נושאים

פרשת חיי שרה - עבדו זקן ביתו

 

דמותו של אליעזר עבד אברהם הפכה להיות בספרות הקבלה והחסידות לדמות מקבילה לדמותו של מטטרו"ן. זוהי דמות הביניים העומדת בין ההוויות הגדולות והרוחניות לבין המציאות הקטנה והמגושמת. זוהי הדמות המעבירה את המסרים משם לכאן. דולה ומשקה.

 

ספר בראשית פרק כד

(ב) וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי:

 

זוהר חלק א דף קפא ע"ב

ובגין כך יתערון כדין כל אינון מיתיא דאינון גו עפרא, ודא הוא עבדי, רזא דמפתחן דמאריה בידיה, כמה דאת אמר (אל עבדו זקן ביתו וכמה דאת אמר) (בראשית כד ב) ויאמר אברהם אל עבדו, דא סיהרא כמה דאתמר, מטטרו"ן דאיהו עבד שליחא דמאריה, זקן ביתו, כמה דאת אמר (תהלים לז כה) נער הייתי גם זקנתי, המושל בכל אשר לו, בגין דכל גוונין אתחזון ביה, ירוק וחוור וסומק. שים נא ידך תחת ירכי, דא הוא צדיק, רזא דמלה קיומא דעלמא

 

ספר אמרי פנחס - שער ב - לקוטי ש"ס ומדרשים

כי סבא הוא תלת ראשונות וינוקא הוא בבחינות נע"ר שהוא מט"ט... ובכל הדברים צריך להיות בבחינה הנ"ל וע"כ באברהם שהיה זקן ויושב בישיבה שהוא בבחינת סבא נאמר אצלו עבדו זקן ביתו כי מט"ט הוא ג"כ גדול במעלתו מאד... [והבן כי בחינת מתיבתא דלתתא היא בחינת מט"ט] וגם ביעקב היה יוסף בחינת נער כמ"ש והוא נער ובמשה היה יהושע בבחי' הנ"ל כמ"ש ויהושע בן נון נער

 

ספר בת עין - פרשת חיי שרה

וידוע (יומא כח ע"ב) שאליעזר היה לומד ודולה תורה מרבו אברהם, והשתדל ג"כ באותן הבחינות ויחודים הנ"ל, לכן כשרצה אברהם לשלחו לחו"ל נתירא אברהם שבצאתו מארץ ישראל שלא יפול ממדריגתו, לכן ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר ל"ו וגו', ל"ו גימטריא אלה, ר"ל שמושל בבחינת אל"ה... להפך חשוכא לנהורא. ואמר לו שים נא ידך תחת ירכי ואשביעך וגו', שהשביעו בבחינת יוצא לבר מהגוף, שגם שם יהא זהיר לבלתי יפול ממדריגתו. וכן וישבע לו על הדבר הזה ממש, על בחי' יוצא לבר מגופו כנ"ל:

 

ספר תפארת שלמה על התורה - פרשת חיי שרה

ונחזור לביאור הכתוב ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו. פי' שאמר אל בחי' העבדות שלו זקן ביתו לעורר עולם הזקן מלא רחמים. המושל בכל אשר לו. כל רומז לבחי' צי"ע והיה מושל בההשפעות שירדו ביושר לבנ"י. כמ"ש (תהלים קיט, ק) מזקנים אתבונן וגו' מכל אורח רע כלאתי רגלי וגו' פי' ע"י שהמשיך ההשפעות מעולם הזקן עי"ז היה מונע השפע בלתי לכת למקום שאינו ראוי לבל יבוזו זרים...

...

וז"ש לעבדו ההולך בשליחות זה שים נא ידך תחת ירכי להיות מכוחו נשמר שיהיה משומרי הברית. ואשביעך בה' אלהי השמים ואלהי הארץ בחי' צי"ע דאחיד בשמיא וארעא כנ"ל.

 

ספר נועם אלימלך - פרשת חיי שרה

ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו שים נא ידך תחת ירכי כו' דהנה כשצדיק הוא במדרגה גדולה בתורה ומצות ודביקות גדול נקרא בן למקום. אבל כשהוא חושב בעניני ביתו בעסקי העולם הזה כמו משא ומתן וכדומה אף שהיא מצוה גדולה אף על פי כן אז אינו אלא במדרגת עבד ואז צריך זריזות ושימור גדול שיהיה כל עסקיו לשמו יתברך שלא יכשל חם ושלום בשום דבר אפילו בדבור קל לבטלה כי על ידי זה גורם לעצמו ח"ו להכשל בלילה בטומאת קרי חלילה כי הצדיק גם שאינו מהרהר בהרהור אשה רק שמוציא איזה דבור לבטלה אזי גם כן שולט בו הרע להחטיאו חלילה במקרה לילה וצריך שימור גדול. וזהו ויאמר אברהם אל עבדו רוצה לומר שהצדיק מדבר לעצמו כשהוא במדרגת עבד. ומפרש הכתוב אימת הוא במדרגת עבד. זקן ביתו פירוש כשהוא זקן זה קנה חכמה. ביתו כלומר בשביל צורכי ביתו כנ"ל.

שים נא ידך תחת ירכי פירוש שתשים כחך והשגחתך על הירך שלא תכשול ח"ו במקרה לילה כי בודאי כשהוא בדביקות גדול אין צריך לחוש לכל זה כי הוא מחשבתו קשורה בעולמות עליונים # אלא כשהוא עוסק בצרכי העולם הזה אז צריך שמירה גדולה כנ"ל. המושל בכל אשר לו רוצה לומר שאז צריך למשול בכל עניניו ודבוריו שיהא הכל בקדושה.

 

(ג) וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּיהֹוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ:

 

ספר נועם אלימלך - פרשת חיי שרה

וזהו ואשביעך באלקי שמים ואלקי הארץ פירוש שתהיה תמיד קשור בו יתברך בכל מדרגתך באלקי השמים רמז למדרגת עליונים. ואלקי הארץ רמז לעניני העולם הזה בכל צריך אתה להיות בקדושה וק"ל:

 

ספר תפארת שלמה על התורה - פרשת חיי שרה

אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני שלא ירדו ההשפעות לסט"א רק אל ארצי ואל מולדתי תלך לבנ"י זרע קודש.

 

ספר תולדות יעקב יוסף פרשת שלח אות יב

וגם השביעו שלא יקח אשה לבני מבנות הכנעני, אפשר דזה קאי על מט"ט שזה בידו. ואמר ענין ראשון לעבדו יצה"ר, וענין ב' לזקן ביתו הוא מט"ט, שזה בידו לפי משמעות דברי הזוהר, והוא כי ענין הזיווג יוצאין ב' נשמות כאחד דכר ונוקבי', ואח"כ בעת שיזדווגו יחד בעולם הקדוש ברוך הוא היודע זה מזווג זווגין. וכמו שהוא בפרטות כך הוא בכללות עיר או מדינה, כי ראש העיר הנקרא עיני עדה נקרא איש, והמוני עם נקראו אשה, והם יוצאין כאחד בעולם בענין שאמרו חז"ל דור ודור ודורשיו וכו' (ערכין יז.). והשביעו שלא יקח אשה לבני מבנות הכנעני, והוא כי תכלית יצירת האדם בחומר וצורה, כדי שיכניע החומר תחת הצורה, מה שאין כן כשיהיה החומר קליפה כענין כנען שהוא ארור, אז יש לחוש שיכניע ח"ו הצורה לחומר, וזה לשון כנעני שהוא מכניע הצורה לחומר. וז"ש אשר אנכי ישב בקרבו (בראשית כד, ג), כי ישב הוא שליט ומושל, כמו ועפרון יושב, וכמו כן ועלי יושב ודרשו חז"ל שנעשה שר ומושל (ב"ר פנ"ח), וה"נ אנכי ישב ושליט בקרבו ע"י טורח רב, וניתוסף בו ה' שיהיה שליט גם על איברים שאינן ברשותו וכמו שאמרו חז"ל בש"ס דנדרים (לב ע"ב). מה שאין כן בני לא נודע כוחו בזה, לכך יש למנוע לכתחילה מזה כי אם אל ארצי וכו', שיהיה ארציות החומר נכנע אל בני:

 

 (ד) כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק:

(ה) וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָעֶבֶד אוּלַי לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרַי אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת הֶהָשֵׁב אָשִׁיב אֶת בִּנְךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָצָאתָ מִשָּׁם:

 

ספר ערבי נחל - פרשת חיי שרה (המשך)

ולזה כאשר השביע אברהם אבינו ע"ה לאליעזר שילך אל ארצו ויקח אשה לבנו משם וחשש אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי בעלה, לכן הזכיר לית"ש בתואר אלהי השמים ואלהי הארץ, ר"ל כי מאחר שכבר הגביר הצורה על החומר כל כך עד שהמשיך התיחסות האלהות גם בכללות העולם להיותו ית"ש בבחינת אלהי הארץ עד שהיה כח להחזיר רוב העולם למוטב, א"כ כל שכן שאשתו תהיה נמשכת אחריו. אכן, להיות ידוע כי יש ממוצע בין החומר והצורה והוא החיות אשר מצד מט"ט שביצירה בחינת עבד וזה היה בחינת אליעזר ולכן היה הוא השליח להביא את רבקה שהוא החומר אל יצחק שהוא הצורה

 

(ו) וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תָּשִׁיב אֶת בְּנִי שָׁמָּה:

 

ספר אור המאיר - פרשת תזריע

ולזה צוה אברהם לעבדו זקן ביתו השמר לך פן תשיב את בני שמ"ה, רמז להנ"ל שאל יגרום לבנו בהשיב אותו לקחת אשה משם, ותתהפך לו צירוף משה לצירוף שמ"ה כנ"ל, כי אם להורות נתן בלבו ולזרעו אחריו עניני עבודתם, באמרו ולקחת אשה לבני משם, לרמוז על דרך הכתוב (שמואל ב ח, יג) ויעש דוד שם, שעם פרטי מעשיו וכל עצמו ומגמתו לעשות שם לשכינה אשה יראת ה', וכבר בארתי כמה פעמים שאם אדם משיג ומבין בהאיך אנפין נראה ונדמה אליו יתברך באמצעות התלבשות מדריגותיו בכל חלקי עתים ורגעים, זה נקרא קורא שם לשכינה, כי לפעמים משיג התלבשות אלהות בחסד אל כל היום מדות רחמנות, וקורא אותו יתברך רחום וחנון, וכן בשאר הכינוים, הכל לערך הפעולה ובחינת התלבשותו יתברך שנדמה אליו מצד פעולותיו, וזהו ולקחת אשה יראת ה' לבני ישראל אפילו משם, ומשתמע לתרי אפי, משם כמשמעו ממדריגות התחתונים, וגם משם שם ממש, לעשות שם לאשה יראת ה' כאמור. סוף דבר הכל נשמע, היות זאת תורת האדם, אם יש לו מדעת קונו להעלות איברי השכינה, אמנם לא כל מי שרוצה ליטול את השם יבוא ויטול, כי לאו כל מוחא סביל דא:

 

ספר תולדות יעקב יוסף פרשת שלח אות יב

ויאמר העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי ההשב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת משם, ר"ל הלא הבחירה חפשית וגם כי אתן אשה לבנך בין בפרטות או בכללות מהארץ שלך, פן לא תאבה האשה ללכת אחריו שיכנע החומר תחת הצורה, ההשב אשיב את בנך אל הארץ, דהיינו ע"ד המשל שר ששינה בגדיו כך יעשה בנך שיתערב עמהם ויתחבר עמהם כדי שיוכל להשיבם וכאמור. אז א"ל השמר לך פן תשיב את בני שמה, פן יתערב עמהם וישאר שמה שילמוד לעשות כמעשיהם, אלא אם לא תאבה ללכת ונקית משבועתי וכו' וק"ל.

 

(ז) יְהֹוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי וַאֲשֶׁר דִּבֶּר לִי וַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לִי לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת הוּא יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי מִשָּׁם:

 

ספר השל"ה הקדוש - ספר בראשית - פרשת חיי שרה תורה

נודע כי מטטרון שר העולם שעליו נאמר נער הייתי וגם זקנתי, וארז"ל (חולין ס, א) פסוק זה שר העולם אמרו. והוא הנער המשרת למעלה כמו שכתבו המקובלים, ונתנו סימן לדבר חנוך לנער, כי הוא שומר השער. והענין כי חנוך הוא מטטרון... ומטטרון הוא סוד עבד עברי. נמצא מטטרון הוא עבד זקן בית המושל בכל אשר למעלה ברצון הבורא יתברך. ועליו נאמר הנה אנכי שולח מלאך לפניך לשמרך בדרך וגו', וכתיב אחר כך כי שמי בקרבו, ופירשו רז"ל (סנהדרין לח, ב) והביא רש"י דבריהם שם ואמרו, זהו מטטרון ששמו כשם רבו. ועוד ארז"ל (שמו"ר לב, ח) מי ששמר האבות ישמור הבנים:

וכן היה הענין בכאן, ששלח אברהם למטה עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו, ונשלח עמו עבד זקן בית המושל בכל אשר למעלה, ועליו אמר אברהם אבינו הוא ישלח מלאכו לפניך, הנה אנכי שולח מלאכי למטה, דהיינו אותך אליעזר שהוא עבד עברי, כי אף שהיה כנעני היה עבדו של עברי, כי אברהם נקרא עברי כמו שנאמר, אברם העברי, והקב"ה ישלח מלאכו הנקרא גם כן עבד עברי. והנה בהשביעו העבד למטה אמר, ואשביעך בה' אלהי השמים ואלהי הארץ, כי הנה הוא בארץ. ובענין שליחת מלאך ממרום העבד שלמעלה אמר, ה' אלהי השמים ישלח מלאכו כי הוא מן השמים. ובכן הלך העבד שלמטה, ועליו חופף כבוד העבד שלמעלה הנשלח בשליחות השם יתברך. ובכל מקום שמזכיר לשון עבד רומז על העבד שלמטה, ובכל מקום שמזכירו בשם האיש רומז על כבוד העבד העליון, אשר על ידו נתדבק בקדושה.

 

ספר ערבי נחל - פרשת חיי שרה (המשך)

וכמבואר כל זה באורך בשל"ה שזהו מ"ש ישלח מלאכו לפניך כענין הנה אנכי שולח מלאך הרומז למט"ט, לכן חש אליעזר שמא הוא אינו כדאי שיהיה עליו השראת מט"ט ושוב לא תומשך ע"י החומר אחר הצורה. וזהו אומרו אולי לא תאבה האשה ללכת 'אחרי' דייקא, שעם היות שמצדך ומצד בנך ודאי מסתבר שתאבה האשה ללכת כי כבר ית"ש אצליכם בבחינת אלהי הארץ וכאמור שמא יהיה חסרון מצדי שאני הממוצע בין החומר והצורה שמא איני כדאי לכך וכאמור:

 

שפת אמת ליקוטים - פרשת חיי שרה

ועל דרך הרמז נראה כי כשאמר אברהם אבינו ע"ה ישלח מלאכו לפניך [#עיין באורך בשל"ה] מיד ירד מלאך ללותו כמו שאמרו במדרש לכן כתוב ב' פעמים וילך אחד על המלאך ואחד על אליעזר, ויתכן לומר עוד כי המלאך נתלבש בו ממש והיינו דכתיב ויקם וילך:

 

שפת אמת ליקוטים - פרשת חיי שרה

ישלח מלאכו מלאך הברית כו' הוא ישלח מלאכו [#לפניך] ר"ת מילה:

 

(ח) וְאִם לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת רַק אֶת בְּנִי לֹא תָשֵׁב שָׁמָּה:

(ט) וַיָּשֶׂם הָעֶבֶד אֶת יָדוֹ תַּחַת יֶרֶךְ אַבְרָהָם אֲדֹנָיו וַיִּשָּׁבַע לוֹ עַל הַדָּבָר הַזֶּה:

 

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
any.site.n.site@gmail.com