נושאים

מבחן צירופי האותיות

מבחן צירופי האותיות

 

כל סיפורי רבי נחמן מברסלב, עמ' 119-120

שמעתי מר' דוד צבי נ"י ששמע מזקנו הר"ר ישעיה שלום ז"ל, שפעם אחת סיפר רבנו בזה הלשון: "אני הייתי במקום אחד ושם נתנו לי ליינען, היינו שאומר הצירופי אותיות מכל התורה מ'בראשית' עד 'לעיני כל ישראל'. ואמרת את הליינען ואחר כך נתנו לי עוד הפעם ליינען שאומר הצירופי אותיות בבחינת תשר"ק מן 'לעיני כל ישראל' ועד 'בראשית', ואמרתי גם זאת הליינען.

ואחר כך חילקו את התורה לשני חלקים והעמידו את החלק האחרון מן התורה בראשונה והחלק הראשון באחרונה. ואמרו לי שאומר הצירופי אותיות ולא יכולתי והיתה לי בושה גדולה אזוי וויא מען גיט אגוט אינגעל א ליינען או ער קען ניט, און סע שטייען דער בייא מענטשין האט ער בושה (כמו שנותין ליינען לילד טוב והוא לא יודע, ויש שם אנשים, יש לו בושה). האב איך מיך דערמאנט וייא באלד חסרון איז זיך אחסרון (נזכרתי שהרי כל חיסורן הוא חיסרון בפני עצמו) הן בגשמיות הן ברוחניות וזהו 'ותחסרהו מעט מאלקים', האב איך ניט געקאנט דינען להשם יתברך בשמחה. האב איך זיך מיישב גיווען וער בין איך (ולא יכולתי לעבוד את ה' בשמחה. יישבתי את עצמי מי אני) שהמלך בעצמו יספר לו החסירון שלו כביכול, היש כבוד גדול מזה. ומזה בעצמו באתי לשמחה גדולה וזהו 'וכבוד והדר תעטרהו' ובמוחין חדשים. ואז אמרתי הליינען הזאת.

 

פט - ותחסרהו מעט מאלקים וכבוד והדר תעטרהו

[לְשׁוֹן הַחֲבֵרִים] וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלקִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ (תְּהִלִּים ח) הִנֵּה יָדוּעַ כִּי כָּל מַה שֶּׁחָסֵר לָאָדָם הֵן בְּרוּחָנִי הֵן בְּגַשְׁמִי הַחִסָּרוֹן הוּא בְּהַשְּׁכִינָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלקִים וְזֶהוּ וַתְּחַסְּרֵהוּ בְּוַדַּאי מְעַט מֵאֱלקִים הַיְנוּ הַחִסָּרוֹן בְּוַדַּאי מֵאֱלקִים, הַיְנוּ בְּהַשְּׁכִינָה אַך כְּשֶׁיֵּדַע זאת, שֶׁהַחִסָּרוֹן הוּא לְמַעְלָה וּלְמַטָּה בְּוַדַּאי יִהְיֶה לוֹ צַעַר גָּדוֹל וְעַצְבוּת, וְלא יוּכַל לַעֲבד הַשֵּׁם יִתְבָּרַך בְּשִׂמְחָה לְכָך צָרִיך לְהָשִׁיב לְעַצְמוֹ, מָה אֲנִי וּמֶה חַיַּי כִּי הַמֶּלֶך בְּעַצְמוֹ מְסַפֵּר לִי הַחִסָּרוֹן שֶׁלּוֹ וְכִי יֵשׁ כָּבוֹד גָּדוֹל מִזֶּה מִתּוֹך כָּך בָּא לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וְנִתְחַדְּשׁוּ הַמּחִין שֶׁלּוֹ וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ הַיְנוּ עַל יְדֵי כָּבוֹד וְהָדָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֶׁהַמֶּלֶך בְּעַצְמוֹ מְסַפֵּר לוֹ הַחִסָּרוֹן תְּעַטְּרֵהוּ בְּמחִין חֲדָשִׁים

 

הערת המהדיר

התורה "ותחסרהו" המוזכרת בהערת המעתיק בסוף החיזיון הזה ונאמרה כנראה בעקבותיו, כלולה בקבוצת התרורות עג-קח שעליהן העיר רבי נתן בסוף תורה קח: "גם יש בהם כמה דברים קטנים שנאמרו קודם ארץ ישראל". גם בהקדמת ר' נתן לליקוטי מוהר"ן אנו מוצאים: "ולא נמצא בו מהתורות של קודם ארץ ישראל כי אם מעט מזער... והם נמצאים בתוך הסימנים... מסימן עג". ר' נחמן יצא למסעו לארץ ישראל בל"ג בעומר תקנ"ח (1798). גם מתוכנו של החיזיון אפשר לשער שמדובר בשלב מוקדם בהתפתחותו המיסטית של ר' נחמן שבו הוא עובר מעין טקס חניכה המאשר את יכולותיו המיסטיות לעסוק בצירופי אותיות...

 

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
[email protected]