נושאים

פרשת יתרו - מנהיגות רוחנית - בין יתרו לבין משה

פרשת מינוי הדיינים חושפת בפנינו ויכוח בין יתרו לבין חתנו משה. ויכוח זה קיבל בתורת החסידות משמעות רחבה יותר כשהוא מייצג שתי תפיסות בתפקידו של המנהיג בחייו של העם. מהי משמעות המעורבות של המנהיג הרוחני בחייו של העם, ביחס למעמדו הרוחני האישי? האמנם כדאית היא ההקרבה של עולמו הרוחני של איש המעלה לטובתם של פשוטי העם?

 

ספר שמות פרק יח

(יג) וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֵּשֶׁב משֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל משֶׁה מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב:

(יד) וַיַּרְא חֹתֵן משֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה לָעָם וַיֹּאמֶר מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב:

 

ספר תפארת שלמה על מועדים - רמזי פורים

כי ענין הוויכוח שהי' ליתרו עם משה (שמות יח, יד) מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך מן הבקר עד הערב. היינו שיתרו הי' מתפלא על משה רבינו איך הוא לוקח פנאי לזה להיות משתדל בצרכי בני אדם הבאים לפניו מפני כי יתרו הי' יודע ממעלת משרע"ה שמדבר עם השכינה פא"פ ולהיות בשמים מ' יום וכו' לכן הי' מתמיה עד"ז איך אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך וכו' הלא טוב לך לדבר עם השכינה ואיך תבטל ממדריגתך ולמה לך טורח הזה בצרכי בנ"א הבאים לפניך.

 

ספר תפארת שלמה על מועדים - לשבועות

והנה זה הי' שאלת יתרו למשרע"ה (שמות יח, יד) מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך מן בקר עד ערב ר"ל מדוע אתה יושב לבדך כל היום לדון אותם הלא על זה תוכל למנות דיינים אחרים לדון ביניהם על עסקי תנור וכירים ואתה טוב לך לעלות אל מרום הר קדשו.

 

ספר קדושת לוי - פרשת יתרו

אך יש לומר הפירוש, דהנה האדם צריך להיות הולך ממדריגה למדריגה ולא להיות נצב על מעמד בחינה אחת. והנה כשצדיק מדבר עם אנשים פחותים מערך שלו אז הם מבלבלים אותו אך מי שהוא צדיק גדול יכול לעלות אותם על ידי הדיבור אך שהוא עבודה גדולה. לזה שאל לו מתחילה מה זה שכל העם נצב עליך, שהם בבחינת נצבים במעמד אחד והיה קשה לו על משה שידבר כל היום עם האנשים אשר הם נצבים במעמד אחד.

 

ספר תולדות יעקב יוסף פרשת וזאת הברכה - אות א

דבארתי במ"א (פ' יתרו סי' ו) ש"ס סנה' פ"ק (יז.), אדני משה כלאם, הטל עליהם צרכי ציבור והם כלים מאליהם...

ונראה לי דבארתי (פ' בראשית סי' ב, ופ' דברים סי' ג) פסוק מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך מן בקר עד ערב, איעצך ויהי אלדים עמך וגו' (שמות יח, יד). דודאי נוכל ללמוד דעת את ראשי העם מנהיגי הדור לש"ש, או רבני העיר הצריכים להתעסק בצרכי ציבור, שיקחו רמז מוסר מן נטילת לולב, שצריך להעלותן כל הד' מינים ואח"כ להורידן שהוא הולכה והובאה, והיינו כנ"ל שיקבלו תחלה הששה קצוות לעצמן השפע מן למעלה שהיא שורש החסדים, ואח"כ יוכלו להשפיע למטה וכו', וכן הכוונה בכל הברכות ברוך אתה ה' אלדינו מלך העולם וכו' יעו"ש. והנה הת"ח שהוא הצינור, להמשיך השפע למטה בעולמות על ידו... לכך צריך שיתבודד תחלה עם האלדי'... ויקבל השפע לעצמו מלמעלה שהוא הולכה שבלולב למעלה, ואח"כ הורדה למטה שישפיע לזולתו, ויפקח בעסקי וצרכי הציבור, או בפרנסת אשתו ובניו...

ובזה יובן מדוע אתה יושב לבדך, ר"ל שאין השכינה עמך, והסבה לזה כי כל העם נצב עליך מן בקר עד ערב, וע"י טרדות שמוטל עליך כל היום לפקח בצרכי ציבור, פן ח"ו יכלה נבואתך שאין השכינה עמך ונשאר אתה לבדך, איעצך ויהי אלדים עמך, שיתבודד תחלה. וכ"ת שאין פנאי, לז"א ושמת עליהם שרי אלפים וגו' רק הדבר הגדול יביאון אליך וק"ל:

רק הערב רב אמרו אח"כ כי זה משה האיש (שמות לב, א), שהיה איש לפקח בעסק הציבור, להוציאן ממצרים ולבקוע הים ולהוריד מן וכו', עתה לא ידענו מה הי' לו, שהוא מתבודד מ' יום ברקיע, לכך עשה לנו אלהים, כמ"ש הרמב"ן מנהיג שילכו לפנינו לפקח בעסקי הציבור:

 

(טו) וַיֹּאמֶר משֶׁה לְחֹתְנוֹ כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרשׁ אֱלֹהִים:

(טז) כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וְאֶת תּוֹרֹתָיו:

 

ספר קדושת לוי - פרשת יתרו

אז השיב לו משה הם באים אלי לתקנם ואני מעלה אותם בדיבור. אז אמר לו אם כן כבד הדבר הזה עליך והוא עובדא גדולה לעלות אנשים פחות מערך שלך:

 

ספר תפארת שלמה על מועדים – רמזי פורים

ולזה השיב לו משה רבינו ע"ה כי יהי' להם דבר בא אלי. ר"ל אם יש לו לאדם איזה עסק בעניני עוה"ז בא לפני כי ההכרח הביאו לזה. אך אנכי רוח אחרת עמדי כי אני המסבב ע"י דיבורי עמהם להורות להם דרכי השם. וז"ש והודעתי את חוקי אלהים ואת תורותיו זהו עיקר כוונתי בזה. וכענין הזה שמענו מאת הרב הקדוש הבעש"ט זלה"ה עם תלמידו הרב הקדוש מו"ה דוב בער ממעזריטש זלה"ה זי"ע. אשר לא הי' רצונו להיות כפוף אליו לבא אצלו רק ע"י סיבה חסרון הבריאות ר"ל שהי' חולה מאד ובא אל הבעש"ט לבקש ממנו עזר תרופה וכן עשה הבעש"ט להצמיח לו רפואה ע"י תחנות ובקשות לאלהים ועפ"י מופת ועי"ז נתגלגל הדבר למסור לו כל מעיינות החכמה וזכה להיות מנהיג הדור ועודנו מתנוצץ אור קדושתם מתלמידיהם הבאים אחריהם בכל דור ודור מפיהם אנו חיים עד ביאת הגואל ב"ב והבעש"ט הי' מוכרח לזה להראות לו עפ"י מופת למען השיגו תחת כנפיו...

 

ספר מאור ושמש - פרשת יתרו ד"ה יש

ונראה בזה דהנה כשבאו אנשים לאיזה צדיק שיפעול להם איזה דבר הצריך להם העיקר הוא שהצדיק יקשר ויקרב נשמתו למקום שרשן להבורא יתברך שמו והדבר ההוא ממילא נפעל. והצדיק כזה צריך להיות עולה ויורד דהיינו שהוא צריך להיות תמיד דבוק בהשי"ת בדביקות נפלאה, ואם הוא צריך לדבר עם אנשים צריך לירד קצת מדביקותו אך לא לגמרי אלא גם אז צריך להיות דבוק בהשי"ת, אך בעת לימודו ובעת תפלתו צריך להיות דבוק יותר בהשי"ת ואז יגיע תועלת לאיש ההוא שמדבר עמו... והנה אם אחד תבע מחבירו ממון ובאמת אינו מגיע לו רק שמדומה לו כן, אם הבית דין יוציאו לאור דינו שאינו מגיע לו אז צריך התובע לעשות תשובה על שתבע את חבירו חנם. או אם יהיה ריב בין איש לאשתו ואחד זכאי ואחד חייב אז צריך החייב לעשות תשובה ולתקן הדבר ההוא. והנה הצדיק הדור הוא כללות כל ישראל והוא תמיד דבוק בתשובה. ולפעמים נופל לו במחשבה שיעשה תשובה על איזה עבירה והוא לא חטא כלל בזו העבירה כי אם דקה מן הדקה, למשל שנופל לו במחשבה שיעשה תשובה על גזל והוא לא חטא כלל רק שמדומה שחטא באבק דאבק גזל, בודאי אחד מסיעתו פגם בזו העבירה, ובמה שהצדיק עושה תשובה על דוגמא זו מעורר תשובה בלבו של זה שחטא בזו העבירה ומתחרט האיש ההוא על מה שעשה, וממילא אינו תובע עוד את חבירו בחנם. או אם כבר גזל אזי הוא משיב את הגזילה אשר גזל, ובזה נתקן הפגם מה שרצה לגזול את חבירו, כי הצדיק קירב נשמתו להבורא יתברך שמו שיעשה תשובה ושוב לא יצטרך עוד לטעון אותו לדין תורה כי הוא מעצמו נותן לו בתשואות חן... וזהו ביאור הפסוק וירא חותן משה את כל אשר הוא עושה לעם ויאמר מה הדבר אשר אתה עושה לעם ויאמר מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך מן בוקר עד ערב, פירוש שראה שמשה ישב כל היום בדביקות השי"ת אף שהיו עומדים סביב כל העם ומסתמא היה ביניהם אנשים שפלי הערך שהם בבחינת נצבים כי הצדיק הוא בבחינת הולך ואיש אשר מעשיו אינם בכשרון הוא בבחינת עומד... אף על פי כן לא היו מבלבלים אותו. וזהו מדוע אתה יושב לבדך פירוש נבדל מן העם בדביקות נפלאה וכל העם נצב עליך פירוש שהם בבחינת נצבים דהיינו שפלי ערך עומדים עליך מן בוקר עד ערב אף על פי כן אינם מבלבלים אותך והיה יתרו מתמה על זה. ויאמר משה לחותנו כי יבא אלי העם לדרוש אלהים, פירוש שהם באים אלי ללמוד ממני עבדות ה' ואם ארד מהדביקות לגמרי לא יהיה להם תועלת כלל.

ואם תאמר מאחר שאתה נבדל מהם בדביקות האיך יוציאו לאור דינם שבין אדם לחבירו ובין איש לאשתו, אמר הכתוב כי יהיה להם דבר בא אלי, פירוש אם פגמו באיזה דבר בא אלי הרהור תשובה על אותו ענין ובזה אני מעורר תשובה לאיש ההוא שפגם בענין זה ועושה תשובה על זה ומתחרט בחרטה גמורה ובזה הוא מתקן הפגם ההוא וממילא הוא מתרצה לחבירו ואינו עושה לו עול. וזהו ושפטתי בין איש ובין רעהו מיד שאני מעורר אותו לעשות תשובה הוא מתחרט על זה והוא עומד אצלי ותיכף כשבא לביתו אף שלא דברתי עמו בנידון זה הוא מתרצה לחבירו מחמת שכבר נתעורר על ידי בתשובה וזהו ושפטתי שכבר שפטתי אותו כנ"ל על כן כתיב לשון עבר כנ"ל:

 

(יז) וַיֹּאמֶר חֹתֵן משֶׁה אֵלָיו לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה:

(יח) נָבֹל תִּבֹּל גַּם אַתָּה גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא תוּכַל עֲשׂהוּ לְבַדֶּךָ:

 

ספר ישמח משה - פרשת האזינו דף קמח ע"א

והנה שורש התורה הקדושה מאורות העליונים נאצלים ולא נבראים, כאמרם ז"ל (ב"ר פי"ז ה') נובלות של חכמה עליונה תורה, וכמו שפירש במגלה עמוקות עם נבל ולא חכם (דברים לב ו), ותרגום אונקלוס עמא דקבילו אורייתא כו' ולא חכימי. והיא פליאה נשגבה משום דקבלו אורייתא, נקראים עם נבל ח"ו. ופירש הוא ז"ל, על פי אמרם ז"ל הנ"ל דהתורה הוא נובלת של חכמה עליונה, והיינו עם נבל שקבלו הנובלת... כן המדבק עצמו בתורה לבד, מדבק עצמו בנובלת. אבל המדבק עצמו בתורה וביראה, הוא מדבק עצמו בחכמה העליונה... והיינו עם נבל ולא חכימי והוא העיקר... ועל פי המגלה עמוקות פירש הצדיק והקדוש מו"ה יצחק מלובלין זצק"ל מה שאמר יתרו למשה נבל תבול (שמות יח יח), דהיינו הטרדה יטריד אותו מהדבקות בחכמה עליונה, ולא ישאר רק בנובלת שהוא התורה.

 

ספר תקנת השבין - אות ו

וזה שאמר ליתרו (במדבר י', ל"א) והיית לנו לעינים כי הסנהדרין נקראו עיני העדה... ומזרעו של יתרו ישבו בלשכת הגזית והיו ראשי סנהדראות, וגם הוא ייתר פרשה אחת בתורה והוא פרשת סנהדרין והמנאת שופטים, כי העין מורה בכל מקום על ההשגחה ושימת לב על הדבר... והסנהדרין הם המשגיחים על העדה... כי על הסנהדרין להשגיח בכל דבר, ודבר זה חידש יתרו שאמר נבול תבול וגו' (שמות י"ח, י"ח) דמשה רבינו ע"ה לא רצה להמנות סנהדרין אף דידע שאי אפשר לו לבד להשגיח על ששים ריבוא מישראל בכל פרטי עניניהם הוא רצה להנהיגם בענין זה שיאיר עיניהם שיוכלו לראות כל אחד נגעי עצמו בעצמו ויהיה כל אחד עיניו בראשו ולא יצטרכו לעיני העדה כלל, וזהו אור שיהיה לעתיד דלא ילמדו עוד איש את רעהו:

וזהו שלימות מדת משה רבינו ע"ה שהוא רבן של ישראל שרצה ללמדן בתכלית השלימות עד שלא יצטרכו לרב עוד, אבל אור זה אי אפשר אלא לבני ישראל אבל הגרים בהכרח להם לקבל מבני ישראל... ולפי שבעולם הזה אין התגלות הפרי אלא דרך הקליפה על כן נעלם כח זה גם בבני ישראל ועל כן הסכים לו השם יתברך, ומכל מקום נקרא שהוא ייתר הפרשה בתורה כי אין זה מצד עצם התורה שהיא מצד עצם הנפשות דישראל רק מצד היתור והתוספות שיש על נפשות ישראל בגרים נתיתר ונוסף גם כן פירוש בתורה:

ונראה לי כי שורשי נפשות הגרים בתורה הוא בפרשה זו דיתרו והוא גרם כיסוי עינים דישראל, אלא שהיה רצון ה' יתברך כן ולרומם על ידי זה נפשות מיוחדות להיות לעינים לעדה ועל ידם זכה גם הוא לזה, ועל כן נכתב מתן תורה בפרשה הנקראת על שמו, והשם יתרו הוא על יתור פרשה שהיא חוץ לתורה והרי מתן תורה הוא עיקר התורה, רק ענין ספר תורה הכתובה בדיו על גבי קלף גם כן רק מצד העולם הזה המעלים ומסתיר אור האמיתי, דלעתיד לבוא נאמר (ירמיה ל"א, ל"ב) ועל לוח לבם אכתבנה ועל כן לא יצטרכו למלמד ורק בעולם הזה שנתחלף עור בעד אור כמו כתנות עור דאדם הראשון תמור כתנות אור שהיה לו קודם החטא, כן התורה דעולם הזה שמסיטרא דעץ הדעת טוב ורע טמא וטהור כשר ופסול מלובשת בכתנות עור וקלף וכן כל מצוותיו מלובשים בענינים מעשיים דעולם הזה הגופני:

 

(יט) עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלֹהִים עִמָּךְ הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹהִים וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים אֶל הָאֱלֹהִים:

 

ספר נועם אלימלך - פרשת יתרו

עתה שמע בקולי איעצך ויהי אלקים עמך וכו' ואתה תחזה מכל העם וכו'. נ"ל דכך אמר יתרו למשה רבינו עליו השלום איעצך כו' דהנה הצדיק הדבוק תמיד בדביקות אמיתי ושלימות בעבודת השם יתברך בלתי אפשרי שיפנה את עצמו שיעסוק עם בני אדם תמיד בכל עיתים רק בעיתים ידועים בהפסיק את עצמו מן הדביקות אז יכול להתערב עמהם ולכן אמר למשה. איעצך שתהיה דבוק תמיד באלהים ולא תצטרך לפסוק מהדבקות

 

(כ) וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַתּוֹרֹת וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן:

(כא) וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת:

 

ספר נועם אלימלך - פרשת יתרו

דהיינו שאתה תחזה מכל העם כו'. ע"ד דאיתא בזוהר הקדוש היה דבר ה' אל אברהם במחזה ואיתא שם שהיה המלאכים מקטרגים על אברהם שהיה ה' נראה אליו ועדיין לא נימול ולכן נראה אליו ה' במחזה מחזה הוא לשון תרגום שאין מלאכי השרת מזדקקין לו דהיינו כדי להעלים ולהסתיר בפני המלאכים כאלו ההתראות של השם יתברך אל אברהם אינו על פי אמיתית גמור רק במחזה כמו לשון תרגום שאינו באמת כלשון הקודש. וזהו שאמר יתרו ואתה תחזה מכל העם פירוש שתבחר אנשים כאלו שלא יהיו דבוקים לגמרי בו יתברך שמו באמת גמור כי האנשים כאלו לא יהיו יכולים להתערב עם העם לשפוט אותם בכל עת רק אנשים כאלה תבחר שהם צדיקים וקרובים להדבקות ואינם דבוקים באמת לגמרי... ואתה תשאר תמיד בדבקותך ויהי אלקים עמך וק"ל.

 

ספר ליקוטי מוהר"ן - מהדורא בתרא סימן עב

"ואתה תחזה מכל העם, ושמת עליהם שרי אלפים שרי מאות" וכו'. 'ואתה תחזה' דיקא, כי על - ידי הראיה לבד של משה רבנו, שהיה רואה ומסתכל בכל אחד ואחד, היה מתנוצץ מחו של כל אחד, ועל - ידי - זה קבל כל אחד ואחד גדלה ושררה כפי ערכו, כפי הראוי לו לפי מדרגת מחו...

כי יש בחינת רוח בכל אחד ואחד, והמנהיג האמתי של כל ישראל, דהינו בחינת משה הוא בחינת רוח הכולל, בחינת (במדבר כ"ז): "איש אשר רוח בו", ופרש רש"י: 'שיודע להלך נגד רוחו של כל אחד ואחד'. כי המנהיג האמתי הוא בחינת רוח הכולל, שיודע להלך נגד כל רוח ורוח, כי כלם מקבלים ממנו, כי הוא בחינת רוח הכולל, בחינת (יחזקאל ל"ז): "כה אמר ה' מארבע רוחות באי הרוח"...

אבל זה המנהיג צריך שיהיה פרוש גדול בקדשה גדולה, ואז דוקא הוא יכול להיות מנהיג ישראל. כי על - ידי פרישותו וקדשתו הגדולה, הוא יכול לחזות ולהסתכל בכל אחד מישראל, ולחלק הגדלה לכל אחד על - ידי ההסתכלות לבד, בבחינת: "ואתה תחזה" כנ"ל, כי הסתכלות הזאת היא תלויה בקדשה ופרישות גדול. ועל - כן משה רבנו שהיה קדוש ופרוש גדול מאד על - פי הדבור, כמו שכתוב (דברים ה): "ואתה פה עמד עמדי" על - כן היה יכול לחזות ולהסתכל בישראל, ולחלק להם הגדלה על - ידי - זה: וזהו: "ואתה תחזה" אתה דיקא, כי רק משה שהיה פרוש גדול מאד בקדשה גדולה, זוכה להסתכלות הזאת, כי הסתכלות הזאת, בחינת "ואתה תחזה", היא תלויה רק בקדשה ופרישות מתאוה זאת.

 

ספר תפארת שלמה על מועדים - לשבועות

והנה כך גם יתרו אמר לו כן (שם יח, כ) והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון ר"ל כן תעשה כאשר דברת שתזכה להעלות ולסייע לישראל וליחדם בשרשם לעולם ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת (שם יח, כא). ר"ל אם כן הוא דעתך הנה תזכה לחזות מכל העם שיהיו כולם שלמים וצדיקים לעולם ועד אמן:

 

(כב) וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ הֵם וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ:

(כג) אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹהִים וְיָכָלְתָּ עֲמֹד וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם:

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
any.site.n.site@gmail.com