נושאים

פרשת לך לך - המחזה והשפה הארמית

ספר בראשית פרק טו

(א) אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר יְהֹוָה אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד:

(ב) וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֲדֹנָי יֱהוִֹה מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר:

(ג) וַיֹּאמֶר אַבְרָם הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע וְהִנֵּה בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִי:

(ד) וְהִנֵּה דְבַר יְהֹוָה אֵלָיו לֵאמֹר לֹא יִירָשְׁךָ זֶה כִּי אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ הוּא יִירָשֶׁךָ:

(ה) וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ:

(ו) וְהֶאֱמִן בַּיהֹוָה וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה:

 

זוהר - סתרי תורה כרך א (בראשית) פרשת לך לך דף פח עמוד ב

אחר הדברים האלה היה דבר יי' אל אברם במחזה לאמר וגו'

בכל אתר דכתיב באורייתא במחזה דא שמא דאתגלי לאבהן

בכל מקום שכתוב בתורה במחזה, זהו השם שנגלה בו לאבות

ומאן איהו שד"י

ומה הוא שד"י

שנאמר (שמות ו) וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי

כמא דאת אמר (במדבר כד) אשר מחזה שדי יחזה

ודא איהו חיזו דכל חזוון עלאין אתחזיין מגויה כהאי מראה דכל דיוקנין אתחזיין ביה וכלא חד

וזה הוא החזיון שכל החזיונות העליונים מתחזים מתוכו כאותה ראי שכל הדיוקנאות נראים בו והכל אחד)

מראה מחזה חד הוא דא תרגום ודא לשון הקודש

מראה מחזה, אחד הוא זה תרגום וזה לשון הקודש

א"ר יוסי סגיאין אינון באורייתא ועל דא הוו ליה רשו לאונקלוס לתרגם בההוא לישנא דגלי קודשא בריך הוא באורייתא ולישנא דא סתים איהו מגו מלאכי עלאה

אמר רבי יוסי רבים הם בתורה ועל כן היתה לו רשות לאונקלוס לתרגם באותה לשון שגילה הקב"ה בתורה ולשון זו סתומה ממלאכי מעלה

במחזה דהוה סתים ממלאכי עלאי דלא ידעי בדא כד ממליל ביה באברהם

במחזה שהיה סתום ממלאכי עליון שלא ידעו בו כשדיבר בו באברהם

מ"ט, בגין דאברהם לא הוה מהול והוה ערל סתים בשרא ובגין כך הוה סתים מנייהו בלשון תרגום

מדוע, כיון שאברהם לא היה מהול והיה ערל סתום הבשר ולכן היה סתום מהם בלשון תרגום

כגוונא דא בלעם דכתיב אשר מחזה שדי יחזה יחזה, סתים הוה מלה מגו מלאכי השרת בגין דלא יהא לון פטרא דקודשא בריך הוא ממלל בההוא ערל מסאבא דהא מלאכי קדישי לאו נזקקין בלשון תרגום

כעין זה, בלעם שכתוב אשר מחזה שדי יחזה. יחזה, סתום היה דיבורו ממלאכי השרת כדי שלא יהא להם פתחון פה שהקב"ה מדבר באותו ערל טמא שכן מלאכי השרת אינם נזקקים ללשון תרגום

אי תימא דלא ידעי והא גבריאל אוליף ליוסף ע' לשון ותרגום חד מע' לשון הוא

שמא תאמר שלא יודעים, והרי גבריאל לימד את יוסף שבעים לשון ותרגום אחת משבעים לשון הוא

אלא מנדע ידעי אבל לא נזקקין תנן דלא חיישי ולא משגיחין עליה דהא מאיס איהו קמייהו מכל שאר לשון

אלא לדעת יודעים, אבל לא נזקקים שנינו שלא חוששים ולא משגיחין עליה שכן מאוס הוא לפניהם מכל שאר לשון

ואי תימא הואיל ומאיס איהו ממלאכי עלאי אמאי תרגום אונקלוס אורייתא בהאי לשון ויונתן בן עוזיאל המקרא

ואם תאמר הואיל ומאוס הוא ממלאכי עליון למה תרגם אונקלוס התורה בלשון זו ויונתן בן עוזיאל את המקרא

אלא מאיס הוא קמייהו והכי אצטריך דלית קנאה למלאכי עלאי בהדייהו דישראל יתיר ועל דא תרגום תורה ומקרא כך ולאו מאיס איהו דהא בכמה דוכתי קודשא בריך הוא כתב באורייתא הכי ובג"כ סתים איהו מגו מלאכי עלאי קדישי ועל דא אתגלי ביה באברהם באורח סתים דלא ישגחון ביה מלאכין קדישין ולא יהא לון פטרא דקודשא בריך הוא אתגלי על בר נש ערל

אלא מאוס הוא רק לפניהם כדי שלא תהיה קנאה יתירה למלאכי השרת על ישראל ולכן תרגום התורה והמקרא כך, ואינו מאוס הוא שכן בכמה מקומות הקב"ה כתב בתורה כך ולכן סתום הוא ממלאכי עליון קדושים ועל כן התגלה בו באברהם בדרך  סתומה שלא ישגיחו בזה המלאכים הקדושים ולא יהיה להם פתחון פה שהקב"ה נגלה אל אדם ערל

אימתי אתגלי ליה באתגליא דמלאכי עלאי כד יהיב ליה ברית קיימא קדישא

מתי התגלה לו בהתגלות של מלאכי עליון כשנתן לו ברית קודש

דכתיב וידבר אתו אלהים לאמר אלהים שמא דקודשא ולא כתיב במחזה שמא באתגלייא

שכתוב וידבר אתו אלהים לאמר אלהים שם הקדוש ולא כתוב במחזה שם בגילוי

לאמר מאי לאמר, לאמר ולאכרזא בכל לשון דלא תהא באתכסיא לאו בלישנא אחרא אלא בלישנא דכלא משתעיין בה דיכלי למימר דא לדא ולא יכלי לקטרגא ולמימר פטרא

לאמר, מהו לאמר, לאמר ולהכריז בכל לשון שלא יהיה עוד בהסתר אל בלשון אחרת אלא בלשון שהכל מדברים בה שיכולים לומר זה לזה ולא יוכלו לקטרג ולמצוא פתחון פה

ועל דא וידבר אתו אלהים לאמר אלהים ולא מחזה

בגין דהוה מעייל ליה בברית קיימא קדישא וקריב ליה לגביה

כיון שהיה מכניס אותו בברית קודש והתקרב אליו

ר' יהודה אמר בגין כך את ה' לא אתייהב ליה עד דאתגזר מ"ט דאיהי ממש ברית אקרי ועל דא כיון דעאל בברית כדין אתייהיבת ליה את ה"א

ר' יהודה אמר, משום כך אות ה' לא ניתנה לו עד שנימול מדוע, שהיא ממש ברית נקראת ועל כן כיון שנכנס בברית אז ניתנה לו אות ה'

דכתיב אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים ולא יקרא עוד שמך אברם וגו':

 

ספר בראשית פרק ו פס' ד

הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם וְגַם אַחֲרֵי כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם:

 

תרגום יונתן על בראשית פרק ו פסוק ד

שמחזאי ועוזיאל הינון נפילין מן שמיא והוו בארעא ביומיא האינון ואוף בתר כן דעלון בני רברביא לות בנת אנשא וילידן להון והינון מתקרין גברין דמעלמא אינשי שמהן:

 

זוהר כרך ג (במדבר) פרשת בלק דף רח עמוד א

אשר מחזה שדי יחזה,

מאן מחזה שדי אלין אינון נופל וגלוי עינים ואלין אינון עז"א ועזאל,

מי הוא זה מחזה שדי, אלו הם נופל וגלוי עינים ואלו הם עוזא ועזאל

נופל דא עז"א דאעמיק ליה קודשא בריך הוא בעומקא חשוכא ויתיב בעומקא עד קדליה כדקאמרן, וחשוכא אזדרק באנפוי ועל דא אקרי נופל נפל זמנא חדא מן שמיא ונפל זמנא אחרא לבתר בעומקא דחשוכא

נופל זה עז"א שהעמיק לו הקב"ה בעומק החושך ויושב בעומק עד צווארו כמו שאמרנו, וחושך נזרק בפניו ולכן נקרא נופל, נפל פעם אחת מן השמים ונפל פעם שניה לאחר מכן בעומק החושך

עזא"ל הוא גלוי עינים דהא לא אזדרק חשוכא עליה דלא אתתקף ולא ארגיז לעילא כההוא דלעילא

עזא"ל הוא גלוי עינים שהרי לא נזרק חושך עליו שלא התמרד ולא הרגיז כאותו שלמעלה

ובלעם קרי לון מחזה שדי דאינון נופל וגלוי עינים

 

זוהר כרך א (בראשית) פרשת בראשית דף כג עמוד א

ד"א נעשה אדם בצלמנו כדמותנו

הא אוקמוה חברייא על מלאכי השרת דאנון אמרי האי קרא

הרי העמידו החברים שמלאכי השרת אמרו פסוק זה

אמר להו בתר דהוו ידעין מה דהוה ומה דעתיד למהוי ואנון הוו ידעין דעתיד למחטי אמאי בעו למעבד ליה

אמר להם אחרי שהיו יודעים מה שהיה ומה שעתיד להיות והם היו יודעים שעתיד לחטוא מדוע רצו לעשות אותו

ולא עוד אלא דעזא ועזאל הוו מקטרגי עליה בזמנא דאמר שכינתא לקודשא בריך הוא

ולא עוד אלא שעזא ועזאל היו מקטרגים עליו בזמן שאמרה שכינה לקב"ה

נעשה אדם אמרו מה אדם ותדעהו מה את בעי למברי אדם ותדעהו דעתיד למחטי קמך באתתא...

שעתיד לחטוא לפניך באישה שלו...

בההוא זמנא שכינתא אמרת לון בהאי דאתון מקטרגין אתון עתידים למנפל

באותה שעה השכינה אמרה להם במה שאתם מקטרגים אתם עתידים לפול

כדכתיב ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טובות הנה וגו',

וטעו בהון ואפיל לון שכינתא מקדושה דלהון

וטעו בהן והפילה אותם השכינה מקדושה שלהם

אמרו חברייא רבי רבי אדהכי עזא ועזאל לא הוו משקרין במלולייהו דודאי בנוקבא עתיד אדם למחטי

אמרו החברים, רבי רבי הרי עזא ועזאל לא היו משקרים בדבריהם שכן בנקבה עתיד אדם לחטוא

אמר להו הכי אמרה שכינתא אתון אזדמנתון לקטרגא קדמי יתיר מחילא דמרומא אי אתון הויתון שפירין מאדם בעובדייכו יאות לכו לקטרגא עליה, אבל איהו עתיד למחטי באתתא חדא, אתון בנשין סגיאין חבתיכון יתיר מבני נשא

אמר להם כך אמרה השכינה אתם הזמנתם עצמכם לקטרג לפני יותר מכל חיל המרום אם אתם הייתם טובים מהאדם במעשיכם ראוי היה לכם לקטרג עליו, אבל הוא עתיד לחטוא באישה אחת ואתם בנשים רבות חטאתם יותר מבני אדם

כמה דכתיב ויראו בני האלהים את בנות האדם וגו' את בת האדם לא נאמר אלא את בנות האדם

ולא עוד אלא אם אדם חב הא אקדים ליה תשובה לאהדרא למאריה לאתקנא במה דחב

ולא עוד אלא אם אדם חטא הקדים לו תשובה לחזור לאדונו לתקן במה שחטא

 

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
any.site.n.site@gmail.com