נושאים

אמונה בשעת משבר - פרק עשירי

 

פרק עשירי: הן יקטלני - לו אייחל...

1. עולם בנוי וחרב ובנוי, עמ' 123-122

בעל 'חובות הלבבות' פיתח את יסוד עבודת ה' על הכרת הטוב... ב'שער הבחינה' מרחיב רבנו בחיי, בעל 'חובות הלבבות', את הצורך בהתבוננות בחסדי ה'. החיוב בעבודת השם נובע מאמונת הייחוד ומהכרת הטוב... לא מעט דרשנים ורבנים בני זמננו ממשיכים להציג את הכרת הטוב כיסוד עבודת האלקים... השאלה היא, כמובן, האם גם לאחר החורבן הנורא שעבר על עם ישראל בשואה, עדיין ניתן לומר שעבודת האלקים שלנו בנויה על הכרת הטוב?

ביום הכיפורים שלאחר המלחמה נתכנסנו לתפילה באחד המרתפים... הייתי צעיר. לא היו לי ילדים. היו שם יהודים שאיבדו הורים, ילדים, בני זוג, אחים ואחיות. הם התפללו ואני אתם. האם עבודת האלקים שלהם אכן נתבססה על הכרת טובו של הקב"ה? האמנם יהודי שאיבד את אשתו וילדיו מסוגל לעבוד את ה' על בסיס הכרת הטוב? האם יהודי שתפקידו היה הוצאת גופות שרופות מכבשניה של אושוויץ, יכול לעבוד את ה' כשההכרה העומדת בבסיס העבודה היא הכרת הטוב? בשם פנים ואופן לא!... אי אפשר לבסס את עבודת השם שלנו על יסוד של הכרת הטוב, בתקופה שבה אירע החורבן הגדול ביותר בתולדות העם היהודי.

בעל חובות הלבבות מציע בשער העשירי, שער אהבת ה', דרך אחרת בעבודת ה':

כמו שנאמר על אחד מן החסידים, שהיה קם בלילה ואמר: אלהי! הרעבתני, ועירום עזבתני, ובמחשכי הלילה הושבתני, ועוזך וגדלך הוריתני, אם תשרפני באש - לא אוסיף כי אם אהבה אותך ושמחה בך. דומה למה שאמר: "הן יקטלני לו איחל". ואל הענין הזה רמז החכם באמרו: "צרור המור דודי לי בין שדי ילין", ואמרו רבותינו, זכרונם לברכה, על דרך הדרש: אף על פי שמיצר לי ומימר לי, דודי - בין שדי ילין

2. סנהדרין, צב ע"ב

תנו רבנן: בשעה שהפיל נבוכדנצר הרשע את חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש, אמר לו הקדוש ברוך הוא ליחזקאל לך והחייה מתים בבקעת דורא. כיון שהחייה אותן, באו עצמות וטפחו לו לאותו רשע על פניו. אמר מה טיבן של אלו? אמרו לו: חבריהן של אלו מחיה מתים בבקעת דורא. פתח ואמר: אָתוֹהִי כְּמָה רַבְרְבִין וְתִמְהוֹהִי כְּמָה תַקִּיפִין מַלְכוּתֵהּ מַלְכוּת עָלַם וְשָׁלְטָנֵהּ עִם דָּר וְדָר [אותותיו כמה גדולים, ומופתיו התמוהים כמה חזקים, מלכותו מלכות עולם, ושלטונו עם דור ודור] אמר רבי יצחק: יוצק זהב רותח לתוך פיו של אותו רשע, שאילמלא בא מלאך וסטרו על פיו, ביקש לגנות כל שירות ותשבחות שאמר דוד בספר תהלים

3. יוסל רקובר מדבר אל אלוקים, עמ' 14

איני אומר, כמו איוב, "הודיעני על מה תריבני". איני טוען שאלוקים צריך להורות באצבעו על חטאי כדי שאדע מדוע באו כל אלה עלי. כי גדולים וטובים ממני סמוכים ובטוחים ששוב אין זו שאלה של עונש על חטאים. משהו יחיד ומיוחד מתרחש עכשיו בעולם: אנחנו שרויים בעידן של הסתר פנים...

אני מאמין כי באומרנו 'ראויים אנחנו למכות שניחתו עלינו', הרינו מחרפים את עצמנו, ומחללים בזאת את השם המפורש 'יהודי'. וחילול השם 'יהודי', כמוהו כחילול השם המפורש 'אלוקים'. כשאנו מגדפים את ה', את עצמנו אנו מגדפים

4. יוסל רקובר מדבר אל אלוקים, עמ' 24-23

אני מת בשלום, אך לא בסיפוק, חבול אך לא משועבד, מריר אך לא מאוכזב, מאמין אך לא מתחנן, מאוהב באלוקים אך לא אומר-אמן עיוור שלו.

דבקתי בו אפילו כשהרחיק אותי. שמרתי את מצוותיו אפילו כשייסר אותי על כך. אהבתי אותו, הייתי ונשארתי מאוהב בו, אפילו כשהשפיל אותי עד עפר, עינה אותי עד מוות, שם אותי ללעג וקלס.

הרבי שלי נהג לספר לי, שוב ושוב, מעשה ביהודי שברח מן האינקוויזיציה בספרד עם אשתו ובנו, נאבק לחצות בספינה קטנה את הים הסוער, והגיע לאי טרשי. אז הבזיק ברק והיכה למוות את אשתו, ורוח סועה קמה והטילה את בנו הימה. בודד, ערירי, עירום ויחף, חבול מצליפות הסערה ומבועת מן הברק והרעם, שערו סתור וידיו מושטות השמימה, המשיך היהודי בדרכו, מהלך על סלעי האי השומם, ובמלים אלה פנה אל אלוקיו:

'אלוקי ישראל', אמר, 'נמלטתי לכאן כדי שאוכל לעובדך באין מפריע, לשמור מצוותיך ולקדש את שמך. אלא שאתה, אתה עושה הכול כדי שלא אאמין בך. אך אם עולה בדעתך שתצליח, במסות הקשות האלה, להסיט אותי מדרך הישר, הריני מודיעך, אלוקי ואלוקי אבותי, שדבר מכל אלה לא יועיל לך במאום. אתה יכול לעלוב בי, אתה יכול להכות בי, אתה יכול ליטול ממני את היקר והטוב מכל שיש לי בעולם, אתה יכול לייסר אותי עד מוות - אבל אני אאמין בך תמיד. אוהב אותך תמיד. תמיד, רק אותך, אפילו על אפך ועל חמתך!'

ואלה גם מלותי האחרונות אליך, אלוקי הזועם: דבר מכל אלה לא יועיל לך במאום! עשית הכול כדי שאתאכזב ממך, כדי שלא אאמין בך. אבל אני מת בדיוק כפי שחייתי, מאמין בך באמונה שאין לערערה.

ישתבח שמך לעד אלוקי המתים, אלוקי הנקמות, אלוקי האמת והדין, שבמהרה ישוב ויגלה את פניו לעולם, וירעיד שוב את אושיותיו בקולו האדיר.

'שמע ישראל! ה' אלוקינו ה' אחד. בידך ה' אפקיד רוחי'

5. יוסל רקובר מדבר אל אלוקים, עמ' 69-68

מה משמעותו של סבל החפים? כלום אין הוא מעיד על עולם נטול אלוקים, יקום שבו האדם הוא קנה המידה היחיד של טוב ורע? התגובה הפשוטה ביותר, הנפוצה ביותר, תהיה בחירה באתיאיזם [העדר אמונה באל]. זאת גם תהיה התגובה ההגיונית ביותר של כל אלה שעד לרגע זה תפסו את האלוקים כמין אלוקות של גן ילדים, המחלקת פרסים, מטילה עונשים או סולחת על משגים, וברוב טובה, מתייחסת אל בני האדם כאל ילדים נצחיים

6. יוסל רקובר מדבר אל אלוקים, עמ' 70-69

אבל אני חייב לשאול את האנשים האלה: באיזה מין דֵמון צר אופקים, באיזה מין קוסם מוזר אכלסתם את השמים שלכם, אתם, המכריזים היום שהשמים האלה בעצם - ריקים? ומדוע אתם ממשיכים לחפש, תחת השמים הריקים האלה, עולם שהוא הגיוני וטוב?

יוסל רקובר חווה את הוודאות של קיום האל בעוצמה חדשה, תחת שמים ריקים. כי אם יוסל קיים, בבדידות כזאת, הרי זה כדי שיוכל להרגיש את כל האחריות של אלוקים מוטלת על כתפיו. בדרך המובילה אל האל האחד יש תחנת - ביניים שאין בה אלוקים. המונותיאיזם האמיתי חייב לעצמו את התשובה לדרישות הלגיטימיות של האתיאיזם. אלוקים של אדם בוגר מתגלה בדיוק בריק של השמים הילדותיים. ברגע שבו הסתלק האל מן העולם והסתיר את פניו...

אני סבור שהאל המסתיר פניו אינו הפשטה של תיאולוג וגם לא דימוי של משורר. הסתר הפנים הוא השעה שבה האיש הצדיק אינו מוצא שום סעד חיצוני, השעה שבה שום מוסד לא מגן עליו, השעה שבה נחמת השכינה האלוקית בתוך הרגש הדתי הילדותי נמנעת ממנו גם היא, השעה שבה הפרט יכול לנצח רק בתוך תודעתו שלו, הווה אומר - רק דרך הסבל, סבל במובנו היהודי המיוחד... מצב הקורבנות בעולם השרוי בתוהו ובוהו - כלומר, בעולם שבו אין הטוב מסוגל לנצח - הוא מצב של סבל. הוא חושף אלוקים שוויתר על כל גילוי שיש בו כדי לסעוד, ואשר קורא לבשלותו המלאה של האדם הנושא באחריות גמורה

7. ח"נ ביאליק, שירתנו הצעירה, מסות ומאמרים

ויותר משהיא (אותה שירה לאומית מתחדשת) בוכה ומתוַדה - היא קובלת ומערערת.  שירה - צעקה זו, שעיקר יניקתה מן הארץ, כשהיא פונה מאונס כלפי שמים ריקים ומתדפקת על שערים שוממים - גדול צערה משל איוב והשטן ביחד: פעמים שהיא נהפכת לנהקת פרא של תובע בלא נתבע ופעמים שהיא נשמטת ונחבטת ארצה בלא כח כקורנס כבד, שירד בחזקה - ולא מצא סדן תחתיו

 

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
any.site.n.site@gmail.com