויתברי אבל את לימינא ואיהי לשמאלא, וכדין תבו ואתיישבו דא בדא כחדא

אמר לה שובי למקומך שהרי את צריכה לה שהרי האדם שאני רוצה לברוא בכן שתיכן נכלל כאחת ויברא אבל את לימין והיא לשמאל, ואז שבו והתיישבו זו בזו כאחד

בההיא שעתא פריש לון קודשא בריך הוא וברא לון לכל חד וחד יומין ושנין ידיען אלין לימינא ואלין לשמאלא, אלין דימינא אתקרון ימי הטוב ואלין דשמאלא אתקרון ימי הרעה ועל דא

באותה שעה הבדיל אותן הקב"ה וברא להן לכל אחת ואחת ימים ושנים ידועות אלו לימין ואלו לשמאל, אלו של ימין נקראו ימי הטוב ואלו של השמאל נקראו ימי הרעה ועל כן

אמר שלמה עד אשר לא יבאו ימי הרעה

דאלין מסחרין ליה לב"נ בחובוי דאיהו עביד, כיון דאתברון יומין דטוב ויומין דרע כדין תבו ואתיישבו לאתכללא בהו בבר נש ובגיני כך

שהם מסובבים את האדם בחובו שהוא עושה, כיון שנבראו ימי הטוב וימי הרע אז שבו והתישבו להתכלל באדם ומשום כך

אמר דוד (תהלים מ"ט) למה אירא בימי רע עון עקבי יסבני ימי רע ודאי

ורזא דא אלין אקרון ימי רעב שנין דרעב ואלין אקרון ימי שבע שני שבע ורזא דמלה דלא לאפקא מבועא דברית קדישא ביומי רעב בשנת הרעב

וסוד זה אלו נקראות ימי רעב שנים של רעב ואלו נקראות ימי שבע שני שבע וסוד הדבר שלא להוציא מעין הברית הקדוש בימי רעב בשנת הרעב

ובגין כך יוסף דאיהו רזא דברית סתים מבועיה בשנת הרעב ולא יהב ליה דוכתא לאסגאה בעלמא

ומשום כך יוסף שהוא סוד הברית סתם מקורו בשנת הרעב ולא נתן לו מקום לרבות בעולם

ודא בעי ליה לב"נ דכד שלטא שנת הרעב דיסתים מבועא דברית קדישא דיליה בגין דלא יהב ליה דוכתא לאסגאה בעלמא

וזה צריך לו לאדם שכששולטת שנת הרעב שיסתום מקורו של ברית קודש כדי שלא יתן לו מקום לרבות בעולם

רבי שמעון אמר רזא דא איהו רזא עלאה בההיא שנת הרעב כיון דאיהי שלטא בעי לאסתמא מבועיה, בגין דאי לא סתים ליה גרים לאמשכא רוחא לההוא ולדא מההוא סטרא, ויהיב דוכתא לההוא סטרא למפשי בעלמא סטרא דמסאבא בסטרא דקודשא ותו רזא

סוד זה הוא סוד עליון באותה שנת הרבע כיון שהיא שולטת צריך לסתום מקורו כיון שאם לא יסתום מקורו גורם להמשיך רוח לאותו ולד מאותו צד, ונותן מקום לאותו צד לרבות בעולם צד הטומאה בצד הקדושה, ועוד סוד

דכתיב (משלי ל) תחת שלש רגזה ארץ וגו',

ובגין כך יוסף צדיקא רזא דברית סליק וסתים מבועיה בשנת הרעב דלא לאתערבא בהדה כלל ולמיהב לה דוכתא ומאן דאפתח מבועיה בההוא זמנא עליה כתיב

ומשום כך יוסף הצדיק סוד הברית סתם מקורו בשנת הרעב שלא להתערב בה כלל ולתת לה מקום ומי שפותח מקורו באותו זמן עליו כתוב

(הושע ה) ביי' בגדו כי בנים זרים ילדו...

דהא אלין אקרון בנים זרים ודאי, ביי' בגדו ודאי,

שהרי הם קרויים בנים זרים ודאי בה' בגדו ודאי

ובגין כך זכאה חולקהון דישראל קדישין דלא אתחלפו דוכתא קדישא בדוכתא מסאבא

ומשום כך זכאי חלקם של ישראל הקדושים שלא החליפו מקום קדוש במקום טמא

ועל דא כתיב וליוסף יולד שני בנים בטרם תבא שנת הרעב 

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
any.site.n.site@gmail.com