נושאים

אני לדודי ודודי לי - בין אינטימיות לציבוריות

אני לדודי ודודי לי - בין אינטימיות לציבוריות

 

אני לדודי ודודי לי - יש כאן משהו אינטימי. משהו שלאחרים אין בו נגיעה.

לכאורה ימי ראש השנה משדרים לנו ימים של אחריות כלפי כל החברה, אחריות כלפי כל העולם. אנחנו מתפללים על העולם כולו. אנחנו ממליכים את הקב"ה על העולם כולו. לכאורה המשהו האינטימי הזה לא מתאים לראש השנה כי אם אנחנו מתכנסים עם הקב"ה בצורה אינטימית, אנחנו לא יכולים לצאת החוצה, אנחנו לכאורה לא מחוברים עם הכלל. אם אנחנו רוצים להשפיע אנחנו צריכים לצאת מד' אמות של בית המדרש כדי להשפיע וההסתגרות היא לא רעיון מתאים כל כך...

אנחנו מוצאים את המתח הזה במקום נוסף וזה בענין של החגיגיות של ראש השנה. מצד אחד זה יום טוב של ראש השנה, אבל מתברר שאנחנו מצווים להצניע את החגיגיות הזאת "בכסה ליום חגנו" כאילו החג נמצא באיזה מקום בנסתר.

בשפ"א דיבר על כך שעלינו להצניע את החגיגיות של החג משום שרק אנחנו זוכים לחגיגיות הזו ואילו הגויים אינם זוכים לה.

נשאלת השאלה איך אנחנו חושבים להשפיע על המציאות ועל העולם כולו אם אנחנו במהות בעצם מתנתקים מהעולם. ובאופן אקטואלי, איך אנחנו חושבים להשפיע על החברה אם בעצם אנחנו מכניסים את עצמנו למשהו כמו בועה רוחנית בישיבה?

בראשית רבה פרשת לך לך פרשה מב

על דעתיה דרבי נחמיה גברא הוא דשמיה ממרא, ולמה נקרא שמו ממרא, ר' עזריה בשם רבי יהודה בשם ר' סימון שהמרה פנים באברהם בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא לאברהם לימול הלך ונמלך בג' אוהביו, אמר לו ענר כבר בן ק' שנה אתה ואתה הולך ומצער את עצמך, אמר לו אשכול מה את הולך ומסיים את עצמך בין שונאיך, אמר לו ממרא אלהיך שעמד לך בכבשן האש ובמלכים וברעבון והדבר הזה שאמר לך למול אין אתה שומע לו, אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה נתתה לו עצה למול חייך שאיני נגלה עליו לא בפלטין של ענר, ולא בפלטין של אשכול, אלא בפלטין שלך הה"ד (בראשית יח) וירא אליו ה' באלוני ממרא.

הרעים של אברהם מביעים שתי סיבות להמנעות מברית המילה. האחת היא סיבה של נוחיות. "הולך ומצער את עצמך". השניה היא של בידוד חברתי "הולך ומסיים את עצמך בין שונאיך". אנחנו נתרכז בנימוק השני. אשכול מעלה את הטענה שאם אתה מעונין להשפיע, עליך להיות מעורב בדעת עם הבריות. אם אתה מבדיל את עצמך אין לך סיכוי להשפיע על החברה. ברית המילה היא מעשה מבדל. ברית המילה היא בעצם ראשיתו של תהליך ארוך יותר שבמסגרתו אברהם אבינו עתיד להיות לעם מובדל ומופרש מן הגוים. אכן, אשכול מעלה תמיהה. האם יש סיכוי של השפעה על החברה בדרך של בדלנות?

בראשית רבה פרשת וירא פרשה מח

ב (איוב יט) ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה, אמר אברהם אחר שמלתי עצמי הרבה גרים באו להדבק בזאת הברית, ומבשרי אחזה, אלוה, אילולי שעשיתי כן מהיכן היה הקדוש ברוך הוא נגלה עלי, וירא אליו ה'.

במדרש הזה מביע אברהם סוג של פליאה. למרות שמלתי את עצמי ולמרות שבידלתי את עצמי מן החברה, אדרבה הרבה גרים באו להדבק בזאת הברית. כלומר דווקא הבדלנות היא זו שהביאה לידי השפעה ציבורית גדולה יותר.

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
any.site.n.site@gmail.com