נושאים

פרשת משפטים - שולח מלאך

ספר שמות פרק כג

(כ) הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי:

(כא) הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ:

(כב) כִּי אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקֹלוֹ וְעָשִׂיתָ כֹּל אֲשֶׁר אֲדַבֵּר וְאָיַבְתִּי אֶת אֹיְבֶיךָ וְצַרְתִּי אֶת צֹרֲרֶיךָ:

(כג) כִּי יֵלֵךְ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ וֶהֱבִיאֲךָ אֶל הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַכְּנַעֲנִי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי וְהִכְחַדְתִּיו:

 

ספר שמות פרק לג

(יב) וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל יְהֹוָה רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי הַעַל אֶת הָעָם הַזֶּה וְאַתָּה לֹא הוֹדַעְתַּנִי אֵת אֲשֶׁר תִּשְׁלַח עִמִּי וְאַתָּה אָמַרְתָּ יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם וְגַם מָצָאתָ חֵן בְּעֵינָי:

(יג) וְעַתָּה אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ וּרְאֵה כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּה:

(יד) וַיֹּאמַר פָּנַי יֵלֵכוּ וַהֲנִחֹתִי לָךְ:

(טו) וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה:

(טז) וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא כִּי מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲנִי וְעַמֶּךָ הֲלוֹא בְּלֶכְתְּךָ עִמָּנוּ וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ מִכָּל הָעָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה:

(יז) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה גַּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֶעֱשֶׂה כִּי מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם:

(יח) וַיֹּאמַר הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ:

(יט) וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם יְהֹוָה לְפָנֶיךָ וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם:

(כ) וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי:

(כא) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר:

(כב) וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד עָבְרִי:

(כג) וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ:

 

ספר הזהר פרשת משפטים דף קכד ע"ב - קכה ע"א

והכא כתיב הנה אנכי שלח מלאך לפניך.

וכאן כתוב הנה אנכי שלח מלאך לפניך

אמר משה הא קבילנא בטחונא מינך דלא תתפרש מינן

אמר משה הרי קבלנו ממך בטחונות שלא תפרוש מאתנו

ודאי אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה. ובמה יודע איפוא וגו'.

אמר רבי אלעזר מלה דא לא קאמר קודשא בריך הוא אלא ברחימותא דישראל ולאתפייסא בהדייהו.

אמר רבי אלעזר דבר זה לא אמר הקדוש ברוך הוא אלא באהבתו לישראל וכדי להתפייס עמהם

למלכא דהוה בעי למיזל עם בריה ולא בעי לשבקא ליה. אתא בריה   ומסתפי למבעי ליה למלכא דייזיל בהדיה. אקדים מלכא ואמר הא לגיון פלן יזיל בהדך למנטר לך בארחא.

(משל) למלך שהיה רוצה ללכת עם בנו ולא רצה לעזוב אותו. בא בנו ופחד לבקש מן המלך שילך עימו. הקדים המלך ואמר הנה לגיון פלוני ילך עמך לשמור אותך בדרך

לבתר אמר אסתמר לך מניה (בארתא) דהא לא גבר שלים הוא. אמר בריה אי הכי או אנא אותיב הכא או את תזיל עמי ולא אתפרש מינך.

לאחר מכן אמר השמר לך ממנו שכן לא אדם מושלם הוא. אמר בנו אם כך או אני אשב כאן או שאתה תלך עימי, ולא אפרוש ממך.

כך קודשא בריך הוא בקדמיתא אמר הנה אנכי שלח מלאך לפניך לשמרך בדרך. ולבתר אמר השמר מפניו וגו' ביה שעתא אמר משה אם אין פניך הולכים וגו'.

כך הקדוש ברוך הוא בתחיל אמר הנה אנכי שלח מלאך לפניך לשמרך בדרך, ולבסוף אמר השמר מפניו. באותה שעה אמר משה אם אין פניך הולכים...

 

ספר הזהר פרשת וילך דף רפג ע"ב

כל יומוי דמשה שמשא נהיר בעלמא כל יומוי דמשה אכלו ישראל לחם מן השמים כיון דאתא יהושע מה כתיב

כל ימיו של משה השמש זרחה בעולם. כל ימיו של משה אכלו ישראל לחם מן השמים. כיון שבא יהושע מה כתוב

(יהושע ה) וישבות המן ממחרת וגו'. ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח

מה בין האי להאי אלא דא מלעילא ודא לתתא כל זמנא דמשה אשתכח גופא דשמשא שליט ונהיר לעלמא כיון דאסתלק משה אתכנש גופא דשמשא ונפיק גופא דסיהרא.

מה בין זה לזה אלא זה מלמעלה וזה מלמטה. כל זמן שמשה נמצא גוף השמש שלט והאיר לעולם. כיון שהסתלק משה נאס. גוף השמש ויצא גוף הירח.

כתיב (שמות לג) אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה ובמה יודע אפוא וגו'

הכי אוליפנא כיון דאמר קב"ה למשה (שם לב) הנה מלאכי ילך לפניך. אמר משה ומה קסטיפא דשמשא דיתכניש וידבר סיהרא גופא דסיהרא לא בעינא.

כך למדנו כיון שאמר הקדוש ברוך הוא למשה "הנה מלאכי ילך לפניך" אמר משה ומה פשעו של השמש שיאסף וינהיג הירח? גוף הירח איני רוצה.

אם אין פניך הולכים. גופא דשמשא בעינא ולאו דסיהרא כדין גופא דשמשא אתנהיר ואתעביד משה כגוונא דגופא דשמשא קמייהו דישראל

"אם אין פניך הולכים". גוף השמש רוצה אני, ולא הירח. אז גוף השמש זרח ונעשה משה כעין גוף השמש לפני ישראל

כיון דאתכניש משה אתכניש שמשא ואתנהיר סיהרא והוה יהושע משתמש לנהורא דסיהרא. ווי לההוא כסופא.

כיון שנאסף משה, נאסף השמש והאיר הירח והיה יהושע משתמש לאור הירח. אוי לאותה בושה.

 

ספר יהושע פרק ה

(י) וַיַּחֲנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּגִּלְגָּל וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב בְּעַרְבוֹת יְרִיחוֹ:

(יא) וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח מַצּוֹת וְקָלוּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה:

(יב) וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת בְּאָכְלָם מֵעֲבוּר הָאָרֶץ וְלֹא הָיָה עוֹד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מָן וַיֹּאכְלוּ מִתְּבוּאַת אֶרֶץ כְּנַעַן בַּשָּׁנָה הַהִיא:

(יג) וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אִישׁ עֹמֵד לְנֶגְדּוֹ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ וַיֵּלֶךְ יְהוֹשֻׁעַ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ הֲלָנוּ אַתָּה אִם לְצָרֵינוּ:

(יד) וַיֹּאמֶר לֹא כִּי אֲנִי שַׂר צְבָא יְהוָה עַתָּה בָאתִי וַיִּפֹּל יְהוֹשֻׁעַ אֶל פָּנָיו אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ וַיֹּאמֶר לוֹ מָה אֲדֹנִי מְדַבֵּר אֶל עַבְדּוֹ:

(טו) וַיֹּאמֶר שַׂר צְבָא יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ שַׁל נַעַלְךָ מֵעַל רַגְלֶךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עֹמֵד עָלָיו קֹדֶשׁ הוּא וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כֵּן:

 

ספר הזהר פרשת האזינו דף רפו ע"ב

ר' יצחק אמר קמתי אני לפתוח לדודי דא קב"ה ביומוי דמשה דכל יומוי לא בעא דמלאכא ושליחא לדברא עמיה דכתיב (שמות לב) אם אין פניך הולכים וגו'. זכאה חולקיה דמשה דקב"ה אסתכם לרעותיה.

רבי יצחק אמר "קמתי אני לפתוח לדודי" זה הקדוש ברוך הוא בימיו של משה. שכל ימיו לא רצה שמלאך ושליח ינהיגו עימו שכתוב "אם אין פניך הולכים" וכו'. טוב חלקו של משה שהקדוש ברוך הוא הסכים לרצונו.

ודודי חמק עבר ביומוי דיהושע דכתיב (יהושע ה) לא כי אני שר צבא יי'

"ודודי חמק עבר" בימי יהושע שכתוב "לא כי אני שר צבא יי"

ת"ח משה הוה שמע קלא קדישא דמלכא עלאה ולא אזדעזע וכ"ש מלאכא דלא בעא ולא קבליה בתר דשכיב מה כתיב ויאמר לא כי אני שר צבא יי' וכתיב (שם) ויפול יהושע אל פניו ארצה.

בא ראה, משה היה שומע קול קדוש של המלך העליון ולא הזדעזע וכל שכן מלאך שלא רצה ולא קבלו. לאחר שמת מה כתוב "ויאמר לא כי אני שר צבא יי", וכתוב "ויפול יהושע אל פניו ארצה"

עתה באתי ביומוי דמשה רבך אתינא ולא קבלני בהאי שעתא ידעו ישראל שבחא דמשה בההוא זמנא בעו ישראל לקב"ה ולא אזדמן להו הכי כיומוי דמשה הה"ד בקשתיהו ולא מצאתיהו וגו':

"עתה באתי" בימי משה רבך באתי ולא קבלני. באותה שעה ידעו ישראל שבחו של משה באותה שעה רצו ישראל את הקדוש ברוך הוא ולא הזדמן להם כבימיו של משה זה הוא שכתוב "בקשתיהו ולא מצאתיהו"

 

ספר הזהר פרשת ויחי דף רלב ע"א

פתח ואמר המלאך הגואל אותי מכל רע הא אתמר ואוקמוה

פתח ואמר "המלאך הגואל אותי מכל רע" הרי נאמר והסבירו

אבל ת"ח כתיב (שמות כ"ג) הנה אנכי שולח מלאך וגו' דא הוא מלאך דאיהו פרוקא דעלמא נטירו דבני נשא והאי איהו דאזמין ברכאן לכל עלמא בגין דאיהו נטיל לון בקדמיתא ולבתר איהו אזמין לון בעלמא ובגין דא כתיב

אבל בא ראה כתיב "הנה אנכי שולח מלאך" וכו' זה הוא מלאך שהוא הצלת העולם, שמירת בני אדם וזה הוא שמזמין ברכות לכל העולם בגלל שהוא נוטל אותן בתחילה ולאחר מכן הוא מביא אותן לעולם ומשום כך כתוב

הנה אנכי שולח מלאך לפניך. (שם ל"ג) ושלחתי לפניך מלאך

והאי איהו מלאך דלזמנין דכר ולזמנין נוקבא והכי איהו

וזה הוא מלאך שלפעמים הוא זכר ולפעמים הוא נקבה וכך הוא

דבזמנא דאיהו אזמין ברכאן לעלמא כדין איהו דכר ואקרי דכר כדכורא דאזמין ברכאן לתתא לנוקבא הכי איהו אזמין ברכאן לעלמא

שבזמן שהוא מזמן ברכות לעולם אז הוא זכר ונקרא זכר כזכר שמזמן ברכות למטה לנקבה, כך הוא מזמן ברכות לעולם

ובזמנא דקיימא בדינא על עלמא כדין אקרי נוקבא כנוקבא דאיהי עוברא. הכי איהו אתמלי מן דינא וכדין אקרי נוקבא

ובזמן שעומד בדין על העולם, אז נקרא נקבה כנקבה שהיא מעוברת, כך הוא מתמלא מן הדין ואז נקרא נקבה

ועל דא לזמנין אקרי דכורא ולזמנין אקרי נוקבא וכלא רזא חדא

ועל כן לפעמים נקרא זכר ולפעמים נקרא נקבה והכל סוד אחד

כגוונא דא כתיב (בראשית ג') ואת להט החרב המתהפכת מלאכין אית שלוחן בעלמא דמתהפכין לכמה גוונין לזמנין נוקבי לזמנין דכורי לזמנין דינא לזמנין רחמי וכלא בחד גוונא

כעין זה כתוב "ואת להט החרב המתהפכת" מלאכים יש שלוחים בעולם שמתהפכים לכמה גוונים לפעמים נקבות לפעמים זכרים לפעמים דין, ולפעמים רחמים והכל בענין אחד.

 

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
any.site.n.site@gmail.com