נושאים

בעל שם טוב לפרשת חיי שרה - ואבוא היום אל העין

בעל שם טוב לפרשת חיי שרה - ואבוא היום אל העין

 

עבודת ישראל בראשית פרשת חיי שרה

בשם הריב"ש נבג"מ בפסוק (כד, מב) ואבוא היום אל העין, ופירש רש"י היום יצאתי והיום באתי מכאן שקפצה לו הארץ. אמר רבי אחא יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים וכו' עיין שם. הנה מפסוק זה גופא יוצא שם לקפיצת הארץ וזהו פירושו, היום יצאתי והיום באתי מכאן שקפצה פירוש מכאן גופא מדברים אלה שבזה המאמר והבן. וזהו פירוש יפה שיחתן של עבדי אבות, כי בשיחתן רומזים סודות נפלאות עם יחודים לקפיצת הארץ מה שאין ביד בנים אפילו על פי תורתן:

 

אוהב ישראל ליקוטים חדשים פרשת חיי שרה

ואבוא היום אל העין [כד, מב]. פירש רש"י היום יצאתי והיום באתי מכאן שקפצה לו הדרך. ולכאורה מנין לרש"י שקפצה לו הדרך היכי מוכח מהקרא זאת, שמא יצא אליעזר זה כמה ימים. וי"ל דהנה איתא בספרי קבלה שהשם של קפיצת הארץ הוא אהו"ה והוא ראשי תיבות של א' ת ה' שמים ו' את ה' ארץ (בראשית א, א) והר"ת של ו' אבוא ה' יום א' ל ה' עין הוא גם כן שם הנ"ל. אך עדיין צריכים למודעי אם קפצה לו הדרך. או אם הוא קפץ להדרך. אך שהשם של קפיצת הדרך הוא בישר אהו"ה היוצא מראשי תיבות א' ת ה' שמים ו' את ה' ארץ. וכאן השם של ו' אבוא ה' יום א' ל ה' עין הוא להיפך, והא"ה. מכאן מוכיח רש"י שקפצה לו הארץ. פירוש שהארץ קפצה אליו:

 

זוהר - השמטות כרך א (בראשית) דף רנא עמוד א

בראשית ברא אלהים א"ת ה"שמים ו"את ה"ארץ ראשי תיבין אהו"ה דביה אתבריאו שמיא וארעא א"ה ביה אתבריאו שמיא ו"ה ביה אתבריאת ארעא וכל מה דאית בה והוא יהיב תיאובתא בכל אילנין ועשבין די בארעא והוא מה שאמרו אין לך כל עשב ועשב מלמטה שאין ממונה עליו מלמעלה ושומר אותו שמכה אותו ואומר לו גדל שנאמר (איוב לח) הידעת חוקות שמים אם תשים משטרו בארץ:

 

בן פורת יוסף בראשית פרשת חיי שרה

עוד י"ל על פי סוד ששמעתי ממורי, ונבאר תחלה פסוק (בראשית כד, מב) ואבא היום אל העין, מכאן שקפצה לו הארץ, א"ר אחא יפה שיחתן של עבדי אבות וכו'. והקושיא מפורסמת מאי ענין רב אחא לכאן. וגם יש לתמוה, וכי אפשר שיהיה יפה שיחתן מתורתן של בנים דייקא.

ונ"ל, דשמעתי בשם מורי זלה"ה דמפסוק זה ואבא היום אל העין יצא שם של קפיצת הארץ וכו', ודפח"ח.

והנה כתבתי במ"א ביאור משנה (כתובות פ"א מ"ח) ראוה מדברת עם אחד בשוק וכו', על פי ביאור מורי זלה"ה ש"ס (חגיגה ט ב) אין דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה פעמים ואחד וכו', יעו"ש בספרי. ובזה יובן ראוה מדברת עם אחד בשוק, כי גם בשוק שעוסק בעסק עולם הזה מכל מקום דבורו הוא עם אחד, על ידי יחודים וכו'.

ובזה יובן ואבא היום אל העין מכאן שקפצה לו הארץ, ר"ל מכאן, על ידי שיחת חולין אלו שדיבר בכאן, עשה יחוד שיש בו שם קפיצת הארץ. א"ר אחא יפה שיחתן של עבדי אבות, שיודעין לעשות יחוד בשיחתן, וזה נמשך להם מתורתן של בנים דייקא, כי בחינת בנים הוא תורתן על פי יחודים, כמו שאמרו לשונה מאה ואחד, והבן.

 

תולדות יעקב יוסף בראשית פרשת ויצא

ויפגע במקום וגו', הוא לשון תפלה או קפיצת הארץ, וזה נמשך מזה, או בעתה או אחישנה, וע"י פגיעה ותפלה ותחנונים שיזכו לקפיצת הדרך תשובה שיהיה לעתיד כמ"ש והסירותי את לב האבן וגו' (יחזקאל לו, כו) שימהר זה ויקפוץ קודם זמנו, זכו אחישנה יהי' קצר הליכת הארץ, זכו אחישנה שיקצר ימי הליכת הגלות לבוא אל הארץ, מהר יחישנה.

 

תולדות יעקב יוסף בראשית פרשת ויצא

עוד י"ל, דאיתא בש"ס דחולין פרק גיד הנשה (צא ב) וילך חרנה, כי מטא לחרן יהיב דעתיה למיהדר וקפצה לו הארץ, וז"ש ויפגע במקום וכו'. ויש להבין למה בתחלה לא יהב דעתי' בזה, ושאר הספיקות.

ונ"ל, דמבואר בש"ס דשבת (לג ב) בצאת רשב"י ובנו מהמערה, כשראו בני אדם מניחין חיי עולם ועוסקים בחיי שעה, היו מעוררין קללה בעולם, ויצא בת קול בעיתו לאחרובי עלמא, חזרו למערתכם, עד לבסוף י"ב חודש יצאו ברחמים, ובכל מקום הביאו ברכה...

והענין, שכתבתי לעיל שתחלה סברו שאין נקרא עבודת הש"י אלא כשעוסק האדם בתורה ותפלה ובצום ובכי וכיוצא בזה, ולכך כשראו בני אדם שאין עוסקין בזה חרה אפם ואמרו מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה, והביאו חרון אף בעולם. עד שיצא בת קול וחזרו למערה, והרגישו שאין זה כי אם להורות להם דרך ישר יותר, דרך הרחמים, שנקרא עבודת הש"י בכל פרטי מעשה האדם, שיתן לב ששם ג"כ שם י"ת, וכאשר נודע לבעלי בינה לעשות יחוד גם בספורי דברים שעם חבירו, כמו ששמעתי ממורי קול באשה ערוה וכו' (ברכות כד א)... אם כן בכל דרכיך דעה"ו (משלי ג, ו) אתי שפיר, וכאשר כתבתי שויתי ה' לנגדי (תהלים טז, ח - ט) גם שהוא לנגדיות, מ"מ מימיני בל אמוט, ואז שמח לבי לעורר רחמים ושמחה בעולם, וז"ש אף בשרי ישכן לבטח, יעו"ש. נוסף לזה, על דרך הני תרי בדחי (תענית כב א) ששמעתי ממורי, שהיו מייחדין ומעלין העולמות בכל עניני עה"ז יעו"ש.

ובזה יובן ויצא יעקב מבאר שבע, שהי' נטמן בבית מדרשו של שם ועבר ועסק בתורה בבאר שבע (בר"ר סח, יא). וכשיצא משם וראה שבני אדם אינן עוסקין בתורה, אמר מניחין חיי עולם וכו', עד שהי' מביא חרון בעולם, וז"ש וילך חרנה. כי מטא לחרן, ראה שאין העולם מתקיים בזה, כמו שיצא בת קול ברשב"י הנ"ל, הוא ג"כ יהיב דעתיה למיהדר, כמו רשב"י ובנו שחזרו למערה שאין העולם הי' יכול לסובלו, ומיד שהבין זה ויהב דעתי' למיהדר ניתקן הכל, ואין צריך שוב למיהדר כמו רשב"י, כי שם במערה יהב דעתי' למהדר, מה שאין כן יעקב מיד קפצה לו הארץ... כי תחלה הי' יבשה דין, ואח"כ נעשה ארץ רחמים, ובא לקראתו מדה זה שנק' ארץ רחמים, וז"ש קפצה לו ה"ארץ, היינו ויפגע במקום, שם הוי"ה שהוא רחמים העולה גימטריא מקו"ם כנודע, ולא שם הוי"ה מפורש נגד עיניו, לקיים שויתי ה' וגו', כי פגיעה הוא נגדיית... רק מספר העולה גימטריא מקום, כי בא השמש שהוא הצחות והזוהר והבהירות, רק וילן שם בסוד לינה, שאינו צח ובהיר, עד אח"כ, כאשר יבואר.

...

ויחלם והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, ור"ל שהראו לו בפועל משמים רפואה ע"י סמים מתוקים ולא מרים... שלא בלבד נקרא עובד הש"י רק בעוסק בתורה ותפלה לבד, שעי"ז מעורר מדנים על בני עולם שאין עושין כך, אלא האדם נקרא סלם, גם שהוא מוצב ארצה דיוטא תחתונה בארציות גשמיות החומר, כגון שרואה אדם עובר עבירה וכיוצא, מ"מ יוכל הצדיק לכוין בו עסק יחודים ועבודת הש"י כמו בעסקו בתורה, וז"ש וראשו ומחשבתו מגיע השמימה, ליקח לעצמו רמז מוסר לעבוד הש"י עי"ז יותר.

...

וז"ש ויקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה...

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
[email protected]