נושאים

רבי צדוק הכהן לפרשת כי תשא - כפילות השבת

רבי צדוק הכהן לפרשת כי תשא - כפילות השבת

 

שמות פרק לא

(יד) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם מְחַֽלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת כִּי כָּל־הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּֽיהָ: (טו) שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ לַה' כָּל־הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מוֹת יוּמָֽת: (טז) וְשָׁמְרוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל אֶת־הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת־הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָֽם: (יז) בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי־שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַֽשׁ:

 

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור צב

מזמור שיר ליום השבת. אמר ר' יצחק ראו כי ה' נתן לכם את השבת (שמות טז כט), מהו ראו, אמר ר' יוסי מרגניתא דיהיבת לכון, כל עיסקא דשבת כפול, לחם משנה שני העומר לאחד (שמות ט"ז, כב), קרבנה כפול, שנאמר וביום השבת שני כבשים (במדבר כח, ט), עונשה כפול, שנאמר מחלליה מות יומת (שמות לא, יד), שכרה כפול, שנאמר וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד (ישעיה נח, יג), אזהרותיה כפולות, זכור ושמור, מזמור כפול, מזמור שיר ליום השבת.

 

ר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק שמות פרשת כי תשא

[ד] ושמרתם את השבת כי קודש היא לכם וגו'. ואחר כך כתוב שבת שבתון קודש לה' כל וגו'. במדרש (שוחר טוב תהלים צ"ב) כל עיסקא דשבת כפול וכו' עונשה כפול מחלליה מות יומת שכרה כפול וקראת לשבת עונג ולקדוש ה' מכובד אזהרותיה כפולות זכור ושמור וכו'. ומה שאמרו עונשה כפול מדכתיב מות יומת נראה דאין הכוונה מה שנאמר לשון כפול מות יומת שזה הלשון מורגל בתורה בכמה מצוות רק המכוון מה שנכתב בתורה בפרשה זו העונש פעמיים קודש היא לכם מחלליה מות יומת ואחר כך כתוב ששת ימים וגו' כל העושה מלאכה ביום השבת מות יומת.

וזהו גם כן ענין שכרה כפול כי ענין קודש היא לכם היינו קדושת הגוף על דרך שאמרו (פסחים ס"ח ב) עצרת תהיה לכם לרבי אליעזר או כולו לכם אוכל ושותה ולרבי יהושע חציו לכם לאכילה ושתיה והכל מודים בשבת דבעינן נמי לכם וכו' ואף דאמרינן בירושלמי (שבת פרק ט"ו הלכה ג') לא ניתנו שבתות אלא לעסוק בהן בדברי תורה ומוקי לה בפסיקתא (פרשה כ"ג ובבית יוסף אורח חיים סימן רפ"ח בשם תנחומא) לפועלים וכו' מכל מקום גם הם חייבים בסעודת שבת (כמו שכתב הבית יוסף שם אי נמי וכו' ועיין דרישה) וכמו שמצינו בתנא דבי אליהו (פרק א') אף על פי שאתם עושים מלאכה כל ששה ימים שבת יעשה כולו תורה הרי דמיירי בפועלים ומכל מקום מסיק ואחר כך ילך לביתו ויאכל וישתה וכו' עיין שם. ואחר כך כתוב שבת שבתון קודש לה' והיינו הקדושה בנפש שהוא זמן השפעה בדברי תורה וכמו שאמרו (שבת פ"ו ב) דכולי עלמא בשבת ניתנה תורה והיינו תורה שבכתב ואיתא (זוהר ח"א מ"ז ב) ביום השביעי דא תורה שבעל פה דאיהו יום שביעי והיינו מלכות פה תורה שבעל פה. וזהו מה שאמרו שכרה כפול וקראת לשבת עונג והיינו קדושה בגוף שגם הנאת הגוף בקדושה והסעודות ברזא דענג שהוא ראשי תיבות עדן נהר גן כמו שמובא בזוהר (שם כ"ו סוף ע"א). ולקדוש ה' מכובד היינו קדושת הנפש בדברי תורה ועל דרך שאמרו (חולין קל"ג א) אין כבוד אלא תורה. והיינו שבשבת משפיע ה' יתברך דברי תורה בלב ישראל בלב חכם לימינו.

וזה ענין שנאמר כי אות היא ביני וביניכם דתפילין הם אות שמורה דבר הניכר ונראה רק דכתיב והיה לך לאות. ושבת לאו זמן תפילין שהן גופן אות (עירובין צ"ו א) והיינו הקדושה בנפש. וזה שנאמר אות היא ביני וביניכם הקדושה לזכות בדברי תורה כנ"ל. וכתיב אחר כך ביני וגו' אות היא לעולם דמקודם כתוב ברית עולם והיינו הקדושה בגוף שהיא קדושת הברית שנקרא בשר קודש שגוף ישראל הוא בקדושה ועל זה נאמר ביני וגו' דשבת כולל שתי הקדושות קדושה בגוף וקדושה בנפש על ידי דברי תורה כנ"ל. וזה ענין מה שרצו לחדש דערל שמתו אחיו מחמת מילה יניח תפילין בשבת שכל אדם צריך שתי אותות בחול אות תפילין ואות ברית ובשבת אות שבת ואות ברית ואינו הלכה כן (עיין ברכי יוסף אורח חיים סימן ל"א בשם הרדב"ז כתב יד ובשם האריז"ל) והטעם שבאמת אות שבת בעצמו כולל גם כן אות ברית וכמו שמובא בזוה"ק (ח"ב צ"ב א) דשבת ברזא דברית והוא הקדושה בגוף. וגם אות תפילין שהוא הקדושה בנפש וכמו שאמרנו דעל זה נאמר שתי פעמים אות בשבת.

וזהו גם כן מה שאמרו אזהרותיה כפולות זכור ושמור ועל דרך מה שכתב הרמב"ן בשם ספר הבהיר (סימן קפ"ב וכן מובא בזוהר ח"ב קי"ח ב)... והוא מדת יום ומדת לילה דהשמירה מצד ישראל הוא הקדושה בגוף. וזכור מדת יום אתר דלית ליה שכחה וכו' (שם צ"ב ב) זהו מצד ה' יתברך. והנשמה יתירה שהיא ממדת כנסת ישראל כמו שכתב בספר הבהיר (סימן נ"ח) וינפש שמשם פורחין כל הנשמות זה משיג הישראל תיכף במעלי שבתא. וזכור מדת יום הקדושה מה' יתברך בנפש שמשפיע קדושה והוא אתר דלית ליה שכחה וכמו שנאמר לדעת כי אני ה' מקדשכם:

 

ברכי יוסף אורח חיים סימן לא

ערל שמתו אחיו מחמת מילה נשאל הרדב"ז אי מותר להניח תפילין בשבת, שהרי אין לו אות בעצמו. והשיב הרב ז"ל דאף שאין לו אות בעצמו בעל אות הוא, אלא שמצד סכנתו ואונסו נתבטל ממנו האות, אבל לעולם מצווה ועומד הוא. תדע שהנודר מהערלים מותר בערלי ישראל (נדרים פ"ג מי"א לא ב). הרי שערלי ישראל לא נקראו ערלים, ויש להם אות ברית. ושאני קרבן פסח דגלי קרא (שמות יב מג). ואף שלא היה מן הדין לא היה לו להניחם, שלא לפרסם לכל שהוא ערל. זהת"ד הרב בתשובה כ"י סימן שני אלפים של"ד. ויש קצת להעיר בטעמו, דאיברא דמצווה ועומד, אבל לפי שעה בפרטות אינו נימול. ומה שהביא מהנודר מהערלים, אי מהא לא איריא, דיש לומר דאינו נקרא ערל, אבל אינו נקרא נימול, והי"ל לאתויי מסיפא דתנן (שם) שאיני נהנה למולים אסור בערל ישראל. הרי דנקרא נימול. ומ"מ אף שהוא נקרא נימול בכח, כיון שאינו בפועל, אכתי יש מקום לפקפק קצת דיניח תפילין בשבת. ומ"ש הרב שאין לו להניחם שלא לפרסם שהוא ערל, יש לדחות קצת דיניחם בצנעא מיהא. אמנם אעיקרא נראה דאין כאן ספק, כי הלא זה הדבר דכל ישראל יתנו עדיהם בחול תפילין ומילה, ובשבת מילה ושבת, ותמיד יש לישראל שני עדים, הוא דרוש הסמ"ג (עשין ג) שדרש לעם. וכבר כתבנו (לעיל אות א) שמבואר בדברי הרא"ש שאסור להניחם בשבת, ולפי סברת הזהר גדול עונש המניחן אפילו בחה"מ. וא"כ לדידן אין כאן מקום להסתפק שמפני מילתא דאתיא מדרשא, דרוש הסמ"ג, יניחם זה בשבת, ויעשה איסור לסברת הזהר והרא"ש. ועוד, דאפילו בחול זה שהוא ערל אין לו אלא אות אחת, והם התפילין, וכל ימי החול בא האות והוא באחד. וכמעשו בחול כך מעשהו בשבת. והא איכא סהדא רבה שבת קדש, ועד הן בה. וא"כ מה ראה זו דבשבת רוצה להיות לו שני האותות, ולטפויי אתא, מאחר דכל הימים אין לו אלא אות אחת, והם התפילין. ואחרי כן ראיתי להרב כנה"ג שהביא משם מהרא"י בכתבים סימן (ק"ך) [ק"ח] שאף לפי טעם הסמ"ג ערל שמתו אחיו מחמת מילה לא יניח תפילין בשבת. וכעת אין עמדי ספר הכתבים לחזות בנועם דברי קדשו.

 

הערות לברכי  יוסף

כבר כ"כ בתקוני הזהר בהקדמה דף ב' ע"א - ב', והאריך בזה וכתב שצריך שלא יפחת מב' אותות, ע"ש. ובניצוצי זהר שם ציין שכ"ה בתנחומא בובר במבוא דף ע"ח [עמוד א' ד"ה ויקח]. ובתיקונים תיקון שתיתאה: "זכור ושמור אינון לקבל תפילין". ע"ש כל הענין. [וחושבני שלא נעלם כו"ז מרבינו, אלא שעל פי האמת אין מקום ליחידים לשנות כלל, ונהפוך הוא דהיחידים אשר ה' קורא הם המעלים בסדר היום להכלל. ראה בתיקונים שם. ולכן סתם וכתב דהוא דרך דרש].

 

ר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק דברים פרשת ואתחנן

[כ] נחמו נחמו וגו' כי לקחה מיד ה' כפלים בכל חטאתיה. ופירש רש"י ואם תאמר האיך מדתו של הקדוש ברוך הוא לשלם לאדם כפלים בחטאו מצינו מקרא מלא ושלמתי ראשונה משנה עוונם. וצריך להבין מה תירץ בזה שמצינו מקרא מלא הא על זה גם כן קשה וכי כך מדתו של הקדוש ברוך הוא. ונראה דזה קשיא ליה גם להמדרש (איכה רבה א', נ"ז) שדרש חטאו בכפלים וכו' ולקו בכפלים וכו' ומתנחמין בכפלים שהוא מדה במדה וזו מדתו של הקדוש ברוך הוא במדה שאדם מודד מודדין לו (סוטה ח' ב). אך יש להבין ענין חטאו בכפלים הלא כמה חטאים נמצאו כתובים על הדור של חורבן בית ראשון (יומא ט' ב) ומה שייך על זה הלשון בכפלים.

ונראה הפירוש שכל חטא היה בכפל כמו שמצינו כעין זה (שוחר טוב תהלים צ"ב) כל עיסקא דשבת כפול עומרו כפול קרבנו כפול וכו' אזהרותיה כפולות זכור ושמור מזמורו כפול מזמור שיר. וצריך להבין לשון אזהרותיה כפולות זכור ושמור הלא כמה איסורין יש שהן בעשה ולא תעשה וכדומה. אך הפירוש על פי מה שמובא (זוהר ח"ב קי"ח ב) קודשא בריך הוא זכור ושכינתא שמור. ובזוה"ק (פרשה זו רס"ד א) ואי תימא פקודי אורייתא אן אינון הכא בכללא דא אלא דא איהו זכור ודא איהו שמור וכל פקודי אורייתא בהני כלילן ברזא דזכור וברזא דשמור וכולא איהו חד... שמרמז לקודשא בריך הוא ושכינתיה... והיינו שם הוי"ה רזא דזכור. ו... האלהים... הוא רזא דשמור.

וכן קרבנו כפול דכבשים כנגד יעקב כמו שנאמר (בראשית ל', מ') והכשבים הפריד יעקב כמו שכתב רש"י (במדבר כ"ח, י"ט) ובשבת שני כבשים הם כנגד... מרכבה לקודשא בריך הוא ושכינתיה בחינת כנסת ישראל וזהו כפול. שכרה כפול שבת שהוא כנגד מדת מלכות בחינת כנסת ישראל וכתיב (ישעיה נ"ח, י"ג) וקראת לשבת עונג ענ"ג ראשי תיבות עדן נהר גן ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן שהוא שכינתא תתאה (זוהר ח"א כ"ו א) ולקדוש ה' מכובד הוא שם הוי"ה...

וכן עומרו כפול גם כן נגד שתי הקדושות שכל סעודה נקראת סעודתא דמלכא וסעודתא דמהימנותא דחקל תפוחין. וכן מזמורו כפול מזמור שיר... דכתיב (תהלים צ"ב, ג') להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות מדת יום ומדת לילה בחינת קודשא בריך הוא ושכינתיה על דרך מה שמובא (רעיא מהימנא זוהר ח"ג ר"ל א) ואיהי אמונה מרמז גם מזמורו כפול מזמור שיר כמו זכור ושמור לקודשא בריך הוא ושכינתיה.

וזהו המכוון במדרש רבה הנ"ל חטאו בכפלים חטא חטאה ירושלים לשון חטא כנגד קודשא בריך הוא שצוה על המצוות חטאה אותיות חטא ה' הוא נגד בחינת שכינתיה על דרך מה שנאמר (ישעיה נ', א') ובפשעכם שלחה אמכם. שבכל מקום שגלו שכינה עמהם (מגילה כ"ט א) וזה חטא שבכל צרתם לו צר כביכול. ולקו בכפלים מדה במדה ומתנחמין בכפלים נחמו נחמו עמי גם כן מצד קודשא בריך הוא ושכינתיה שמופיע בלב הנחמה מקודשא בריך הוא ושכינתיה. והזמן בשבת שהוא נגד מדת מלכות בחינת שכינתיה ועתיקא קדישא וזעיר אנפין אתיין לסעדא בהדה והיינו כל שם הוי"ה שמורה על תשע המדות עם קוצו של יו"ד שמרמז לכתר עליון כידוע אז הזמן להיות מתנחמין בכפלים:

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
[email protected]