נושאים

בעל שם טוב לפרשת משפטים - ורפא ירפא

בעש"ט לפרשת משפטים - ורפא ירפא

 

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ס עמוד א

דתני דבי רבי ישמעאל: ורפא ירפא - מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות.

 

מקור מים חיים בראשית פרשת נח הערה קנ

וזה לשון היכל הברכה סוף פרשת בהעלותך, שמעתי ממורי שכל תפילת אדם יהיה לתועלת השכינה שהיא נקראת תפילה שמתפללת למלאות חסרונה, וכל מה שנחסר באדם הוא בשביל שיש חסרון זה ממש בשכינה ברוחניות, וצריך האדם ליחד יחודים ולהתפלל שיתמלא החסרון ויתוקן הפגם למעלה, ובתיקון למעלה ממילא נמשך למטה, וכל האותות והמופתים שעשה האר"י בן שרה הריב"ש טוב, ריפא חולים גוססים, פיתח סומים שנתעוורו עיניהם, פתח מעיינות, פוקדו על ידו עקרות זקנות, מופתים פליאים שלא נשמעו מימות רבי חנינא בן דוסא וחביריו, הכל היה שהיה מיחד ומתפלל לתקן זה הענין למעלה בכנסת ישראל, וממילא נמשך למטה כל טוב וכל מיני תיקון, כי לית אתר פנוי מיניה ממש, בכל תנועה אלופו של עולם. אך לב יודע צער נפשו שאין כל העתים שוות, שלפעמים גובר עליו צער ומרה שחורה עד שאינו מרגיש בצער של השכינה, ומתפלל על הרגש צערו, והקב"ה מרחם על הכל, ויותר בקרוב היה נענה אם היה מבקש לתקן בשורש עליון, ועל צד היותר טוב, אבל אם מוטרד בצערו ואינו מרגיש כלל צער עליון, ואם יאמר ויתכוון להתפלל על השכינה כדי שיהיה נענה בקרוב, ובוחן לבות יודע שאין זה אמת במה שמתפלל על השכינה כי אינו מכוון בזה אלא להנאת עצמו, על כן אפשר שיהיה נדחה מכל וכל, על כן יתפלל כפשוטו לפי מה שהאדם הוא במדריגה בעת ההוא אם מרגיש גם כן צער השכינה וגם צערו הוא בהרגשה גדולה ביסורים, יאמר רבון עולמים צערי הוא גדול מאוד אבל אף על פי כן מרגיש אני בלבי צער עליון ומתפלל על שניהם, ויש שאף על פי שיש לו צער גדול עיקר הרגשה שלו צער עליון, יפרש כך, והכסיל שלא שת לבו לזאת יתפלל על עצמו לגמרי כי דובר שקרים וכו', אף צדיק גמור לא יאמין בעצמו ויפרש שניהם עד כאן לשונו

 

מאור עינים במדבר פרשת נשא

והנה מורי ורבי הרב מוה' דוב בער מק"ק מעזיריטש נבג"מ אמר על מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה במשנה (ברכות ל ב) אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש רצה לומר שהמתפלל על איזה צער שיש לו לא יכוין להנאת עצמו רק יעמוד להתפלל מתוך כובד של השכינה שנקרא ראש שבכל צרתם לו צר וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה (סנהדרין מו א) בזמן שאדם שרוי בצער שכינה מה אומרת קלני מראשי וכו' כי כל הדברים שהם הצטרכות האדם נק' אברי השכינה כב"י כגון רפואה פרנסה ושארי דברים כל דבר הוא אבר מהשכינה ומה שחסר למטה חסר גם כן למעלה כב"י וצריך לבקש רק שיתוקן למעלה ולא יכוין להנאת עצמו כלל ואם יעשה כן ממילא יתוקן למטה גם כן ורפואות הבעל שם טוב נבג"מ היה רק על ידי יחודים שהיה מייחד ומעלה השכינה אל מדת אי"ן וממילא ניתקן למטה גם כן ואפשר שזהו מאמר רבותינו זכרונם לברכה במשנה דאבות הנ"ל אם אין אני לי שהשכינה נקרא אני אני ה' אלקיכם וגו' וזהו אם אין אני לי רצה לומר שכוונתי בתפלתי כדי ליחד אי"ן ואנ"י ואיני מכוון לצורך עצמי מי לי רצה לומר שנמשך ממדת מי שהיא הבינה נמשך עלי גם כן כשניתקן למעלה ניתקן למטה גם כן וזהו ותשועת ה' כהרף עין ר"ל תשועת השכינה דהיינו כשיעלה אותה אל האי"ן כנ"ל הוא כהרף עין שהאין הוא למעלה מן הזמן כי הדבר שהוא בחינת אין אינו שייך שם זמן כלל ולכן התשועה הוא בהרף עין ואין חכם כבעל הנסיון (עקידה שער יד) שכמה פעמים הרגשתי בעצמי שהיה לי יסורים גדולים ופתאום כהרף עין באה תשועת ה' ואיני יודע אנה הם באים ואפשר שזהו סיומא דמתני' הנ"ל ואם לא עכשיו אימתי רצה לומר שנותן סימן להיכן תעלה המדת אנ"י למקום שאם לא עכשיו אימתי ר"ל שאינו שייך שם זמן כלל שהוא בהרף עין וזהו יסור יסרני יה וגו' יו"ד הוא בחינת חכמה שכולם בחכמה אתברירו והה' הוא בחינת אי"ן והם דבר אחד ולמה כדי להוציאנו מהשבירה וזהו ולמות לא נתנני וגו' ומטעם זה הוא בלתי אפשרי שיוכל הרופא לרפאות החולה עד תכליתו כי היסורים הם מחמת שהוא עדיין בהשבירה שהוא דבר הנפול וחכמת הרפואה היא גם כן חכמה שנפלה ואיך יכולים לתקן דבר שנפל בדבר שנפל ואינו יכול לתקן זה רק השי"ת לבדו וזהו תמים תהיה (דברים יח, ג) ר"ל לתקן השבירה שתהיה שלם וזהו עם ה' אלקיך שאינו יכול לעשות זה רק השי"ת לבדו וזהו נשא את ראש השכינה נקרא א"ת מפני שהיא כלולה מכ"ב אותיות שהם מא' עד ת' ר"ל שתעלה השכינה אל השי"ת הנקרא ראש וכשתעשה כך אז בני גרשון הם המדריגות שנפלו גם הם יעלו לבית אבותם וגו'.

 

בעל שם טוב ויקרא פרשת ויקרא אות א

ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר. אמר מרן הריב"ש טוב שכל הרפואות למד מפסוק ויקרא אל משה, עיין ליקוטי תורה פרשת וירא ותבין: (היכל הברכה ריש פרשת ויקרא)

 

מקור מים חיים על בעל שם טוב ויקרא פרשת ויקרא אות א

בספר ליקוטי תורה פרשת וירא דאיתא שם בטעמי המצוות במצות ביקור חולים וזה לשונו, החולה נמשך משם מ"ט שהוא שם מ"ה וארבע אותיות והם מ"ט כמנין חולה, לפי שחסר ממנו שער הנ' ולזה אירע לו החולי, והכוונה תהיה להמשיך לו שער הנ' ועל ידי זה יתרפא החולה והוא כללות של שם מ"ה ועל ידי זה הם נ' שערים עד כאן לשונו, ודבר ידוע ששער החמשים נקרא אין

 

מאור עינים במדבר פרשת נשא

הענין הוא כך כי כל הרעות והיסורים הם דינים ודינים אינם נתקנין ונמתקים אלא בשורשן ואיתא בזוה"ק בינה מסטרהא דינין נפקין והצדיק מעלה כל הדינים אל הבינה ושם נתקנין בשרשם. ולפ"ז צריך להבין למה אינו יכול הצדיק לעשות לעצמו כך דהיינו כשיש לו יסורים להעלות הדינים אל הבינה כנ"ל הגם שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ברכות ה ב) אין חבוש מתיר א"ע מבית האסורים מכל מקום צריך להבין למה הוא כך אך הטעם הוא כי אינו יכול לעשות זה רק בדעת ואיך יעשה כשנוטלים ממנו הדעת והמוחין שלו לכן אינו יכול לעזור לעצמו כלום ומטעם זה הוא מצוה גדולה שאחרים יתפללו בעדו ויעלו הדינין כנ"ל ועוד יתבאר לקמן. ולהבין איך נתקנים הדינין בשרשם גם מהו הלשון מסטרהא דינין נפקין כי הנה יש חמישים שערי בינה והמ"ט שערים הם נקראים סטרהא ושם הוא מקום מוצא הדינים וזהו צדיק מט לפני רשע (משלי כה, כו) מ"ט הם המ"ט שערים כנ"ל ששם הוא אחיזת הדינים אבל בשער הנ' שהוא נקרא אין שם הוא רחמים גמורים ואין שם דין כלל ולכן כשמעלים הדינים אל שער האי"ן נתקנים כמאמר הבעל שם טוב נבג"מ כי בדבר שאין לו שטח אינו שייך שבירה 

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
any.site.n.site@gmail.com