נושאים

בעל שם טוב לפרשת ויגש - אנכי ארד עמך מצרימה

בעל שם טוב לפרשת ויגש - אנכי ארד עמך מצרימה

 

זוהר חלק א דף קיב ע"ב

בגין כך אתדבק אברהם במהימנותא כד נחת למצרים, וכד אזל לארעא דפלשתים, לבר נש דבעא לנחתא גו גובא עמיקא, דחיל דלא יכיל לסלקא מגו גובא, מה עבד קשר חד קשרא דחבל לעילא מן גובא, אמר הואיל דקשירנא קשרא דא, מכאן ולהלאה אעול תמן, כך אברהם בשעתא דבעא לנחתא למצרים, עד לא ייחות תמן, קשר קשרא דמהימנותא בקדמיתא לאתתקפא ביה, ולבתר נחת

 

דגל מחנה אפרים בראשית פרשת מקץ

וכמו ששמעתי מן אא"ז זללה"ה על פסוק (בראשית מ"ו, ד') אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה כי אנכי שהוא השכינה הוא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה וכדאיתא בזוה"ק משל אחד יורד לבור צריך ליקח לעצמו סולם כדי שיוכל לחזור ולעלות וזהו אנכי שהוא השכינה ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך היינו על ידי השכינה תוכל לעלות גם עלה היינו שיהיה עליתך טפל נגד מה שתעלה כמה וכמה נשמות העשוקים

 

תולדות יעקב יוסף במדבר פרשת נשא

ולהבין זה נ"ל דקשה דאם נתיירא למה ירד למצרים בלא רשות, כמבואר שם. ואומר שהוא עיקר שורש הדבר לעבודת ה', וסודו ידוע, כי הוא דעייל ונפיק, כי אדם מצד כללותו מטוב ורע אי אפשר שיהי' תמיד במדריגה א', אפילו הקדושים בארץ, כי לפעמים עולה ולפעמים יורד. גם מצד שנקרא עולם קטן, וכמו שלמעלה יש קטנות וגדלות כנודע, כך באדם צריך שיהי' בו מדריגות אלו. והחכם אשר עיניו בראשו, קודם שירד מצרימה, והוא ירידה ממדריגתו שהי' בה תחלה, צריך לקשר את עצמו תחלה בדביקות הש"י, שגם אם ירד מטה לטעם הנ"ל, או להעלות גם מדריגות התחתונים אשר ירד להם כדי להעלותן הנצוצין, או להעלות בני אדם ובני איש שהם במדריגה תחתונה, כאשר זכרתי במשל השר היורד להעלות בן מלך שנעשה הדיוט וכו', אם יקשר את עצמו תחלה בדביקה וחשיקה וחפיצה בו יתברך, אז לא תפרד בין הדביקו' גם אם ירד לשם, שיזכה לחזור ולעלות, וכמו שהיורד לבור קושר את עצמו תחלה בחבל כדי שיאחוז בו לעלות מהבור, כך שורש ישראל הם יעקב חבל נחלתו (דברים לב, ט), לאחוז בו בחבל זה הקשור בו יתברך ולעלות בו, וזהו סוד דעייל ונפיק.

וזהו כוונת אברהם אבינו ע"ה, וז"ש כאשר הקריב לבוא מצרימה, לאשגחא באינון דרגין, ושלא ישאר שמה ח"ו, רק שיזכה לעלות משם. ולאתרחק מעובדי מצרים, ר"ל לברר הטוב מן הרע. לכך הקריב את עצמו להקדוש ברוך הוא כדקיאות, ושוב לא יעלה מורא על ראשו, כי גם שירד מצרימה יהי' דבוק ביראתו יתברך, שהוא ראשית חכמה יראת ה', וז"ש אמרי לי אחותי את כמו אמור לחכמה אחותי את, בדביקה כמו אח ואחות, כנודע בזוהר (ח"א קיב א) דבין איש ואשתו יכול ליפרד על ידי גט, מה שאין כן באח ואחות, וכאשר זכרתי בפסוק (שה"ש ח, א) מי יתנך כאח לי, יעו"ש.

 

דגל מחנה אפרים שמות פרשת שמות

ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו (א, א). יש לומר בזה על דרך שאמרתי על פסוק (בראשית מ"ו, ד') אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה... ואמרתי מה שחנני ה' ברחמיו וברוב חסדיו על פי הידוע כי כל אדם צריך להיות עייל ונפיק ועייל כמו וירד אברם מצרימה (בראשית י"ב, י') ויעל אברם ממצרים (שם י"ג, א') ואיתא בזוה"ק (ח"א פ"א ב) שרימז בזה שאמר אחותי היא בשביל שהיה ירא ודחיל היינו שהיה ירא ודחיל מאוד ליחות למצרים עד דאדביק נפשו בשכינה כביכול כמו אמור לחכמה אחותי את וכאשר קשר עצמו בשכינה קשר חזק ואמיץ אז שוב לא דחיל:

והמשל הוא כמו אדם שרוצה לילך לבור עמוק ומתיירא שמא לא יוכל לעלות לכשירצה לעלות לכך לוקח סולם עמו לבור כדי שיוכל לעלות והנמשל הוא השכינה כביכול היא הסולם והוא שאמר לו ה' יתברך אל תירא מרדה מצרימה כי יעקב מסתמא היה ירא ודחיל לירד למצרים לבור עמוק שלא יאבד חס ושלום לעולם שם ולא יוכל לעלות ויראתו היתה בודאי יראה פנימית שלא להשתקע חס ושלום בעמקי הקליפות וכשהדביק עצמו ליראה פנימית ועיקרית שהוא ממש השכינה כביכול נמצא הוא דבוק בהשכינה כביכול:

והוא שאמר לו אל תירא כי אנכי היא השכינה ארד עמך היינו היראה שיראת פן תרד ממדריגתך היא תרד עמך שהיא ממש השכינה כביכול ולכך גם עלה היינו בודאי תעלה אתה גם כן על ידי השכינה כמשל הסולם הנ"ל, ומה שאמר עלה לשון עבר כי בדבר שהוא ודאי עבר ועתיד שוים הם כאילו כבר היה כיון שבודאי יהיה כן, כך גם כן כאן כיון שבודאי תעלה על ידי הסולם שלקחת לך שהוא היראה שיראת יראה פנימית ודבקת עצמך לשכינה וכאשר שמעתי בפירוש מאא"ז זללה"ה כי כשאדם מדבק עצמו ליראה פנימית אזי יתפרדו כל פועלי און ממנו:

וזה יש לומר שאמר הכתוב כאן ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה אך קשה בשלמא יעקב פירש בו הכתוב יראתו אבל השבטים איך יעלו משם מבור עמוק לזה רימז הכתוב איש וביתו באו... והוא שאמר איש וביתו באו שכל אחד ואחד התקשר עצמו אל היראה הפנימית שהוא בית בכדי שיוכל לעלות משם, ומה שאמר וביתו היינו כל אחד התקשר עצמו ביראה שלו לפום מדריגתו ולכך עלו משם בסוד הסולם כנ"ל והבן:

 

תולדות יעקב יוסף דברים פרשת שופטים

וה"ה איפכא, כשהוא במדרגה עליונה, כגון שמתבודד בינו לבין קונו וזר לא יקרב אליו כי עוסק בתורה, ועל ידי זה ניצול מיצר הרע והרהורים וכיוצא, כי התורה היא תבלין ליצר הרע, ויודע שאחר כך הוצרך לצאת מן הספר אל תוך העיר, או לעסק פרנסתו או לשאר דברים, ומיד בצאתו מהספר לפתח חטאת רובץ, שבתוך העיר הוא בור ריק בלי מים של תורה, רק נחשים ועקרבים של לשון הרע, ודברים בטלים, והסתכלות נשים, וכיוצא בו... ומה יעשה וינצל, כל ערום יעשה בדעת, שיקשר את עצמו בעודו מתבודד, שיהי' שם הוי"ה של ד' אותיות נגד פניו גם בלכתו בין אנשים, וכמ"ש הרמב"ם (מו"נ ח"ג פ' נא - נב) ורמ"א מביאו (או"ח סי' א), שויתי ה' לנגדי תמיד (תהלים טז, ח) הוא כלל גדול במעלת הצדיקים וכו'.

וזה הענין הראו ליעקב אבינו, שהי' סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה (בראשית כח, יב), ר"ל גם כשהוא מוצב ארצה בדיוטא תחתונה שבארץ, דהיינו בין אנשים לצנים והולכי רכיל וכיוצא, מ"מ ראשו ומחשבתו מגיע השמימה, לדבק מחשבתו בקונו - ששם הוי' נגד פניו...

ושמעתי משל מהרב המגיד מ' מענדיל מבאר, ששואלין לתינוק, אם נפל לבור ואינו יכול לעלות, ילך לביתו ויביא סולם ויעלה מהבור. והקושיא תמוה, וביאר שהוא משל אל הנ"ל, קודם שירד לבור יביא סולם, לכשירד יוכל לעלות מהבור, ודפח"ח. והוא הענין שעשה אברהם קודם שירד למצרים שנתקשר למעלה שאמר אחותי לחכמה, וכמ"ש בזוהר שם (ח"א פא:, קיב ב), והבן.

וזה שאמרו חז"ל סולם של יעקב הי' בו ד' שליבות, שהוא שם בן ד' אותיות שממנו משתלשל ד' עולמות אבי"ע כנודע וצריך לעלות מעשי' ליצירה וכו', והי' מקיים שויתי ה' לנגדי תמיד...

ובזה יובן והי' כקרבכם אל המלחמה, ודרשו בספרי ורש"י מביאו, וז"ל: סמוך לצאתכם מן הספר וכו', ר"ל סמוך לצאתן מבית הספר אל תוך העיר לעסקיו, מיד הוא מלחמת היצה"ר להתפתות בהסתכלות נשים וספורי לשון הרע ולצנות וכיוצא, לכך לא יבטח במה שעסק בתורה עד עכשיו ששוב לא יבוא אליו היצה"ר, רק ונגש הכהן ודבר אל העם, שהוא כהן משוח מלחמה - או על דרך ששמעתי שהחסיד מוהרר"ן קסויר נתן לאיש אחד מידי שבוע בשבוע סך קצוב, עבור כשהי' בין אנשים להזכירו ברמז שלא ישכח שם הוי' שיהי' נגדו תמיד, ודפח"ח, וזהו כהן משוח מלחמה...

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
[email protected]