נושאים

פרשת מקץ - חלום פרעה

 

פרשת מקץ - חלום פרעה

 

זוהר חלק א דף קצג ע"ב

ויהי מקץ מאי מקץ, רבי שמעון אמר, אתר דלית ביה זכירה, ודא הוא קץ דשמאלא, מאי טעמא, בגין דכתיב

ויהי מקץ, מהו מקץ, רבי שמעון אמר, מקום שאין בו זכירה, וזהו קץ השמאל, מהו הטעם? משום שכתוב

(בראשית מ יד) כי אם זכרתני אתך כאשר ייטב לך,

וכי הכי אתחזי ליה ליוסף צדיקא דאיהו אמר כי אם זכרתני אתך?

וכי כך ראוי לו ליוסף הצדיק שהוא אמר כי אם זכרתני אתך?

אלא כיון דאסתכל יוסף בחלמיה אמר ודאי חלמא דזכירה איהו,

אלא כיון שהסתכל יוסף בחלומו, אמר ודאי חלום של זכירה הוא

ואיהו טעה בהאי, דהא ביה בקב"ה הוי כלא, ועל דא אתר דהוה ביה נשיו קם קמיה, מה כתיב

והוא טעה בזה, שהרי בו בקדוש ברוך הוא נמצא הכל, ועל כן מקום שהיה בו שכחה נעמד לפניו. מה כתוב

ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו,

כיון דאמר ולא זכר שר המשקים, מהו וישכחהו, אלא וישכחהו אתר דאית ביה שכחה, ודא הוא קץ דסטרא דחשך.

כיון שאמר ולא זכר שר המשקים, מהו וישכחהו, אלא וישכחו מקום שיש בו שכחה וזהו הוא קץ צד החושך.

שנתים ימים,

מאי שנתים ימים, דתב דרגא לדרגא דאית ביה זכירה, ופרעה חולם והנה עומד על היאר, דא חלמא דיוסף הוה, בגין דכל נהר דיוסף הצדיק איהו

מהו שנתיים ימים, ששבה הדרגה לדרגה שיש בה זכירה, ופרעה חולם והנה עומד על היאר זה הוא חלום שיוסף היה משום שכל נהר של יוסף הצדיק הוא

...

תא חזי, מלך במשפט יעמיד ארץ דא יוסף, ואיש תרומות יהרסנה דא פרעה,

בא ראה, מלך במשפט יעמיד ארץ זה יוסף, ואיש תרומות יהרסנה זה פרעה

דהא בגין דאקשי לביה לגבי דקב"ה חריב ארעא דמצרים,

שהרי משום שהקשה את ליבו ביחס לקדוש ברוך הוא, החריב את ארץ מצרים

ובקדמיתא על ידא דיוסף אתקיים ארעא בההוא חלמא דחלם, דכתיב ויהי מקץ שנתים ימים וגו':

ובתחילה על ידי יוסף התקיימה הארץ באותו חלום שחלם, שכתוב ויהי מקץ שנתים ימים

 

זוהר חלק א דף קצד ע"א

ויהי מקץ שנתים ימים, ופרעה חולם והנה עומד על היאור,

רזא איהו כמה דאתמר דא יוסף, דנהר (ס"א דכל נהר) דא יוסף הצדיק הוא:

סוד הוא כמו שאמרנו זה יוסף שנהר (שכל נהר) זה יוסף הצדיק

...

והנה מן היאור עולות שבע פרות יפות מראה ובריאות בשר ותרעינה באחו,

והנה מן היאור, דהא מנהר דא אתברכאן כל אינון דרגין דלתתא, בגין דההוא נהר דנגיד ונפיק איהו אשקי וזן לכלא,

והנה מן היאור, שהרי מנהר זה מתברכים כל אותן הדרגות שלמטה, משום שאותו נהר שנמשך ויוצא הוא משקה וזן לכל

ויוסף איהו נהר לאתברכא כל ארעא דמצרים בגיניה.

ויוסף הוא נהר להתברך ממנו כל ארץ מצרים בגללו

ותא חזי ההוא נהר שבע דרגין אתשקיין ואתברכן מניה, ואלין אינון יפות מראה ובריאות בשר,

ובא ראה אותו נהר שבע דרגות מושקות ומתברכות ממנו, ואלו הם יפות מראה ובריאות בשר

ותרעינה באחו, בחבורא באחוותא, דלא אשתכח בהו פרודא, וכלהו לשבחא קיימין.

ותרעינה באחו, בחבור באחווה, שלא ימצא בהן פרוד וכולן לשבח עומות

דהא כל הני דרגין שבע דקאמרן רזא איהו,

שהרי כל אותן דרגות הן שבע שאמרנו סוד הוא

כד"א (אסתר ב ט) ואת שבע הנערות הראויות לתת לה מבית המלך וגו', ועל דא שבע פרות יפות מראה, ולקבל דא כתיב שבעת הסריסים המשרתים את פני המלך וגו'.

רבי יצחק אמר, שבע פרות הטובות דרגין אינון עלאין על אחרנין, ושבע הפרות הרעות דרגין אחרנין דלתתא, אלין מסטרא דקדושה ואלין מסטרא דמסאבא.

רבי יצחק אמר, שבע פרות הטובות דרגות הן עליונות על אחרות, ושבע הפרות הרעות דרגות אחרות שלמטה, אלו מצד הקדושה ואלו מצד הטומאה

שבע השבלים, רבי יהודה אמר, אלין קדמאי אינון טבין בגין דאינון מסטרא דימינא, דכתיב ביה (בראשית א ד) כי טוב, ואלין בישין אינון לתתא מנייהו, שבע השבלים אינון מסטרא דדכיו, ואלין מסטרא דמסאבו,

שבע השבלים, רבי יהודה אמר, אלו הראשונות הן טובות משום שהן מצד הימין, שכתוב בו "כי טוב" ואלו הרעון הן למטה מהן שבע השבלים הן מצד הטהרה, אלו מצד הטומאה.

וכלהו דרגין קיימין אלין על אלין ואלין לקבל אלין, וכלהו קא חמא פרעה בחלמיה.

וכל הדרגות עומדות אלו על אלו ואלו לעומת אלו, וכולן ראה פרעה בחלומו

א"ר ייסא, וכי לההוא חייבא דפרעה אחזיין ליה כל הני?

אמר רבי ייסא, וכי לאותו פרעה הרשע הראו לו כל אלו?

א"ל רבי יהודה, כגוונא דלהון חמא, דכמה דרגין על דרגין אלין לקבל אלין ואלין על אלין, ואיהו חמא באינון דרגין דלתתא,

אמר לו רבי יהודה, כעין זה ראה, כמה דרגות על דרגות אלו לעומת אלו ואלו על אלו, והוא חמר באותן דרגות עליונות

והא תנינן, דהא כמה דאיהו בר נש, הכי אחזיין ליה בחלמיה והכי חמי, ונשמתא הכי סלקת, לאשתמודעא כל חד וחד כפום דרגיה כדקא חזי ליה, ובגין כך פרעה חמא כדקא חזי ליה ולא יתיר:

והרי שנינו שהרי כמו שהוא האדם, כך מראים לו בחלומו וכך רואה, ונשמה כך עולה, להודיע לכל אחד ואחד לפי דרגתו לפי הראוי לו, ומשום כך פרעה ראה כפי שראוי לו ולא יותר.

 

ויהי מקץ וגו', רבי חזקיה פתח ואמר, (קהלת ג א) לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים,

תא חזי כל מה דעבד קב"ה לתתא לכלא שוי זמנא וזמן קצוב, זמן שוי לנהורא ולחשוכא,

בא ראה כל מה שעשה הקדוש ברוך הוא למטה לכל נתן זמן וזמן קצוב, זמן נתן לאור ולחושך

זמנא שוי לנהורא דשאר עמין דאינון שלטין השתא על עלמא,

זמן נתן לאור של שאר העמים שהם שולטים כעת על העולם

וזמנא שוי לחשוכא דאיהו גלותא דישראל תחות שלטנותא דלהון, זמנא שוי קב"ה לכלא, בגין כך

וזמן נתן לחושך שהוא גלות ישראל תחת שלטונם, זמן נתן הקדוש ברוך הוא לכל ומשום כך

לכל זמן. ועת לכל חפץ,

מאי ועת לכל חפץ, זמנא ועדן הוא לכלא, לכל ההוא רעותא דאשתכח לתתא.

מהו ועת לכל חפץ, זמן הוא לכל, לכ אותו רצון שנמצא למטה

דבר אחר, ועת לכל חפץ, מאי עת כדכתיב (תהלים קיט קכו) עת לעשות ליהו"ה הפרו תורתך, וכתיב (ויקרא יז ב) ואל יבא בכל עת אל הקדש,

ואיהי דרגא ממנא והא אוקמוה, ובגין כך עת איהו ממנא לכל חפץ תחת השמים,

והוא דרגה הממונה, והרי העמדנו, ומשום כך עת הוא ממונה לכל חפץ תחת השמים

ויהי מקץ שנתים ימים, מסטרא דההוא קץ דחשך חמא פרעה בחלמיה, ומתמן ידע ואתגלי ליה ההוא חלמא:

ויהי מקץ שנתים ימים, מצד של אותו קץ של החושך ראה פרעה בחלומו, ומשם ידע והתגלה לו אותו חלום.

 

 

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
[email protected]