נושאים

פרשת ויצא - סולם מוצב ארצה

ויחלום והנה סולם מוצב ארצה הפרשה כולה עומדת בסימן המסר העליון של החלום. יציאה ממקום עליון, מראש הסולם, מבאר שבע, מגילוי אלקי, אל המקום הירוד, תחתית הסולם, חרן. הגדולה של יעקב החולם היא היכולת לחבר בין החלום לבין המציאות. בין האבן העומדת למצבה לבין בית האלקים העתיד להבנות כאן במקום הזה. 

בראשית פרק כח פס' י-כב

וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה:

ספר דגל מחנה אפרים - פרשת ויצא ד"ה ויצא

ויצא יעקב מבאר שבע היינו כשהצדיק נופל ממדריגתו ויוצא מן הנביעו והשכינה שנקרא בת שבע כידוע וזהו וילך חרנה היינו שנופל לקטנות

ספר אוהב ישראל - פרשת ויצא

וזש"ה ויצא יעקב מבאר שבע. ר"ל שיצא מאותו הסתכלות של ייחוד עליון שמשם נובע השפע לכל הז' מדות המכונים בשם באר שבע. וילך חרנה. היינו הבין והסתכל באותו בחי' של החרון אשר יהיה ח"ו על ישראל. והיה לו מזה צער גדול מאוד בהרגישו גודל הצרות אשר יסבלו זרעו בהגלות ויהא להם ירידה ח"ו.

וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא:

ספר דגל מחנה אפרים - פרשת ויצא ד"ה ויצא

וכשמרגיש בזה ויפגע במקום היינו שהוא מתפלל על זה להמקום ברוך הוא ויקח מאבני המקום היינו ממקום שהוא שם כנ"ל ובקשתם משם את ה' אלקיך בשם אא"ז זללה"ה

ספר ישמח משה - פרשת ויצא דף עא ע"א

אמר רבי יצחק מלמד שנתקבצו כל אותן האבנים למקום אחד וכו', וכולן נבלעו באחד. ופירש רש"י (ד"ה נבלעו) נעשו אבן אחד (והובא ברש"י פרשה זו [ד"ה וישם]). ולכאורה הוא דבר תמוה ומבהיל מאד. אבל כאשר נתבונן קצת בענין הבריאה, אין כאן תמיה כי הכל נברא במאמר כי הוא אמר ויהי (תהלים לג ט), והמאמר עדיין קיים והכל תולה וקיים במאמר, והמאמר שהוא סיבת הבריאה, הוא בעצמו סיבת הקיום, וכמ"ש (שם תהלים קיט פט) לעולם ה' דברך נצב בשמים, וכן בכל הבריאה אין דבר שאין בו הכח האלהי המקיימו, דהיינו כח המאמר אשר נתפשט בכל חלקי הבריאה כנודע.

ספר מאור עינים - פרשת ויצא

ובזה יובן פסוק ויקח מאבני המקום וגו' ואחר כך נאמר ויקח את האבן וגו' פירש רש"י שהיו האבנים מריבות זו עם זו זאת אומרת עלי יניח צדיק את ראשו וזאת אומרת כו' דנודע סוד המשכת הדעת מלמעלה ממקור האחדות עד שבא המשכת הדעת למטה לעולם המחלוקת והפלוגתות של חכמים בדעת התורה ואלו ואלו דברי אלהים חיים... כי על כן היו י"ב אבנים שמתחלק הדעת לכל שבט כפי שרשו... ובשרשן הן אבן אחד... ובאמת כשמגביהין כל המחלוקות לשורש המקור לעולם האחדות נעשין אחדות... וזהו שהיו האבנים מריבים זו עם זו... שהוא על ענין המחלוקת דתורה שבעל פה בין החכמים שזאת אומרת בחינת חלק דעת זאת אומרת עלי יניח צדיק ראשו לסמוך ראשו ורובו ולעשות כך בעבודת ה' ובמצותיו וזאת אומרת עלי יניח כו' וכל אחד כוונתן לדעת והאמיתי שכל א' שואב מדעת האמיתי את בחינת יעקב רק מחמת שהוא למטה בעולם ההתחלקות לכך נראה למחלוקת ולדברים הפכים אבל למעלה כשמביאים הדעת לעולם האחדות לראש המשכת הדעת נעשין אבן אחת מצבה אחת על מצב ומעמד אחד בלי מריבות וחילוק פלוגתות:

ספר מאור ושמש - פרשת ויצא ד"ה ויפגע

פירש רש"י ז"ל התחילו האבנים להיות מריבות זו עם זו כו' מיד עשאן הקב"ה אבן אחת וזהו ויקח את האבן וגו'... כי תורתינו הקדושה באה ללמד לנו דרכי השם לעבודתו יתברך שמו שהעיקר העבודה היא בתורה ובתפלה להללו ולשבחו. וזאת צריך לידע שחלילה וחלילה לגשם שום תיבה או אות בתורה ובתפלה לחשוב שהמה פשוטי דברים חלילה וחס, רק שצריך לחשוב בעת עמדו בתפלה שבכל תיבה ואות ואף בנקודה קטנה תלוים אלפי אלפים עולמות אשר יש להם קיום וחיות מקדושת האותיות. וזה מרומז במאמרם ז"ל שהוא מקומו של עולם... ועל ידי כן מדבק את עצמו ברוחניות האותיות ומעורר מוחות העליונים... ועל ידי כך האותיות עצמן משתוקקים ומתעוררים עצמם למשוך ההארה הרוחנית מוחין העליונים, וכל אות ואות משתוקק להמשיך על עצמו הארות כל המוחין... לכך פעם אחת דובר האדם הצדיק אות בית במוח יותר גדול ופעם אות אחרת, כי איזה אות מהתיבה אשר גובר על חבירו מושך הארת הקדושה אצלו. אמנם הקב"ה למען יתקדשו כולם באור קדושת המוחין מייחד כל תפלת הצדיק בהבל אחד בסקירה אחת ועל ידי זה מתייחדים כל האותיות. וזה מרומז בפסוק ובפירוש רש"י ז"ל ויקח מאבני המקום הם אותיות התפלה... וישם מראשותיו, רצה לומר שהתפלל במוחים גדולים... ואז התחילו האותיות המכונים בשם אבנים להיות מריבות כו' עלי יניח צדיק את ראשו, רצה לומר שתשוקת כל אות ואות להתעלה ולהדבק למשוך אור השפע והקדושה. מיד עשאן הקב"ה אבן אחת, היינו שמייחד כולם על ידי תפלת הצדיק כנזכר לעיל

וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ:

ספר אוהב ישראל - פרשת ויצא

והנה אצל יעאע"ה כתיב ויחלום. היינו שבא לבחי' חולם. שהיא הנקודה למעלה מהאותיות והוא מחמת שעלה במדריגתו לבחי' אי"ן.

ספר מאור עינים - פרשת מטות

והעיקר הוא להיות במדריגה לחבר על ידי מעשיו כל הדבורים וכל מעשה העולם ששם גם כן צמצום בחי' האדנות בחי' הדבור ולקשרן לשרשן מקום שורש נשמתו שזאת היא עיקר כוונת שילוח האדם לזה העולם השפל על ידי שהוא ממוצע בין עליונים ותחתונים מחומר וצורה שהצורה הוא מעולם העליון והחומר הוא מעולם התחתון ועל ידי זה יוכל להיות סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה שיעלו ויתקשרו על ידי מעשיו ודבורו כל הדברים וכח הפועל שבהנפעלים לשרשן למעלה:

ספר בעל שם טוב על התורה - פרשת נח

כך האדם ראוי לשום לב ולומר כי הוא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, וכל תנועותיו ודיבורו והילוכו ועסקיו, עושה רושם למעלה למעלה, ובוודאי יזהר בכל דרכיו ועסקיו שיהיה לשם שמים, מה שאין כן כשחושב האדם מה אני ספון לפגום או לתקן למעלה ולמטה, שיהיה נרשם כל עסקי למעלה, ובזה הולך בשרירות לבו ואומר אך שלום יהיה לי, ובאמת זה אינו, כי האדם על ידי מעשיו הטובים הוא דבוק בו יתברך ממש וכמו שכתוב (בפ' תבא) והלכת בדרכיו, ועל ידי שהוא רחום מלמטה נתעורר מדה זו של רחום למעלה בכל העולמות, וכמו שכתבתי ביאור (פרק ב' דאבות) דע מה למעלה ממך רצה לומר ממך תדע, איזה מדה שנתעורר בך שכך הוא למעלה:

ספר פרי הארץ - פרשת ויגש

והנה כללא דמלתא... הוא שצריך האדם להתבונן על כל המזדמן לפניו שגם בו נמצא שמץ מנהו מאותו הדבר אם טוב ואם רע ואחר שמצא מין את מינו וניעור, לכן צריך תיכף להתקשר בו ית' מעין המאורע שנזדמן לפניו בשומו אל לבו הלא ה' זו ואין דבר בלתו... וע"י ההתקשרות בו ית' מתעלה עם המלכות אל היסוד שהוא ההתקשרות, והוא, סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה

ספר דגל מחנה אפרים - פרשת ויצא ד"ה ויצא

ואז ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה היינו שהירידה שהיא מוצב ארצה הוא סולם לעלות אחר כך למדריגה יותר גדולה כידוע זה שהירידה צורך עליה וזהו וראשו מגיע השמימה שיגיע למדריגה יותר גדולה, והנה מלאכי אלקים היינו שיראה שכל הצדיקים כולם מתנהגים כך עולים ויורדים בו היינו שיש להם ירידה והירידה הוא צורך עליה... וזהו שמרמז רש"י בצחות לשונו על וילך חרנה כל שצריכה למ"ד בתחלתה הטיל לה ה"א בסופה

ספר תפארת שלמה על התורה - פרשת בראשית

ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה שכן ענין החלום הוא ג"כ בחינת סוד רשימו דגדלות הנשאר בתוך הקטנות וזהו תחלה בחלו' בבחי' רשימו הנשאר ועי"כ יעלה אח"כ יותר ויותר. וז"ש על בחי' זאת שהוא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה.

וְהִנֵּה יְהֹוָה נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ: וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ: וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ:

ספר דגל מחנה אפרים - פרשת ויצא ד"ה ויצא

ואחר כך והנה ה' נצב עליו היינו שנתגלה לו בחינת גדלות שהוא הוי"ה ב"ה והבטיח לו ופרצת וגו', היינו שיבא למדריגה גדולה מאוד בהתפשטות הדעת והוא שאמר אכן יש ה' במקום הזה היינו שיש בחינת גדלות ואנכי לא ידעתי, פירוש, אחר אשר הביא ה' אותו לבחינת גדלות אמר לא ידעתי כי יש שם בחינת הוי"ה ולולא ה' בעזרתי לא יכולתי לבא לזה ההשגה לעולם כי אם היה יודע בידיעה ממש שהוא בחינת הדעת אז היה בבחינת גדלות ממש, וזהו ואם ידעתי לא ישנתי שהם הסתלקות המוחין וזהו ויירא ויאמר, והבן כל זה כי קצרתי:

ספר אוהב ישראל - פרשת ויצא

והנה ה' נצב עליו. ר"ל שכל מקום שגלו ישראל שכינה עמהם כמ"ש עמו אנכי בצרה (תהלים צא, טו). וא"כ הוי שמירה בבעלים. ולא נשאר לנו כ"א צער השכינה כביכול ח"ו. וכשראה הש"י שיעקב הפסיק מחשבתו מהייחוד עליון מגודל צער השכינה וזרע ישראל. אז ניחם אותו והבטיחו אני אלהי אברהם אביך גו' לך אתננה. היינו כל מה שאתה שוכב ודואג עליו בודאי לך ולזרעך אתננה. אנכי עמך ושמרתיך וגו'. ר"ל אף בהיותם בגלות אנכי אהיה עמהם ואשמרם. והשבותיך אל האדמה. ר"ל אשיב את שבותם ואקבץ נדחיהם מקצה השמים עד אם גו' דברתי לך.

וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ יְהֹוָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי: וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם:

ספר דגל מחנה אפרים - פרשת ויצא ד"ה ויצא

והוא שאמר אכן יש ה' במקום הזה היינו שיש בחינת גדלות ואנכי לא ידעתי, פירוש, אחר אשר הביא ה' אותו לבחינת גדלות אמר לא ידעתי כי יש שם בחינת הוי"ה ולולא ה' בעזרתי לא יכולתי לבא לזה ההשגה לעולם כי אם היה יודע בידיעה ממש שהוא בחינת הדעת אז היה בבחינת גדלות ממש, וזהו ואם ידעתי לא ישנתי שהם הסתלקות המוחין וזהו ויירא ויאמר, והבן כל זה כי קצרתי:

וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵּבָה וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ:

ספר מאור עינים - פרשת ויצא

וזהו וישכם יעקב בבוקר שהשכים לבחינת אור בוקר דעת עליון שבמקורו ויקח את האבן אשר שם מראשותיו בחינת ראש ומקור הנובע מעולם האחדות וישם אותה מצבה נצבת על עמדה כאמור מבלי התחלקות ויצק שמן על ראשה שנשפע אור השפעה מהמקור עליון המכונה לשמן כנודע על כל בחינת הדעת שכולן שווין לטובה להיות נחשבין דברי אלהים חיים כאמור

ספר אוהב ישראל - פרשת בא

ועפי"ז י"ל הפסוק (בראשית כח, יח) ויקח את האבן. היינו השכינה הק'. אשר שם, היינו המאציל מראשותיו, לשון ראשון ר"ל שלקח יעקב את המלוכה הק' שעלתה לפניו ית' במחשבה ראשונה מכ"ע כנ"ל. וישם אותה מצבה. היינו שהמשיך לה מוחין קדישין עילאין... היינו המוחין שהמשיך להשכינה הק' וזהו מלוכה.

ספר אוהב ישראל - פרשת ויצא

וייקץ יעקב משנתו. ר"ל מבחי' השינה שהיא הסתלקות המוחין מגודל הצער כנ"ל. וחיזק את עצמו ויאמר אכן יש גו' לא ידעתי. ר"ל שדמיתי במחשבתי שח"ו הש"י יעזבם שם בהגלות ויהיו חלילה בהסתר פנים מהשגחתו ית'. אך באמת עתה אני רואה שגם שכינת עוזו היא עמם בגלות ובודאי לא יסיר עין השגחתו מהם. אין זה כי אם בית אלהים. מפני שהשכינה ג"כ עמהם ובודאי יזכרם לטובה ויגאלם. ואז חזר יעקב למחשבתו ודביקותו ראשונה. ויקח את האבן. ר"ל זה היסוד שהניח מחשבתו עליו. וישם אותה מצבה שפעל והעמידו קומה שלימה. ויצוק שמן על ראשה. היינו שהמשיך על מעשה ופעולה זו שמן הוא חכמה עליונה. ומשם משך שפע חיות וקדושה וייחוד המחשבה הוא חכמה עילאה להכנסת ישראל אשר היא אבן פינה יסוד מוצק ונעשה מזה בנין שלם בכל איבריו ופרקיו וחדריו המפוארים והוא מדור להשכינה כביכול. וייחוד להמקום בהוב"ש לשיקבה"ו.

וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל וְאוּלָם לוּז שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה:

ספר מאור עינים - פרשת ויצא

ויקרא שם המקום בית אל בחינת חסד אל ששם במקורו אינו כי אם חסד אל בלי מחלוקת כנראה למטה ואולם לוז שם העיר לראשונה לוז מלשון נלוז ומליז שהוא פירוש עקום ומעוקם עבור גודל המחלוקת וכשבא לשרשו נקרא בית אל פנימיות החסד

ספר אוהב ישראל - פרשת ויצא

וזש"ה ויקרא שם המקום בית אל שהוא בית ומדור להשכינה הנקרא אל. ואולם לוז שם העיר לראשונה. דבאמת גם קודם עשייתו זו של יעקב היו ג"כ כל הדברים בכח ביחוד העליון כי הוא ראשית המחשבה ושורש הכנסת ישראל דור ודור עד עקבות משיחא. אך היתה בבחי' לו"ז היינו שאבר אחד יש באדם שמו לו"ז והוא נקרא נסכא וממנו נבנה האדם כולו. וגם לעתיד לבא יהא התחיה ממנו כי אינו נרקב. וא"כ ודאי יש בו כח וחיות של רמ"ח איברים ושס"ה גידים והיא בחי' היולי הכלול מכל הצורות רק שאינם נגלים. כמו כן היה אז האבן הראשה ראשית המחשבה הכוללת ומקפת הכל מה שהיה ומה שיהיה רק שהיה עדיין בכח. ויעקב פעל שיצא מכח אל הפועל ולכך קראו בי"ת הנגלה לעין כל:

וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ: וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי וְהָיָה יְהֹוָה לִי לֵאלֹהִים:

ספר דגל מחנה אפרים - פרשת ויצא ד"ה ושבתי

ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' לי לאלקים. יש לפרש על הדרך הסוד דכוונת שים שלום הוא שיהיה יחוד הוי"ה אלקים, והוא שאמר ושבתי בשלום אל בית אבי שהוא חכמה כי חכמה הוא סוד אבא כידוע ואז והיה ה' לי לאלקים היינו שיהיה יחוד הוי"ה אלקים כנ"ל והמשכיל יבין:

ספר מאור עינים - פרשת ואתחנן

ועל כן אמר יעקב כשביקש כל צרכיו ואמר... אם יהיה אלהים עמדי וגו' ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש וגו' והיה ה' לי לאלהים כאמור לעיל כי הוא התפלל זה על כל הדורות הבאין המכונים בשם יעקב... שלא יחסיר להן הבורא ב"ה בקשתן כשיתפללו אליו באופן שהוי"ה יהיה בחינת של אלקים כאמור וזהו והיה הוי"ה לי לאלהים וזהו גם כן אם יהיה אלקים עמדי... ואז יהיה יחוד גמור גם כן למעלה כך עד שיושפע גם כן כמו כן למטה וזהו כלל גדול בכל עניני אדם והבן:

וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ:

ספר מאור עינים - פרשת ואתחנן

וע"כ אמר יעקב אבינו ע"ה (בראשית כ"ח, כ"ב) עשר אעשרנו לך שתי פעמים ולא אמר אתן לך חומש אך הוא מפני שיש בזה חומר וצורה כי המעשה הגשמית היא כלי והחיות שמשים בה בשעת הנתינה דהיינו האמונה והתשוקה שמשים בזה הוא בחינת צורה לכן חלקו לשתי בחינות עשר אעשרנו

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
[email protected]