נושאים

וירא - עקדת החסד

זוהר לפרשת וירא - חסד ודין

 

זוהר כרך א (בראשית) פרשת וירא דף קיט עמוד א

 

ויהי אחר הדברים האלה ר' שמעון אמר הא תנינן ויהי בימי על צערא אתמר ויהי אף על גב דלא כתיב בימי טפסי דצערא אית ביה (טופס של צער יש בו), ויהי אחר בתר דרגא תתאה דכל דרגין עלאין ומאן איהו דברים (ויהי אחר אחרי דרגה תחתונה של כל המדרגות העליונות ומי הוא, דברים) כמה דאת אמר (שמות ד') לא איש דברים אנכי ומאן הוה בתר דרגא דא (ומי הוא אחר מדרגה זו) והאלהים נסה את אברהם דאתיא יצר הרע לקטרגא קמי קודשא בריך הוא (שבא יצר הרע לקטרג לפני הקב"ה), הכא אית לאסתכלא והאלהים נסה את אברהם את יצחק מבעי ליה דהא יצחק בר תלתין ושבע שנין הוה והא אבוי לאו בר עונשא דיליה הוה דאלמלא אמר יצחק לא בעינא לא אתענש אבוי עליה, מאי טעמא והאלהים נסה את אברהם ולא כתיב נסה את יצחק (כאן יש להתבונן, והאלהים נסה את אברהם את יצחק היה צריך לומר, שכן יצחק בן שלשים ושבע שנים היה והרי אביו לא היה חייב בעונשיו שאילו היה יצחק אומר לא רוצה, לא היה אביו נענש עליו, מדוע כתוב והאלהים נסה את אברהם ולא כתוב נסה את יצחק), אלא את אברהם ודאי דבעי לאתכללא בדינא דהא אברהם לא הוה ביה דינא כלל מקדמת דנא והשתא אתכליל מיי"א באש"א ואברהם לא הוה שלים עד השתא דאתעטר למעבד דינא ולאתקנא ליה באתריה וכל יומוי לא הוה שלים עד השתא דאתכליל מי"א באש"א ואש"א במי"א ובגין כך והאלהים נסה את אברהם ולא את יצחק דאזמין אברהם לאתכללא בדינא וכד עביד דא עאל (קל"ג ב) אש"א במי"א ואשתלים דא עם דא, ודא עביד דינא לאתכללא דא בדא (אלא את אברהם ודאי שרצה להתכלל בדין שהרי אברהם לא היה בו דין כלל מלפני כן וכעת התכלל מים באש ואברהם לא היה שלם עד עתה שנתעטר לעשות דין ולתקן אותו במקומו וכל ימיו לא היה שלם עד עתה שנתכללו מים באש ואש במים ולכן והאלהים נסה את אברהם ולא את יצחק שהוכן אברהם להתכלל בדין וכשעשה זאת נבאי אש במים והשלימו זה עם זה וזה עשה הדין להתכלל זה בזה) וכדין יצר הרע אתא לקטרגא עליה דאברהם דלא אשתלים כדקא יאות עד דיעביד דינא ביצחק, דיצר הרע אחר הדברים איהו ואתא לקטרגא (ואז היצר הרע בא לקטרג על אברהם שלא השתלם כראוי עד שיעשה דין ביצחק, שיצר הרע אחר הדברים הוא ובא לקטרג), ותא חזי רזא דמלה אף על גב דקאמרן דאברהם כתיב ולא יצחק יצחק נמי אתכליל ביה בהאי קרא רזא דכתיב והאלהים נסה את אברהם, נסה לאברהם לא כתיב אלא את אברהם את דייקא ודא יצחק דהא בההיא שעתא בגבור"ה תתאה שריא כיון דאתעקד ואזדמן בדינא על ידא דאברהם כדקא יאות כדין אתעטר באתריה בהדיה דאברהם ואתכלילו אש"א במי"א וסליקו לעילא וכדין אשתכח מחלוקת כדקא יאות מיא באשא מאן חמא אבא רחמנא דאתעביד אכזר אלא בגין לאשתכחא מחלוקת מיא באשא ולאתעטרא באתרייהו (ובא ראה סוד הענין אף על פי שאמרנו שאברהם כתוב ולא יצחק, יצחק גם נכלל בו בפסוק זה בסוד שכתוב והאלהים נסה את אברהם, נסה לאברהם לא כתוב אלא את אברהם את דווקא וזה יצחק שהרי באותה שעה בגבורה תחתונה שרה כיון שנעקד ונזדמן בדין על ידי אברהם כראוי אז נתעטר במקומו עם אברהם ונכללו אשר במים ועלו למעלה ואז נמצאה המחלוקת כראוי מים באש. מי ראה אבא רחום שנעשה אכזר, אלא כדי שתמצא מחלוקת מים באש ולהתעטר במקומם) עד דאתא יעקב ואתתקן כלא כדקא יאות ואתעבידו תלתא אבהן שלמין ואתתקנו עלאי ותתאי (עד שבא יעקב ותקן הכל כראוי ונעשו שלשת האבות שלמים ונתקנו עליונים ותחתונים):

 

שפ"א וירא תרנ"ב

בפרשת העקידה אשר אהבת פי' אמו"ז ז"ל כי בנקל לאדם להניח אהבת הבן בשביל קונו אבל השי"ת אמר לו כי בעוצם אהבתו אליו יעלנו לעולה ולא יניח האהבה וזה אשר אהבת ודפח"ח. ונראה עוד כי עיקר המכוון היה התדבקותם ביחד ולאשר כי מדת אברהם הי' החסד ומדת יצחק הגבורה היה אפשר לחשוב כי היו מתנגדים זה לזה לכן יצונו לשוחטו. ע"כ נאמר אשר אהבת יישר כחך שאהבת כי שרש האבות הם אחדות אחד הגם כי מדותיהם שונות ובאמת אחדות במדות נפרדים א"א להיות בשלימות ע"פ הטבע לכן ע"י העקידה נעשה למעלה מן הטבע וכמ"ש במדרש נסה כנס זה של ספינה ע"ש נתת ליריאיך נס להתנוסס וכמ"ש עושה שלום במרומיו גבריאל של אש ומיכאל של מים נעשה שלום ביניהם ואיתא במרומיו באלו שמרימין אותו. והאבות בשרש המרכבה הם ממש אחדות אחד וע"י העקידה נעשו גם למטה אחדות אחד. ואיתא אברהם אברהם קדמאה לא שלים בתראה שלים.

 

זוהר כרך א (בראשית) פרשת וירא דף קיט עמוד א

ביום השלישי ויש"א אברה"ם א"ת עיניו וירא את המקום מרחוק, ביום השלישי הא אוקמוה אלא כיון דאתמר ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלהים מאי טעמא ביום השלישי וירא את המקום מרחוק אלא בגין דכתיב כי ביצחק יקרא לך זרע ודא הוא יעקב דנפק מניה והאי הוא ביום השלישי, וירא את המקום מרחוק כמה דאת אמר (ירמיה ל"א) מרחוק יי' נראה לי, וירא את המקום, דא הוא יעקב דכתיב (בראשית כ"ח) ויקח מאבני המקום, אסתכל אברהם ביום השלישי דאיהו דרגא תליתאה וחמא ליה ליעקב דזמין למיפק מניה (הסתכל אברהם ביום השלישי שהוא הדרגה השלישית וראה את יעקב שעתיד לצאת ממנו), מרחוק כמה דאמרן מרחוק ולא לזמן קריב, אמר ליה רבי אלעזר מאי שבחא איהו לאברהם כד אסתכל וחמא דזמין למיפק מניה יעקב, דהא כד אזיל למיעקד ליה ליצחק לאו שבחא כל כך איהו דיליה (מה שבח הוא לאברהם כשהסתכל וראה שעתיד לצאת ממנו יעקב, שהרי כשהלך לעקוד את יצחק אין זה שבח כל כך בשבילו), א"ל ודאי חמא ליה ליעקב דהא מקדמת דנא ידע אברהם חכמתא ואסתכל השתא ביום השלישי דאיהו דרגא תליתאה למעבד שלימו וכדין חמא ליה ליעקב (אמר לו ודאי ראה את יעקב שהרי ממזמן ידע אברהם חכמה והסתכל כעת ביום השלישי שהוא דרגה שלישית לעשות שלימות ואז ראה את יעקב) דכתיב וירא את המקום אבל השתא קיימא ליה מלה מרחוק בגין דאזיל למיעקד ליה ליצחק ולא בעא להרהר אבתריה דקודשא בריך הוא (אבל כעת עמדה המילה מרחוק כיון שהלך לעקוד את יצחק ולא רצה להרהר אחרי הקב"ה), מרחוק חמא ליה גו אספקלריאה דלא נהרא בלחודוי ובגין כך חמא ליה ולא אתגלי כלא דאלו אספקלריאה דנהרא הוה שכיח על האי אספקלריאה דלא נהרא אתקיים עליה אברהם כדקא יאות אבל מרחוק בלחודוי הוה מרחוק מאי טעמא אסתלק מהאי מלה אספקלריאה דנהרא בגין דהאי דרגא דיעקב הוה, ובגין דיעקב עד לא אתייליד לא אשתכח השתא על האי דרגא ותו בגין דיהך ויקבל אגרא (מרחוק ראה אותו באספקלריה שאינה מאירה בלבד ולכן ראה אותו ולא נתגלה כולו כי אם האספקלריה המאירה היתה נמצאת על האספקלריה שאינה מאירה היה מתקיים על אברהם כראוי אבל מרחוק בלבד היה מרחוק מדוע נסתלק מאותו דיבור אספקלריה המאירה כיון שהיתה זו מדרגת יעקב וכיון שיעקב עדיין לא נולד לא נמצא עדיין על מדרגתו ועוד כדי שילך ויקבל שכר), וירא את המקום מרחוק דא יעקב כמה דאתמר מרחוק דלא זכה ביה ראייה בעינוי בהאי עלמא אלא מרחוק מגו האי דרגא דהא כד אתא יעקב מית הוה אברהם ואסתלק מעלמא וירא את המקום מרחוק אבל לא בראייה אחרא (שלא זכה בו לראות בעיניו בעולם הזה אלא מרחוק מתוך אותה דרגה שהרי כשבא יעקב אברהם כבר היה מת ונסתלק מהעולם וירא את המקום מרחוק ולא בראיה אחרת):

ויבאו אל המקום אשר אמר לו האלהים וגו', רמיז הכא דאף על גב דאתו לההוא ראייה וחמא ליעקב אמר אברהם ודאי קודשא בריך הוא ידע בגוונא אחרא דאתחזי (רומז כאן שאף על פי שבאו לאותה ראיה וראה את יעקב אמר אברהם ודאי הקב"ה יודע באופן אחר שייראה) מיד ויבן שם אברהם את המזבח וגו' מה כתיב לעילא ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי הא אוקמוה אבל מאי טעמא לא אתיב ליה מיד אלא בגין דהא אסתלק מרחמי דאבא על ברא ובגין כך כתיב הנני בני הנני דאסתלקו רחמי ואתהפך לדינא (אבל מדוע לא השיב לו מיד אלא במשום שהסתלק מרחמי אב על בנו ולכן כתוב הנני בני, הנני שנסתלקו הרחמים ונהפכו לדין):

ויאמר אברהם ולא כתיב ויאמר אביו דהא לא קאים עליה כאבא אלא בעל מחלוקת הוה ביה (שהרי לא עמד עליו כאבא אל כבעל מחלוקת היה בו), אלהים יראה לו השה, יראה לנו מבעי ליה מאי יראה לו אלא א"ל אלהים יראה לו לגרמיה כד איהו יצטריך אבל השתא בני ולא אמרא (יראה לנו היה צריך לומר מהו יראה לו, אלא אמר לו אלקים יראה לו לעצמו כשיצטרך אבל כעת בני ולא השה), מיד וילכו שניהם יחדו

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
any.site.n.site@gmail.com