נושאים

בעש"ט לפרשת וארא - ושמי ה' לא נודעתי

בעל שם טוב לפרשת וארא - ושמי ה' לא נודעתי

 

אור החיים שמות פרק ו פסוק ג

עוד ירצה באומרו ושמי ה' לא נודעתי וגו' פי' הודעת יחוד ב' שמות יחד שהם שמי ה' שנודעתי לך כאומרו וידבר אלהים אני ה', והוא סוד אומרו (מ"א יח) ה' הוא האלהים, והוא סוד אומרו (זכרי' יד) ה' אחד ושמו אחד, לא נודעתי להם להאבות פי' סוד ב' שמות יחד, שמי, ה', שהם אלהים הוי"ה שהדין יעשה רחמים ורחמים יעשו משפט לא נודעתי והבן. ואמר לא נודעתי כי ה' ברוך הוא הוא שמו ושמו הוא, ואינו כשאר הנבראים שחלוקים משמם ושמם חלוק מהם אשר על כן לא יצדק לומר לא הודעתי כי השם הוא המדבר ואם כן צריך לומר לא נודעתי.

 

דגל מחנה אפרים שמות פרשת תרומה

או יאמר ויקחו לי תרומה ופירש רש"י לי לשמי, על דרך הידוע (זוהר ח"ב פ"ו א) קודשא בריך הוא הוא ושמו אחד לא כבשר ודם כי שמו בפני עצמו והוא בפני עצמו ועיין באור החיים על פסוק ושמי ה' לא נודעתי להם (שמות ו', ג') וכן שמעתי מן אא"ז זללה"ה בשם החכם בעל חובות הלבבות, וצוה הקדוש ברוך הוא שיקח האדם להקב"ה אצלו כמו שמפורש (שמות כ"ה, ח') ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ממש אך איך אפשר ליקח הקדוש ברוך הוא כביכול שישרה אצל האדם והיינו על ידי התורה שהיא שמותיו של הקדוש ברוך הוא והוא הקדוש ברוך הוא ממש כנ"ל שהוא ושמו אחד וגם בזוה"ק (ח"ג ע"ג ב) איתא קודשא בריך הוא ואורייתא כולה חד וכשלומד תורה לשם הקדוש ברוך הוא והוא לקיים מצוותיו ולשמור הלא תעשה ומזכיר אותיות התורה שהן שמותיו של הקדוש ברוך הוא בזה הוא לוקח להקב"ה ממש כנ"ל ושורה עליו השכינה כביכול כמו שכתוב (שמות כ', כ"א) בכל מקום אשר אזכיר את שמי כשיזכיר שם של הקדוש ברוך הוא שהוא התורה הקדושה שכולה שמותיו (עיין בהקדמת רמב"ן על התורה) אז אבוא אליך וברכתיך נמצא בעוסקו בלימוד תורה לשמה בזה הוא לוקח לה' כביכול וממשיך עליו השראת השכינה הקדושה:

וזה יש לומר שמרומז בפסוק ויקחו לי היינו שיקחו שמי וממילא יהיו לוקחים אותי כי אני ושמי אחד, והיכן הוא והיכן שמו, תרומה, היינו תורה מ' היינו על ידי התורה כי התורה הוא שמי ממש, ואיזה, ללמוד ולעשות ולקיים וזהו מרומז תורה מ' היינו כי התורה ניתנה בארבעים יום

 

אור המאיר דברים פרשת שופטים

ומעתה תחזה גודל טובו יתברך, הלא בו בודאי אין שייך שם עצם, כי מה דמות תערכו לו, והוא למעלה מכל האותיות וציור תמונתם, וכמו שבארתי מה שאנו אומרים, הוי"ה שמך לעולם (תהלים קלה, יג), והכוונה אפילו שם הוי"ה שנקרא בספרים שם עצם, שמורה שהיוה כל הויות, עם כל זה גדלותו ובהירותו מרומם ומתנשא למעלה ראש, אפילו משם העצם, כי מי הנותן חיות בד' אותיות אלו, הלא הכל הוא מאתו יתברך, וכמו דאיתא בפתיחת אליהו בריש התקונים (הקדמה יז, א), ואנת הוא שלימו דכלהו וכד אנת תסתלק מנייהו אשתארו כלהון שמהן, כגופא בלא נשמתא, וזהו ה' שמך לעולם, רצה לומר אפילו מה שאנו קורין ותופסים לקרותם בשם העצם הוי"ה ברוך הוא, אינו רק לעולם, שיהיה בני אדם יכולין לקרותך בשם, להמשיך השגחתך עליהם, ובאמת הוא יתברך גבוה מכל השמות, ואחר כך שמעתי שאומרים זה בשם הבעש"ט זללה"ה.

ומעתה תבין שאמר ישעיה הנביא, בשם הקדוש ברוך הוא ובמקומו, האותיות שאלוני, אותיות ממש, שאתם קורין תואר שמותי וכנויי, שאלוני, שאני מלובש בהם דרך שאלה, ובאמת אין זה עצם יכולתי ואלהותי, וגמר אומר ליתן טעם למה אני בהאותיות בדרך שאלה, על בני ועל פועל ידי תצווני, לשון התחברות, אשר באמצעות האותיות, כחם יפה בפיהם, לחבר אותי על בני ועל פועל ידי, להמשיך השגחתו מרום המעלות עד עולם העשיה, והפה יכול לדבר לקרותו ולכנותו בתואר כינויו מצד פעולותיו, וזה עיקר התורה ותפלה שאנו מנענעים עם האותיות, וקיבוץ אורות צרופי השמות את שורשם במקום עליון, להמשיך משפע ברכה עליונה עד מדריגות התחתונים, ונעשה יחודים בד' עולמות אבי"ע, כנודע מכוונות התפלה.

 

דגל מחנה אפרים במדבר פרשת חקת

וכן הוא גם כן על דרך יחוד קריאת שמע כי הקורא קריאת שמע שחרית וערבית כאילו קיים והגית בו יומם ולילה (מנחות צ"ט ב) והיינו כי קריאת שמע הוא רזא דיחוד אלוהות והוא להאמין שהוא אחד ושמו אחד והוא בחינת אנכי ה' אלהיך שהוא שורש כל התורה כולה ולכן היה המלחמה על ידי יחוד קריאת שמע שהוא שורש התורה והיחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה כביכול ברוך הוא וברוך שמו לכן ויתיצב הפלשתי ארבעים יום (שמואל - א י"ז, ט"ז) ודרשו חז"ל (סוטה מ"ב ב) כדי לבטל קריאת שמע וכו' עיין שם פירוש כי זה מגמת כל הקליפות רחמנא ליצלן לבטל היחוד ודוד המלך ע"ה הבין זאת וחיזק את עצמו לעשות משם יחוד והיינו ממקום ובחינה שהיה שם אז כמו שאמר אא"ז זללה"ה ובקשתם משם את ה' אלהיכם וגו' (דברים ד', כ"ט) משם דייקא פירוש ממקום שהוא שם והבן

 

תורת המגיד דברים פרשת האזינו

והנה פשט הכתוב הוא עפ"י מ"ש רבותינו ז"ל (פסחים נ א), זה שמי לעולם וגו' (שמות ג, טו), לא כמו שאני נכתב אני נקרא, נכתב בהוי"ה ונקרא באדנ"י, ולכן אמר כי שם ה', כלומר שאני קורא אותו באדני, ומה גם ששם אדנ"י שהוא המלכות נקרא שם, כנזכר בכוונת קריאת שמע (פע"ח שער ק"ש פ"ט), וגם זה הוא פשט הכתוב (זכריה יד, ט) ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד, כי בעולם הזה כביכול אינו אחד, ושמו שנכתב כך נקרא כך, אף על פי שהוא אחדות גמורה, אעפ"כ נראה כמו שאינו אחד, אבל לעתיד לבוא במהרה בימינו אמן, שיהיה נקרא ככתבו יהיה אחד.

 

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
any.site.n.site@gmail.com