נושאים

בעל שם טוב לפרשת נח - את האלקים התהלך נח

בעל שם טוב לפרשת נח - את האלקים התהלך נח

 

בעל שם טוב בראשית פרשת נח, תורי זהב ברמזי ראש השנה

את האלהים התהלך נח. וברש"י נח היה צריך סעד לתומכו אבל אברהם היה מתחזק בצדקו מאליו עד כאן לשונו, שמעתי אומרים בשם המקובל איש אלהים הישיש בעל שם ר' ישראל ממעזיבוז זצלה"ה ששאל לו איש אחד מאנשיו, מה זה שלפעמים כשהיה אדם דבוק בדביקות הבורא, ויודע אינש בנפשיה שקרוב הוא אליו יתברך שמו, ובאמצע הדביקות נמצא לפעמים שהוא נפסק ורחוק מהבורא יתברך, כי גם זה יכול האדם לידע בנפשו כי הוא רחוק מהמקום ברוך הוא:

ואמר לו הבעל שם שמצאנו בינינו דבר זה על דרך משל, כשאב רוצה ללמד לבנו הקטן שיהיה יכול לילך ברגליו, מה עושה אביו, נוטל את בנו ומעמיד אותו לפניו על הארץ ומרחיב את ידיו סמוך לו כדי שלא יפול התינוק ארצה, והתינוק הולך בין שני ידי אביו, וכשיגיע התינוק סמוך אצל אביו אזי מתרחק אביו מעט מעט לאחוריו, כדי שהתינוק ילך ויתקרב בכל פעם יותר ומכח זה יתלמד הילד לילך בטוב, כי אם לא היה אביו מתרחק בכל פעם לאחוריו, לא היה הולך התינוק רק אותו המיעוט שהיה בין המקום שהיה אביו מעמידו בתחילה, למקום שהיה אביו עומד בתחילה, אבל השתא כשהולך אביו בכל פעם לאחוריו נמצא הולך התינוק בכל פעם יותר, כך מתנהג הקדוש ברוך הוא עם בריותיו, כשאדם מתלהב בדביקות הבורא, אם לא היה מתרחק ממנו המקום ברוך הוא לא היה דביקותו בכח ובתמידות, אבל השתא כשמתרחק ממנו בכל פעם, הוצרך האדם להתחזק בדביקותו בכל פעם יותר ויותר, כי בכל פעם כשרואה את עצמו רחוק מאתו יתברך שמו, יצטרך להוסיף ולחדש בכל פעם דביקות יותר מדמעיקרא ומכח זה יתיחד ויתחזק דביקותו בכל פעם יותר, ואמר שלזה רמז דוד המלך ע"ה (תהלים מ"ח, ט"ו) הוא ינהגנו עלמות ופירש רש"י ז"ל כאדם המנהיג את בנו הקטן לאט:

 

קדושת לוי שמות פרשת שמות

ולפי זה יש לפרש הפסוק (שיר השירים א, ג) לריח שמניך טובים וכו', דהנה הבעל שם טוב אמר 'והוא ינהגנו על מות' (תהלים מח, טו), משל לאב המלמד לבנו הקטן לילך, כשהולך הקטן שנים או שלשה פסיעות לקראת אביו, מרחיק אביו את עצמו כדי שילך יותר, ואחר כך כשהולך יותר מרחיק אביו את עצמו עוד כדי שילך יותר. ועל דרך זה השם יתברך נקרא 'אל מסתתר' (ישעיה מה, טו), שכשצדיק עובד השם יתברך, נדמה לו שאינו עדיין בשלימות, ושהוא רחוק מהשם יתברך, כדי שיתקרב הצדיק יותר. וזהו 'והוא ינהגנו עלמות', שזה שהשם יתברך מסתתר שנקרא 'הוא' (עי' זוה"ק ח"ג רצ, א), כדי שינהגנו עלמות, כהדין עלומיא (שיהש"ר א, כב) כדי שיתקרב בכל פעם יותר, עד כאן דבריו הקדושים.

וזהו 'לריח שמניך טובים', ששמן נקרא מעשים טובים (ויק"ר ג, ז), כענין 'ושמן על ראשך אל יחסר' (קהלת ט, ח; קה"ר שם), אימתי הריח שמניך טובים, כ[ש]שמן 'תורק' שמך, כשנדמה לו כל פעם שהוא 'ריק' וחסר ואינו עדיין בשלימות, ומתאוה להשיג ההשגה שלמעלה מזו, כשנדמה לו ששמן 'תורק' שמך אז הריח שמניך טובים. וזהו 'על כן עלמות אהבוך', שמה שנדמה להצדיק בכל פעם שאינו עדיין בשלימות, ושהשם יתברך מסתתר ממנו, הוא כדי שיתקרב יותר להשם יתברך במדריגה גדולה למעלה מזו, וזהו כדרך שהאב מלמד לבנו הקטן לילך שמתרחק ממנו, הוא כדי להתקרב יותר. וזהו 'על כן עלמות אהבוך' כהדין עלומיא (שיהש"ר א, כב), שלזה נדמה לו שהשם יתברך מסתתר ממנו, הוא כדרך שמלמדין את העלם לילך, לזה נדמה להם בכל השגה שמשיגים שיש עוד למעלה מזו שאין משיגה, הוא כדי שיתקרבו יותר, לכן נדמה לצדיקים בכל פעם חסרונם, ומשתוקקים להשלים את עצמם ביותר.

וזהו יש לפרש בסייעתא דשמיא 'וזה לך האות כי אנכי שלחתיך', דמשה רבינו עליו השלום אמר (פסוק יא) 'מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים', שלרוב צדקתו היה נדמה לו שחסר לו עוד מה שלמעלה מזה, והיה בעיני עצמו שפל, שידע תמיד חסרונו. ולזה אמר השם יתברך 'וזה לך האות כי אנכי שלחתיך' ושאתה משיג נבואה ברורה, כשאתה יודע תמיד חסרונך, ואתה אומר 'מי אנכי', זה בעצמו הוא האות שאנכי שלחתיך, שכך הוא דרכם של צדיקים אמיתים שיודעים חסרונם, דהיינו שאינן משיגים תכלית העבודה. וזה לך האות שנבואתך ברורה, וזהו לך האות כי אנכי שלחתיך. ודו"ק:

 

מקור מים חיים בראשית פרשת נח הערה ו

ובספר תשואות חן פרשת תולדות, וזה לשונו, אמר הבעש"ט ז"ל על פסוק (תהלים מ"ח, ט"ו) הוא ינהגנו עלמות שהקב"ה מתנהג עמנו דוגמת האב עם בנו הקטן בעת שמלמדו ללכת, שבכל פעם שהתינוק יכול יותר לילך, האב מתרחק ממנו, וכל זה הוא לטובת התינוק בכדי שיתלמד להלוך יותר ויותר, כך מה שהקב"ה, הוא לפעמים אצלינו בהסתר פנים חס ושלום, הוא הטובה הגדולה בכדי לבוא על ידי זה למדריגה גדולה להתקרב אליו יותר עד כאן ודברי פי חכם חן עד כאן לשונו, [וכן הובא משל זה על ענין יסורי הצדיקים שזה נראה כאילו ה' יתברך מתרחק מהם חס ושלום...

 

מקור מים חיים בראשית פרשת בראשית

בספר צוואת הריב"ש דף ז' ע"ב, וזה לשונו, פעמים שנופל אדם ממדריגתו מחמת עצמו, שה' יתברך יודע שהוא צריך לכך, ופעמים העולם גורמים שיפול אדם ממדריגתו, והירידה הוא צורך עלייה, כדי לבוא למדריגה יותר גדולה, כמו שכתוב (תהלים מ"ח, ט"ו) הוא ינהגנו עלמות, וכתיב (בראשית י"ב, י') וירד אברם מצרימה וכתיב (שם י"ג, א') ויעל אברם ממצרים

 

תורת המגיד ליקוטים

שמעתי משל נפלא על עונש הצדיקים בעוה"ז והם כאילו הקדוש ברוך הוא מרחיק מהם ח"ו, דרך משל אדם שיש לו בן קטן ורוצה להרגילו לילך, מעמידו על רגליו על הארץ ומתרחק ממנו מעט מעט וקוראהו שילך הקטן אצלו שיעור מועט, וכאשר בא התינוק אצל אביו אזי מתרחק אביו עוד ממנו,

 

צפנת פענח שמות פרשת וארא

ובזה יובן וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני ה', ר"ל שבא להשיב שואלו דבר למה הרעת[ה] לעם הזה וגו' (ה, כב), לכך ביאר לו שכך הוא סדר המדריגות, תחלה הוא ימי הקטנות ומוחין דקטנות הוא אלקים, ואז הדינין מתעוררין בעולם, ואח"כ בימי הגדלות הוא שם הוי' רחמים. וז"ש וידבר אלקים אל משה, דיבור קשה על ידי הנהגת אלקים אל משה שצריך תחלה מוחין דקטנות, ואח"כ ויאמר אליו אני ה', מוחין דגדלות רחמים, ואחר שעברו הצרות עתה בא ימי הרחמים והגאולה, וז"ש וארא אל אברהם, שנתפשט החסד בעבודת ה', כמו ששמעתי הוא ינהגנו עלמות (תהלים מח, טו) על פי משל אב לבנו הקטן מחזיק בידו שילך עמו, ואח"כ אל יצחק שילך בעצמו ויזכה בדין, ואח"כ אל יעקב שהוא חוזר גדלות ב', שהוא תכלית הגאולה באדם פרטי - קרבה אל נפשי גאלה (תהלים סט, יט), והוא הדין בכללות העולם, והבן.

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
[email protected]