נושאים

אור המאיר לפרשת בלק - את שבעת המזבחות

אור המאיר לפרשת בלק - את שבעת המזבחות

 

בפסוק ויקר אלהים אל בלעם, ויאמר אליו את שבעת המזבחות ערכתי, ואעל פר ואיל במזבח (במדבר כג, ד), ופירש"י, ויקר לשון עראי לשון גנאי, את שבעה המזבחות, שבעה מזבחות אין כתיב כאן, אלא את שבעת המזבחות, אמר לפניו, אבותיהם של אלו בנו לפניך שבעה מזבחות, ואני ערכתי כנגד כולם, ולכאורה הענין תמיה, מה לתבן את הבר, להפליג מעלתו על מעלת עם בני ישראל, בשביל האבות הראשונים שבנו שבעה מזבחות, והוא ערך כנגד כלם, ואפילו אם בנה מאה ואלפים מזבחות, במה נחשבו,

אמנם דבר גדול נרמז בכאן, והרשע בא נגדו יתברך בטענה עצומה, לומר מי גרם לעם קרובו ישראל יתרון מעלתם, והערכות מזבחותם, להיות ניכר שלימותם בתוספות תענוג, הכל מאתי, ועל דרך שטענו חמור ושכם בנו אל שער עירם, האנשים האלה שלמים הם אתנו (בראשית לד, כא), עיין בפ' וישלח שם הרחבנו ביאור אלה הדברים, ותוכן המובן משם, שבאו בטענה עצומה, מאין ניכר שלימותם ויתרונם, אתנו ניכר, כי אם אין רע לבחון הטוב, ממילא אין ניכר שלימות הטוב, כי יתרון האור ניכר מהחשך, ונמצא האנשים האלה, מוסב על כללות עם קדוש ישראל, שלמים הם אתנו, להיות שאנו בעולם, ניכר שלימותם, וגם צרי יהודה באו גם כן בטוען ונטען, עם עם ישראל בבנין המעותד לישראל, לבנות בית האלוהים הידוע, אמרו כי ככם לנו לבנות בית לה' אלהיכם (עזרא ד, ב ג), כלומר, בעיקר הבנין שאתם בונין, גם לנו יש חלק בו, להיות שאנו הגורמים יתרון האור, להכיר גבול הקדושה, ביתרון שאת מגבול הרשע, ולכוונה זאת היו יעקב ועשו תומים בבטן המלאה, כי כמו שיש צורך לעם ישראל, וכמוהו צורך גם כן לכללות העממין, העומדים נגדם לבטלם ממלאכתם, ובזה קונים עם הקדוש שלימות לנפשם.

והכלל, מעת הבריאה עד ביאת משיחנו, נוקב והולך כל פרטי סיפורי המעשיות, הכתובים בתורתינו הקדושה מעשו ולבן ובלעם ובלק, וכמוהו יכול המשכיל להמציא במלא קומתו, שגם בו ישנם, כאשר עמדו להפליג בימי האבות, ובתנאי שישגיח על פרטי פרטיות עתיו ורגעיו, וכל הקורה אותו מפגעי ומקרי הזמנים, ידע נאמנה שהכל בהשגחה, כאשר גזרה חכמת הפועל לתקן עניינו, וישכיל לדעת, כאשר מתרמי לנגדו העומד על ימינו לשטנו, כמעשה עשו עם יעקב, חובת גברא לתקן את העובדא, לערך בחינתו, ויגרום בעובדא כזאת אותן הצירופים שצרף יעקב אבינו עם עשו שלו, וילמוד סתום מהמפורש, אשר פרטי ספורי מעשיות מלבן ובלעם ובלק וקרח, עדיין לא נפסק עניינם, ונוקבים והולכים מדור לדור, ועיין בפרשת קרח, ותשכיל לדעת מהות הענין, אשר כל עצמם יציבת העמים למספר בני ישראל, רק לכוונה זאת, או לקשוט מדותיו יתברך, ליום הגמול הגדול לשלם שכר מפעלם של עם סגולתו, אז שכרו אתו ופעולתו לפניו יתברך, להראות את העמים, איך שעמדו בנסיונם, ותיקנו מלא קומתם, מול צר הצורר שעמד נגדם למעיק ולמיצר, ואז יסתום פה המקטריגים, והא אחת מדרכי אל, יציבת גבולות עמים, למספר בני ישראל, או לטעם ב', בשביל תוספות תענוג, ויתרון האור מחושך, הניכר באמצעות חשכת העממין, אשר לכוון זה עיקר בואה של הנשמה, וממקום קדוש יהלכה, מקום מחצבתה הרמתה, לעולם השפל, כמוזכר לנו כמה פעמים בפרשיות הקודמת, כי טרם ביאת הנשמות בעולם הזה, אוכלים מנהמא דכסופא כנודע מספרים, ועתה ברדתה ממקומה הגבוה והרמה, למקום עב וגס, ואף על פי כן עומדת בקיומה, לבלתי נטות לצד שמאל, הם הם הגורמים לה לחם חקה, הראוי לתת לה מבית המלך בזרועה ידה, והאבות שלשה, סימן לזרע אחריהם, זאת עיקר עבודתם, ויעקב אבינו בחיר האבות, מצינו כתיב (בראשית לג, יח), ויבא יעקב שלם, וכפירש"י מלבן ועשו שנזדווגו לו בדרך, ובארנו דרך גבר בעולם, כל ימי היותו בעולם הזה, הלוכו והתקרבו לעבודת הבורא, זה נקרא בחינת דרך שלו, ומוכרח להיות עומד על הדרך לנגדו, בחינת עשו ולבן ובלעם ובלק וכדומה, שמזדווגים לו בדרך לשטנו, ולבלבל דרכו הטוב, והחכם עיניו בראשו, ושומר נפשו ירחק מהם, עד בלי אחוז בקומתו שמץ מנהו, לגרשם ולהפרידם מקומתו, להיות נקי ממגע נכרים, ואז נתוסף אצלו יתברך, תוספות תעונג, וכל מה שמרגיש מציקת הצר ואויב, אינו נותן לבו ונפשו, לצער את עצמו הנוגע אליו, כי אם החכם עיניו בראשו, להיטיב דרכיו ולתקן שורשו במקום עליון, ועיקר הצער נוגע למעלה, אשר בכל צרתם לו צער כביכול, ולזאת חרד בקרבו, לתקן מדות עליונים, ופגמו שפגם בראותו מדתו יתברך, המשלם לאיש כמעשהו מדה כנגד מדה, ומגמול תשלומו ועונשו בעולם הזה, יכול לדעת איך לתקן במקום עליון, על דרך שבארנו לעיל, פירוש הפסוק (תהילים קיב, ח) עד אשר יראה בצריו, ע"ש

...

ומעתה תאיר עיניך ותשכיל לדעת, איך שהעמיק רש"י ברוח קדשו, ויקר אלהים אל בלעם, ופירש רש"י, ויקר לשון עראי ולשון גנאי, ולזה היטיב חרה לו לבלעם, על מה ולמה, יעקב בחר לו יה, והלא כל שלימות עדת יעקב, ניכר באמצעותו, ולזה בא בהלכות טוען ונטען, לפניו יתברך, ויאמר אליו, את שבעת המזבחות ערכתי, ואעל פר ואיל במזבח, וכפירש"י שבעה מזבחות אין כתיב כאן אלא שבעה המזבחות בה' הידיעה, להורות שבעה המזבחות הידועים, שבנו האבות שלשה, אני ערכתי נגד כולן, והכוונה, בזה בא בטענה עצומה, לא תגדל מעלות עם בני ישראל, בבנין המזבחות שבנו האבות, כי אני הגורם עיקר בנינם, והכרת יתרון אור שלימותם, יש לי חלק עמהם בבנין המזבחות, כנזכר בפתיחת דברינו, האנשים האלה שלימים הם אתנו, מאתנו ניכר שלימותם ויתרונם, וזה עיקר טענתו, את שבעה המזבחות הידועות שבנו האבות, אני ערכתי והכנתי אותם תיקון ז' מזבחות שתקבל תוספות תענוג, ומה שהעמיק רש"י, אברהם בנה ארבעה, ויצחק בנה אחד, ויעקב בנה שתים, ואני ערכתי כנגד כולם, להיותו דעת הכלליות שבטומאה, וממילא נכללים בו ז' תועבות הפכיים, לעומת מדות הקדושים שבאבות, והוא הגורם לבנות אותן המזבחות בקדושה, ביתרון אור ויתר שאת, ודו"ק:

כי מראש צורים אראנו, ומגבעות אשורנו, הן עם לבדד ישכון, ובגוים לא יתחשב (במדבר כג, ט), ופירש"י, אני מסתכל בראשיתם ובתחלת שרשיהם, ואני רואה אותה מיוסדים וחזקים כצורים וגבעות הללו, על ידי אבות ואמהות, הכוונה כלפי דברים הנאמרים שבא בטענה עצומה, אשר הוא הגורם שלימות נפשם, והנאה שמקבל הקדוש ברוך הוא מחשיבות עם ישראל, הכל בסיבתי, כל זה יתכן, עתה עודנו בגלות המר, אומה אחת בין כמה זאבים, ונפשך לדעת מה תהיה באחרית הימים, כשתשלם גמר הבירור, שישראל יבררו וילבנו כללות הטוב המעורב ברע, ממילא יבטלו האומות וזכרם ישכח לנצח, ותרצה לומר בהעדרה, נעדר גם כן תוספות התענוג, והשעשועים שצפה לקבל מעם קרובו ישראל, אל תאמר כן, ואין לשאול מה לפנים ומה לאחור, לזה בא הכתוב כמתרץ ואומר, כי מראש צורים אראנו, ומגבעות אשורנו, ואני רואה אותם מיוסדים וחזקים כצורים וגבעות הללו, שחזקים כראי מוצק, ואינם מצפים לשכר ועונש, ועם כל זה אינם משנים את תפקידם, מראשית הבריאה עד סוף אחרית הימים, כמוהם כמונו, כללות עם מיוסדים וחזקים כצורים וגבעות הללו, על ידי האבות ואמהות, מקום שורשם ומקורם, הן המה אורות בהירים בלי תערובות רע, וככה יהיה לעתיד, לזה גמר אומר הכתוב, הן עם לבדד ישכון, ובגוים לא יתחשב, כלומר לא כמו עתה, שבאים לגדר חשיבותם באמצעות הגוים, כשפורשין ומונעים את עצמם, לבלתי עשות כחוקת הגוים ומעשיהם המגונים, וניכר שלימותם ביתרון אור ויתרון שאת, מחמת חשכת הגוים, וזהו ובגוים, כלומר עם כללות הגוים, לא יתחשב, כי בלא הם יקבל הבורא ברוך הוא תענוג ושעשועים, אשר עין לא ראתה, ואין אתנו יודע עד מה, מהות השמחה שיקבל אז, ודוק.

 

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
[email protected]