נושאים

בעש"ט לפרשת ואתחנן - ועבדתם שם אלהים אחרים

בעל שם טוב לפרשת ואתחנן - ועבדתם שם אלהים אחרים

 

והפיץ ה' אתכם בעמים וגו' ועבדתם שם וגו' ובקשתם משם את ה' אלהיך ומצאת וגו'.

 

תולדות יעקב יוסף דברים פרשת דברים

ונ"ל דשמעתי ממורי משל לסוחר[1] אחד שהיה בים, והיה סוער הים[2] והולך למאוד עד סכנת מיתה, אז הסוחר עמד בתפלה שינצל בזכות אשתו הצנועה[3]. והיה שם עכו"ם עובד ע"ז, ותמה על הסוחר שהתפלל עבור זכות אשתו. והשיבו שבאמת ראוי להפליג בשבחה.

ואמר זה עכו"ם אני אלך ואפתנה[4], ואיזה אות אתה מבקש ממנה, והשיב שיש לה טבעת א' חשוב על ידה, ואם יביאנו אזי ידע וכו'. והסכימו על איזה קנס, שיתן כל אחד סחורתו לזה שכנגדו שינוצח.

והלך אצלה לפתותה, ולא יוכל להתקרב אצלה כלל, וחזר ובא אלי' כמה פעמים באומרו שיש לה סוד מבעלה ולא השגיחה עליו, עד ששכר את שפחתה לגנוב ממנה הטבעת זה בכמה תחבולות שעשה ועלתה בידו[5], ובא עם טבעת זה הסימן לבעלה ולקח הסחורה ממנו ובא בספינה ריקנית אל ביתו, ובשמעה האשה מביאת בעלה אז קשטה את עצמה ויצאה לקראתו בדברי ריצוי ואהבה שהיה ביניהם מאז וקדם, וכל זה לא נכנס באזניו, והיתה תמה עליו ולא ידעה על מה ולמה זז מחיבתה ואהבתה, ובא עמה לביתה ולבו בל עמה.

וסיבב הדבר עד ששלחה מעל פניו בספינה על הים בלי מנהיג, רק הבעל כסות ולשון שינה כאילו הוא מלח א' ממנהיגי ספינה לבדו[6], והלכה בספינה כמה ימים בלי מאכל ומשתה, והתחננה מזה המלח שיתן לה מעט אוכל להשיב נפשה, ואמר אם תנשק אותי אזי אתן לך וכך עשתה בהכרח[7], ואח"כ תבעה לתשמיש וכו'[8].

ויהי היום באה הספינה לחוף הים וזרקה הספינה וקפצה ליבשה וביקשה אוכל, ומצאה ב' אילנות א' שהאוכל ממנו נעשה מצורע, וב' האוכל ממנו נתרפא מצרעתו, ולקחה זה בתרמילה עד שבאה לבית המלך בדמות איש, והוצרך שם לרפואה זו, והיא עשתה רפואה ונתנו לה הון רב[9].

וחזרה לביתה ומצאה לבעלה, והתרעמה עליו מה שעשה לה, ושילחה מביתה בספינה עם מלח אחד מכוער והוצרכה לנשקו ושאר דבר מכוער עבור גודל צער אכילה וכו'[10]. והבעל שמח בלבו על גודל תערומותה וצניעותה, וחקר הבעל וימצא הדבר ששקר ענה בה העכו"ם שגנב טבעתה, ונתברר הדבר, ואז עשה בו שפטים וכו'[11].

 

 


[1] נתיב מצוותיך: כי סוחר זה הקדוש ברוך הוא, שבכל ימות החול יורד לים לברר הברורין... והששה תחתונים ששה קצוות דאצילות יורדין לים הנקרא נגה... וכשיורדין הששה קצוות בתוכם נקראים סוחרים להעלות ולברר, ואין כח רק בזעיר לברר, ולכן הם ששת ימי חול הוא נגה, וששה קצוות הם הבוררים כל ימי השבוע, אך ביום השביעי שהוא יום השבת נגד מלכות שם אין בירור, כל כבודה בת מלך פנימה

[2] נתיב מצוותיך: והים סוער מאוד שהקליפות הומין ומרעישין לטרוף טרף, והתגברות הדינים, עד סכנת מות, ירידות המדריגות והשפע למקום הקליפות הנקרא מות

[3] תולדות יעקב יוסף פרשת דברים: ואשה צנועה היא השכינה, בסוד אשת חיל עטרת בעלה (משלי יב, ד). נתיב מצוותיך: אך ביום השביעי שהוא יום השבת נגד מלכות שם אין בירור, כל כבודה בת מלך פנימה... ועמד הסוחר להתפלל יהי רצון שיכבשו רחמי דעתיק את הכעס, עלה עשן באפו, ואש מפיו של זעיר תאכל, ויגולו רחמי דעתיק על מדותי, וכד רצון דא אתגלייא, כל צלותין דלתתא אתקבלין, ומתנהרין אנפוי דזעיר, וכולא ברחמי אשתכח, וכל דינין איתטמרין ואתכפיין, אימתי אתגלייא בשבת (זוהר ח"ג רפ"ח ב), וזהו בזכות אשתו הצנועה ששורשה מדעת דרישא דלא אתיידע מרחמי דעתיק, זכור את יום השבת עטרת בעלה.

[4] תולדות יעקב יוסף פרשת דברים: ונתקנא הס"ם ואמר עכשיו שיש להם בהמ"ק וקרבנות, אבל אם תרצה לנסותן תחריב הבית המקדש ואני אפתנה כביכול וכו'. נתיב מצוותיך: והיה שם גוי, זה הס"מ ימח שמו, גוי אובד עצות, ואמר הגוי אני אלך ואפתנה לישראל

[5] תולדות יעקב יוסף פרשת דברים: על ידי השפחה גנב הטבעת, הם סוד גורל ב' השעירים א' לה' ואחד לעזאזל, ועל ידי החטא עלה בשמאל וכו' ונחרב הבית, וכמו שכתב הרמב"ן וכו'. נתיב מצוותיך: ועיקר בריאת ישראל לשבר הרע והטבע המגושם ולהעלות הנשמות והבירורין, בסוד אלף עלמין דחתימין בעזקא דכיא, שביאר מרן האר"י שהם שורש כל הבירורין מסוד שם אל"ף, אל"ף למ"ד, אל"ף למ"ד ה"ה, אל"ף למ"ד ה"ה יו"ד, אל"ף למ"ד ה"ה יו"ד מ"ם, אשר משם כל הטבע הנקרא טבעת ועזקא, ונתבררין במחשבה שהוא עזקא ארבע מוחין מ"ם סתומה, ונמשכין ליסודה, ששם גם כן עזקא... ועל זה אמר המגיד מקאזניץ, וזדים, המחשבות, טבעת עשית טבעות ועזקא, ומשם אלהים הנ"ל משם שורש כל הטבעיים וצורת החומריות, שצריכין לשבר החומר ולאכול ולעשות כל צרכי הגוף בקדושה ובטהרה, והרשע גנב הטבעת על ידי השפחה, שהוא היצר הרע שבאדם הנקרא שפחה כנודע, שרודף אחר ישראל בכמה רדיפות וצרות ודחקות וגזירות רעות, עד שלא נתנם השב רוחם עליהם, ומגודל הצער והעצבות גובר עליהם תאוות העולם הזה, ואינם יכולים לשבר התאוות לגמרי כי זה אי אפשר כל כך, אלא על כל פנים במעט לב שמח, והוא רודף אותם בתחבולות וביסורים, עד שהשפחה היצר הרע גובר וגונב הטבעת, שהם תאוות ועניני עולם הזה, ומוסרם ליד הרשע, ואדם הולך אחר יצרו ואינו מניחו לקדש עצמו בקדושה ובטהרה, ועלתה בידו, ובא עם הטבעת ולקח את הסחורה.

[6] תולדות יעקב יוסף פרשת דברים: ושלחה בספינה, וכביכול הש"י שינה את עצמו בתוך שם קדוש סאל וכו'. היכל הברכה פרשת תבוא: והוא בעצמו מלח ומנהיג הספינה ומצמצם עצמו בלבושים כאלו, עד שנראה כאילו היה אל גוי אשר לא ידעת אתה ואבותיך, והוא עצם השגה והתגלות אלהות להדורשים אליו באמת

[7] נתיב מצוותיך: והתחננה מזה המלח שיתן לה מעט אוכל, שמגודל הסתרה נופלין משורש אמונה ובטחון, ומשימים בטחונם בסיבה, ובהתנהגות עולם הזה, במשא ובמתן ובשאר דברים, ומחמת גודל צערם נשכח מהם לרגע שסיבת כל הסיבות ומנהיג הכל הוא הבורא, ולפעמים מחמת רוב צער ובלבול הדעת, עושה איזה חנופה ושקר ומנשק וכנ"ל, אף על פי כן אין שום מציאות בלתי ה' יתברך, שהרי בכל רגע מוכן כל איש ישראלי למסור גופו ונפשו והונו ורכושו לה' יתברך, אלא שמרוב צרות וחשכות הגלות, סובר על הרע שהוא טוב ושגם זה הוא רצון הבורא, ועושה איזה דבר מכוער, אבל הוא על ידי בלבול הדעת ושכרות מרוב צרות, וכל זה על ידי התגברות הרשע, שמגביר הרע להחטיא ולמרוד בו יתברך שמו, כי הוא מצד הרע חוטא ומורד, ומלאך אחד הולך אחריו ואומר לו עבד מוסרח אל תמרוד במארך זכור את בוראך, אבל לפעמים מטעה את עצמו ומטעה כל הרשעים וכו', מה נאמר ומה נדבר בזמן הזה המר, בודאי יש לנשק לכל מי שבשם ישראל יכונה, ולעורר עליו אהבה וזכות, כי כל מה שגנב העבד המוסרח הכל שקר, כי נפשות ישראל מוסרים נפשם בכל רגע על קדושת שמו יתברך, וכל הרע עושה הרשע, שכל כך גובר ברשעות שלו ובצרות וביסורים, עד שנסתלק דעת כל אחד מהם, וכל הרשעים שבמדינה זאת ובפרט במדינות אשכנז, נשבע אני בחיי עולם שכולם אנוסים כתינוק שנשבה בין הגוים ובלי דעת ידברו:

[8] תולדות יעקב יוסף פרשת דברים: כי מורי עשה עליות נשמה וראה איך מיכאל אפוטרפסא רבא דישראל, המליץ עבור ישראל, שכל חוב שלהם הוא הכל זכות, כי כל שעושין פסלנות ושאר דברי חוב, הכל כדי שיוכל לעשות שידוך עם ת"ח, או לעשות צדקה וכיוצא בזה, הכל מוכרחים וכו'. היכל הברכה פרשת תבוא: אבל לפעמים מרוב צער ומרירות ומקטנות ויסורין וירידות והסתרות פנים מאוד, אינו מרגיש ונשכח הכל, ואז ועבדת, באיזה מדה רעה כעס וגאוה וכו', ותצטרך להכניע לך וכו' עץ ואבן וכו', אבל תדע שבכל אלו ההסתרות אלופו של עולם שם, והוא מלח ומנהיג הספינה, ולית אתר פנוי מיניה וכו'. נתיב מצוותיך: כי באמת אין שום דבר הבא לנגד ישראל הן מחשבה הן מעשה, שיהיה כולו רע, אלא צריך להסיר את הרע ממנו מה שנאסר על פי התורה, ואז הפנימיות נהפך לטוב ונעשה עוזר ומסייע לעבודת ה'. נתיב מצוותיך: ושלחה מעל פניו בלי מנהיג, רק הבעל כסות ולשון שינה כאילו הוא מנהיג, כי באמת בגלות המר הזה שבאנו באש ובמים, הסתרות הנהגה הוא מאוד, עיניו כיונים (שיר השירים ה', י"ב) דעבדין אונאה לבני נשא (עיין לעיל פרשת שמות אות י"ז) שהפוקרין כופרין, ומתחזקין ואומרים לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב (תהלים צ"ד, ז'), והבעל כסות ולשון שינה, שמתכסה ומסתתר בתוך עניים ואביונים, לבבות נשברות, ואין עוד נביא, ובאמת אין שום תנועה קטנה בלתי הארת ורצון אין סוף, ומשגיח על כל תנועה.

[9] נתיב מצוותיך: ויהי היום זרקה הספינה ליבשה, למקום דירת הצדיקים, ומצאה שני אילנות, הם תלמידי חכמים כמבואר בזוהר בלק (ח"ג ר"ב א) על פסוק כי תצור אל עיר לא תשחית את עצה דא תלמיד חכם, וכן התורה עצמה הוא אילן, מה אילן אית ביה שורשין קליפין מוחא ענפין טרפין פרחין איבא, אוף מלין דאורייתא אית בהו פשט דרשא רמז גמטריאות רזין טמירין רזין סתימין, והיה כעץ (תהלים א', ג'), וידוע שהתורה אית בה ימינא ושמאלא סם חיים וסם מות (יומא ע"ב ב) שיש שלמדו תורה בסם המות (עיין לעיל פרשת מסעי אות ד') עד שפשטה הצרעת ונעשו אפיקורסים מינים רחמנא ליצלן, ולימוד התורה של סם חיים מרפא לנפש, כי ממנו תאכל... עד שבאה לבית המלך בדמות איש, כמבואר בזוהר (עיין בזוהר חדש לך כ"ח ע"ד) הביאני המלך חדריו (שיר השירים א', ד') דא עלמא עילאה עולם הבינה, שהוא התקשרות מלכות בבינה הנקרא מלך, ושם אתלבשת במאני דדכורא עטרת בעלה, זכור את יום השבת כמבואר בזוהר הרקיע, וגם שם צריכין לרפואה זאת... ועל ידי תורה לשמה של הצדיקים ממשיכין מוחין דאבא ונתרפא מנגעו, ודוחה הקליפות לנוקבא דתהומא רבה, ונתנו לה הון רב עטרת פז, סלקא עטרה ואתיישבת ברישא דמטרוניתא, והתקשרות מלכות בבינה גורם קירוב קץ הגאולה... כשיש נשמות קדושות שיש להם כח לעלות עד הבינה ועל ידיהם תעלה המלכות היא ממהרת לבוא קץ הגאולה, ועל ידי זה חוזרת לבעלה והתרעמה עליו, כמבואר בילקוט... שאינה מתנחמת משום נביא וחוזה, ומתרעמת עד שעושה הקדוש ברוך הוא שפטים זבח גדול בבצרה (ישעיה ל"ד, ו')

[10] תולדות יעקב יוסף פרשת דברים: וזה סוד הוידוי - תרעומות השכינה אליו ית' איך שהוכרחה וכו'.

[11] תולדות יעקב יוסף פרשת דברים: ואח"כ הוברר הדבר ששקר ענה בה, ואז זבח לה' בבצרה וכו' (ישעי' לד, ו), ודפח"ח

 

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
any.site.n.site@gmail.com