נושאים

פרשת בשלח - ויבואו מרתה

 

ויבואו מרתה. לאחר החזיון הגדול של קריעת ים סוף באה הנפילה הגדולה המלוה כל חוויה עוצמתית לאחר התפוגגותה. השאלה הגדולה היא כיצד ניתן להתמודד עם היציאה מן החוויה אל החיים הרגילים. האם יש איזו תפיסת עולם שתלמד אותנו למצוא את האורות גם בחיים הפשוטים?

 

ספר שמות פרק טו

(כב) וַיַּסַּע משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר וַיֵּלְכוּ שְׁלשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם:

זוהר חלק ב דף ס ע"א

אמר רבי שמעון, בההיא שעתא דהוו קיימין ישראל על ימא והוו אמרי שירתא, אתגלי קודשא בריך הוא עלייהו וכל רתיכוי וחילוי, בגין דינדעון למלכיהון דעבד לון כל אינון נסין וגבוראן, וכל חד וחד ידע ואסתכל מה דלא ידעו ואסתכלו שאר נביאי עלמא... ואפילו אינון דבמעי אמהון הוו אמרי שירתא כלהו כחדא, והוו חמאן כלהו מה דלא חמא יחזקאל נביאה, ועל כך הוו כלהו מסתכלי כאלו חמאן עינא בעינא, וכד סיימו מלין כלהו מתבסמן בנפשייהו, ותאבין למחמי ולאסתכלא, ולא הוו בעאן לנטלא מתמן מסגיאות תיאובתא. בההיא שעתא אמר משה לקודשא בריך הוא, בניך מסגיאות תיאובתא לאסתכלא בך לא בעאן לנטלא מן ימא, מה עבד קודשא בריך הוא, אסתים יקריה לבר למדברא, ותמן אתגלי ולא אתגלי, אמר לון משה לישראל כמה זמנין אמינא לנטלא מתמן ולא בעיתון, עד די אחזי לון זיו יקרא דקודשא בריך הוא במדברא, ומיד הוו תאבין, ולא נטלו עד דאחיד בהו משה ואחמי לון זיו יקרא דקודשא בריך הוא במדברא, כדין מסגיאות תיאובתא ורעותא לאסתכלא אנטיל לון משה, הדא הוא דכתיב ויסע משה את ישראל מים סוף, ויצאו אל מדבר שור, מאי מדבר שור, מדברא דהוו בעאן לאסתכלא ביה זיו יקרא דמלכא קדישא, ועל דא אקרי מדבר שור, אסתכלותא שם:

וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים, ואין מים אלא תורה, שנאמר (ישעיה נה א) הוי כל צמא לכו למים, אמר רבי ייסא, וכי מאן יהב להו אורייתא הכא, והא עד כען לא אתיהיבת לון אורייתא, אמר רבי אלעזר, אינון נפקו למדברא לאסתכלא, קודשא בריך הוא נטל זיוא יקרא דיליה מתמן, ואינון אזלו לאסתכלא ביה ולא אשכחוהו, ואוליפנא דקודשא בריך הוא תורה אקרי, ואין מים אלא תורה, ואין תורה אלא קודשא בריך הוא.

ספר מי השילוח - פרשת בשלח

וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים, היינו אחר העסק הגדול שהי' להם בים סוף שהי' אומרים שירה, וההשגה הגדולה שהי' שם התגלות השכינה כמו שמבואר ראתה שפחה בים כו' ואח"ז הלכו שלשת ימים ולא השפיע להם הש"י שום התחדשות, וזה ולא מצאו מים היינו שלא מצאו שום תשוקה וחשק ונפל דעתם מאוד מזה

ספר פרי צדיק לחג הפסח - אות מז

ואף דכתיב ולא מצאו מים שנסתר מהם אחר כך, מכל מקום נשאר להם החשק וכמו שנאמר ויצאו אל מדבר שור וכדמפרש בזוהר הקדוש אסתכלותא שם מדברא דהוו בעאן לאסתכלא ביה זווא יקרא דמלכא קדישא, ועל ידי חשק זה זכו אחר כך לומר נעשה ונשמע וזכו לדברי תורה ולוחות ראשונות

ספר שם משמואל פרשת תצוה – וזכור תרע"ז

ויש להבין מה חטאו ישראל להביאם לידי הנסיון הזה שניתן רשות לס"ם לבוא למחנה ישראל או לפניהם להטעותם. ויש לומר שנחשב להם לחטא מה שלא שמעו תיכף לדברי משה דאמר לון כמה זמנין לנטלא מתמן ולא בעו, וכמו שבמדרש (פ' כ"ד) ויסע משה שהסיעם בעל כרחם, ובזה נטו מדרכי התמימות שמקודם, שהיו אומרים אין לנו אלא דברי בן עמרם, ואף שהי' מחמת סגיאות תיאובתא למחמי ולאסתכלא, מ"מ אחר שאמר להם משה בשם ה' שיסעו, לא הי' להם להרהר אלא לקבל בתמימות מאמר השי"ת, ולהשליך יהבם על השי"ת ולהשכיל שבאם טוב לפניהם להסתכל ולמחמי בודאי ה' הטוב לא ימנע טוב להולכים בתמים. ואף דגוף התשוקה והרצון להאלקות שבחא הוא דלהון כבזוה"ק (ח"א ס"ט ע"ב) מכאן כל מאן דכסיף לאסתכלא ולמינדע אע"ג דלא יכיל [ולא יהבי לי' רשותא] שבחא איהו דילי' וכלא משבחין לי', עכ"ל, מ"מ אחרי שנאמר להם ליסע הי' המיאון נחשב להם לנטי' מדרכי התמימות, כי אפי' היו חושבין שזהו ענין ריחוק, נמי הי' להם לקבל מאמר הש"י

 

(כג) וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ מָרָה:

זוהר חלק ב דף ס ע"א

אמר רבי שמעון, עד דהוו אזלי במדברא, אתגלי עלייהו רשותא אחרא דשאר עמין, ההוא דשליט במדברא, ואערעו בהו תמן, חמו ישראל דלא הוה ההוא זיוא יקרא דמלכיהון, הדא הוא דכתיב ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה, מאי טעמא, כי מרים הם, לא אתבסם נפשייהו כקדמיתא, ולא עוד אלא דאתי לקטרגא עלייהו.

ספר פרי צדיק פרשת משפטים - אות ב

וכן הענין במרה שאחר ההתגלות שהיה להם בקריעת ים סוף דאיתא (במכילתא בשלח וזוהר הקדוש שם) ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל ואחר כך כתיב ויצאו אל מדבר שור ואיתא בזוהר הקדוש (שם ס א) נפקו למדברא לאסתכלא קוב"ה וכו' ולא אשכחוהו. וזהו שנאמר ולא מצאו מים ואין מים אלא תורה ומקשה הזוהר הקדוש דעדיין לא היה מתן תורה ועל זה אמר דאוליפנא דקב"ה תורה איקרי והיינו שהמר להם מאד מה שנסתלק מהם ההשגה שהיה להם ולא יכלו לשתות מים ממרה שלא יכלו להשיג כלל... ומכל מקום המר להם שראו שאחר התגלות כזה שהיה להם בקריעת ים סוף היה מציאות שנסתר האור מה יועיל שנמתקו המים פן יסתר מהם האור עוד

ספר פרי צדיק לחג הפסח - אות ה

ומכל מקום נסתר האור, כמו שנאמר ויבאו מרתה גו' וכמו שכתב בזוהר הקדוש מדבר שור כו' (זח"ב ס' ע"א) ומכל מקום הועיל המרורים שעל ידי זה זכו למתן תורה וכמו שאמרו בגמרא (ברכות ה.) שזכו על ידי יסורין למתן תורה, וזה היה התכלית מהמרורים וזה שנאמר ומצות על מרורים יאכלוהו

ספר פרי צדיק לראש השנה - אות ה

ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה שאף בדברי תורה לא יכלו להרגיש טעם ומתיקות כי מרים הם. וכמו שאמר בזוהר הקדוש (ח"ג קנ"ג א') וימררו את חייהם בעבודה קשה זו קושיא, היינו שחייהם שהוא הדברי תורה גם כן נאמר וימררו שלא היו יכולים להרגיש טעם. בחומר דא קל וחומר וכו'

ספר דגל מחנה אפרים - פרשת בשלח ד"ה או

או יאמר ויבואו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם וגו'... כי זה גלוי שהתורה נקרא מים... ורק כשממשיכין סוד אלוה בתורה על ידי שלומדים התורה לשמה אז יש בה כח אלוהות ונעשית סוד נביעו להחיות ולרפאות כמו (עירובין נ"ד.) חש בראשו יעסוק בתורה וכו' וכן זכה נעשה לו סם חיים וכו', כמו שאמרתי כבר על פסוק (ויקרא י"ח, ה') וחי בהם אני ה' היינו כשיש בתורה אני ה' דהיינו קודשא בריך הוא ושכינתיה הנקראת אני אז וחי בהם היינו נעשה לו סם חיים אבל כשלומד ח"ו התורה שלא לשמה רק לשם דברי שטות והבלי עולם אז הוא להיפוך ח"ו ומזה בא התעוררות כל הדינים כיון שאינם נמתקים על ידי התורה והוא שאמר הכתוב ויבואו מרתה, והוא על דרך שאמר אא"ז נ"ע זללה"ה בשם ספר ברית מנוחה תלמיד חכם שסרח ואינו הולך בדרך הטוב והישר בודאי שתה מן מים המרים המאררים וזהו ויבואו מרתה היינו לאותו בחינה של מים המרים ולא יכלו לשתות מים ממרה פירוש להמשיך חסדים להחיות נפשותם כי מרים הם היינו כנ"ל, וכמו שאמר הרב הגאון מו"ה יעקב יוסף הכהן אף על פי שמימי התורה בודאי מתוקים מדבש ונופת צופים על כל זה נדמה להם למר והטעם כי מרים הם, הם הם המרים מחמת חולשת העונות רחמנא ליצלן כמו החולה אשר כל טעם מתוק ידמה לו למר כן הוא בחולי הנפשות כמו שכתוב בפסוק בישעיה (ה', כ') שמים מר למתוק ומתוק למר והיינו שנתהפך עליו מתיקות ועריבות התורה למר ואינו יכול לשתות מהם להחיות את נפשו

 

(כד) וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל משֶׁה לֵּאמֹר מַה נִּשְׁתֶּה:

(כה) וַיִּצְעַק אֶל יְהֹוָה וַיּוֹרֵהוּ יְהֹוָה עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ:

זוהר חלק ב דף ס ע"א - ע"ב

ויצעק אל יהו"ה ויורהו יהו"ה עץ ואין עץ אלא תורה, דכתיב (משלי ג יח) עץ חיים היא למחזיקים בה, ואין תורה אלא קודשא בריך הוא, רבי אבא אמר אין עץ אלא קודשא בריך הוא, דכתיב (דברים כ יט) כי האדם עץ השדה עץ השדה ודאי, דא עץ שדה דתפוחין קדישין, וכד אתגלי זיו יקרא דמלכיהון עלייהו, כדין וישלך אל המים וימתקו המים, מאי וימתקו המים, דקטיגורא אתעביד סניגורא.

ספר אוהב ישראל - פרשת ואתחנן

וזה"ש (שם כה) ויורהו ה' עץ גו', וימתקו המים. ר"ל שהקב"ה הראה להם עץ החיים האילנא דחיי שהוא האילן הק' שורש של הוי"ה. ושם באילן העליון נאחזים כל המדות והם כלולים וקשורים באחדות גמור כ"א כלול מחבירו. וגם בבחי' גבורה נמצא חסד שהוא רחמים. ועי"ז יכולין להמתיק המים וימתקו הדינים ויתהפכו לרחמים. וזהו שאחז"ל (ב"ר לג) גדולים צדיקים שמהפכים מדה"ר למדה"ר

ספר קול שמחה - פרשת בשלח אות יג

ויורהו ה' עץ וישלך אל המים וימתקו המים (ט"ו כה). איתא ברמב"ן שהורהו ה' דרכו להמתיק מר במר. להבין זאת, כי חטא ועון פועל ח"ו גם בעליונים, ועיקר התקון הוא חרטה בלב ומרירות עד כמעט שישפוך לארץ מרירתו בהתוודע אליו חטאתו אשר חטא... לא קם רוח באדם ההוא מרוב מרירות לבו, ובזה המרירות ימתיק הדינים בשרשם ויתקן הכל... וזהו ויורהו ה' עץ, לשון עצה, רק לעשות תשובה כזו שהוא במרירות הלב, להמתיק המרירות שפעל ח"ו בעליונים. וזה מר במר:

ספר פרי צדיק פרשת בשלח - אות יב

ואחר כך כתיב ולא יכלו לשתות מים ממרה והיה נפשם מרה עליהם שלא יכלו לשתות מים, כי מרים הם שיש דברי תורה שנקראו מי מנוחות שמשיג מהם נייחא בלב. ויש דברי תורה שבא לו מהם מרירות בלב וכמו שאמרו בזוהר הקדוש (ח"ג רכט ב ושם קנג א) וכמו שנדרש גם כן בגמרא (שבת פז.) בלשון ויגד דברים שמושכין לבו של אדם כאגדה ודברים שקשין לאדם כגידין ועל זה כתיב ויורהו ה' עץ ותרגומו ואלפיה. והוא מה שאמרו במדרש רבה (ויקהל פ' נ') הדור היה מר במעשיו. ועל כן היה להם מרירות מהמים שהם הדברי תורה שנהפך להם למר ויורהו ה' הורהו בדרכיו שהקב"ה במר מרפא את המר כמו שאמרו (מדרש רבה פ' כג ומדרש תנחומא שם) והוא על פי מה שאמרו בזוהר הקדוש (ח"ב קפד א) דלית נהורא אלא ההוא דנפיק מגו חשוכא וכו', וטבא דנפיק מגו בישא נעשה טוב מאד וזה ענין שסידר להם פרשיות שבת דכתיב בכניסת שבת וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ונדרש בבראשית רבה על כל היפך הטוב, והיינו שאז ראה השם יתברך שיבורר לעתיד שכל זה היה כדי שיהיה טוב מאד נהורא דנפיק מגו חשוכא וטבא דנפיק מגו בישא ומצא אז הבריאה חן בעיניו וכמו שאמרו (בבראשית רבה שם) עולמי עולמי וכו'. וזה היה להם למשיב נפש.

ספר מאור עינים - פרשת מקץ דרוש לחנוכה

שבת במרה נצטוו כי מחמת עצבות אי אפשר לקבל את התורה שהוא עולם התענוג וזהו ויבאו מרתה (שמות ט"ו, כ"ג) היינו מרה שחורה ולא יכלו לשתות מים ממרה מחמת מרה לא יכלו לקבל התורה שנקרא מים ולכן נצטוו במרה על שמירת שבת ואז אינו חסר כלום כנ"ל ויוכלו לקבל התורה. שבת וינפש כיון ששבת וי אבדה נפש פירוש בשבת אינו חסר כלום ונאבד הוי שהיה לאדם קודם השבת.

 

(כו) וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי יְהֹוָה רֹפְאֶךָ:

ספר פרי צדיק פרשת שמות - אות א

ועל זה נאמר כל המחלה אשר שמתי במצרים לא וגו', כי אני ה' רופאך ואם אין מכה רפואה למה. אבל הכונה שיהיה מכה אינו כמחלה במצרים שהיה להכותם ולכלותם במדת הדין וזה לא אשים עליך רק כשיגיע חס וחלילה עליכם תדע, כי אני ה' שם הויה שהוא מצד מדת הרחמים ואני רופאך בזה וכרופא המכאיב על ידי הרפואות והוא מקבל באהבה וחיבה שיודע שאינו רוצה לייסרו ולהכותו רק להטיב לו על ידי זה.

ספר תפארת שלמה על התורה - פרשת בשלח

וזהו שם שם לו חק ומשפט ר"ל שם בהגלות ג"כ שם לו חק פרנסה כמ"ש. (משלי לא, טו) ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה ומשפט עמו כמ"ש (תהלים כג, ד) שבטך ומשענתך המה ינחמוני שני הבחי' צריכין לנחמה. וזהו ושם נ"סה"ו הוא נ"ס ה"ו כי מתוך הצרה ימציאם פדות ורווחה יתירה יותר ויותר כי הכל לטובה. וזהו ויאמר אם שמוע תשמע וגו' כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאיך. ר"ל אם תשמע בהתשובה ותיקון הנה לא אשים עוד עליך מחלה לא תצטרך עוד לגלות ויסורין ובחי' חסדים מכוסים כי אז ישפיע לך חסדים טובים ומגולים ואז תוודע כי אני ה' רופאיך. פי' גם היסורים והגלות שעברו עליך כולם היו אך רפואות וטובות לנפשך שהיו צריכין לך ואף אם נראו מרים הם חיים לנפשו כמו סמי הרפואה שנראים מרים להחולה והם חיים מרפא לנפש כי אני ה' רופאיך וחפץ להטיב לך כל הימים אמן:

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
[email protected]