נושאים

בעל שם טוב לפרשת וישב - התפארות ותפארת

בעל שם טוב לפרשת וישב - התפארות ותפארת

 

אור תורה, ויצא אות מא

ורחל באה עם הצאן. איתא במדרש כדי לדבק ביופיה, ולכאורה אינו מובן. אבל הפירוש האמיתי רחל העליונה, שעל ידי שיראה רחל זו ידבק יעקב ברחל עליונה, שכל היופי של זו התחתונה באה מן העליונה. וזהו פי' גם כן ויבא יוסף הביתה לעשות מלאכתו, ואמרו רז"ל שראה דמות דיוקנו של אביו. פי' לפי שידוע שאשת פוטיפר היתה מתפארת לפניו עד מאוד וכו', כדאיתא במדרש בגדים שלבשה לו בצפרא לא לבשה ברמשא, כדי לפתותו. ויוסף הצדיק לא היה חפץ בהתפארות זו, אבל היה חפץ והתלהב מהתפארות זו להתפארות העליון שהוא דיוקנא של אביו תפארת ישראל. וזהו פירוש וינס ויצא החוצה, ר"ל שנס מהתפארות זו הגשמיות והתלהב לנוס החוצה, חוץ לעולם הזה, והתדבק בתפארת העליון.

 

כתר שם טוב, ח"ב רפז

וכשהוא מבין באיזה ענין המחשבה, אם בתאוה הוא מעולם האהבה נפל, אם ביראה רעה הוא מעולם היראה, אם בגאוה הוא מעולם התפארת, וכן בשארי הדברים שכולם מז' ימי הבנין נפלו.

 

תולדות יעקב יוסף קונטרס אחרון

שמעתי ממורי ... וביאר, כי אלו ג' קוין חג"ת מתפשטין מן רום המעלות עד התהום מקום הקליפה, וחסד במקום הקדושה למעלה הוא ענג, וכשנתפשט למטה בקליפה הוא זנות, וז"ש (ס"י פ"ב מ"ב) אין למעלה מענג ולמטה נגע. וקו התפארת בהתפשטו למטה במקום הקליפה היא הגאוה, וקו הגבורה למטה הוא כעס ועבודה זרה

 

כתר שם טוב, ח"ב אות שצג

מהבעש"ט במדרש... מה ראה קרח לחלוק על משה פרה אדומה ראה... ופירש בשם הבעש"ט זללה"ה ששאלוהו תלמידיו על ענין פרה אדומה... והשיב הבעש"ט זלה"ה שזהו ענין הגבהות, שמתחלה אם האדם מתנהג בדרך לא טוב והוא רחוק מהש"י, התחלת תיקונו הוא מצד הגבהות ושלא לשמה, כמו להתפארות או עולם הבא, שזהו ג"כ גבהות נסתר, שחושב שראוי שישלם לו הש"י שכר על מעשיו... והותר לו לאחוז הגבהות והתפארות, ויעשה שלא לשמה ומתוך שלא לשמה יבוא לשמה, ובלשמה צריך להיות זך ונקי מכל סיג גבהות, כ"א יתערב בו גבהות יתועב לפני ה'.

... נמצא הגבהות מטהרת הטמאים וכו'.

וענין הזה הוא אפילו בצדיקים שכבר הם טהורים הוא נוהג תמיד ע"ד הנ"ל, שצריך להתקרב להש"י בגבהות ושפלות, כי קודם שרוצה האדם להתקרב להש"י ע"י איזה מצוה גדולה ותורה או תפלה נמצא שעדיין הוא מרוחק... וא"א להתקרב להש"י אם לא יהי' לו גבהות... שהיצה"ר אומר לו אתה אינך ראוי לעשות מצוה גדולה ועובדא כזו, וע"כ שצריך שיגבה לבו בדרכי ה'... וא"כ ע"י גבהות זה יטהר ויקרב א"ע להש"י כשיעשה העובדא של תורה או תפלה או מצוה. ואח"כ בעת העובדא שעושה, או אח"כ, צריך להשמר להשתמט מכל צד גבהות, וישפיל א"ע לפני הש"י

 

צוואת הריב"ש

דיש ז' מחשבות ולא יותר וזהו ז' ימי הבנין ובכל אחת יש ערב ובוקר ערב לשון תערובות שחשב מחשבה חיצונה ובקר לשון בקרת שמבקר את הש"י ואלו הם אהבת ה' ואהבת עבירות ויראת ה' ויראה רעה כגון שנאה. והתפארות שמפאר הש"י ורעה שמפאר את עצמו... וכן בהתפארות אם מפארין אותו ואם בא לו באמצע התפלה התפארות או שמפארין אותו שהוא לומד בכוונה יחזיק בעצמו ירא' שהוא בושה לפני השי"ת

 

צוואת הריב"ש

רבי אומר איזה דרך ישרה שיבור לו האדם. פי' איזה דרך ישרה מאיזה מדות ימנע עצמו ממנו שיבור ל' ריקות על זה אמר כל שהיא תפארת לעושיה ר"ל שעושה המצות בסתר ואין אדם יודע ממנה אבל אם סובר הוא במחשבתו שעובד ה' ואצלו היא התפארת וכ"ש שתפארת לו מן האדם ר"ל שהעושה המצוה לקבל תפארת מן האדם שיאמרו עליו זה הוא ירא אלהים מכ"ז ימנע את עצמו ואם תעשה זה אזי והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שאז אין אתה יודע מתן שכרן של מצות אלא תעשה שיהיה נחת רוח לבורא ית' בלי שום תשלום גמול מלקבל התפארות שאם תרצה לקבל התפארות תדקדק במצות אם הוא קלה שאם היא חמורה תקבל התפארות ואם היא קלה לא תעשה אותם.

 

צוואת הריב"ש

ע"כ אלו ב"א שכל כוונת' לייחד עולם הדיבור עם עולם המחשבה הם הצדיקים גמורים וזשרז"ל אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש ר"ל כשמתפלל בכונה אז הקדוש ברוך הוא מתפאר בעולם הדיבור וכן התפארות בכל העולמות ונופל עליו ג"כ התפארות ויזהר שלא יבטל מהדביקות שלא לחשוב בהתפארות שלו איך הוא מתפלל בכוונה גדולה.

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
[email protected]