נושאים

פרשת כי תבא - ושמת בטנא

ספר דברים פרק כו

(א) וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ:

(ב) וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם:

(ג) וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהֹוָה לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ:

(ד) וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ וְהִנִּיחוֹ לִפְנֵי מִזְבַּח יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ:

 

ספר בראשית פרק מג

(יא) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם אִם כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת וָלֹט בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים:

 

(כד) וַיָּבֵא הָאִישׁ אֶת הָאֲנָשִׁים בֵּיתָה יוֹסֵף וַיִּתֶּן מַיִם וַיִּרְחֲצוּ רַגְלֵיהֶם וַיִּתֵּן מִסְפּוֹא לַחֲמֹרֵיהֶם:

(כה) וַיָּכִינוּ אֶת הַמִּנְחָה עַד בּוֹא יוֹסֵף בַּצָּהֳרָיִם כִּי שָׁמְעוּ כִּי שָׁם יֹאכְלוּ לָחֶם:

(כו) וַיָּבֹא יוֹסֵף הַבַּיְתָה וַיָּבִיאוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה אֲשֶׁר בְּיָדָם הַבָּיְתָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אָרְצָה:

 

זהר חדש פרשת חקת מאמר והורידו לאיש מנחה

ות"ח האי מנחה ארעא קדישא אתקרייא, ואשתבחא בשבעה פירין עילאין דאית בה, כד איהי באתחברותא לעילא.

ובא ראה, אותה מנחה ארץ הקדושה נקראת, ונשתבחה בשבעה פירות עליונים שיש בה, כשהיא בהתחברות עליונה

ועל דא פקיד לון קב"ה, כד ייעלון לארעא קדישא, דיתחברון אתתא בבעלה:

ועל כך ציווה אותנו הקדוש ברוך הוא כשיבואו לארץ הקדושה, שיחברו אישה בבעלה

הה"ד, ולקחת מראשית כל פרי האדמה.

אדם. דא יעקב, כד אתחבר ביה אימא עילאה, דאתקריא ה', ואעטרת ליה,

אדם זה יעקב, כשמתחבר בו אימא עליונה שנקראת ה' ומעטרת אותו

כדין יהיב פרי ההוא אילנא רברבא, ואיקרי בשלימו אדמ"ה:

אז נותן פרי אותו אילן הגדול, ונקרא בשלימות אדמ"ה

ושמת בטנא, דא מטרוניתא, דאתי לה נהירו מניה, ושוי בה נהירו עילאה דאתי ליה מראשית.

ושמת בטנא זו המלכה, שבא לה אור ממנו, ונותן בה אור עליון שבא לו מן הראשית

וכדין, והלכת אל המקום.

ומאן הוא פרי דאדם דעילא, דא יוסף, דאקרי צדיק, פרי מההוא עץ חיים. וההוא פרי תחבר בטנא.

ומה הוא פרי האדם העליון, זה יוסף שנקרא צדיק. פרי מאותו עץ חיים ואותו פרי תחבר בטנא

ואי לא תיזל עם האי פרי, אסתמר מלמיזל לההוא אתרא, דלא תוקיד לך בשלהובהא:

ואם לא תלך עם אותו פרי, השמר מללכת לאותו מקום, שלא תשרוף אותך בשלהבת

כך אמר יעקב לבנוי, אסתמרו מלמיחת למצרים, אי לא תחתון לאיש ההוא מנחה.

כך אמר יעקב לבניו, השמרו מלרדת למצרים, אם לא תורידו לאיש ההוא מנחה

וכד תחתון, תתפייסון כחדא, וכל עלמא בחדוה:

וכשתרדו, תתפייסו כאחד, וכל העולם בשמחה

ות"ח, מה כתיב, ויכינו את המנחה עד בא יוסף. דהאי מנחה אתתקנת בתריסר סמכין דילה,

ובא ראה, מה כתוב, ויכינו את המנחה עד בא יוסף. שאותה מנחה נתקנה בשתים עשרה סמוכות שלה

עד דאתא בעלה לאתחברא בה בצהרים.

עד שבא בעלה להתחבר בה בצהרים

ובההוא זמנא אינון ייכלון לחמא תמן, וסמא דחיי אתער עלייהו:

ובאותו זמן הם יאכלו לחם שם, וסם החיים התעורר עליהם

פתח ואמר, קומה ה' אל נשא ידך.

לאגברא ימינא על כלא. כד"א, נשאתי את ידי.

להגביר ימין על הכל, כמו שכתוב נשאתי את ידי

ודא ימינא עילאה, דאקרי אל, דארימת דגלא לעילא.

וזו ימין עליונה, שנקראת אל שמרימה את הדגל למעלה

וע"ד, ובאת אל הכהן, ודא סטרא דימינא, דאתער בעלמא, והוא יקבל מינך ההוא מנחה, ויקבל לה בימינא:

ועל כן ובאת אל הכהן, וזה צד ימין שהתעורר בעולם, והוא יקבל ממך אותה מנחה, ויקבל אותה בימין

וע"ד כתיב, לך ה' הגדולה והגבורה. מה טעם. משום דכתיב כי כל בשמים. ואתחבר בארץ האי ראשית פרי, וכל כתרין:

ועל כך כתוב לך ה' הגדולה והגבורה. מה הטעם משום שכתוב כי כל בשמים והתחבר בארץ אותו ראשית פרי וכל הכתרים

וע"ד כתיב, שאו ידיכם קדש, קבילו לההוא מנחה דאקרי ידכם דימינא,

ועל כן כתוב שאו ידיכם קדש, קבלו את אותה מנחה שנקראת ידכם של הימין

ותשאו יתה לאתרא דאקרי קדש, דהיינו שבת, תשאו יתה ליה. וכדין

ותשאו אותה למקום שנקרא קדש, דהיינו שבת, תשאו אותה לו ואז

וברכו את ה',

ואיהי אתברכת מכלא, על ידוי דכהנא דאתלבש בבד, דאיהו ענפא דאילנא עילאה, דאקרי חכמה עילאה דאתלבשת ביה.

והיא מתברכת מן הכל, על ידי הכהן שהתלבש בבד, שהוא ענף אילן עליון, שנקרא חכמה עליונה שהתלבש בו

ומההוא ענפא, נפקין כל ברכאן בעלמא:

ומאותו ענף יוצאים כל ברכות בעולם

וחושבנא דהאי כהן שבעין וחמש. שבעין ותרין, לקביל ע"ב סטרין, רשימין בסטרא דחסד.

וחשבון של אותו כהן שבעים וחמש. שבעים ושנים לעומת שבעים ושנים צדדים רשומים בצד החסד

ותלתא דאישתארו, לקביל תלתא דרגין עילאין, דאתלבש בהון.

ושלשה שנשארו, לעומת שלש דרגות עליונות שהתלבש בהן

ולא בעי כהנא למיפסק, בין ההוא לבוש עילאה דאתלבש ביה, דלא לאחזאה פרודא באתרא עילאה.

ולא צריך הכהן להפסיק, בין אותו לבוש עליון שהתלבש בו, שלא להראות פירוד במקום עליון

וכדין אתברכן עילאין ותתאין על ידיה:

ואז מתברכים עליונים ותחתונים על ידו

ות"ח, אלמלא ההוא מנחה דנחתא עמהון, ובעיא עליהון רחמין, לא נפקי מתמן. הה"ד,

ובא ראה, אלמלא אותה מנחה שירדה אתם, ובקשה עליהם רחמים, לא יצאו משם. זה הוא שכתוב

ותעל שועתם אל האלהים מן העבודה.

... מן העבודה: דא מנחה, דאיהי עבודה ואיהי מצלאה על בנהא, כד"א ואני תפלה.

... מן העבודה, זו מנחה, שהיא עבודה והיא מתפללת על בניה, כמו שכתוב ואני תפילה

ואקרי עבודה, בגין דהיא גן עדן, ואצטריך למפלחה:

ונקראת עבודה, כיון שהיא גן עדן, וצריך לעבדה

...

וכד איתער האי כהן, להאי עבודה, כדין נחית לחם מן השמים להאי ארץ, וזן ליתבהא.

וכשמתעורר אותו כהן, לאותה עבודה, אז יורד לחם מן השמים לאותה הארץ וזן ליושביה

ומאי לחם. דא לחם, דאסתלק לעילא, ומזוני במזלא תליין. ומתמן נחית בשבת מזוני.

ומהו לחם. זה לחם שהתעלה למעלה, ומזון במזל תלוי ומשום יורד בשבת מזון

כיון דאיהי קיומא דלעילא. בגין דהוא עלמא דאתי, ועלמא דאתי אפיק נהירו לעילא:

כיון שהיא קיום העליון. משום שהוא עולם הבא, ועולם הבא מוציא אור שלמעלה

ועל דא, היום לא תמצאוהו בשדה, בגין דהאי יומא, קבילת האי שדה, שקיו לגרמה.

ועל כן היום לא תמצאוהו בשדה, כיון שבאותו יום, קבל אותו שדה השפעה לעצמו

אבל לעלמא דאתי, תשכחון ההוא יומא טבא, דא הוא שדה, דנהיר בנהירו דשמשא:

אבל לעתיד לבא תמצאו את אותו יום טוב, זה הוא שדה, שמואר באור השמש

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
any.site.n.site@gmail.com