נושאים

בעל שם טוב לחודש אלול - ימלא ה' כל משאלותיך

בעל שם טוב לחודש אלול - ימלא ה' כל משאלותיך

 

תוספות מסכת ברכות דף ג עמוד א

ועונין יהא שמיה הגדול מבורך מכאן יש לסתור מה שפי' במחזור ויטרי יהא שמיה רבא שזו תפלה שאנו מתפללין שימלא שמו כדכתיב (שמות יז) כי יד על כס יה שלא יהא שמו שלם וכסאו שלם עד שימחה זרעו של עמלק ופירושו כך יהא שמי"ה שם יה רבא כלומר שאנו מתפללין שיהא שמו גדול ושלם ומבורך לעולם הוי תפלה אחרת כלומ' ומבורך לעולם הבא. וזה לא נראה מדקאמר הכא יהא שמיה הגדול מבורך משמע דתפלה אחת היא ואינו רוצה לומר שיהא שמו גדול ושלם אלא יהא שמו הגדול מבורך

 

בעל שם טוב שמות פרשת בשלח אות כג, מבשר צדק פרשת פקודי

בשם הבעל שם טוב זלל"ה, פירוש הפסוק ימלא ה' כל משאלותיך, דידוע בכל צרתם לו צר (ישעיה ס"ג, ט') ועל דרך דכתיב (תהלים צ"א, ט"ו) עמו אנכי בצרה, ואיתא בתיקונים (תיקון ו') צווחין ככלבין ולית מאן דיתער בתיובתא לתברא בית אסורין דלהון, דעיקרה דתשובה צריך להיות למען כבודו יתברך שמו לתקן ולהסיר צערה מעוונותינו, וצריך האדם בכל בקשותיו, שיהיה כוונתו למען כבוד השכינה שיתמלא השם ברוך הוא, וזהו ימלא ה', פירוש שיתמלא ה', כל משאלותיך, זה יהיה כל בקשתך, וכשהאדם כל כוונתו רק למעלה, אזי גורם לה עלייה ונעשה יחוד

 

מקור מים חיים שמות פרשת בשלח הערה יט

ובספר זוהר חי שמות דף י"ב ע"א שהוא על הזוהר דף ט', האריך בסוד הענין וסיים וזה לשונו, וזהו ששמעתי מפי הצדיקים ששימשו את תלמידי מרן הריב"ש טוב, רבינו יחיאל מיכל ורבינו חיים קראסנר ורבינו אפרים נכד מרן, שאמרו מפי מרן הריב"ש טוב, ימלא ה', היינו שישתלם השם מחציו תתמלא ויהיה השם הוי"ה, זה יהיה כל משאלותיך, כל התפילות ושאלתך ובקשתך וחפצך שימלא ה', שם שלם וכו':

 

תפארת שלמה מועדים ראש חודש

נדרי לד' אשלם וכו'. הבעש"ט זלה"ה אמר הפי' על פסוק ימלא ה' כל משאלותיך. היינו שהשם הוי' ב"ה יהי' מלא וכסאו שלם. ובזה יש לפרש ג"כ פסוק זה. נדרי היינו התשוקה שלי לד' אשלם שבגלות אין השם שלם וכסא שלם שיש פירוד בין י"ה לו"ה ולזה קאמר לד' אשלם שיהי' השם שלם וכסא שלם:

 

תפארת שלמה דברים לשבת נחמו

הנה עוד אמרו חכז"ל שישו אתה משוש כל המתאבלים עלי' כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה וכו'. ויל"ד בלשונם שאמרו זוכה ורואה לשון הוה ולא אמרו יזכה לראות בשמחתה... הנה נודע בשם הבעש"ט פי' הכ' ימלא ד' כל משאלותיך שהכוונה שכל משאלות האדם צריך להיות רק לכבוד השם יתעלה שימלא השם הויה ב"ה כי לע"ע בגלות אין השם שלם ואין הכסא שלם. וזפ"ה ימלא ד' שיהיה השם מלא בהיחוד זה יהיה כל משאלותיך. כי אמנם אך זה צריך האדם לכוון בכל מעשיו לשם יחוד קוב"ה לאוקמי שכינתא מעפרא.

ונבאר עוד הסיפא דקרא הנ"ל עתה ידעתי כי הושיע ד' משיחו יענהו משמי קדשו וגו'. דהנה מבואר בזוהר הקדוש בענין תיקון שלשה משמורות וז"ל שם. משמרה ראשונה אינון מלאכין דאמרי שירתא בריש לילא ומאי קאמרי לד' הארץ ומלואה וגו' מי יעלה בהר ד' וגו' נקי כפים ובר לבב וגו'. בגין דכד ליליא פריש גדפוי כו' כל בני עלמא כו' ונפקי נשמתיהו לסלקא לעילא ואינון מלאכין קיימין ואמרי מי יעלה בהר ד' וגו'. וכד נשמתין נפקין בעאן לסלקא לעילא ואי לא זכיין אינון דחיין לון לבר וכו' ע"ש. ואינון נשמתין דצדיקייא אזלין ושאטן לעילא ופתחין לון פתחין וסלקין לון לגו ההוא אתר דאקרי הר ד' כגוונא דרזא דהר הבית לתתא. ומתמן עאלין לגו ההוא אתר דאקרי מקום קדשו וכו' ע"ש. משרייא תנינא אתמנא בד' שעתי אחרנין כו' ואעל קב"ה בגנתא דעדן ואלין אינון אבלי ציון ואינון דבכו על חורבן בי מקדשא וכו' ע"ש בזוהר הקדוש (פ' ויקהל). ובזוהר חדש מסיים ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת וגו' והנה אשה שוכבת מרגלותיו שכיבת לעפרא כו' כדין בההיא שעתא איהי אתערת לגביה והוא שאיל לה מי את בתי בגלותא ותאמר אנכי רות אמתך מרוות בצערין מרוות במכאובין וכו' ע"ש חי ד' שכבי עד הבקר וכו' והיה אם יגאלך טוב יגאל. ליני הלילה בגלותא ואנהיגי בניך תמן באורייתא ובעובדין טבין ואם יסהדון עלך עובדין טבין למפרק לך פריק ואם לא וגאלתיך אנכי ע"ש. המבו' מדברי הזוה"ק האלו כי נשמות הצדיקים הן המה זוכים לעלות בכל ערב אל הר בית ה' ומקום קדשו בסוד קב"ה ושכינתיה ורבבות מלאכי קודש המתעוררים על חורבן ציון וירושלים והן המה עבדי ה' העומדים בבית ד' בלילות בג"ע בהיכל משיח להצטער בגלות ישראל וגלות השכינה עד שמתעוררי' רחמי הש"י ב"ה על כנ"י לנחם אותה ולדבר על לבה כי מהרה יגאל אותנו בקרוב כמבואר שם בז"ח ע"ש. והנה אמנם זה הוא ע"י שכל ימי הצדיקים בחייהם הנה אך זה כל ישעם וכל חפצם וכוונת לבם בעבודתם ליחדא קוב"ה ולאוקמי שכינתא מעפרא. ע"כ כפי ערך מחשבתם ועבודתם כל היום כן המה זוכים בערב לעלות במרום שבתם אל מקומם הנכון להם וכפי הצער ומרירות נפשם ויגונם על גלות השכינה כך הם מעוררים רחמי הש"י על הגאולה במהרה. כי מיד קרובה ישועתו לבא כי למעלה הכל נכון העתיד וההוה הכל שוה. אך ע"י הבקשות ותחנונים של הצדיקים הם עתה המעוררים הגאולה למהר ולבשר שלום אל השכינה ואל עמה כמו שנתבאר. וכמו שמובא המעשה של ר' אברהם הלוי. כי במרירות נפשו על חורבן בית אלהינו אצל הכותל מערבי נתעלף. ואחרי שראה עטוי' כאבילה וראשה חפוי. מיד ראה אותה מעוטפת בכל בגדי כבוד בספיר ויהלום. ע"ש בס' עמק המלך ובס' אור הישר. כי כן הדבר באמת כי הצדיקים במרירות נפשם וצערם על קבה"ו הם המעוררים מיד הגאולה העתידה לבא אל השכינה. וז"ש קול ברמה נשמע רחל מבכה על בניה. ר"ל כאשר הקול ברמה נשמע כי רחל מבכה על בניה. וזה נשמע ע"י הצדיק שלמטה אז מיד נאמר אח"כ כה אמר ד' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה וגו' ושבו בנים לגבולם ע"י התעוררת שלמטה מתעורר מיד הנחמה שלמעלה על השכינה. ועד"ז צעק הנביא כי רחק ממני מנחם משיב נפשו ר"ל אין איש שם על לב להצטער בגלות השכינה לגרום לה דברים טובים ונחומים כנ"ל... וז"ש בכה תבכה בלילה ודמעתה על לחיה אין לה מנחם מכל אוהבי' ופירש"י מתוך שהיא בוכה תמיד דמעתה על לחייה. הכוונה כמו שבארנו כי השכינה בוכה תמיד כי אין לה מנחם מכל אוהביה. ר"ל כי אין צדיק בארץ אשר מצטער עבורה לגרום על ידו נחמתה כמ"ש. כי אם היו צדיקים מצטערים עלי' ומתפללים עבורה אז היו מעוררים מיד את נחמתה וזהו שמקוננת כי אין לה מנחם מכל אוהבי'.

כי אמנם כן צריך להיות מחשבתו לכוון רק עבור כבוד ד' וכנ"י לא זולתו כלל. וכמ"ש אפס בלתך גואלנו לימות המשיח ר"ל מי שאינו מכוון שום דבר אפס בלתך וכבודך יתעלה זה הוא גואלנו לימות המשיח כי מיד הוא מתעורר להביא המשיח כנ"ל. וז"פ ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה. פי' זה הצדיק הוא המביא הגואל שאינו מכוון רק למען שמו באהבה. וז"ש החכמים כל ימי חייך להביא לימות המשיח. פי' להביא לימות המשיח כל ימי חייך לעורר בכל ימי חייך הרחמנות שלמעל' על השכינה למען הביא מיד ימות המשיח לנחם את השכינ' כנ"ל. וזה שאנו מתפללים יהי רצון כו' שנשמור חוקיך בעוה"ז ונזכה ונחי' ונראה ונירש טובה וברכה לחיי עוה"ב. פי' שנירש עתה ונזכה בימינו לעורר שני ימות המשיח וחיי עוה"ב...

מעתה נשוב לביאור הכתובים שהתחלנו. הנה זה פי' הכ' ימלא ד' כל משאלותיך אם יהי' רק זה כל כוונתך ומשאלותיך שימלא ד' יקבה"ו וכל הימים תצפה רק על כבוד ד' אז תזכה לעורר רחמנות עליון על השכינה שהקב"ה ישוב מיד לנחם אותה כי קרובה ישועתה לבא. ואתה מיד תראה בנחמתה כמעשה דר"א הלוי הנ"ל. וז"פ עתה מיד ידעתי כי הושיע ד' ע"י שזוכה ונשמתו עולה בערב לג"ע העליון בהיכל המשיח כמו שבארנו. הנה משיחו יענהו מיד משמי קדשו בגבורות ישע ימינו כי משם יראה כל הטוב העתיד לבא כנ"ל. וז"ש חכז"ל כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה. כי כאשר מתאבל על ירושלים בכוונה וצער הלב על גלות השכינה הנה עי"כ מתעורר הרחמנות שלמעלה להגאולה וזוכה ורואה בשמחתה כנ"ל.

 

שפת אמת במדבר פרשת במדבר תרל"ח

במדרש איש על דגלו כו' נרננה בישועתך נתאוו בנ"י להיות להם דגלים כמלאכי השרת כו'. ימלא כו' כל משאלותיך כו'. כי בודאי תיקון האדם כראוי לאיש הישראלי לתקן כל הקומה גוף ונפש בתכלית השלימות א"א רק בעזר ישועות הבורא ית'. ולזה הי' בנ"י מתאוין לזכות להיות במקום המנוחה ודביקות גופם בשורש נשמתם עד שיזכו להיות נמשך אחר בית אבותם שכ' האבות הן הן המרכבה. וזכו לזה בענין הדגלים שהם כמו מלאכי השרת שגופם מזוכך רק לעשות רצון קונם. וכמו כן יש מזה גם עתה כפי השתוקקות האדם ליישר כל מעשיו זוכה אל המנוחה... והמד' מפרש עוד פי' עמוק מזה בדיוק הלשון על דגלו כמו ששמעתי מפה קדוש מו"ז ז"ל על אמרם המענג את השבת נותנין לו משאלות לבו. ולא אמרו המענג עצמו בשבת. רק שיהי' עיקר השמחה והנייחא לאדם מזה שהוא עת רצון ונייחא לפני הבורא ית' כי בו שבת כו'. וז"ש איש על דגלו... פי' זאת יהי' עיקר המנוחה מה שמתקשרין כל אחד במקום שורשו להיות מרכבה לבוראם. וכמ"ש במד' בישועתך דייקא כו'. ועי"ז ימלא כו' כל משאלותיך כנ"ל בשבת כפי מה שאדם מבטל כל רצונו ושמח בישועתו ית' יותר מהכל. על ידי זה ממלאין לו משאלות לבו:

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
any.site.n.site@gmail.com