נושאים

בעל שם טוב לפרשת ויצא - קיפל ארץ ישראל תחתיו

בעל שם טוב לפרשת ויצא - קיפל ארץ ישראל תחתיו

 

בן פורת יוסף בראשית פרשת ויצא

עוד י"ל, דכתבתי במ"א ביאור ש"ס (שבת קיח א) כל המענג את השבת נותנין לו נחלת יעקב וכו', וביאור ש"ס (סוטה מז א) חן מקום על יושביו וכו', על פי ששמעתי בשם מורי קיפל כל ארץ ישראל תחתיו וכו' (חולין צא ב). אמנם כל זה נעשה בירור ניצוצות במקומו על ידי הדעת, שנותן דעתו בעת עוסקו בתורה ותפלה שהם אותיות, איך לברר על ידי אותיות אלו הנצוצות שנפלו בעת השבירה וכו'. אפס שיש זמן שנסתלק הדעת מן האדם בסוד (יחזקאל א, יד) והחיות רצוא ושוב וכו', וכמו שכתבתי במ"א שאם ידעתי לא ישנתי (רש"י כח, טז), ר"ל שאם הי' יודע שהוא בבחינת קטנות ושינה, הי' מייחד מדריגה זו ג"כ ולא היה נק' בחינת שינה, וז"ש שאם ידעתי לא ישנתי וכו'.

ובזה יובן ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה... וכאשר יצא יעקב מבאר שבע, שנסתלק הדעת, אז יצא ללכת לחרן, לפקח בפרנסת גופו. ואח"כ יהיב דעתי' למיהדר, כדאיתא בש"ס דחולין (צא ב) וכו', ור"ל כשחזר ובא הדעת אז יהיב דעתי' למיהדר, כי יכול לברר במקומו הניצוצין מה שיברר על ידי הליכה לחרן, מיד קפצה לו הארץ, וז"ש ויפגע במקום וכו', כי קיפל כל ארץ ישראל תחתיו, כאשר יבואר אח"ז.

 

כתונת פסים במדבר פרשת בהעלותך

ונבאר ש"ס דשבת פרק כל כתבי (קיח א) אמר רבי יוחנן, כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים, שנאמר (ישעיה נח, יד) והאכלתיך נחלת יעקב אביך, לא כאברהם שנאמר בו (בראשית יג, יז) קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה וכו', אלא כיעקב וכו'. ורבו בזה הספקות, וכתבתי מזה במקום אחר.

וכעת נראה לי דשמעתי בשם מורי ביאור פסוק (בראשית כח, יג) הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך ופרצת ימה וקדמה וגו'. ודרשו חז"ל פרק ז' דחולין (חולין צא ב) שוכב עליה, מאי רבותיה, אמר רבי יצחק מלמד שקיפל הקדוש ברוך הוא כל ארץ ישראל תחתיו שתהא נוחה ליכבש לבניו, עד כאן...

ולפי מה שביאר מורי בזה מבואר כל הנ"ל, דכבר כתבתי במקום אחר ביאור ש"ס (סוטה מז א) חן מקום על יושביו וכו', דאיתא בפרק ה' דברכות (לא א) אמר רבי יוסי ברבי חנינא מאי דכתיב (ירמיה ב, ו) ארץ אשר לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם, וכי מאחר שלא עבר איש לא ישב שם, אלא לומר לך, כל ארץ שגזר עלי' אדם הראשון נתישבה וכל ארץ שלא גזר וכו'.

ולהבין זה, י"ל דמבואר בכתבי האר"י זלה"ה, בפרי עץ חיים דף י"ב ודף מ"ה, כי על ידי חטא אדם הראשון נפלו כל הניצוצות של הנשמות קדושות בתוך הקליפות, ונתערב טוב ברע, וצריך לבררן על ידי התורה והעבודה והמצות של בני אדם בעזר וסיוע העליון השכינה אשר עמהם, בסוד (תהלים סח, לה) תנו עוז לאלהים, ואז מתבררין ועולים בבחינת מיין נוקבין וכו'. ולכן הוצרך גלות ישראל בכל ע' אומות, שנפלו שם הניצוצות, וצריך כל אחד מישראל לגלות שם במקום שיש שם הניצוצות משורש נשמתו, להוציאן ולבררן, רק במצרים נאמר (שמות יד, יג) לא תוסיפו לראותם, לפי שנאמר (שם יב, לו) וינצלו את מצרים, כמצולה שאין בה דגים (ברכות ט ב), ולא נשאר בה שום ניצוץ קדושה, והי' שם גלות השכינה לגמרי וכו', יעו"ש.

וזהו שדרשו חז"ל ואתנה לכם את טוב ארץ מצרים, ניבא ואינו יודע מה ניבא, סופם לעשותה כמצולה שאין בה דגים וכו'. והכונה שיבררו בארץ מצרים כל חלק הטוב שנתערב בין הרע והקליפות שם.

והכל על ידי הדעת והמחשבה, וכמ"ש במחשבה אתברירו...

ונודע, כי מקום נפילת הנצוצות הוא בקליפת נוגה, כמבואר בעץ חיים, יעו"ש. גם נוגה גימטריא חן. ובזה יובן חן מקום על יושביו, ר"ל כי מקום שנפלו ניצוצות שורש נשמתו בקליפת נוגה הנקרא חן, יש לו חן המקום על יושביו, כדי לברר שם ניצוצין שלו מקליפת נגה, והבן.

ובזה מובן גם כן כוונת רבי יוסי ברבי חנינא, מקום שגזר אדם הראשון - שידע שנפלו שם ניצוצין מחטא אדם הראשון ונתערבים טוב ברע, שם גזר שיהא מקום יישוב, כדי שיבא שם מי שיש לו שם ניצוצין משורש נשמתו לברר ולהוציאן, והבן.

ונחזור לביאור מורי הנ"ל, כי ענין נסיעת האדם ממקום זה למקום אחר עבור פרנסתו וכיוצא, משום שיש שם נצוצות שלו וצריך להוציאן משם ולבררן. ובזה יובן שקפל הקדוש ברוך הוא כל ארץ ישראל תחתיו, שלא יצטרך לנסוע ממקום למקום לברר הניצוצין שלו, כי נכלל כל ארץ ישראל תחתיו, ויברר ניצוצין שלו במקומו, ודברי פי חכם חן.

אמנם יש להבין, למה עשה כך ליעקב ולא לשאר אבות או אדם אחר. ונ"ל דשמעתי מוהר"ן פירש המשנה פרק א' דפאה (מ"א) אלו דברים וכו' כבוד אב ואם וגמילות חסדים והבאת שלום ותלמוד תורה כנגד כולם...

והנה יעקב הוא בחינת התורה עצמו... ואם כן יעקב יוכל לברר במקומו על ידי מה שאדם אחר צריך לילך במעשה, כי תלמוד תורה כנגד כולם, ולכך ליעקב קפל כל ארץ ישראל תחתיו, דהיינו במקומו על ידי עסק התורה שהוא כנגד כל העולם, וזהו (בראשית כח, יד) ופרצת ימה וקדמה - ר"ל במקומך תברר כל ניצוצין שיש בד' רוחות העולם, ולא יצטרך לנסוע ממקום למקום להיות נטרד בעסק פרנסתו וכיוצא בזה לברר שם על ידי הלוכו ממקום למקום, כי תלמוד תורה כנגד כולם...

 

מאור עינים שמות פרשת ויקהל

וזהו שאמר הבעל שם טוב ז"ל מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ (תהלים לז, כג) והוא כפל מצעדי ודרכו ואז"ל כי מה' מצעדי גבר כוננו כי מה שמוליך השם את האדם לאיזו מקום על ידי מבוקש שיש לאדם לזה המקום אבל ודרכו יחפץ כי השם רוצה לתקן האדם שם להעלות ניצוצות הקדושות שבמקום הזה וזהו ודרכו יחפץ כי השם חפץ דרכו ולא מבוקש שיש לאדם שם וכשמעלה הניצוצות הקדושות אז נעשה יחוד בין שני שמות הוי"ה ואדנ"י

 

אור המאיר ויקרא פרשת צו

ואני אמרתי מה דאיתא אצל שמואל הרמתי (שמואל א ז, יז) ותשובתו הרמתה וכו', על דרך ששמעתי (מובא בדגל מחנה אפרים מסעי) מהבעש"ט שביאר פירוש הכתוב (תהלים לז, כג) מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ, ואמר על אותן האנשים הנוסעים לארץ מרחקים בסחורות וכדומה הרחוקים נדוד, לא מחשבותיו יתברך מחשבותם, המה מדמים בנפשם שכל עצמם עם דרך נסיעתם לארץ מרחקים, בעבור הרבות זהב וכסף חלוף סחורתם, ולזה המה מקצים רגליהם, ובאמת הוא יתברך לא כן ידמה, כי אם הוא יודע לתקן עניינו יותר ממנו, ולפעמים יש לו לאדם ככר לחם בארץ מרחקים הנוגע אל בחינתו, והוא צריך לאכול אותו ככר דייקא באותו מקום ובשעה הזאת, או לשתות מלא לוגמיו מים במקום ההוא, ולכוונה הנזכר מצעדי גבר כוננו, להרחיק נדוד כמה מאות פרסאות, בכדי להשלים את נפשו עם זה הככר לחם ושתות מים מעט או הרבה...

ואפשר לרמוז מה שכתוב בשמואל (שמואל א ז, יז) ותשובתו הרמתה, כלומר יש ב' בחינות באותן המסבבים, כת המובחרים תמימי דרך ההולכים בתורת ה' באמת ובתמים, בוודאי תועלתם גדולה ומובחרת, ועושין תיקונין באמצעות דרכיהם ונהוג נסיעתם, וגם הדרכים מבקשים תפקידם, ומצפים את בואם אישים המשכילים, כי בכל מדרך כף רגלם עושין פעולות גדולות ממאכל וממשתה ושינה ופרטי דיבוריהם, מקשרים הכל אל התורה והעבודה לעשות בדביקות הבורא ב"ה, ולזה רצונו ודרכו יחפץ להעלות הכל אל הבורא ב"ה...

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
[email protected]