נושאים

בעל שם טוב לפרשת אמור - להזהיר גדולים

בעל שם טוב לפרשת אמור - להזהיר גדולים על הקטנים

 

תולדות יעקב יוסף ויקרא פרשת ויקרא

ובזה יובן אלופינו מסובלים, שהקטנים נשמעים וסובלים לגדולים, בין בשמיעה כפשוטו, בין באסיפה וחיבור, כמ"ש (שמואל א טו, ד) וישמע שאול את העם וגו', וזה נמשך מזה, ואז מתוך כך אין פרץ וגו'.

אך שמא יאמר כל אחד כי אני הוא גדול והם הקטנים, וראוי שישמעו לי, לכך ביאר אשרי העם שככה ל"ו, ר"ל שזה טובתו של הקטנים אם ישמעו, וז"ש אשרי העם שככה ל"ו, ומה יתרון לגדולים בזה, לכך כל אחד יעשה לטובת עצמו שניצול בגשמי. וגם שיש לו מדריגות משה גימטריא שכ"כה, שיהי' עניו ושפל מכל האדם אשר על פני האדמה (במדבר יב, ג). ועל ידי זה אשרי העם גם ברוחני שידו"ד אלדיו, לקיים ובו תדבק כנ"ל, ועוד כי אשכון את דכא כתיב (ישעיה נז, טו), מה שאין כן גסי הרוח אמר ה' אין אני והוא יכול לדור בעולם, וכמ"ש בש"ס דסוטה (ה א) יעו"ש.

אמנם מאי טעמא באמת אם הקטנים נשמעין לגדולים מתוך כך אין פרץ וכו'. ונ"ל, דכתבתי בהג"ה במקום אחר לנפש לא יטמא וגו' (ויקרא כא, א) להזהיר גדולים על הקטנים (יבמות קיד א), שהוא סוד מאור הקטון ומאור הגדול, יעו"ש. והנה אם קטנים בסוד השמיעה שומעין לגדולים, נעשה יחוד אדנ"י סוד השמיעה ומקבל, עם ידו"ד סוד המשפיע ואו הוי שני מאורות הגדולים כשהם בחיבור א', וזה סוד ונתתי שלו"ם באר"ץ (ויקרא כו, ו), ע"י יחוד הנ"ל הוי שלום בארץ, מה שאין כן בהיפך, כמו ששמעתי ממורי, כתבתי במקום אחר.

 

תולדות יעקב יוסף ויקרא פרשת אמור

וז"ש רז"ל (יבמות קיד א) אמר ואמרת, כפל, להזהיר גדולים על הקטנים. ור"ל לא בלבד שיקשטו גדולי וראשי הדור את עצמן, רק להזהיר גדולים על הקטנים שהם הרשעים שהם מקטני אמנה, להזהיר הגדולים שיחזירו למוטב את הקטנים ג"כ, וכן כתב מפורש בתקונים (בסופו קמ. ב) שהרשעים נמשלו לקטן שאין בו דעת, יעו"ש.

 

בן פורת יוסף בראשית פרשת חיי שרה

ומסיים הפסוק ואמר כי אחרית לאיש שלום, ור"ל שנותן טעם במה שצריך לייחד תחלה שמאל בקו אמצעי ואח"כ אל קו הימין, ולא לייחד ולחבר תיכף שמאל בימין, לכך ביאר ואמר כי אחרית וגו', כי להעלות ולחבר מדריגה תחתונה הנקרא אחרית אל מדריגה ראשונה הנקרא איש, כמ"ש (תהלים א, א) אשרי האיש, כי תואר איש הוא סוד ג' ראשונות כנודע בתיקונים יעו"ש, זה אי אפשר כי אם על ידי דבר ממוצע, והיא נק' שלום שיש בו כח לחבר ב' הפכים, משא"כ בלאו הכי, וזש"ה כי אחרית לאיש שלום, ר"ל לחבר אחרית לאיש הוא על ידי שלום.

וזהו סוד כל היחודים והברכות, כמ"ש בשם הרב מו' יצחק פיסטנר בכוונה ברוך אתה ה' וכו', והבן.

 

בן פורת יוסף בראשית פרשת תולדות

ושמעתי בשם המנוח הרב מוה"ר יצחק פיסטנר כוונת הברכה, אתה חסד, הוי' קריאתו וכתיבתו אדנ"י יהו"ד, אלדינו גבורה, להמתיקו עם אתה שהוא חסד על ידי הוי' שקריאתו אדנ"י דינא רפיא, והוא ממוצע בין דינא קשיא לדינא רפיא, ואז יוכל להמתיקו, משא"כ בלאו הכי וכו', ודפח"ח, והבן.

 

תולדות יעקב יוסף דברים פרשת דברים

דכתבתי במקום אחר דשמעתי מפי החסיד המפורסם מוהר"ן זלה"ה, גם שהחיות רצוא ושוב ויש זמן שאדם הוא בבחי' הקטנות, מ"מ הלא יש בחי' שלומי אמוני ישראל שהם בבחי' הגדלות, ומצד האחדות והתחברם יחד א"כ במקום קטנות יש שם גדלות, וזה כלל גדול שלא ימוט לעולם, והבן, ודפח"ח. ונ"ל דאמרו חז"ל (יבמות קיד א) להזהיר גדולים על הקטנים וכו', ר"ל שיתחברו גדולים וקטנים אז לא ימוטו, וק"ל.

ובזה יובן בין פארן ובין תפל, כי ימי הקטנות נק' תופל, וימי הגדלות נק' פארן, ומצד האחדות הוא מחובר תמיד בין פארן ובין תפל, וא"כ לא ימוט לעולם, והבן.

ושפיר אמר משה רבינו רבן של כל ישראל ג' כללים אלו הצריך לכל ישראל בעבודת ה', שלא ימוטו בין בימי הקטנות ובין בימי הגדלות, והבן.

 

צפנת פענח שמות פרשת בשלח

וכעת נראה לי, דשמעתי מפי מוהר"ן זללה"ה גם שהחיות רצוא ושוב שיש קטנות וגדלות בעולם שנה ונפש, מכל מקום מצד האחדות במקום שיש קטנות שם יש גדלות, כי בחינת אנשי החומר הם בבחינת הקטנות ושלומי אמוני ישראל הם בבחינת הגדלות, ובהתחברם יחד הם גם כן בסוד גדלות, וזהו כלל גדול שלא ימוט לעולם, והבן ודפח"ח. וכן כתבתי ביאור פסוק (דברים כט, כ) והבדילו ה' לרעה וכו'. ובמקום אחר כתבתי אם אלופינו מסובלים (תהלים קמד, יד) שהגדולים נסבלים על הקטנים, שהקטנים נשמעים לגדולים, אז אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחובותינו וכו', והטעם מבואר כאן, כי הפרצה מצוי בימי הקטנות, מה שאין כן בימי הגדלות כנודע, ומעתה בהתחבר קטנים סוד קטנות, עם הגדולים סוד גדלות, אז אין פרץ וכו', והבן.

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
any.site.n.site@gmail.com