נושאים

מעשה מבערגיר ועני - שיעור שמיני

מעשה מבערגיר ועני

 

פעם אחד היה רוח סערה גדולה ושבר כל האילנות, שהיו עומדים שם, ולא היה יכול להכיר האילן, שטמן שם הכתב, כי בעוד שהיו עומדים, היה לו סימן להכיר, ועכשו שנפלו, נתערב האילן בין האילנות, שהיו שם הרבה מאד, ולא היה יכול להכיר האילן; וזה אי אפשר לבקע כל האילנות לחפש הכתב, כי היו רבים מאד והיה בוכה ומצטער על זה מאד מאד, וראה, שאם ישב כאן, בודאי ישתגע מגדל הצער, שהיה קשה עליו מאד ונתישב, שמכרח לילך להלן, ויעבר עליו מה, כי בלא זאת הוא מסכן מאד מגדל הצער כנ"ל ולקח לו בשר ופרות בתוך שקו, וילך באשר ילך ועשה לעצמו סימנים באותו המקום שיצא משם

 

והיה הולך, עד שבא אל ישוב ושאל: איזה מדינה היא זאת? השיבו לו ושאל אם נשמע כאן מאותו הקיסר הנ"ל; השיבו לו: הן ושאל אם נשמע כאן מבתו היפת-תאר; השיבו לו: הן, אך שאי-אפשר להשתדך עמה כנ"ל ונתישב בדעתו: מאחר שאי-אפשר לו לבוא לשם, והלך אל המלך של אותו המדינה וספר לו כל לבו, ושהוא החתן שלה, ובשבילו אינה רוצה להשתדך עם אחר ומאחר שאי-אפשר לו לבוא לשם, בכן הוא מוסר לו כל הסימנים שבידו, דהינו השבעה מימות הנ"ל, ושאותו המלך ילך לשם וישתדך עמה, ולו יתן מעות בעד זה והכיר המלך, שדבריו כנים, כי אי-אפשר לבדות זאת מן הלב, והוטב הדבר בעיניו אך נתישב: אם יביא אותה לכאן, ואותו הבחור יהיה פה אין הדבר טוב לפניו, ולהרגו קשה בעיניו, כי מדוע יהרג על הטובה שעשה לו?! בכן נתישב לשלחו למרחוק מאתים פרסאות, וחרה הדבר מאד בעיני הבן הנ"ל על אשר הוא משלחו בעד טובה כזו שעשה לו, והלך שם אל מלך אחר גם-כן, וספר לו גם-כן כנ"ל, ומסר לו כל הסימנים, ולהשני הוסיף סימן יותר, וצוה עליו וזרזו, שיסע תכף, אולי יוכל להקדים את חברו, וגם אפלו אם לא יקדימו, יש לו סימן יותר מחברו

 

והשני נתישב גם-כן כנ"ל כמו הראשון, ושלח גם-כן את אותו הבן למרחוק מאתים פרסאות וחרה לו גם-כן מאד, וילך אל השלישי, ולהשלישי מסר עוד סימנים מבהקים ביותר

 

וילך ויסע תכף המלך הראשון הנ"ל ובא לשם, למקום בת הקיסר הנ"ל, ועשה לו שיר, ונעץ בתוך השיר על-פי החכמה זו כל אותן המקומות, דהינו השבעה עדים הנ"ל, אך על-פי השיר נזדמן לו, שלא סדרם כסדר את המקומות הנ"ל, כי כן הגיע לו על- פי חכמת השיר ובא לשם על המקום הנ"ל, והגיד השיר כשמע בת הקיסר המקומות הנ"ל, נפלא בעיניה, ונראה לה שמכרח שזהו בן גילה, רק היה קשה בעיניה על שלא סדרם כסדר, אך אף-על-פי-כן חשבה בדעתה, אולי מחמת חכמת משקל השיר בא לו זה הסדר, ונסכם בלבה, שזה הוא, וכתבה לו, שהיא משדכת לו, ונעשה שמחה ורעש, שנמצא לה בן גילה, והכינו על החתנה

 

בתוך כך בא השני והיה רץ גם-כן לשם ואמרו לו, שכבר היא משדכת, ולא השגיח על זה ואמר שאף-על-פי-כן יש לו דבר שיגיד לה שבודאי יפעל ובא והגיד שירו וסדר כל המקומות הנ"ל כסדר, וגם נתן עוד סימן יותר ושאלה אותו, מאין יודע הראשון ולהגיד האמת לא טוב לפניו, ואמר שאינו יודע ונפלא בעיניה מאד, ועמדה משתומם, כי גם הראשון ספר המקומות ומאין יתודע לאדם סימנים הללו? אך אף-על-פי-כן נראה בעיניה, שזה השני הוא בן גילה, מאחר שראתה בו, שספר כסדר וכו' כנ"ל, והראשון, אפשר על-פי חכמת השיר בא לו זאת, שהזכיר אלו המקומות, אך נשארה עומדת

 

והבחור הנ"ל, כששלחו השני, חרה לו גם- כן, והלך אל השלישי וספר לו גם- כן כנ"ל, ומסר לו עוד יותר סימנים מבהקים ביותר ולפני השלישי ספר כל לבו באשר שהיה לו כתב, שהיה מציר בו המקומות כנ"ל, בכן יציר לעצמו גם-כן על ניר כל אותן המקומות ויביא אליה והשלישי נתישב גם-כן כנ"ל, שאין טוב לפניו, שיביא אותה לכאן, וזה הבחור יהיה כאן ושלח גם-כן את הבחור עוד למרחוק יותר מאתים פרסאות וזה המלך השלישי רץ גם-כן לשם (דהינו לקח את היפת-תאר) ובא לשם, והגידו לו, שכבר יש כאן שני הנ"ל, והשיב: אף על-פי- כן, כי יש לו דבר, שבודאי יפעל והעולם לא היו יודעים כלל מפני מה היא נתרצה לאלו יותר מאחרים ובא גם השלישי והגיד שירו בסימנים מבהקים יותר, והראה הכתב עם ציור המקומות ונבהלה מאד, אך לא יכלה לעשות דבר מחמת שגם הראשון נראה שזהו ואחר-כך השני, על כן אמרה, שלא תאמין, עד שיביאו לה כתב ידה בעצמו אחר-כך נתישב בדעתו הבחור הנ"ל: עד מתי יהיו משלחין אותו בכל פעם להלן יותר? על כן ישב עצמו, שהוא בעצמו יניח עצמו לילך לשם, אולי יפעל הוא והיה הולך וסובב, עד שבא לשם ואמר, שהוא יש לו דבר וכו' ובא והגיד שירו ונתן עוד יותר ויותר סימנים מבהקים, והזכיר אותה, שלמד עמה בחדר אחד וכיוצא בזה, וספר לה הכל שהוא שלח המלכים הנ"ל ושטמן הכתב באילן וכל מה שעבר עליו אבל היא לא השגיחה כלל על זה (ובודאי גם הראשונים המלכים הנ"ל אמרו איזה טעמים על מה שאין בידם הכתב) ולהכיר אותו בודאי אי-אפשר, כי כבר עבר זמן רב, ולא רצתה להשגיח עוד על סימנים כלל, עד שיביאו לה הכתב, כי גם על הראשון סברה שזהו בודאי וכן על השני וכו', על כן לא רצתה וכו' כנ"ל ונתישב הבחור, שכאן אי-אפשר לעשות שהיות כלל, ונתישב לשוב ולחזר למקומו, אל המדבר שהיה בו, ושם יבלה ימי חייו והיה הולך וסובב להגיע למדבר הנ"ל, והגיע לשם, אל המדבר הנ"ל בתוך כל הנ"ל עברו בין כך ובין כך כמה שנים, ונסכם אצל הבחור הנ"ל שישב שם במדבר, ויבלה שם ימי חייו כפי מה שערך בדעתו חיות האדם בעולם הזה נחקר בדעתו, שטוב לבלות כאן מספר ימיו, וישב שם ואכל וכו' כנ"ל

 

 

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
any.site.n.site@gmail.com