נושאים

בעל שם טוב לפסח - שתאמר יציאת מצרים בלילות

שתאמר יציאת מצרים בלילות

 

תולדות יעקב יוסף בראשית פרשת וישלח

כמו ששמעתי ממורי כי ענין גלות מצרים הי' שחסר מהם הדעת שידעו להכריע שיש בורא אחד המחדש בטובו תמיד מעשה בראשית וכו', עד שבא משה בחינת הדעת, ועל ידי הנסים שעשה נתפרסם בעולם שיש בורא אחד המחדש תמיד. אמנם בחינת דעת זה שנתגלה ביציאת מצרים, היה דעת דנוקבא, אך דעת דדכורא יתגלה לעתיד בימות המשיח, והיינו שיהיו עיניך רואות מוריך (ישעיה ל, כ), שיראו אותיות התורה והתפלה שלומדים ומתפללים לנגד עינים שהם עולמות מצוחצחות וכו'. וז"ש חז"ל עין רואה ואוזן שומעת וכו' (אבות פ"ב מ"א).

וז"ש בעל הגדה, אמר רבי אלעזר בן עזרי' הר[י]ני כבן ע' שנה וכו', ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות. ר"ל שיכול לפרסם חידוש העולמות שנקרא יציאת מצרים, בלילות שאין אורות ועולמות עליונות נראים, כי חושך הקליפות הנקרא לילות גורם זה שאי אפשר שתאמר יציאת מצרים שהוא פרסום חידוש העולמות. עד שדרשה בן זומא וכו', כי סגולת הדרשה לשבר הקליפות, ואז הי' יכול להראות פירסום יציאת מצרים מה שאי אפשר להראות, כי אם לעתיד יהי' נראה עין בעין, וז"ש חכמים כי תכלית זה יהיה לימות המשיח וכו', ודפח"ח.

 

בעל שם טוב שמות פרשת שמות בשם אוצר החיים פרשת בהר דף רס"ד ע"ב

שמעתי ממורי ענין גלות מצרים, וכן גלות המר הזה דעיניו כיונים דעבדין אונאה (זוהר ח"ג רצ"ג ב), שהרשעים סוברים שהעולם הפקר, ודרך רשעים צלחה, הכל מחסרון הדעת היה, וגלות מצרים היה שלא ידעו להכריע שיש לעולם בורא אחד מלא כל הארץ כבודו המחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית, עד שבא משה בחינת הדעת, ועל ידי הנסים שעשה נתפרסם בעולם שיש בורא והבורא משגיח בהשגחה פרטית על כל פרט ופרט ועל כל פסיעה ופסיעה ועל כל דיבור ודיבור, אמנם לא נתגלה אלא דעת דנוקבא, ולכן בגלות המר הזה הוא בבחינת נשים דעתן קלות (שבת ל"ג ב) ונסתלק הדעת עד שנתגבר המינות האומרים לא יראה יה, אך דעת דדכורא יתגלה לעתיד לימות המשיח, והיו עיניך רואות את מוריך שיראו אותיות התורה והתפילה שלומדים ומתפללים לנגד עיניהם, ויראו שהם עולמות מצוחצחות. וזהו ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות שיתפרסם כבוד אלהותו, עד שכל אחד ירגיש ויראה שמלא כל הארץ כבודו, כי חושך הקליפות גורם הסתרה ואונאה, עד לעתיד שיתגלה כבוד מלכותו, וכל העולם יראו שהכל ברצונו הפשוט, והכל היה נעשה על ידי השגחתו בפרט ובפרטי פרטיות, ובכל תנועה היה אלופו של עולם, כי כח הפועל בנפעל, ובריאת העולם כהדין קומצא דלבושיה מיניה וביה וכו' (בראשית רבה כ"א, ה'):

 

מקור מים חיים שמות פרשת שמות הערה יט

ובלקט אמרי פנינים דף ר"י ע"ב העתיק זה וכתב בזה הלשון, שמעתי ממורי כי ענין גלות מצרים הוא בכל יום כמו שנאמר (ירמיה ל"ב, כ') מופתים בארץ מצרים עד היום הזה, והוא בהסתלקות הדעת רצה לומר לידע להכריע שיש בורא עולם המחדש בטובו בכל רגע את כל מעשה בראשית ומשגיח על כל פרט ופרט ועל כל תנועה שם הוא אתו עמו, עד שבא משה בחינת הדעת ועל ידי הנסים והנפלאות שעשה נתפרסם בעולם שיש בורא אחד המחדש תמיד ומשפיע חיותו על כל בריה בכל רגע, אמנם בחינת דעת זה שנתגלה ביציאת מצרים אינו אלא הרגשת החיות והשכל והוא אספקלריא שאינה מאירה, דעת דנוקבא, רוח הקודש של הרגשה והבנה שכליית כידוע, אך דעת דדכורא יתגלה לעתיד בימות המשיח והיינו שיהיו עיניך רואות את מוריך... עין רואה ואוזן שומעת כרוזין של מעלה... וזהו ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות דהיינו שיוכל לפרסם חידוש העולמות והתחדשות השגחת אלהית על כל תנועה שיראו הכל זאת בעיניהם ממש, אף בלילות, בהסתרות וחשכות שעל ידי זה אין העולמות עליונים ואורות אלוהיות נראין, כי חושך הקליפות גורם להסתיר זה בכמה הסתרות ועל זה הצטער התנא ולא זכיתי להזדככות שיהיה בכוחי להסיר חשכות והסתרות הקליפות על ידי אותות ומופתים עד שיראו הכל התגלות אלהית שתאמר יציאת מצרים בלילות, כי אף שבפרט זה לא יהיה עד לעתיד ונגלה כבוד ה' ויראו הכל שכל העולם מלא שמות וצירופים ואלהות, והאיש הנלבב מדבק בהם באהבה ובדביקות קונו, ואז יראו זה בעיניהם ממש לעתיד, וכל זה בכללות העולם, אבל איש פרטי יכול להזדכך ולזכך דורו עד שיהיה להם מדריגה זאת גם בלילות ובגלות, וזהו עד שדרשה בן זומא, כמו שעשה מרן האר"י שהיה מפלפל בדרש בכח ובזיעה גדולה עד ששיבר כח הקליפות ואז היה יכול להראות לכל העולם פרסום אמונת אלהות ברוח הקודש ובדעת דדכורא, שהיה רואה כל ההוה שבעולם וכל האורות עליונים ושומע כרוזים של מעלה, ובאמת אי אפשר שיהיה זה בתכלית לכל העולם עד לעתיד, וזהו שאמרו חכמים כי תכלית זה יהיה לימות המשיח במהרה בימינו אמן כן יהי רצון, עד כאן לשונו:

ובפרשת תבוא דף קס"א ע"א ד"ה ובמורא גדול האריך שם בענין זה... שחסר מהם הדעת להכריע שיש בורא המחדש בכל רגע מעשה בראשית, והוא ממלא כל עלמין ולית אתר פנוי מיניה וממש אלופו של עולם בכל תנועה, עד שבא משה בחינת הדעת ועל ידי הנסים שנעשו על ידו נתפרסם שיש בורא המחדש ומחיה בכל רגע את כל העולמות ולית אתר פנוי מיניה ממש, אמנם בחינת דעת זה שנתגלה במצרים היה דעת דנוקבא וכו' כי היו שקועין במ"ט שערי טומאה, בקטנות ובחשכות גדול, ושם נתגלה עליהם אור שכינתו יתברך בהרגש ובנועם וזיו השכינה בחיות מופלא מעין עולם הבא, ובזה ידעו שאין שום מציאות בלתי ה' יתברך, ובכל לבושין וכיסוין והסתרות פנים שם אלופו של עולם, ובדעת זה שאדם יודע שהקב"ה מסתתר שם בכל תנועה ותנועה ואלופו של עולם בכל תנועה אזי בידיעה זאת יתפרדו כל פועלי און ואין זה הסתרה כלל, (עיין לעיל פרשת ויגש בהגה ה'), כי תיכף מרגיש חיות ואור אלהות, אבל לגבי חייביא אשתני ואסתתר (עיין לקמן פרשת וילך אות ז') שאינם מאמינים במציאות אלהותו יתברך בכל תנועה, ולכן אשתני ואסתתר לגבייהו ואינן מרגישין שום אור וחיות ולכך כחשו בה' ויאמרו לא הוא (לשון הכתוב ירמיה ה', י"ב) ולכך בא המצוה אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים, שהיית בשערי טומאה עד קרוב לאבידה, ושם נתגלה השכינה והאיר לך בדעת לגאול אותך, ומזה תדע ותאמין שבכל תנועה אלופו של עולם מסתתר שם, והוא מצות עשה שידע האדם שאין שום מסך מבדיל בינו לבין אלהיו ובפרט בשעת תורה ותפילה, גם שיעלו לפניו כמה מחשבות זרות וחומות נשגבות ידע שהם לבושין וכיסוין שהקב"ה מסתתר שם לראות למי יפנה לבבך... ואף על פי שהאותיות עדיין הם חומריות ובפרט כשהם מעורבין במחשבות, אף על פי כן אין שום מציאות בלתי ה' יתברך ויתחזק עצמו לדבק נפשו בעולמות ונשמות ואלהותו יתברך... וכאשר אנשי הדעת יודעין זה שאלופו של עולם בכל הבל ודיבור ותנועה אז נשברין כל החומות ונסתלקין כל המחשבות בגילוי השכינה אורו יתברך המאיר וכו':

 

מקור מים חיים שמות פרשת שמות הערה כ

עיין בספר צפנת פענח לפרשת תרומה סוף פן א' דף פ"ז ע"ב וזה לשונו, שמעתי פירוש המשנה עין רואה ואוזן שומעת, כי ראוי להיות עין רואה מסוף העולם ועד סופו, ואוזן שומעת קול כרוזים של מעלה רק הגשמי והחומר הוא מפסיק, ובזה כתבתי ביאור פסוק (תהלים קט"ו, ד') עצביהם כסף וזהב וגו' עינים להם ולא יראו וגו' ואחר שהוסר החומר שהוא מסך מבדיל אז היה בן יאיר שהאיר עיניהם של ישראל וכו' עיין שם... ובספר אור הגנוז שישנו בידינו בכתב יד המחבר ז"ל כתב וזה לשונו, כמו שידוע בשם הבעל שם טוב ז"ל עצביהם כסף וזהב על ידי זה עינים להם ולא יראו, פירוש עינים להם, רואים הכל בגשמיות על כן ולא יראו בהשגת רוח הקודש, פה להם, בשבילם, על כן לא ידברו, להיותם מדברים ברוח הקודש שכינה מדברת מתוך גרונם, עד כאן לשונו:

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
any.site.n.site@gmail.com