נושאים

בעל שם טוב לפרשת וירא - צחוק עשה לי אלקים

בעל שם טוב לפרשת וירא - צחוק עשה לי אלקים

 

בן פורת יוסף בראשית פרשת תולדות

ולי נראה, דכתבתי במ"א ששמעתי ממורי ענין מלתא דבדיחותא קודם הלימוד (שבת ל ב), כי החיות רצוא ושוב (יחזקאל א, יד), והאדם הוא בסוד קטנות וגדלות, ועל ידי השמחה ומלתא דבדיחותא יוצא מקטנות לגדלות, ללמוד ולדבק בו ית' וכו', ודפח"ח. וכן שמעתי בשמו והני תרי בדחי (תענית כב א) שהיו מפקחין צער האדם על ידי מלתא בדיחותא, ואז יוכלו לקרבו ולהעלותו וכו', ודפח"ח. ובענין זה שמעתי את יצחק והעלהו לעולה (עי' בראשית כב, ב), כי על ידי הצחוק לשם שמים מעלה כל ימי הצחוק של בחרות ג"כ למעלה, והבן. וכן ויקח את שני נעריו עמו (ע"ש כב, ג) ר"ל להעלות שנים של נערות ג"כ עמו, ודפח"ח.

ובזה יובן, רבי ישמעאל אומר הוי קל לראש וכו', כי רבי ישמעאל בא לפרש דברי רבי עקיבא רבו שאמר צחוק וקלות ראש מרגילין לערוה וכו', ובא רבי ישמעאל לומר כי הכל לפי הכוונת הלב אמורין, שאם לבו מכוין לשם שמים אזי מצוה שיהי' קל לראש, דהיינו דברי צחוק וקלות ראש במילי דשמיא, שיהי' נוח לתשחורת שהיא עבודת המלך, כמ"ש במדרש יעו"ש, והוא קודם הלימוד אומר מלתא דבדיחותא שיהי' נוח לתשחורת עבודת מלכו של עולם שהיא לימוד תורה בשמחה, או כדי לקבל את כל האדם בשמחה אפילו השרוי בצער לפקח צערו אומר איזה צחוק לבדחו, ועי"ז יוכל לקבלו בשמחה, ר"ל לקרבו ולהעלותו על ידי השמחה, כמו הני תרי בדחי שהיו בני עולם הבא עבור זה, ואיידי דהוא לדרשה אקדמיה לרבי ישמעאל קודם רבי עקיבא, והבן.

ובזה יובן [ו]אלה תולדות יצחק וגו', ומפרש רש"י יעקב ועשו האמורים בפרשה, כי תולדות הצחוק הוא ב' בחינות, א' הצחוק וקלות ראש המרגיל לערוה כמו שאמר רבי עקיבא הנ"ל, והיינו בחינת עשו. בחינה ב' צחוק לשם שמים כמו שאמר רבי ישמעאל הנ"ל, היינו בחינת יעקב...

אברהם הוליד את יצחק, ר"ל עם הצחוק והשמחה הוא מוליד תולדות של צדיקים שהוא מעשים טובים, לקבל כל אדם בשמחה להעלותו ולייחד וכו', והמזכה רבים זכות הרבים תלוי בו, והן תולדות שמוליד עם הצחוק והשמחה.

 

תולדות יעקב יוסף בראשית פרשת ויחי

עוד י"ל, על דרך ששמעתי ממורי על פסוק כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה (קהלת ט, י), לייחד קודשא בריך הוא ושכינתי' וכו'. וכן ענין תרי בדחי וכו' (תענית כב א). וז"ש אסובבה בשווקים וברחובות אבקשה את שאהבה נפשי, לקשר המעשה שהיא נפש דעשיה מלכות עם מדריגת האהבה שהיא ת"ת, ונק' יחוד קב"הו, כמו שעשו תרי בדחי וכו'

 

תולדות יעקב יוסף שמות פרשת תצוה

עוד י"ל, דשמעתי בשם מורי פירוש הש"ס דהני תרי בדחי דהוי בני עלמא דאתי (תענית כב א), ועל פי שאלה נאמרה לו, דהענין דהני תרי בדחי הי' כל עסקם להתחבר עם כל איש ואיש, וליחד קבה"ו בכל פרטי מעשה איש, הן בביתו של כל איש ואיש, או בעסקיו, ובכלל ובפרט, זולת מי שהי' לו צער ח"ו לא הי' יכול לייחד יחודו להתחבר עמו, לכך היו מבדחי לי' בדברים עד ששמח ונתחבר עמו לדבק אתו עמו בו יתברך וכו', והוא כלל גדול, והבן, ודפח"ח.

 

בן פורת יוסף בראשית פרשת תולדות

בפסוק ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים (כו, יב). וכבר כתבתי ביאור זה. וכעת נ"ל, דכתבתי לעיל כי משמעות יצחק יש בו ב' פירושים, א' מדת יצחק הוא הפחד והדין, ב' משמעות פירוש יצחק הוא צחוק ושמחה, וזה נמשך מזה, כשמקבל הדין בשמחה אז נפטר מהפחד ונעשה חסד ושמחה.

ובזה יובן ויזרע יצחק בארץ ההיא בשנה ההיא, ר"ל כאשר זרע בחינת יצחק שהוא צחוק והשמחה, גם שהיה בארץ ההיא דין קשה וגם בשנה ההיא הי' מדת הדין הקשה, מכל מקום על ידי שקבל הדין בשמחה נפטר מהדין, וימצא מאה שערים ויברכהו ה', וק"ל

 

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
[email protected]