נושאים

בעל שם טוב לפרשת ויחי - יקרא אתכם באחרית הימים

בעל שם טוב לפרשת ויחי - את אשר יקרא אתכם באחרית הימים

 

בעל שם טוב בראשית פרשת ויחי

ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים. בשם הבעל שם טוב, אשר יקרא, דרך מקרה, שכל אחד ואחד ישב על עבודתו, בהיסח הדעת, ופתאום יבוא משיח: (ילקוט משה פרשת ויחי)

 

מאור עינים בראשית פרשת לך לך

ויאמר ה' אל אברם לך לך וגו'. וילך אברם כאשר דבר אליו ה' וילך אתו לוט. להבין הלא מתחלה כתב בל' אמירה ויאמר ה' אל אברם א"כ הוה ליה למימר וילך כאשר אמר אליו ה' ולמה שינה הלשון וכתב כאשר דבר אך האמת הוא דאברהם היה מרכבה להבורא ברוך הוא והנה אמירה נקרא מחשבה כמאמ' אמרו בלבבכם (תהלים ד, ה) והדיבור הוא מדריגה עשירית כנודע והנה בשביל אברהם אבינו עליו השלום לא הי' צריך מחשבות הבורא להתגלות ולבא אל הדיבור כי היה משיג מחשבת הבורא ברוך הוא שרצונו וחפצו שילך ומיד היה מקיים רצון השי"ת והיה הולך אך השי"ת היה חפץ שיצא מלכות בית דוד רגל רביעי מהמרכב' לכן הוצרך להתגלו' ולבא אל הדבור ואז הלך עמו לוט ויצא מלכות בית דוד מלוט כמאמר רבותינו זכרונם לברכה (ב"ר נ) במגלת ספר כתו' עלי שבלוט כתיב שתי בנותיך הנמצאו' ובדוד כתיב מצאתי דוד עבדי ולכן אין בן דוד בא אלא בהיסח הדעת כי שרשו מהיסח הדעת ולא ידע בשכבה ובקומה משא"כ אלו לא היה בא אל הדיבור לא היה יכול לוט לילך עמו.

 

תניא איגרת הקודש פרק ד

והנה במילה יש שני בחינות מילה ופריעה שהן ערלה גסה וקליפה דקה וכן בערלת הלב יש ג"כ תאות גסות ודקות מילה ופריעה ומל ולא פרע כאלו לא מל מפני שסוף סוף עדיין נקודת פנימית הלב היא מכוסה בלבוש שק דק בבחינת גלות ושביה. והנה על מילת הערלה ממש כתי' ומלתם את ערלת לבבכם אתם בעצמכם אך להסיר הקליפה הדקה זהו דבר הקשה על האדם וע"ז נא' בביאת המשיח ומל ה' אלהיך את לבבך כו' לאהבה את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך כלומר למען כי ה' לבדו הוא כל חייך ממש. שלכן אהבה זו היא מעומקא דלבא מנקודה פנימית ממש כנ"ל ולמעלה מבחינת הדעת ולכן משיח בא בהיסח הדעת לכללות ישראל והיא גילוי בחינת נקודה פנימית הכללית ויציאת השכינה הכללית מהגלות והשביה לעד ולעולמי עולמים וכן כל ניצוץ פרטי מהשכינה שבנפש כל אחד מישראל יוצאת מהגלות והשביה לפי שעה בחיי שעה זו תפלה ועבודה שבלב מעומקא דלבא מבחינת נקודה הפנימית הנגלית מהערלה ועולה למעלה לדבקה בו בתשוקה עזה בבחינת למען חייך והוא גם כן בבחי' היסח דעת האדם כי בחינה זו היא למעלה מדעת האדם והתבוננותו בגדולת ה' רק היא בחינת מתנה נתונה מאת ה' מן השמים מהארת בחי' פנים העליונים כמ"ש יאר ה' פניו אליך וכמ"ש ומל ה' אלקיך כו'. אך מודעת זאת כי אתערותא דלעילא היא באתערותא דלתתא דוקא בבחינת העלאת מ"נ כמשארז"ל אין טפה יורדת מלמעלה כו'. ולכן צריך האדם לעשות בעצמו תחלת מילה זו להסיר ערלת הלב וקליפה הגסה ודקה המלבישות ומכסות על בחינת נקודת פנימית הלב שהיא בחינת אהבת ה'

 

ערבי נחל בראשית תולדות - דרוש ז

ובזה יובן המשך הפרשה, אמר ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות, כדי שיבא יעקב ויטול הברכות ויהיה הברכה סמוי מן העין ובהיסח הדעת כאמור, והיה הברכה ויתן לך האלהים מטל השמים, ר"ל שהברכה היא ברכה רוחניית במדריגה עליונה, ועד שם נתעלה יעקב ומשם קיבל ברכתו, ומרב טוב וברכה אשר למעלה, נמשך ג"כ משמני הארץ ורוב דגן, ועי"ז יעבדוך עמים כו' הוי גביר כו', כי מאחר שהברכה נמשך ממקום גבוה אשר אין שם אחיזה לעשו, אז בכח זה עשו עבד למו.

וכאשר בא עשו ויחרד יצחק ורצה לקללו, עד שאמר לו ה' שלא יקלל, אז הבין יצחק כל הענין כי חפץ ה' בברכה זו ושתהיה בהיסח הדעת וסמוי מן העין, אמר בא אחיך במרמה פירוש בחכמה, ועי"ז לקח ברכתך, דדוקא באופן זה צוה ה' אלי הברכה הגמורה בכל אופן נאות.

 

שארית ישראל שער הזמנים דרושים לעשרת ימי תשובה

אבל בחינת ראש דעמלק, הוא מה שאנו רואים שלא ישתנה לעולם כל עוד שנפשו בו, כמו הקמצנים והכילים שלא יוכלו לסבול המנגדים לעולם, וגם בשעת ביטושו מבעט ביסורים, ואומר יעבור עלי מה בינו לביני צריך למלאות תאותי. ואדרבה שעושה כבהמה ממש, ואין זה אלא מצד תאוות הנפש בעצמה להרגיש עצמותה, שלזה יש תשוקה וחפיצה לכל דבר שנמצא בו הרגש ועונג בכל התאוות מקטן ועד גדול, וזה נקרא גס הרוח אגראבער נפש81 כי טבע המוח ליכלל ולהבטל למקורו, וזה טבעו רק להרגיש עצמותו בבחינה יש ופירוד ממקומו. וזהו ראש הדעת דעמלק שלא תשתנה לעולם. ואין בן דוד בא אלא בהיסח הדעת82 שיאבד הדעת וההרגשה כי כולם ידעו אותו ממש.

 

ר' צדוק הכהן מלובלין - דובר צדק עמוד קיב-קיג

שעל כן היה גלות מצרים והיא הכנה למתן תורה שהיא משם הוי"ה כידוע שהוא גילוי האמיתית ושלמעלה משכל בני אדם כמו שנתבאר לעיל] רק השתדל כל כך עד שיגע ומצא דבר זה. [וכמו ששמעתי על מדרש הציץ עליו בעל הבירה וכו' (בראשית רבה ל"ט, א') פירוש עליו על ענין תמיהותו זה עצמו אני הוא וכו'. גם שמעתי על מאמר חז"ל (מגילה ו' ב) יגעתי ומצאתי שאחר היגיעה רואה שהיא מציאה ומציאה באה גם בהיסח הדעת בלא יגיעה אך קודם היגיעה אין רואה המציאה ההוא רק אחר היגיעה הוא המציאה. וכנ"ל הראשונות ישמיעונו] שבאמת גם זה הכל מה' יתברך כי מאין בא לו שהוא יחשוק וישתדל לזה ולא אחר על כרחך שהוא מלידה ומבטן הוכן לכך:

 

ר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק ויקרא פרשת אמור

וכן מה שאמר יעקב אשר יקרא אתכם באחרית הימים דביקש לגלות להם הקץ, והיינו דאין בן דוד בא עד שיתיאשו מן הגאולה כמו שאמרו (סנהדרין צ"ז א) במטותא מיניכי לא תרחקוהו דתנינין שלושה באים בהיסח הדעת וכו', והיינו קץ בעתה דקץ אחישנה אין לו זמן רק היום אם בקולו תשמעו (כמו שאמרו שם צ"ח א) רק ביקש לגלות להם קץ בעתה שיהיה אף אם לא יהיו ישראל כדאין וזה שאמרו (תנחומא ויחי ח') ביקש לגלות להם את הקץ למה הדבר דומה לעבד וכו' ולומר להם היכן דייתיקי שלהן והאוני שלהן וכו' היינו קץ בעתה שהוא האוני שלהם שאף אם יהיו חס ושלום דור שכולו חייב מכל מקום בעתה יעשה ה' למענו, וכמו שהיה ביציאת מצרים ולכן כתיב אשר יקרא דרך מקרה בהיסח הדעת אשר לא יעלה על לב. וכתיב באל"ף שהוא מפלא עליון נפלאות מעתיקא.

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
[email protected]