נושאים

בעל שם טוב לפרשת שמות - דעת דנוקבא ודדכורא

בעל שם טוב לפרשת שמות - דעת דנוקבא ודעת דדכורא

 

תולדות יעקב יוסף בראשית פרשת וישלח

כמו ששמעתי ממורי כי ענין גלות מצרים הי' שחסר מהם הדעת שידעו להכריע שיש בורא אחד המחדש בטובו תמיד מעשה בראשית וכו', עד שבא משה בחינת הדעת, ועל ידי הנסים שעשה נתפרסם בעולם שיש בורא אחד המחדש תמיד. אמנם בחינת דעת זה שנתגלה ביציאת מצרים, היה דעת דנוקבא, אך דעת דדכורא יתגלה לעתיד בימות המשיח, והיינו שיהיו עיניך רואות מוריך (ישעיה ל, כ), שיראו אותיות התורה והתפלה שלומדים ומתפללים לנגד עינים שהם עולמות מצוחצחות וכו'. וז"ש חז"ל עין רואה ואוזן שומעת וכו'

 

בעל שם טוב שמות פרשת שמות אות יז, אוצר החיים פרשת בהר דף רס"ד ע"ב

שמעתי ממורי ענין גלות מצרים, וכן גלות המר הזה דעיניו כיונים דעבדין אונאה (זוהר ח"ג רצ"ג ב), שהרשעים סוברים שהעולם הפקר, ודרך רשעים צלחה, הכל מחסרון הדעת היה, וגלות מצרים היה שלא ידעו להכריע שיש לעולם בורא אחד מלא כל הארץ כבודו המחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית, עד שבא משה בחינת הדעת, ועל ידי הנסים שעשה נתפרסם בעולם שיש בורא והבורא משגיח בהשגחה פרטית על כל פרט ופרט ועל כל פסיעה ופסיעה ועל כל דיבור ודיבור, אמנם לא נתגלה אלא דעת דנוקבא, ולכן בגלות המר הזה... נסתלק הדעת עד שנתגבר המינות האומרים לא יראה יה, אך דעת דדכורא יתגלה לעתיד לימות המשיח, והיו עיניך רואות את מוריך... ויראו שהם עולמות מצוחצחות. וזהו ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות שיתפרסם כבוד אלהותו, עד שכל אחד ירגיש ויראה שמלא כל הארץ כבודו, כי חושך הקליפות גורם הסתרה ואונאה, עד לעתיד שיתגלה כבוד מלכותו, וכל העולם יראו שהכל ברצונו הפשוט, והכל היה נעשה על ידי השגחתו בפרט ובפרטי פרטיות, ובכל תנועה היה אלופו של עולם, כי כח הפועל בנפעל, ובריאת העולם כהדין קומצא דלבושיה מיניה וביה וכו'

 

מקור מים חיים שמות פרשת שמות הערה יט, לקט אמרי פנינים דף ר"י ע"ב

שמעתי ממורי כי ענין גלות מצרים הוא בכל יום כמו שנאמר (ירמיה ל"ב, כ') מופתים בארץ מצרים עד היום הזה, והוא בהסתלקות הדעת רצה לומר לידע להכריע שיש בורא עולם המחדש בטובו בכל רגע את כל מעשה בראשית ומשגיח על כל פרט ופרט ועל כל תנועה שם הוא אתו עמו, עד שבא משה בחינת הדעת ועל ידי הנסים והנפלאות שעשה נתפרסם בעולם שיש בורא אחד המחדש תמיד ומשפיע חיותו על כל בריה בכל רגע, אמנם בחינת דעת זה שנתגלה ביציאת מצרים אינו אלא הרגשת החיות והשכל והוא אספקלריא שאינה מאירה, דעת דנוקבא, רוח הקודש של הרגשה והבנה שכליית כידוע, אך דעת דדכורא יתגלה לעתיד בימות המשיח והיינו שיהיו עיניך רואות את מוריך (ישעיה ל', כ') שיראו אותיות התורה והתפילה שלומדים ומתפללים לנגד עיניהם, שהם עולמות ואורות מצוחצחות, ויראו אורות ושמות ולהביות ועולמות עליונים לנגד עיניהם עין רואה ואוזן שומעת כרוזין של מעלה, וזהו ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות דהיינו שיוכל לפרסם חידוש העולמות והתחדשות השגחת אלהית על כל תנועה שיראו הכל זאת בעיניהם ממש, אף בלילות, בהסתרות וחשכות שעל ידי זה אין העולמות עליונים ואורות אלוהיות נראין, כי חושך הקליפות גורם להסתיר זה בכמה הסתרות ועל זה הצטער התנא ולא זכיתי להזדככות שיהיה בכוחי להסיר חשכות והסתרות הקליפות על ידי אותות ומופתים עד שיראו הכל התגלות אלהית שתאמר יציאת מצרים בלילות, כי אף שבפרט זה לא יהיה עד לעתיד ונגלה כבוד ה' ויראו הכל שכל העולם מלא שמות וצירופים ואלהות, והאיש הנלבב מדבק בהם באהבה ובדביקות קונו, ואז יראו זה בעיניהם ממש לעתיד, וכל זה בכללות העולם, אבל איש פרטי יכול להזדכך ולזכך דורו עד שיהיה להם מדריגה זאת גם בלילות ובגלות, וזהו עד שדרשה בן זומא, כמו שעשה מרן האר"י שהיה מפלפל בדרש בכח ובזיעה גדולה עד ששיבר כח הקליפות ואז היה יכול להראות לכל העולם פרסום אמונת אלהות ברוח הקודש ובדעת דדכורא, שהיה רואה כל ההוה שבעולם וכל האורות עליונים ושומע כרוזים של מעלה, ובאמת אי אפשר שיהיה זה בתכלית לכל העולם עד לעתיד, וזהו שאמרו חכמים כי תכלית זה יהיה לימות המשיח במהרה בימינו אמן כן יהי רצון

 

דגל מחנה אפרים ויקרא פרשת צו

וזהו רמז בש"ס (נדה ס"א ב) מצוות בטילות לעתיד לבוא היינו תיבת מצוה יהיה בטל רק יקרא שם הוי"ה ברוך הוא כי יתגלה אור המוחין המכוסה במצה דמצוה, ומאא"ז זללה"ה שמעתי או בשמו או בשם הרמב"ן ז"ל כי ישיגו העולם בחינת המצוה ושורש חיות המצוה האיך שהוא ממש חיות נפשו וחיות כל העולמות כמו שכתוב (ירמיה ל"ג, כ"ה) אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי, ובריתי היינו התורה וכמו שהשיג אברהם אבינו ע"ה מצד עצמו כל התורה כנ"ל ולא ששמר התורה בציווי הקדוש ברוך הוא מחמת שהיה מצוה לו כי עדיין לא היה תורה רק שהשיג מצד השכל שורש חיות של כל מצוה ומצוה איך שהוא חיות נפשו וצריך לעשותה לחיות נפשו כדי לדבק לחי החיים ואז לעתיד לבוא ומלאה הארץ דעה וגו' כמים לים מכסים (ישעיה י"א, ט'), וזהו והיו עיניך רואות את מוריך כי אותיות רבי הם בחינת חכמה ובינה עם הנביעו כמבואר לעיל בשם אא"ז זללה"ה, וזהו ולא יכנף עוד מוריך (ישעיה ל', כ') פירוש שלא יהיה מכוסה הבחינת רבי שהוא חכמה ובינה באותיות מ"צ שהוא הסתרה רק יהיה הכל באתגלייא וישיגו הכל אורחות חיים כמו אברהם אבינו ע"ה שורש של כל המצוה וסודותיה האיך הם מאירים באדם ובכל העולמות ומחיה אותם ואי אפשר להיות כלל שלימות האדם כי אם על ידם ושני הפירושים עולים בקנה אחד לפי המבין, וזהו פירוש מצוות שם מצוות שהוא לשון ציווי זה יהיה בטל לעתיד לבוא כי לא יעשו המצוות מחמת שהוא מצווה מאת ה' ברוך הוא ואם לא היה מצווה לא היה עושה רק ממילא יהיו רודפים לקיים המצוות כדי להחיות נפשם כמו שרודפים אחר הדבר המחיה בגשמיות בלי שום מצוה ולכן יהיה בטל שם של מצוה שלא יכונה כלל בלשון ציווי רק מצד השכל והשגת עצמם יעשו אותם כנ"ל ודי בהערה זו למשכיל להבין שורש הדברים והאיך שני הפירושים עולות בקנה אחד:

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
[email protected]