נושאים

בעל שם טוב לפרשת ראה - פתוח תפתח את ידך

בעל שם טוב לפרשת ראה - כי פתוח תפתח את ידך

 

בעל שם טוב דברים פרשת ראה, מבשר צדק פרשת ראה

כי פתוח תפתח את ידך לו וגו'. שמעתי בשם הבעל שם טוב זלה"ה פירוש הפסוק (תהלים י"ז, ט"ו) אני בצדק אחזה פניך, היינו כי כשאדם נותן פרוטה לעני אזי עושה יחוד, דהפרוטה הוא י' וחמש אצבעות הנותן הרי ה' ופשיטות ידו של הנותן הרי ו' ובנתינתו לחמש אצבעות של עני הרי ה' אחרונה יד העני, ועל ידי זה גורם המשכת רחמים כי כסדרן הוא רחמים גמורים, וכל זה הוא כשהנותן מתחיל בנתינת הצדקה טרם הפשטת יד העני, אז השם הוא כסדרן וממשיך רחמים לעולם, ולא כן כשהעני מתחיל בפשיטת ידו לבקש, אז אין השם כסדרן, וזהו אני בצדק אחזה פניך, כשאני הוא המתחיל בענין הצדקה, אז אחזה פניך, שאני גורם יחוד בארבע אתוון כסדרן והוא פניך, רחמים, אבל כשאשבעה בהקיץ, רצה לומר כשהעני מקיץ אותי בפשיטות ידו לתבוע הצדקה, אז תמונתך, שאין זה רק התמונה של ד' אתוון, לא בפנים, וזהו כי פתוח תפתח את ידך לו היינו שאתה תהיה הפותח ויהיה השם כסדרן:

 

באר מים חיים בראשית פרשת וירא

כי נודע טעם מה שאמרו חז"ל (בבא בתרא ט' ב) הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות כי הנותן פרוטה לעני הוא בחינת יחוד וא"ו ה"א שבשם כי הוא"ו הוא הנותן וה"א המקבל והם מעוררין מיין נוקבין למעלה למעלה ומתיחדין בחינת יו"ד ה"א שבשם ואז נעשה שם הוי"ה כסדרו, ונעשה ששה אותיות ו' ה' והוי"ה ועל ידי זה מתברך בשש ברכות.

 

סידורו של שבת חלק ב דרוש ב פרק ב אות ד-ה

ולחזק ענין הלז אציג לך מה ששמעתי כעין זה מפי אדומ"ר הרב הקדוש איש אלהים מופת הדור ופלאו מוהר"ר יחיאל מיכל. זצוק"ל זי"ע ועכ"י מ"מ דק"ק זלאטשוב. על מאמרם זה. ה"ו זה שמו של הקדוש ברוך הוא אשר מג' ד' בעצמם נעשה ה"ו. כי תמונת הג' הוא ארוך כמו וא"ו ורגל בסופה כעין יוד. ומורה על בחי' ההשפעה והמשכה כדוגמת הצינור הממשיך מים אל הבור הרחוק מהמקור וכשעוד המים בתוכו הוא ג'. כי היוד שבסופה מורה על מקוה המים שעודנה בתוכו ולא יצא לחוץ והמים האלו המה בקצהו כי רצים להיות מתאוים להשפיע להבור והבור מכונה אז ע"ש הדל"ת כי דל הוא וצמא למים וממתין על השפעת הגימל שהוא גומל וכשגומל חסד עם הדל אז נעשה מהד' ה' כי קיבלה המים שברגל הג' שהיא היו"ד ונעשה ה' והג' נעשה וא"ו כי פשטה רגלה אל הדל"ת ונעשה ה' ונמצא שנעשה מג' ד' וכשנעשה כך נשלם רצון ה' שרצה בזה ההשפעה שיתמשך מי"ה שבשמו שהמה מכונים למעיין מקוה המים ע"י הוא"ו שהוא הצינו' לה' אחרונ' דרגא התחתונה שממתנת על השפעת המים מימי החסד ונשלם שמו של הקדוש ב"ה בזה:

ובזה אמר טעם על מאמר רז"ל (בבא בתרא ט' ע"ב) אמר רבי יצחק כל הנותן פרוטה לעני מתברך בוא"ו ברכות דכתיב הלא פרוס לרעב לחמך וגו'. כי כאשר עשה ותיקן שישתנה הג' לתמונת וא"ו להשלים שמו של הקדוש ברוך הוא לעומתו ברוך יאמר לו להתברך בשש ברכות דוגמת הוי' שתיקן ע"כ שמעתי מפה קדוש ודפח"ח:

ואנחנו נוסיף על דבריו לפרש סיום מאמרם שם והמפייסו בדברים מתברך באחד עשר ברכות שנאמר ותפק לרעב נפשך ונפש נענה תשביע וגו' וכתבו התוספות יש מגיהין והנותן פרוטה לעני והמפייסו משום דמשמע להו דקראי איירי בנותן צדקה דכתיב ונפש נענה תשביע ולאו מלתא הוא דנפש נענה תשביע היינו תשביע בדברים ועל כרחך לא גרסינן ליה... ואנו נאמר לקיים גירסת היש מגיהין לפי דברי אדומ"ר הנזכרים והוא ע"פ מ"ש בזוהר חדש (ד"ס ע"ב) ע"פ או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי שלום לעילא שלום לתתא כי עושה שלום בין העני והקדוש ברוך הוא שהעני עושה מריבה וקורא תגר על הקדוש ברוך הוא במה שבראו עני כזה שנצרך לבריות: וכשזה נותן לו צדקתו עושה שלום בין העני ובין קונו ע"ש וזה רק נעשה כשהוא נותן לו בעין יפה. ובסבר פנים יפות כמ"ש הרמב"ם ז"ל (שם הלכה ד') כל הנותן צדקה לעני בסבר פנים רעות ופניו כבושות בקרקע אפילו נתן לו אלף זהובים אבד זכותו והפסידה אלא נותן לו בסבר פנים יפות ובשמחה ומתאונן עמו על צרתו. ומדבר לו דברי תחנונים וניחומים וכו' ע"כ ואם כה יעשה לדבר על לב העני ולנחמו נתפייס העני עם הקדוש ברוך הוא ונעשה שלום לתתא ומתקיים ונפש נענה תשביע שמשביע נפש העני בזה הצדקה שמקבל בדברי פיוס ומסיר תרעומתו ממנו ואז נעשה מד' ה' שהדל נתרוה ונשבע ונעשה ה' ונעשה ה"ו זה שמו של הקדוש ברוך הוא. ולעומת ה"ו שתיקן נתברך בי"א ברכות מספר י"א וע"כ צריך להיות שניהם הנותן צדקה לעני והמפייסו כי בנתינת הצדקה עושה מהג' וא"ו שמושך המים ממנו וכשעוד הדל נתרוה בזה אז נעשה ה' במלואו וטובו ונעשה ה"ו ונגדם מתברך בי"א ברכות כדבר האמור והוא כגי' היש מגיהין כנ"ל:

 

תניא איגרת הקודש פרק ח

יובן ע"פ מה שארז"ל ר"א יהיב פרוטה לעני והדר מצלי דכתיב אני בצדק אחזה פניך פי' כי גילוי אלקותו יתברך המתגלה במחשבתו של אדם וכונתו בתפלתו כל חד לפום שיעורא דיליה הוא בתורת צדקה וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו כו' כלומר שאור ה' א"ס ב"ה המאיר למעלה בעולמות עליונים בהארה רבה בבחי' גילוי רב ועצום עד שבאמת הן בטלין במציאות וכלא ממש חשיבי קמיה ונכללין באורו ית' והן הן ההיכלות עם המלאכים והנשמות שבהן המבוארים בזוה"ק בשמותם למקומותם בסדר התפלה שסדרו לנו אנשי כנה"ג הנה משם מאיר האור כי טוב לעולם השפל הזה על יראי ה' וחושבי שמו החפצים לעבדו בעבודה שבלב זו תפלה וכמ"ש וה' יגיה חשכי והנה ירידת הארה זו למטה לעוה"ז נקראת בשם חסד ה' המכונה בשם מים היורדים ממקום גבוה למקום נמוך כו':

והנה מודעת זאת שיש למעלה גם כן מדת הגבורה והצמצום לצמצם ולהסתיר אורו יתברך לבל יתגלה לתחתונים אך הכל תלוי באתעדל"ת שאם האדם מתנהג בחסידות להשפיע חיים וחסד כו' כך מעורר למעלה כמשארז"ל במדה שאדם מודד בה מודדין לו אלא דלכאורה זו אינה מן המדה כ"א להשפיע לו חיי העוה"ב לבד כנגד מה שהוא משפיע חיי עוה"ז אבל לא להשפיע לו חיי הארת אור ה' [נ"א א"ס ב"ה] ממש שיאיר ויגיה חשכו בעבודה שבלב זו תפלה שהוא בחינת ומדרגת תשובה עילאה כנודע שהרי היא למעלה מעלה מכל חיי עוה"ב כמשארז"ל יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט כו' וכמ"ש במ"א באריכות דעוה"ב אינו אלא זיו והארה וכו':

אך הענין הוא עד"מ כמו שזורעין זרעים או נוטעין גרעין שהשבולת הצומחת מהזרע והאילן ופירותיו מהגרעין אינן מהותן ועצמותן של הזרע והגרעין כלל כי מהותם ועצמותם כלה ונרקב בארץ וכח הצומח שבארץ עצמה [נ"א עצמו] הוא המוציא והמגדל השבולת והאילן ופירותיו רק שאינו מוציא ומגלה כחו לחוץ מהכח אל הפועל כי אם על ידי הזרע והגרעין שנרקבין בארץ וכלה כל כחם בכח הצומח שבארץ ונתאחדו והיו לאחדים וע"י זה מוציא כח הצומח את כחו אל הפועל ומשפיע חיות לגדל שבולת כעין הזרע אבל בריבוי הרבה מאד בשבולת אחת וכן פירות הרבה על אילן א' וגם מהותן ועצמותן של הפירות מעולה בעילוי רב ועצום למעלה מעלה ממהותו ועצמותו של הגרעין הנטוע וכן כה"ג בפירות הארץ הגדלים מזרעונין כעין גרעינין כמו קשואים וכה"ג והכל הוא מפני שעיקר ושרש חיות הפירות נשפע מכח הצומח שבארץ הכולל חיות כל הפירות. והגרעינין הזרועים בארץ אינן אלא כעין אתערותא דלתתא הנקראת בשם העלאת מ"נ בכתבי האריז"ל:

וככה ממש עד"מ כל מעשה הצדקה שעושין ישראל עולה למעלה בבחינת העלאת מ"נ לשורש נשמותיהן למעלה הנקרא בשם כנ"י ואימא תתאה בלשון הזהר ושכינה בלשון הגמרא הכלולה מכל מדותיו של הקדוש ברוך הוא ומיוחדת בהן בתכלית וראשיתן היא מדת החסד וע"י העלאה זו מתעורר חסד ה' ממש שהוא גילוי אורו יתברך לירד ולהאיר למטה לנשמות ישראל בבחי' גילוי רב ועצום בשעת התפלה... וזהו מצמיח ישועות שישועה זו צומחת מזריעת הצדקה שזורעין בארץ העליונה ארץ חפץ היא השכינה וכנ"י שנקראת כן ע"ש שמתלבשת בתחתונים להחיותם כמ"ש מלכותך מלכות כל עולמים

 

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
any.site.n.site@gmail.com