נושאים

רבי צדוק הכהן לפרשת תרומה - משכן שבלב

רבי צדוק הכהן לפרשת תרומה - משכן שבלב

 

ר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק שמות פרשת תרומה אות ב

ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו וגו'. במדרש רבה (פרשה זו ל"ג, א') הדא הוא דכתיב (משלי ד', ב') כי לקח טוב נתתי לכם וגו' כביכול נמכרתי עמה שנאמר ויקחו לי וכו' התורה נקראת לקח טוב וכמו שאמרו (תנחומא עקב ה') בני אם תקח אמרי אם יש לך זכות וכו' למה הדבר דומה לאדם שיש לו בת בוגרת וכו' אין תורתי כן אלא אם יהיה לך זכות תזכה לה וכו'.

(בני אם תקח אמרי אם יהיה לך זכות, דבר אחר אתה מצפין תורתי כאדם שיש לו מרגלית כך תהא יגע בתורה לכך נאמר (שם /משלי ב'/) ומצותי תצפון אתך, אמר רבי אבא בר כהנא משל למה הדבר דומה לאדם שיש לו בת בוגרת והוא מבקש לטורפה לכל מי שמוצא אין תורתי כן אלא אם יהיה לך זכות תזכה לה ומצותי תצפון אתך)

וכן במתן תורה מקודם אמרו ישראל נעשה ונשמע שהוא מורה שיזכו להדברי תורה על ידי החשק ורוב אהבה שיש להם (כמו שנתבאר שקלים מאמר א' ד"ה ולפי זה) ועל ידי זה זכו לתורה ונקרא לקח טוב ודרשו ויקחו לי שכביכול נמכרתי עמה.

והוא שלזכות שיהיה ה' יתברך שוכן בתוך בני ישראל צריך להיות במחיר והוא על פי מה שמובא בזוה"ק פרשה זו (קכ"ח סוף ע"א) מאת כל איש מההוא דאיקרי איש דאתגבר על יצריה וכל מאן דאתגבר על יצריה איקרי איש. דאיש היינו שר כמו שקראו אנטיגנוס איש סוכו יוסי בן יועזר איש צרדה וכהאי גוונא (וכמו שכתב תוס' יום טוב) אדון למקום סוכו וכדומה.

ונדרש (סוכה נ"ב ב) מפנק מנוער עבדו וגו' על היצר הרע דכבר אמרנו דיצר היינו חשק כמו שנאמר (דברי הימים - א כ"ט, י"ח) ליצר מחשבות לבב עמך ונברא להיות חשק לחדוותא דשמעתא כמו שיושאר ממנו גם לעתיד (זוהר ח"א קל"ח א) והנחש נברא לשמש לאדם לעשות מלאכתו (סנהדרין נ"ט ב) ונברא להיות עבדו. וכל המתגבר על היצר הרע נקרא איש ואדון לו.

וכמו שמובא בזוה"ק למעלה (פרשה זו קכ"ח א) על מה שנאמר (ישעיה נ"ה, א') ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר וגו' אשתדלותא דאורייתא מאן דבעי זכי בה וכו' אבל אשתדלותא דקודשא בריך הוא דקיימא בעובדא אסיר לנטלא ליה למגנא וכו' אלא באגר שלים. והיינו דהשתדלות במצוות צריך להיות במחיר. מצוות עשה יש דשייך בו מחיר כסף כפשוטו. ופרישות ממצוות לא תעשה הוא על ידי מחיר שיבטל חשקו ותאוותו לכבוד ה' יתברך. וכן במצוות הנקנים בכסף העיקר לכוף תאות וחשק הממון לכבודו יתברך.

פתח רבי שמעון ברישא ואמר, ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי, ויקחו לי האי מאן דבעי לאשתדלא במצוה ולאשתדלא ביה בקודשא בריך הוא אצטריך דלא ישתדל ביה בריקנייא ובמגנא אלא אצטריך ליה לבר נש לאשתדלא ביה כדקא יאות כפום חיליה והא אוקימנא מלה דא בכמה אתרי יאות למיסב בר נש ההוא אשתדלותא דקודשא בריך הוא כמה דאת אמר (דברים טז) איש כמתנת ידו וגו', ואי תימא הא כתיב (ישעיה נה) לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב דהא איהו במגנא (ואשתדלותא בלא כסף) ואיהו אשתדלותא דקודשא בריך הוא, אלא אשתדלותא דאורייתא כל מאן דבעי זכי בה, אשתדלותא דקודשא בריך הוא למנדע ליה כל מאן דבעי זכי ביה בלא אגרא כלל, אבל אשתדלותא דקודשא בריך הוא דקיימא בעובדא אסיר לנטלא ליה למגנא ובריקנייא בגין דלא זכי בההוא עובדא כלל לאמשכא עליה רוחא דקודשא אלא באגר שלים

וזה שנאמר מאת כל איש אשר ידבנו לבו שבודאי לא רצה ה' יתברך בנדבות המשכן כדי לבנותו דהא כתיב (חגי ב', ח') לי הכסף ולי הזהב ואף ברבי שמעון בן יוחאי מצינו (שמות רבה נ"ב, ג') שאמר בקעה בקעה התמלאי דינרי זהב והתחילה מושכת דינרי זהב לפניהן. וכן איתא במדרש רבה פרשה זו (ל"ג, ח') ובגמרא (יומא ע"ה א) שירדו אבנים טובות ומרגליות עם המן ולא נחסר לו יתברך חס ושלום נדבתם. רק העיקר היה נדבות לב ישראל מאת כל איש דאתגבר על יצריה היינו מה שנתנו בחשק ואהבה מזה נבנה המשכן שישכון ה' יתברך בלב ישראל ועל זה איתא בזוה"ק מאי אשר ידבנו לבו דיתרעי ביה קודשא בריך הוא כמה דאת אמר לך אמר לבי צור לבבי וגו' כולהו בקודשא בריך הוא קאמר וכן אמרו במדרש (שיר השירים רבה ה', ב') שהקב"ה לבן של ישראל מן הדין קרא דכתיב (תהלים ע"ג, כ"ו) צור לבבי וחלקי אלהים לעולם.

ועיקר הדברי תורה להאיר הלב כמו שאומרים והאר עינינו בתורתך ולזכות לתורה ואורו צריך להיות גם כן במחיר שאין זוכין לה רק על ידי אהבה ויראה כמו שזכו לה במתן תורה על ידי החשק. אך כשזכו לתורה אז אשתדלותא דאורייתא בלא כסף ובלא מחיר. אבל כתר נעשה שמורה להיות קדושה גם בגוף. צריך יראה ואהבה. ואחר כך מבקשים ויחד לבבנו לאהבה וליראה וכו' שמצד ה' יתברך בא מקודם האהבה ואחר כך היראה כסדר אנכי ולא יהיה (ונתבאר כמה פעמים) וזה שאמר ויקחו לי וגו' לקנות כביכול לה' יתברך שישכון בתוך בני ישראל צריך מאת כל איש שיתגבר על יצרו שהוא בחינת היראה ויהיה בלבו נדבות לב ואהבה לה' יתברך שכן הסדר מצד האדם יראה ואחר כך אהבה. ואז קודשא בריך הוא אתרעי ביה ושוי מדוריה ביה כמו שמובא בזוהר הקדוש.

וכן אמר דוד המלך ע"ה (דברי הימים - א כ"ט, י"ז) אני ביושר לבבי התנדבתי כל אלה ועתה עמך וגו' בשמחה להתנדב לך וכמו שנאמר למעלה (שם, ט') וישמחו העם על התנדבם כי בלב שלם התנדבו וגו' ואחר כך ביקש (שם, י"ח) שמרה זאת לעולם ליצר מחשבות לבב עמך וגו' שיושאר החשק כן לעולם בלב ישראל באהבה ונדיבות לכבוד ה' יתברך כדי שישכון תמיד בתוך בני ישראל והיינו להיות קדושה בגוף ישראל שזה קדושת מעשה המצוות שהם בעובדא וצריך מחיר יראה ואהבה וכמו שנאמר (ישעיה ס"ו, כ"ג) והיה מדי חודש בחודשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר וגו' ובזוה"ק פרשה זו (קנ"ו סוף ע"ב) וכי כל בשר ייתי לאו הכי הוה ליה למכתב אלא כל רוח או כל נשמה וכו' אך האדם הוא הנשמה והגוף נקרא בשר אדם וכמו שמובא בזוה"ק (ח"ב ע"ו ריש ע"א) שהוא לבוש האדם וכל בשר מורה שהגוף יבוא להשתחוות שיהיה הגוף גם כן בקדושה והיינו על ידי שיכוף ויתגבר על כל חשקו ויצרו שיהיה רק לכבוד ה' יתברך ואז יהיה קדושה בגוף גם כן כנ"ל וזהו בשבת שגם הגוף בקדושה שאכילה והנאת הגוף מצוה והוא מעין עולם הבא דיבוא כל בשר להשתחוות וכשחל ראש חודש בשבת אז בנקל יותר לכוף הגוף שיהיה בקדושה אף בימי המעשה:

(דכתיב (ישעיה סו) והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר להשתחוות לפני אמר יי', וכי כל בשר ייתי, לאו הכי הוה ליה למכתב אלא כל רוח או כל נשמה, מה כל בשר, אלא קודשא בריך הוא עבד ליה לב"נ בהאי עלמא כגוונא דיקרא דכבוד עלאה לעילא, ההוא כבוד עלאה איהו רוח לרוח ונשמתא לנשמה  האי כל איהו רוח לההוא גוף, כגוונא דא בר נש בהאי עלמא איהו גוף ורוח דשלטא ביה כגוונא דההוא רוח עלאה (ס"א דשלטא על גופא דאקרי כל) דאקרי כל דשלט על גופא לעילא ודא הוא דאקרי כל בשר ועל דא כתיב יבא כל בשר להשתחוות לפני אמר יי')

ומפרש הזוה"ק מאת כל איש אשר ידבנו לבו מההוא דאיקרי איש והיינו דמי שזוכה להתגבר על יצרו על ידי מדת היראה וזוכה לאהבה מצד ה' יתברך אשר ידבנו לבו דיתרעי ביה קודשא בריך הוא. זה יוכל לזכות שיבנה המשכן בלבו שישכון ה' יתברך בלבו ועל דרך מה שאמרו במדרש רבה (פרשה זו ל"ג, ח') בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה על עסקי המשכן אמר לפניו רבונו של עולם יכולין הם ישראל לעשותו אמר לו הקדוש ברוך הוא אפילו אחד מישראל יכול לעשותו שנאמר מאת כל איש וגו' והיינו שמשה רבינו ע"ה שאל איך יוכלו לעשות ולגרום השראת שכינה בתחתונים ועל זה השיבו ה' יתברך דהעיקר רעותא דליבא דיתרעי ביה קודשא בריך הוא וכמו שמובא בזוה"ק (ח"ג ק"ס א) על פסוק (במדבר י"ד, ח') אם חפץ בנו ה' כיון דישתדל בר נש ברעותא דליבא לגבי קודשא בריך הוא לא בעי מינן אלא ליבא וזה יכול להיות אפילו על ידי אחד מישראל שיהיה לבו שלם בתשוקה ורעותא דליבא שיזכה להשראת שכינה בלבו כמו שזכו בשעת מתן תורה (כמו שנתבאר מאמר א').

ויקחו לי תרומה. במדרש רבה (פרשה זו ל"ג, א') הדא הוא דכתיב (משלי ד', ב') כי לקח טוב נתתי לכם אמר הקדוש ברוך הוא לישראל מכרתי לכם תורתי כביכול נמכרתי עמה שנאמר ויקחו לי תרומה משל למלך וכו' נתתי לכם את התורה לפרוש הימנה איני יכול וכו' בכל מקום שאתם הולכים בית אחד עשו לי שאדור בתוכו וכו'. יש להבין דפתח כביכול נמכרתי עמה דדרש ויקחו לי ואחר כך מסיק שיעשו לו קיטון אחד ועשו לי מקדש. אך הענין שבאמת בשעת מתן תורה שכששמעו ישראל דיבור אנכי נתקע תלמוד תורה בלבם וכששמעו לא יהיה נעקר יצר הרע מלבם (שיר השירים רבה א', ט"ו) אז לא היה כלל חילוק מחנות רק כל מחנה ישראל שהיה מוקף בענני כבוד היה נקרא מחנה שכינה שה' יתברך שוכן בלב ישראל בלב כל אחד ועל זה נאמר ויקחו לי כביכול נמכרתי עמה ועל דרך מה שמובא בזוה"ק (ח"ב ס' א) דקודשא בריך הוא תורה איקרי ואין תורה אלא קודשא בריך הוא. ומטעם זה נדרש (ברכות כ"א א) לברכת התורה מלפניה מדכתיב (דברים ל"ב, ג') כי שם ה' אקרא וגו' דתורה נקרא שם הוי"ה דכל התורה שמות הקדוש ברוך הוא. וכתיב (משלי ד', ב') כי לקח טוב נתתי לכם והיינו לכל אחד מישראל כמו שנאמר (דברים ל"ג, ד') מורשה קהלת יעקב ובמדרש (ויקרא רבה ט', ג') קהלת ינאי אין כתיב אלא קהלת יעקב וכו' דלכל אחד מישראל נתן ה' יתברך הלקח טוב וכל הדברי תורה שורשם מאמר אנכי וגו' וכל תרי"ג מצוות נקראו בזוה"ק (ח"ב פ"ב ב) תרי"ג זיני עיטא שהם עצות איך לזכות שיאיר בלב מאמר אנכי ה' אלהיך ועל זה ההכרה אמרו שנתקע תלמוד תורה בלבם במאמר אנכי ושם ה' יתברך שוכן בלב ועל זה נאמר ויקחו לי כנ"ל אבל לאחר שחזר יצר הרע למקומו אז אמר ה' יתברך ועשו לי מקדש שבכל מקום שאתם הולכים בית אחד עשו לי שאדור בתוכו שיהיה מקום מיוחד לשכינה.

וזה שנאמר ויקחו לי תרומה שדרשו כביכול כאילו נמכרתי עמה ואחר כך כתיב מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו וגו' וכן בפרשת ויקהל כתיב (שמות ל"ה, ה') קחו מאתכם תרומה ואחר כך כתיב כל נדיב לבו יביאה דמשמע רק הנדיב לב יביאה. אכן הענין דבאמת אמר ויקחו תרומה אף שהם הנותנים יתכן לשון ויקחו על דרך מה שאמרו (קידושין ז' א) הילך מנה ואקדש אני לך מקודשת באדם חשוב בההיא הנאה דמקבל מתנה מינה וכו' וכן כאן אף שנותנים התרומה כשנותנים בחשק ורעותא דליבא הם כמקבלים כנ"ל. ואמר ויקחו לי שעל ידי הנדיבות לב והשמחה יכולים לזכות להשראת השכינה וכאילו כביכול נמכרתי עמה כנ"ל. ואחר כך אמר מאת כל איש שמי שיזכה להיות איש המתגבר על יצרו ויזכה אשר ידבנו לבו דיתרעי ביה קודשא בריך הוא זהו היחיד שיכול לזכות להשרות שכינה בתחתונים.

ומסיק בזוה"ק ומנא ידעינן דהא קודשא בריך הוא אתרעי ביה ושוי מדוריה ביה והיינו שה' יתברך שוכן בלבו כד חמינן דרעותא דההוא בר נש למרדף ולאשתדלא אבתריה דקודשא בריך הוא בליביה ובנפשיה וברעותא ודאי תמן ידעינן דשריא ביה שכינתא כדין בעינן למיקני ההוא בר נש בכסף שלים לאתחברא בהדיה ולמילף מיניה ועל דא קדמאי הוו אמרי וקנה לך חבר באגר שלים וכו' והיינו דזה הזוכה דיתרעי ביה קודשא בריך הוא וישוי מדוריה ביה הוא המשכן בנפש שהשכינה שורה בו בלבו ועל זה נאמר אשר ידבנו לבו כנ"ל והוא יכול לזכות לכל המתחברים עמו להשרות שכינה בתחתונים ועל זה נאמר כל נדיב לבו יביאה. וכתוב מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו וגו' כנ"ל. ורש"י פירש (אבות א', ו') על מה שאמרו וקנה לך חבר יש אומרים ספרים וכו'... וצריך לקנות ספרי התנאים וגם כל הצדיקים שבכל דור הידועים לרודפי צדק מבקשי ה' וחיברו ספרים בחידושי תורה שהם דברי אלהים חיים מהם תקחו את תרומתי מהם או מפי כתבם מהספרי קודש שיצא מפיהם שמהם תלמדו לאהבה וליראה את ה' ולזכות להשראת שכינה בתחתונים כנ"ל:

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
[email protected]