נושאים

פרשת קרח - על שמאל, ימין והצבת גבולות

 

פרשת קרח - על ימין, שמאל והצבת גבולות

 

ספר במדבר פרק טז

(א) וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן:

(ב) וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי משֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם:

(ג) וַיִּקָּהֲלוּ עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדשִׁים וּבְתוֹכָם יְהֹוָה וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל יְהֹוָה:

(ה) וַיְדַבֵּר אֶל קֹרַח וְאֶל כָּל עֲדָתוֹ לֵאמֹר בֹּקֶר וְיֹדַע יְהֹוָה אֶת אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ יַקְרִיב אֵלָיו:

 

(טז) וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל קֹרַח אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ הֱיוּ לִפְנֵי יְהֹוָה אַתָּה וָהֵם וְאַהֲרֹן מָחָר:

(יז) וּקְחוּ אִישׁ מַחְתָּתוֹ וּנְתַתֶּם עֲלֵיהֶם קְטֹרֶת וְהִקְרַבְתֶּם לִפְנֵי יְהֹוָה אִישׁ מַחְתָּתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם מַחְתֹּת וְאַתָּה וְאַהֲרֹן אִישׁ מַחְתָּתוֹ:

(יח) וַיִּקְחוּ אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ עֲלֵיהֶם אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם קְטֹרֶת וַיַּעַמְדוּ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וּמשֶׁה וְאַהֲרֹן:

 

(לה) וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת יְהֹוָה וַתֹּאכַל אֵת הַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ מַקְרִיבֵי הַקְּטֹרֶת:

 

ספר במדבר פרק יז

(ו) וַיִּלֹּנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמָּחֳרָת עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרֹן לֵאמֹר אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת עַם יְהֹוָה:

 

(יא) וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת הַמַּחְתָּה וְתֶן עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְשִׂים קְטֹרֶת וְהוֹלֵךְ מְהֵרָה אֶל הָעֵדָה וְכַפֵּר עֲלֵיהֶם כִּי יָצָא הַקֶּצֶף מִלִּפְנֵי יְהֹוָה הֵחֵל הַנָּגֶף:

(יב) וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר משֶׁה וַיָּרָץ אֶל תּוֹךְ הַקָּהָל וְהִנֵּה הֵחֵל הַנֶּגֶף בָּעָם וַיִּתֵּן אֶת הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל הָעָם:

(יג) וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה:

 

ספר הזהר פרשת קרח דף קעח ע"א – קעח ע"ב

ועבד הלוי הוא את עבודת אהל מועד וגו'. רבי אבא פתח (ישעיה מ) היושב על חוג הארץ וגו'.

ת"ח כד בעא קב"ה למברי עלמא סליק ברעותא קמיה וברא ליה באורייתא ובה אשתכלל הדא הוא דכתיב

(בא ראה כשרצה הקב"ה לברוא את העולם עלה ברצונו לפניו וברא אותו בתורה ובה נתקן, זה הוא שכתוב)

(משלי ח) בהכינו שמים שם אני וכתיב (שם) ואהיה אצלו אמון.

והא אוקמוה אל תקרי אמון אלא אומן...

(והרי העמידו אל תקרי אמון אלא אומן)

ת"ח לא אתקיים עלמא ולא אשתלים עד ההיא שעתא דנפק אדם בשלימו דכלא

(בא ראה לא התקיים העולם ולא נשלם עד אותה שעה שיצא אדם בשלימות הכל)

ואתקדש יומא ואתתקן כרסייא קדישא למלכא כדין אשתלימו עלאי ותתאי ואשתכחו חדוון בכלהו עלמין

(והתקדש היום ונתקן כסא הקודש למלך אז נשלמו עליונים ותחתונים ונמצאה חדווה בכל העולמות)

בההיא שעתא דבעא יומא לאתקדשא הוו נפקי רוחיהון דשדין לאתברי גופא דלהון ואתקדש יומא

(באותה שעה שעמד היום להתקדש היו יוצאות רוחות של שדים להברא גופם והתקדש היום)

ולא אתבריאו ואשתאר עלמא כמה דאתפגים מעבידתא ואתחסר

(ולא נבראו ונשאר העולם כמו שנפגם מעבודתו ונחסר)

כיון דאתקדשו ישראל ואשתלימו בדרגיהון ואשתכחו ליואי בסטר שמאלא

(כיון שהתקדשו ישראל ונשלמו בדרגתם ונמצאו הלויים בצד שמאל)

כדין אשתלים ההוא פגימא דעלמא דמסטר שמאלא

(אז נשלמה אותה פגימה של העולם שמצד שמאל)

ועל דא בעאן לאתדכאה ליואי וכדין כלא אתכליל בימינא ועלמא לא אתפגים ובגין כך כתיב

(ועל כן צריכים להטהר הלויים ואז הכל נכלל בימין והעולם לא יפגם ומשום כך כתוב)

ועבד הלוי הוא.

הוא אשלים לסטר שמאלא הוא אשלים לפגימו דעלמא

(הוא השלים צד שמאל, הוא השלים לפגימת העולם)

ואפי' ההוא סטרא דצפון דאשתאר חסר בעלמא כד ברא קב"ה עלמא. ליואה בארונא אשלים לכלא

(ואפילו אותו צד צפון שנשאר חסר בעולם כשברא הקב"ה את העולם, הלוי בארון השלים לכל)

מאי בארונא בההוא מטולא דהוו נטלי במשכנא אשתלים כל ההוא פגימו על ידיה

(מהו בארון, באותו משא שהיו נושאים במשכן, נשלם כל אותה פגימה על ידו)

הוא לעילא לשמאלא הוא אתכליל בימינא

(הוא למעלה בשמאל, הוא שנכלל בימין)...

אלמלי דינא לא אשתכח בעלמא לא הוו ידעי בני נשא מהימנותא עלאה ולא ישתדלון בני נשא באורייתא ולא יתקיימו פקודי אורייתא

(אלמלא הדין לא נמצא בעולם לא היו יודעים בני האדם אמונה עליונה ולא משתדלים בני האדם בתורה ולא יתקיימו מצוות התורה)

פולחנא שלימותא דישתכח בעלמא לגבי מלכא קדישא מאן עביד ליה הוי אומר דא ליואה

(העבודה השלימה שתמצא בעולם למלך הקדוש מי יעשה אותה, הוי אומר אלו הלויים).

תו ועבד הלוי הוא כמה דאת אמר (דברים ד) כי יי' הוא האלהים

הוא אשלים שלימותא למיהוי כלא חד

(הוא השלים שלימות להיות כאחד)

הוא פשיטא לקבלא לכנסת ישראל

(הוא פשיטא לעומת כנסת ישראל )

כמה דאת אמר (שיר ב) שמאלו תחת לראשי

בגין לחברא זווגא כחדא מאן אתער רחימותא הוי אומר הוא

(כדי לחבר זיווג כאחד מי עורר את האהבה, הוי אומר, הוא).

 

פרקי דרבי אליעזר, פרק ג

ארבעה רוחות נבראו בעולם. רוח פנת המזרח משם יוצא אור לעולם, רוח פנת הדרום משם טללי ברכה יורדים לעולם. רוח פנת המערב משם אוצרות שלג ואוצרות ברד וקור וחום וגשמים יוצאים לעולם, רוח פנת הצפון בראו ולא גמרו שאמר כל מי שיאמר אני אלוה יבא ויגמור הפנה הזאת שהנחתי, הה"ד נוטה צפון על תהו, ושם הוא מדורן של מזיקין ורוחות ושדים ומשם יורדים לעולם שנאמר מצפון תפתח הרעה:

 

זוהר כרך ג פרשת קרח דף קעו עמוד א

ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי...

אורייתא איהי חילא דימינא כמה דאת אמר

(התורה היא כח הימין כמו שאתה אומר)

(דברים לג) מימינו אש דת למו

ושמאלא אתכליל בימינא מאן דעביד ימינא שמאלא ושמאלא ימינא הא איהו כאילו חריב עלמא

(ושמאל נכלל בימין מי שעושה ימין שמאל ושמאל ימין הרי הוא כאילו החריב את העולם),

ת"ח אהרן ימינא, ליואי שמאלא, קרח בעי למעבד חלופא דימינא לשמאלא בגין כך אתענש

(בא ראה, אהרן ימין, לוי שמאל, קרח רצה לעשות חילוף ימין לשמאל משום כך נענש)

ולא עוד אלא דאשתכח ביה לישנא בישא ואתענש בכלא

(ולא עוד אלא שנמצא בו לשון הרע ונענש על הכל)

רבי יהודה אמר שמאלא אתכליל תדיר בימינא קרח בעא לאחלפא תקונא דלעילא ותתא בגין כך אתאביד מעילא ותתא

(שמאל נכלל תמיד בימין, קרח רצה להחליף תקון העליון ותחתון משום כך נאבד מלמעלה ומלמטה)

 

זוהר כרך ג פרשת קרח דף קעז עמוד ב

רבי אלעזר אמר (במדבר ד) אל תכריתו את שבט משפחות הקהתי מתוך הלוים

בגין דאינון גזעא ושרשא דליואי

(כיון שהם גזע ושורש הלויים)

וזאת עשו להם וחיו ולא ימותו

דבעי כהנא לאתקנא להו דאע"ג דקריבין אינון לקודשא לא ייעלון אלא בתקונא דכהנא דהוא ידע סימנא דימטון לגביה ולא יתיר

(שצריך הכהן לתקן להם שאף על פי שקרובים הם לקודש לא יבואו אלא בתקון הכהן שהוא יודע סימן שיבואו אצלו ולא יותר)

וכד מכסיא למאני קודשא כד כסויא אחרא שרי ואסיר לון לקרבא למחמי דהא מלה בחשאי לא אית לגבייהו אלא לכהני דמלה דלהון ועובדא דלהון ברזא ובחשאי וליואי לארמא קלא

(וכשמכסים לכלי הקודש כשכיסוי אחר שורה ואסור להם לקרב לראות שהרי דבר בחשאי לא יש אצלם אלא לכהנים שדבר שלהם ומעשה שלהם בסוד ובחשאי ולויים בהרמת קול).

בג"כ כהני בחשאי וברזא ועל דא אסיר לון חמדא דחמרא לארמא קלא ולגלאה רזין איהו

(משום כך כהנים בחשאי ובסוד ועל כן אסור להם תאוות יין להרים קול ולגלות סודות הוא)

בג"כ ליואי אתמסרו לארמא קלא דהא בדינא אתאחד דינא באתגלייא איהו ולפרסמא מלה קמי כלא אבל כהנא כל מלוי ברזא ובחשאי ולאו באתגלייא

(משום כך לויים נמסרו להרים קול שהרי בדין נאחז דין בגילוי הוא ולפרסם דבר לפני הכל אבל כהנים כל דבריהם בסוד ובחשאי ולא בהתגלות)

סימנא דכלא שמאל תהא דוחה וימין מקרבת...

(סימן הכל שמאל תהא דוחה וימין מקרבת)

...

בג"כ קטרת דאיהי פנימאה וכל מה די ברזא לכהנא אתמסר ועל דא

(משום כך קטורת שהיא פנימית וכל מה שבסוד לכהן נמסר ועל כך)

ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל ויתן את הקטרת

דאיהו פנימאה רזא דכהנא כדין

(שזהו פנימי סוד כהן ואז)

ויכפר על העם ויעמוד בין החיים

בין אילנא דמותא כדין ימינא קריב דא בדא

(בין אילן המוות ואז ימין התקרב זה בזה)

ותעצר המגפה

זכאה חולקא דכהנא. דכהנא אית ליה חילא לעילא ואית ליה חילא לתתא והוא גרים שלמא לעילא ותתא ובכל זמנא שמאלא פלח לימינא הה"ד

(זכאי חלקו של הכהן שכהן יש לו כח לעמלה ויש לו כח למטה והוא גורם שלום למעלה ולמטה ובכל זמן שמאל עובד לימין וזהו שכתוב)

וילוו עליך וישרתוך

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
[email protected]