נושאים

קרח תרנב קטע שלישי

 

אסור לשליח ציבור לסרב יותר מידי, ואסור לו גם להפסיע פסיעות גסות, עליו לסרב מעט ואז לקבל עליו את השליחות. משה שהיה בביטול גמור לא קיבל עליו את השליחות בתחילת הדרך ומשום כך הפסיד את הכהונה. אהרן ידע את האיזון שבין קבלת השליחות לבין החשש המתמיד שמא הוא מועל ומשום כך זכה לכהונה.   

 

שפת אמת ספר במדבר - פרשת קרח - שנת תרנ"ב קטע שלישי

 

בפסוק ברית מלח עולם. דאיתא בגמ' העובר לפני התיבה צריך לסרב ואם לא סירב דומה לקדירה חסירה מלח ואם סירב יותר מדאי דומה לקדירה שהקדיחתו מלח. ואהרן הכהן שבחר בו הקב"ה עשה השירות כדין כמ"ש במד' כשמשח אותו מרע"ה נזדעזע כו' מפני שמי נחת הוא שהבין בעצמו שאינו כדאי כמ"ש קרב אל המזבח למה את בוש לכך נבחרת. וקרח שביקש מעצמו הכהונה ולא הי' לו חלק בסרבנות א"א להיות כהן עובד כדכ' לא תעלה במעלות על מזבחי כמ"ש שם במדרש שלא יפסיע פסיעות גסות. וע"י בושה והכנעה זו מתקיים הכהונה לאהרן לדורות. ומשה רבינו ע"ה איתא שסירב יותר מדאי בסנה ולכן ניטל ממנו הכהונה כמ"ש חז"ל בפסוק אהרן אחיך הלוי שהי' ראוי להיות לוי ואתה כהן כו'. כי מרע"ה איש האלקים כמלאכים עליונים כמ"ש עניו מאוד מכל האדם אשר על כו' האדמה. אבל הכהן במקדש צריך להיות בו בחי' ממוצעת. הגם שיודע בנפשו שאינו כדאי אבל מצד הציווי והשליחות צריך לעשות את שלו. ואהרן הי' כן כמ"ש ויעש כן אהרן שלא שינה. וי"ל במ"ש כאן קח כו' המחתה כו' והולך מהרה וכ"כ וירץ כו'. ובכ"מ כתי' לא תעלה במעלות רק לילך עקב בצד גודל. וי"ל עפ"י המשנה שם. העובר לפני התיבה וטעה יעבור אחר תחתיו ולא יהי' סרבן באותה שעה. וכאן מסתמא הי' איזה ענין לתקן בקטורת שעל המחתה בחוץ שרצו בזה קרח ועדתו. אך טעו ולא עלתה בידן והוצרך אהרן לעשות תחתיהן בלא סרבנות כנ"ל:

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
any.site.n.site@gmail.com