נושאים

כי תצא - לא תעשוק

 

זוהר לפרשת כי תצא - לא תעשוק

ספר דברים פרק כד פס' יד - טו

לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן מֵאַחֶיךָ אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ: בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ וְלֹא יִקְרָא עָלֶיךָ אֶל יְהֹוָה וְהָיָה בְךָ חֵטְא:

זוהר - רעיא מהימנא כרך ג (דברים) פרשת כי תצא דף רעח עמוד א

ביומו תתן שכרו וגו', פתח רעיא מהימנא ואמר פקודא בתר דא לתת שכר שכיר בזמנו הדא הוא דכתיב (מצוה שאחר זו לתת שכר שכיר בזמנו זה הוא שכתוב) ביומו תתן שכרו ולא תבא עליו השמש,

מארי מתיבתאן עלאי ותתאי שמעו, מטטרון איהו שכר שכיר מח"י עלמין שליח דיליה לקבלא ח"י ברכאן דצלותא בכל יומא תלת זמנין ובגין דא (בעלי המתיבתא העליונה והתחתונה שמעו, מטטרון הוא שכר שכיר מחי העולמים שליח שלו לקבל שמונה עשרה ברכות של תפילה בכל יום שלש פעמים ומשום כך) ביומו תתן שכרו דא צלותא דשחרית (זו תפילת שחרית) ולא תבא עליו השמש דא צלותא דמנחה דאי עבר יומו בטל קרבנו כי עני הוא ודאי עני הוא בגלותא לית ליה מדיליה אלא מאי דיהבינן ליה בצלותא בגין דא צלותא תפלה דיליה (תהלים קב) תפלה לעני כי יעטוף בעטיפת ציצית תפלה דיד איהי (ולא תבוא עליו השמש זו תפילת מנחה שאם עבר יומו בטל קרבנו כי ענו הוא ודאי עני הוא בגלות אין לו משלו אלא מה שנותנים לו בתפילה כיון שכך תפילה שלו תפילה לעני כי יעטוף בעטיפת ציצית תפילה של יד היא) ואליו הוא נושא את נפשו דא תפלת ערבית דאיהי אמורים ופדרים שיורין דקרבנין דיומא ואינון כגון פרט הכרם ופאת שדך דעלייהו אתמר שירי מצוה מעכבין את הפורענות (ואליו הוא נושא את נפשו זו תפילת ערבית שהיא אמורים ופדרים שיירי קרבנות היום, והם כגון פרט הכרם ופאת שדך שעליהם נאמר שירי מצוה מעכבין את הפורענות), לעני ולגר תעזוב אותם דעמודא דאמצעיתא בר מאתריה גר אתקרי ובגין דא אנא דדרגא דילי עמודא דאמצעיתא קרינא גרמאי גר בגלותא קדמאי, הדא הוא דכתיב (שמות ב) גר הייתי בארץ נכריה דאיהו בגלותא רביעא בגינייהו (לעני ולגר תעזוב אותם שעמוד האמצעי חוץ למקומו גר נקרא, ומשום כן אני שדרגה שלי עמוד האמצעי קורא לעצמי גר בגלות ראשונה זה הוא שכתוב גר הייתי בארץ נכריה שהיא בגלות רביעית בגללם),

שאילו ליה מארי מתניתין רעיא מהימנא הא פקודא דא הוו מקיימין ישראל בארעא דישראל (שאלו אותו בעלי המשנה: רעיא מהימנא הרי את המצוה הזו היו מקיימים ישראל בארץ ישראל) אמר לון בגין לאתערא רחמי על אלין דמתרכי מאתרייהו, דבר נש כד איהו לבר מאתריה גיורא אתקרי כ"ש על נשמתין דאזלין ערטילאין מההוא עלמא ואתיין לעלמא דין בגינייהו, והאי איהו דאמר קרא (אמר להם כדי לעורר רחמים על אלו שגולים ממקומם, שאדם כשהו חוץ למקומו גר נקרא, כל שכן על נשמות שהולכות ערטילאיות מאותו עולם ובאות לעולם הזה בגללם, וזה הוא שאמר הכתוב) (משלי כז) כצפור נודדת מן קנה דא נשמתא דשכינתא לא זזה מנה, כן איש דאתמר ביה (שמות טו) יי' איש מלחמה, נודד ממקומו דאיהו נע ונד מאתריה דאיהו עלמא דאתי... (זו נשמה שהשכינה לא זזה ממנה כן איש שנאמר בו ה' איש מלחמה, נודד ממקומו שהוא נע ונד ממקומו שהוא עולם הבא) ונד אבתרה בעלמא דין עד דתשלים יומין דאתחייבת למיזל לבר מאתרהא, ואיהו נטיר לה עד דיחזיר לה לאתרהא ואומי דלא יחזור איהו לאתריה עד דיחזיר לה לאתרהא (ונד אחריה בעולם הזה עד שתשלים ימים שהתחייבה ללכת מחוץ למקומה, והוא שומר אותה עד שיחזיר אותה למקומה, ונשבע שלא יחזור הוא למקומו עד שיחזיר אותה למקומה) מאן דחזר בתיובתא כמאן דאחזר לקודשא בריך הוא ושכינתא לאתרהא ודא רזא דפורקנא דאמר (מי שחוזר בתשובה כמי שהחזיר את הקב"ה ושכינתו למקומם וזה סוד הגאולה שאמר) היום אם בקולו תשמעו,

...

אמר לון מארי מתיבתאן בגין האי שכיר דאיהו עבד דאתי לקבלא תלת צלותין תקינו מארי מתניתין דלכון למהוי בר נש בתלת ברכאן קדמאין כעבד דמסדר שבחוי קמי מאריה ובאמצעיות כעבד דמקבל פרס ממאריה, ובבתראי כעבד דנטל פרס ממאריה ואזיל ליה (אמר להם בעלי המתיבתא בגלל אותו שכיר שהוא עבד שבא לקבל שלש תפילות, תקנו בעלי המשנה שלכם להיות אדם בשלש ברכות ראשונות כעבד שמסדר שבחו לפני אדונו ובאמצעיות כעבד שמקבל פרס מאדונו, ובאחרונות כעבד שנוטל פרס מאדונו והולך לו)

תלמוד בבלי מסכת יבמות דף טז עמוד ב

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן, פסוק זה שר העולם אמרו: (תהלים ל"ז) נער הייתי גם זקנתי - מאן אמריה? אילימא קודשא בריך הוא, מי איכא זקנה קמיה? ואלא דוד אמריה, מי קשיש כולי האי? אלא ש"מ: שר העולם אמרו

תוספות מסכת יבמות דף טז עמוד ב

פסוק זה שר העולם אמרו - קשיא לר"ת דעשה הפייט השר המשרת נער נקרא הוא מטטרון הנכבד והנורא אלמא מטטרון הוא שר העולם שנקרא נער ובפיוט אחר יסד תוקף מטטרון שר הנהפך לאש מבשר משמע דחנוך הוא מטטרון ואי אפשר שיהיה חנוך שר העולם דבפרק אלו טרפות (חולין ס. ושם) אמר דבששת ימי בראשית פתח שר העולם ואמר ישמח ה' במעשיו וחנוך לא היה במעשה בראשית וי"ל דמטטרון אין זה שר העולם והא דנקרא נער לא משום דכתיב נער הייתי וגם זקנתי אלא נער שכן היה שמו ובפסיקתא בח' שמות של מטטרון מונה נמי נער ועוד דאגדות חולקות זו על זו דבבראשית רבה י"א דחנוך מת כדמתרגמי' כי לקח אותו (בראשית ה) המית יתיה ובריש מסכת דרך ארץ משמע דנכנס לג"ע בחייו.

לקוטי הלכות הלכות שכירות פועלים הלכה א אות לא

וכל זה מרמז לעיקר האדם שהוא הדעת האמתי לעסוק בתורה ותפלה ועבודת ה' בכל יום ויום ולא ידחה עצמו מיום לחבירו וכ"ש ע"פ היום אם בקולו תשמעו היום דייקא וזהו ביומו תתן שכרו ולא תבא עליו השמש וכו'. כי הנפש הוא אצל האדם בבחי' שכיר יום כי הנפש עושה כל פעולת הגוף כי אין להגוף שום תנועה וחיות כ"א ע"י הנפש. ומי שזוכה לילך בדרך הקודש כראוי לבטל הגוף לגמרי הנפש אזי הנפש הוא בבחי' מלך כי הוא מולך על הגוף ואז הוא בן חורין בבחי' כל ישראל בני מלכים הם. אבל כשח"ו אינו מבטל גופו לגמרי נגד נפשו אזי הנפש אצל הגוף כעבד שעושה הנפש כל פעולת הגוף כעבד וכשכיר וזה בחי' כעבד ישאף צל וכשכיר יקוה פעלו (איוב). ואזי צריך האדם לרחם על נפשו שעכ"פ לא יגזול ויעשוק ח"ו לגמרי את נפשו וליתן לו עכ"פ שכירותו דהיינו שעכ"פ יתן להנפש בכל יום כמה מצוות ומעשים טובים ותורה ותפילה וכו' כפי חובת היום, כי בוודאי מהראוי שיעשה רק צרכי הנפש ויבטל הגוף לגמרי כ"ש בזוה"ק זכאה מאן דלא איתנהי מדילי' כלום כי צריך לסתום עיניו מחיזו דהאי עלמא לגמרי ואז הוא בבחי' מלך ובן חורין כנ"ל. אבל כשלא זכה לזה והנפש בבחי' עבד ושכיר כנ"ל אזי צריך האדם ליזהר עכ"פ שלא לעשקו ושלא לגזלו לגמרי ח"ו וזהו בחי' לא תעשקו שכיר עני ואביון מאחיך וכו' ולא זו אף זו אתה צריך ליזהר ביומו תתן שכרו וכו' שלא תאמר שתסלק שכירת הנפש לאחר היום כמו שמצוי בכמה בני אדם שאומרים היום א"א להתפלל היום א"א ללמוד ולעסוק בעבודת ה' ומדחין עצמן מיום ליום. ועל זה מזהיר הפסוק ביומו תתן שכרו ביומו דייקא ולא תבא עליו השמש כי העיקר צריכין ליזהר לצאת חובת היום בבחי' היום אם בקולו תשמעו כי לית יום דלית בי' טוב וכו' וכמ"ש במ"א כי בכל יום מאיר אור הגנוז וכו' ונמשך סיוע גדול מלעילא וכו' בבחי' חסדי ה' כי לא תמנו וכו' חדשים לבקרים וכו':

כל אתר ואתר- פיתוח אתרי אינטרנט

PHP,דרופל וJS

טלפון:  
0525802579
מייל:  
[email protected]