נושאים

מחלה ושמה פרפקציוניזם - שיעור שני

מחלה ושמה פרפקציוניזם

 

ספר בראשית פרק ג

והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן. ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל. ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמתון. ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמתון. כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע. ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל... ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם.

 

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת נח

למה היו דומין דור המבול ודור הפלגה לשני בני מלכים האחד אומר למלך איני יכול לעמוד בך ולא בטרחותך, והשני אומר לא כל הימנך אלא אומר הבה נבנה לנו עיר ירד הוא למטה ואנו נעלה לשמים, ואם לאו נעשה עמו מלחמה, ואעפ"כ הניחם ואמר להם עשו שנאמר ועתה לא יבצר מהם יושב בשמים ישחק ה' ילעג למו (תהלים ב) שאלולי לא בנו היו אומרים אלו בנינו היינו עולין לשמים והיינו נלחמים כנגדו, והצליח להם ועשו, הביט בהם והפיצם

 

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וארא סימן יד

ויאמר ה' אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה יוצא המימה, למה היה יוצא המימה לפי שהיה אותו רשע משתבח ואומר שהוא אלוה ואינו יוצא לנקביו לפיכך היה יוצא המימה בהשכמה שלא יראוהו בני אדם שעומד בקלון, לכך אמר הקדוש ברוך הוא למשה עמוד בהשכמה בשעה שהוא נצרך תפוש אותו ואמר לו

 

שמות רבה (ה, יד):

אמר להם (פרעה למשה ואהרון): מתחילה שקר אתם אומרים, כי אני אדון העולם ואני בראתי עצמי ואת הנילוס, שנאמר "לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי" (יח' כט:ג).

 

פרקי דרבי אליעזר פרק ג

רוּחַ פִּנַּת הַצָּפוֹן מִשָּׁם אוֹצְרוֹת הַשֶּׁלֶג וְאוֹצְרוֹת הַבָּרָד וְקֹר וָחֹם וּגְשָׁמִים יוֹצְאִים לָעוֹלָם. דָּבָר אַחֵר, רוּחַ פִּנַּת הַצָּפוֹן בָּרָא וְלֹא גְמָרוֹ, אָמַר שֶׁכָּל מִי שֶׁיֹאמַר שֶׁהוּא אֱלוֹהַּ, יָבוֹא וְיִגְמֹר אֶת הַפִּנָּה הַזֹּאת שֶׁהִנַּחְתִּי, וְיֵדְעוּ הַכֹּל שֶׁהוּא אֱלוֹהַּ.

 

בראשית רבה (וילנא) פרשת מקץ פרשה צ

(ויקרא יט) דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו, יכול כמוני ת"ל כי קדוש אני ה' אלהיכם, קדושתי למעלה מקדושתכם

 

שמונה קבצים ח אות מג

מגמת ההויה כולה, מצד החפץ הכמוס האין סופי, היא כפי הגלותה לנו, עצה גדולה של התעלות והוספה נצחית, שאם אין מציאות של קוטן וחסרון לא יוכל להיות רק גודל ומילוי, אבל לא התגדלות, ודריכה תדירית לתוספת ברכה. ואף על פי שאין קץ להעילוי של השלמות המלאה, שאין בה עילוי מצד אין סופיותה, מכל מקום כלול בה גם כן זה הכח הנשגב של התעלות תדירית, וזה נחשב כאלו השלמות המוחלטה משתלמת על ידי ההשתלמות, הבאה על ידי הופעת הקוטן הבא אל הגודל, ועבודה זו היא צורך גבוה.

 

אורות הקודש / חלק ב / עמוד תקלא / השלמות המוחלטת וההתעלות - טז

מה אנו חושבים על דבר המטרה האלהית בהמצאת ההויה. אומרים אנו, שהשלמות המוחלטת היא היא מחויבת המציאות, ואין בה דבר בכח, כי אם הכל בפועל, אבל יש שלמות של הוספת שלמות, שזה אי אפשר להיות באלהות, שהרי השלמות המוחלטת האין סופית אינה מניחה מקום להוספה, ולמטרה זו שהוספת שלמות גם היא לא תחסר בהויה, צריכה ההויה העולמית להתהוות, ולהיות לפי זה מתחלת מתחתית היותר שפלה, כלומר ממעמד של החסרון המוחלט, ושתלך תמיד הלוך ועלה להעליה המוחלטת. וההויה נוצרה בתכונה כזו, שעדי עד לא תחדל מהתעלות, כי זאת היא פעולה אין סופית. וכדי להבטיח את העליה בעצמותה של ההויה נוצרה כולה בעילוי עליון, והעילוי היה יותר מכדי השעור שתוכן מוגבל יכול להיות בפועל, אף על פי שהוא יכול להיות בכח, על כן בהופעת ההויה בפועל נתקלקלו הדברים, והכחות נסתבכו זה בזה, והנם עוסקים במלחמה חריפה, עד שתנצח המחשבה המוחלטת האין סופית של הטוב, ויתוקן הכל, בצירוף העילוי של נתינת מקום להשלמתה של עליה בלתי פוסקת, שזהו עדן מיוחד, שבזה הבריאה משלמת את כבוד בוראה.

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
any.site.n.site@gmail.com