נושאים

מעשה בזבוב ועכביש - שיעור ראשון

מעשה בזבוב ועכביש

 

ענה ואמר: אספר לכם כל הנסיעה שלי שהיה לי:

מעשה במלך אחד שהיו עליו כמה מלחמות כבדות וכבש אותם, ולקח שבויים הרבה. (בתוך דבריו שהתחיל לספר זאת המעשה ענה ואמר בזו הלשון: תאמרו שאספר לכם הכל ותוכלו להבין), והיה המלך עושה סעדה גדולה (שקורין "באיל") בכל שנה באותו היום שכבש המלחמה. והיו שם על הבאיל כל השרי מלוכה וכל השרים כדרך המלכים, והיו עושין שם עניני צחוק (שקורין "קומעדייס"). והיו משחקים וצוחקים מכל האמות מהישמעאל ומכל האמות. והיו עושים ומעקמים בדרך שחוק כדרך הנימוס וההנהגה של כל אמה ומן הסתם מישראל גם כן היו עושין השחוק.

וצוה המלך להביא לו הספר שהיה כתוב בו הנימוסים וההנהגה של כל אמה ואמה. ובכל מקום שהיה פותח את הספר, היה רואה שכתוב בו ההנהגה והנימוסים של האמה, כדרך שהיו עושין בעלי השחוק ממש כי מסתמא גם זה שעשה הצחוק והקאמעדייא ראה גם כן את הספר הנ"ל. ובתוך שהיה המלך יושב על הספר, ראה שהיה עכביש, הנקרא (שפין), שהיה מרחש על צדי הספר, דהיינו על חדי הדפין, ומצד השני היה עומד זבוב. מן הסתם להיכן הולך העכביש אל הזבוב. ובתוך שהיה העכביש מרחש והולך אל הזבוב, בא רוח והרים את הדף מן הספר, ולא היה העכביש יכול לילך אל הזבוב. וחזרה לאחוריה, ועשתה עצמה בערמה כאלו היא חוזרת ואינה רוצה עוד לילך אל הזבוב. וחזר הדף למקומו. וחזרה העכביש לילך אל הזבוב, ואזי שוב הרים הדף ולא הניחה, (היינו שהדף חזר והרים את עצמו ולא הניח את העכביש לילך אל הזבוב), וחזרה. וכן היה כמה פעמים. אחר כך שוב חזרה העכביש לילך אל הזבוב, והיתה מרחשת והולכת עד שכבר חטפה עצמה ברגל אחד על הדף. ושוב הרים הדף את עצמו והיא כבר היתה על הדף קצת. ואזי הניח הדף את עצמו לגמרי עד שנשארה העכביש תחתיו בחלל בין דף לדף. והיתה מרחשת שם ונשארה מטה מטה עד שלא נשאר ממנה כלום. (והזבוב לא אספר לכם מה שהיה בה).

והמלך היה רואה כל זה, והיה מתמיה עצמו, והבין שאין זה דבר ריק, רק שמראין לו איזה דבר. (וכל השרים ראו שהמלך מסתכל ומתמיה על זה). והתחיל לחשב בזה, מה זה ועל מה זה. ונתנמנם על הספר. וחלם לו, שהיה בידו אבן טוב (שקורין "דומיט"). והיה מסתכל בו. והיו יוצאין ממנו גזמות אנשים. והשליך מידו הדומיט. והדרך אצל המלכים, שתולה על גביהם הפאטרעט (דמות דיוקן) שלו ועל גבי הפאטרעט תולה את הכתר. והיו אותן האנשים היוצאין מן הדומיט לוקחין את הפאטרעט וחתכו את ראשו. ואחר כך לקחו את הכתר והשליכו לתוך הרפש, (כל זה חלם לו), והיו אותן האנשים רצים אליו להרגו. והרים עצמו דף מן הספר הנ"ל שהיה שוכב עליו. והגן לפניו ולא יכלו לעשות לו מאומה, והלכו ממנו. ואחר כך חזר הדף למקומו. ושוב היו רצים להרגו וחזר והרים הדף כנ"ל, וכן היה כמה פעמים. והיה משתוקק מאד לראות איזה דף שמגן עליו, מאיזה נימוסים של איזה אמה כתוב עליו. והיה מתירא להסתכל. והתחיל לצעק: חבל, חבל. ושמעו כל השרים שהיו יושבים שם, והיו חפצים להקיצו, אך אין זה נימוס להקיץ את המלך. והיו מכים סביבותיו כדי להקיצו, ולא היה שומע.

בתוך כך בא אליו הר גבוה ושאל אותו: מה אתה צועק כל כך שזה זמן רב שאני ישן, ולא הקיץ אותי כלום שום דבר ואתה הקיצות אותי. אמר לו: ולא אצעק, שהם קמים עלי להרגני רק שזה הדף מגן עלי. השיב לו ההר: אם זה הדף מגן עליך, אין אתה צריך להתירא משום דבר, כי גם עלי קמים הרבה שונאים. רק זה הדף מגן עלי. בוא ואראך.

והראה לו שסביב ההר עומדים אלפים ורבבות שונאים ועושים סעדות ושמחים וכלי זמר מזמרים ומרקדין. והשמחה היא, שאיזה כת מהם חושב אחד ובא על איזה חכמה איך לעלות אל ההר, ואזי עושים שמחה גדולה וסעדה ומזמרים וכו', וכן כל כת וכת מהם. רק שזה הדף של אלו הנימוסים שמגן עליך, מגן עלי

 

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
any.site.n.site@gmail.com