נושאים

כי תשא - חטא העגל

 

ספר שמות פרק לג

(א) וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה לֵךְ עֲלֵה מִזֶּה אַתָּה וְהָעָם אֲשֶׁר הֶעֱלִיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה:

(ב) וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ וְגֵרַשְׁתִּי אֶת הַכְּנַעֲנִי הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי:

(ג) אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ כִּי לֹא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף אַתָּה פֶּן אֲכֶלְךָ בַּדָּרֶךְ:

(ד) וַיִּשְׁמַע הָעָם אֶת הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה וַיִּתְאַבָּלוּ וְלֹא שָׁתוּ אִישׁ עֶדְיוֹ עָלָיו:

(ה) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה אֱמֹר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם עַם קְשֵׁה עֹרֶף רֶגַע אֶחָד אֶעֱלֶה בְקִרְבְּךָ וְכִלִּיתִיךָ וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ:

(ו) וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב:

(ז) וּמשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה הַרְחֵק מִן הַמַּחֲנֶה וְקָרָא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד וְהָיָה כָּל מְבַקֵּשׁ יְהֹוָה יֵצֵא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר מִחוּץ לַמַּחֲנֶה:

(ח) וְהָיָה כְּצֵאת משֶׁה אֶל הָאֹהֶל יָקוּמוּ כָּל הָעָם וְנִצְּבוּ אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי משֶׁה עַד בֹּאוֹ הָאֹהֱלָה:

(ט) וְהָיָה כְּבֹא משֶׁה הָאֹהֱלָה יֵרֵד עַמּוּד הֶעָנָן וְעָמַד פֶּתַח הָאֹהֶל וְדִבֶּר עִם משֶׁה:

(י) וְרָאָה כָל הָעָם אֶת עַמּוּד הֶעָנָן עֹמֵד פֶּתַח הָאֹהֶל וְקָם כָּל הָעָם וְהִשְׁתַּחֲווּ אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ:

(יא) וְדִבֶּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וְשָׁב אֶל הַמַּחֲנֶה וּמְשָׁרֲתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל:

 

ספר הזהר פרשת כי תשא דף קצד ע"א-ע"ב

כיון דאתעבר מנייהו מה כתיב

(כיון שעבר מהם מה כתוב)

ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה. אמר רבי אלעזר מאי האי קרא לגבי האי

(מהו פסוק זה לגבי זה)?

אלא כיון דידע משה דאתעברו מנייהו דישראל אינון זיינין עלאין

(אלא כיון שידע משה שסרו מהם מישראל, אותם עדיים עליונים)

אמר הא ודאי מכאן ולהלאה חויא בישא ייתי לדיירא בינייהו ואי יקום מקדשא הכא בינייהו יסתאב

(אמר הרי ודאי מכאן ולהלאה נחש הרע יבוא לדור ביניהם ואם יקום מקדש כאן ביניהם, יטמא).

מיד ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה. בגין דחמא משה דהא כדין ישלוט חויא בישא מה דלא הוה מקדמת דנא

(כיון שראה משה שהרי אז ישלוט נחש הרע מה שלא היה מלפני כן).

וקרא לו אהל מועד. וכי לא הוה בקדמיתא אהל מועד. אלא בקדמיתא אהל סתם השתא אהל מועד.

(וכי לא היה לפני כן אוהל מועד? אלא שלפני אהל סתם, וכעת אהל מועד)

מאי מועד. ר' אלעזר אמר לטב. רבי אבא אמר לביש.

(מה הכוונה מועד? ר' אלעזר אמר לטוב, רבי אבא אמר לרע)

ר' אלעזר אמר לטב. מה מועד דאיהו יום חדוה דסיהרא דאיתוספא ביה קדושה לא שלטא בה פגימותא אוף הכא קרי ליה בשמא דא לאחזאה דהא אתרחיק מבינייהו ולא אתפגים. וע"ד וקרא לו אהל מועד כתיב.

(ר' אלעזר אמר לטוב – מה מועד שהוא יום חדוה שהירח שהתווספה בו קדושה, לא שולטת בו פגימה, כך גם כאן נקרא בשם זה להראות שהרי התרחק מביניהם ולא נפגם. ומשום כך וקרא לו אהל מועד)

ור' אבא אמר לביש דהא בקדמיתא הוה אהל סתם כד"א (ישעיה לג) אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח. והשתא אהל מועד.

(ור' אבא אמר לרע – שהרי בתחילה היה אוהל סתם כמו שכתוב אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח, וכעת אהל מועד).

בקדמיתא למיהב חיין ארוכין לעלמין דלא ישלוט בהו מותא, מכאן ולהלאה אהל מועד כד"א (איוב ל) ובית מועד לכל חי. השתא אתייהיב ביה זמנא וחיין קצובין לעלמא.

(בתחילה לתת חיים ארוכים לעולם שלא ישלוט בו המוות, מכאן ולהלאה אוהל מועד כמו שכתוב ובית מועד לכל חי. כעת נתן בו זמן וחיים קצובים לעולם).

בקדמיתא לא אתפגים. והשתא אתפגים.

(בתחילה לא נפגם וכעת נפגם)

בקדמיתא חברותא וזווגא לסיהרא בשמשא דלא יעדון. השתא אהל מועד זווגא דלהון מזמן לזמן

(בתחילה חברות וזיווג לירח בשמש שלא יסורו זה מזה, וכעת אהל מועד שהזיווג שלהם מזמן לזמן).

ובג"כ וקרא לו אהל מועד מה דלא הוה קודם 

(ומשום כך וקרא לו אהל מועד מה שלא היה מקודם).

 

זוהר חלק ג דף קיד עמוד א - עמוד ב

רבי יצחק ורבי יהודה, הוו שכיחי ליליא חד בכפר קריב לימא דטבריא, קמו בפלגות ליליא,

(רבי יצחק ורבי יהודה, נמצאו לילה אחד בכפר קרוב לימה של טבריה. קמו באמצע הלילה)

אמר רבי יצחק לרבי יהודה, נימא במלי דאורייתא, דאף על גב דאנן באתר דא, לא בעינא לאתפרשא מאילנא דחיי:

(אמר רבי יצחק לרבי יהודה, נאמר בדברי תורה, שאף על פי שאנחנו במקום הזה, אין רצוני לפרוש מעץ החיים)

פתח רבי יהודה ואמר, (שמות לג ז) ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה וגו', ומשה יקח את האהל, אמאי, אלא אמר משה, הואיל וישראל קא משקרו ביה בקודשא בריך הוא, ואחליפו יקרא דיליה, הא משכונא דיליה יהא בידא דמהימנא, עד דנחמי במאן ישתאר:

(פתח רבי יהודה ואמר... אלא אמר משה, הואיל וישראל כזבו בו בקדוש ברוך הוא, והמירו את כבודו, הרי המשכון שלו יהיה ביד נאמן, עד שנראה במה ישאר הדבר)

אמר ליה ליהושע, אנת תהא מהימנא בין קודשא בריך הוא ובין ישראל, וישתאר משכונא בידך במהימנותא, ונחמי במאן ישתאר,

(אמר לו ליהושע, אתה תהיה נאמן בין הקדוש ברוך הוא ובין ישראל, וישאר המשכון בידיך בנאמנות, ונראה במה ישאר)

מה כתיב, ושב אל המחנה, ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל, מאי טעמא ליהושע, בגין דאיהו כסיהרא לגבי שמשא, ואיהו אתחזי לנטרא משכנא, ועל דא לא ימיש מתוך האהל:

(מה כתוב ושב אל המחנה, ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל, מהו הטעם שדוקא יהושע, כיון שהוא כמו הירח לעומת השמש, והוא ראוי לשמור את המשכון, ועל כן לא ימיש מתוך האוהל)

אמר ליה קודשא בריך הוא למשה, משה, לא אתחזי הכי, דהא משכונא דילי יהבית בידייהו, אף על גב דאינון חאבו לגבאי, משכונא יהא לגבייהו דלא יתפרשון מניה,

(אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, משה, לא ראוי כך, שהרי את המשכון שלי נתתי בידיהם, אף על פי שהם חטאו כלפי, המשכון יהיה בידיהם שלא יפרדו ממנו)

תבעי דאתפרש מנייהו דישראל ולא איתוב לגבייהו לעלמין, אלא אתיב משכונא דילי לגבייהו, ובגיניה לא אשבוק להון בכל אתר:

(האם תרצה שאפרד מהם, מישראל, ולא אשוב אליהם לעולם? אלא השב את המשכון שלי אליהם, ובגללו לא אעזוב אותם בכל מקום)

אף על גב דישראל חבו לגביה דקודשא בריך הוא, האי משכונא דיליה לא שבקו, וקודשא בריך הוא לא נטיל לה מבינייהו, ועל דא בכל אתר דגלי ישראל, שכינה עמהון, ועל דא כתיב, ונתתי משכני בתוככם...

(אף על פי שישראל חטאו לקדוש ברוך הוא, אותו המשכון שלו לא עזבו, והקדוש ברוך הוא לא לקח אותו מביניהם, ועל כן בכל מקום שגלו אליו ישראל, שכינה ביניהם, ועל כן כתוב ונתתי משכני בתוככם...)

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
[email protected]